ברוכים הבאים, אורח

באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך? 885 צפיות

באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך? לפני 4 שנים, 6 חודשים #100267

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172

כמעט כל אחד שהגיע לתהליך של ההחלמה, הגיע עם המחשבה שהוא היחיד בעולם שחווה את ההתמודדות הזאת, וגם אם לא, אז בטח שסוג ההתמודדות שלו הוא שונה וייחודי. אצל אחד זה בגלל הגיל המוקדם שבו הוא התחיל, אצל אחר זה בגלל הגיל המאוחר, אחד בגלל סוג המשיכה, אחד בגלל שאשתו יודעת, והאחר בגלל שאשתו לא יודעת. קצת מבאס כאשר אנחנו מגיעים לתכנית ומגלים שאנחנו לא ייחודיים, וכל מה שעברנו, כבר יש כאן חברים שהספיקו לשכוח שהם עברו לפנינו.

אחד הנושאים שמטרידים לעתים חברים זה סוג המשיכה, בפרט אם זה משהו שמוגדר כסטיה, כי אז בנוסף לבושה על עצם המשיכה לתאווה, יש הרגשה ש"גם בהחלמה אף אחד לא יבין אותי" וכיוצא בזה. לפעמים חבר מגיע לקבוצה והוא לא מצליח להיפתח ולהתחבר, עד שהוא מספר שזה בגלל שהוא חושב שהוא שונה מכולם, ורק כשהוא שומע שהוא ממש לא כזה - הוא מצליח להשתחרר.

יש משפט שאומרים בקבוצות בנוגע לכך: כולנו אוהבים גלידה, לא משנה מה הטעם. במילים אחרות: כולנו נמשכים לתאווה, אבל הסוג הספציפי לא ממש חשוב. נכון שבטיפול פסיכולוגי אפשר אולי למצוא למה כל אחד נמשך לסוג התאווה שאליו הוא נמשך, אבל זה לא מעלה ולא מוריד אם אנחנו מבינים או לא מבינים. כולנו מתמודדים עם אותה בעיה שהיא חוסר יכולת להפסיק את השימוש בתאווה, ולא משנה איזה סוג תאווה אנחנו צורכים.

אצל האלכוהוליסטים, אין הבדל בין  מי ששותה ויסקי לבין מי ששותה וודקה. כולם אלכוהוליסטים, וכולם צריכים עזרה כדי להפסיק לשתות, וכך גם אצל אלו המכורים לסמים, או לאכילה כפייתית וכן הלאה. נכון שלפעמים נחפש מישהו שיוכל להזדהות איתנו באופן ספציפי לגבי מה שאנחנו עוברים (הדבר נכון במיוחד בנוגע למשיכה לגברים), אבל מעבר לזה, הבעיה והפתרון משותפים לכולנו וגם אם הפרטים שונים - התמונה הכללית היא אותו דבר.

לפני שהגעתי לקבוצות, הלכתי לטיפול פסיכולוגי, אבל הרגשתי שאני לא מסוגל לספר לפסיכולוג הכל ולהיות כנה לחלוטין. בכל פגישה קילפתי עוד שכבה, כמו שמקלפים בצל, אבל חלק תמיד השארתי לעצמי. בקבוצות הרגשתי שאני יכול לשתף בכנות על הכל, כיון שדיברתי עם אלו שמכירים את זה מעצמם, גם הם נפלו וגם הם היו באותו מקום. כל מי שדיברתי איתו ידע מה זה חוסר אונים, וידע מה זה הכאב, הבושה והאשמה, אז גם אם הם נגרמו מסוג טיפה שונה של תאווה מהסוג אותו אני צרכתי, זה לא הפריע לי לקבל מהם תמיכה, קבלה והזדהות.

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך? לפני 4 שנים, 6 חודשים #100301

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

אדיר! כל מילה בסלע. מבקש מאלוקים שייתן לי לאהוב את הגלידה שלי...
רק להיום (מחר שיימס. לא איכפת לי...).

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך? לפני 4 שנים, 6 חודשים #100438

  • הוי אריאל
  • רצף ניקיון נוכחי: 391 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 841

וואו!
מאוד נהנתי מהרעיון והדימוי,

מה שאני רואה היום, אחרי תקופה בתוכנית, שאני יכול ללכת לקבוצות של מכורים לכל סוגי הדברים ואם הדו שיח שם הוא מחלים ומדבר על הפיתרון לסיפטום שבו התבטאה מחלתי הרוחנית ועל הקשר עם אלוקים אוהב, אני יכול לקבל מהם המון  ולהתחבר להחלמה,
לעיתים אפילו יותר מאשר בקבוצות להחלמה מהתמכרות למין, בגלל ששם אני מפנים בצורה עמוקה ויסודית את שורש הבעיה שלי ואת הפיתרון שחייב לבא אליה.


ישנם נקודות נוספות שאני מקבל שם,
 כמו זה שבד''כ רובם לא מגיעים מהמגזר שלי וזה מראה לי שאני ב''בית חולים'' אמיתי לכל דבר ועניין,,,,

וכמו זה שבד''כ יש שם אנשים עם יותר החלמה-נקיות מאשר אצלינו ובשביל להכיר ולהיות בקשר עם כאילו אנשים שווה לי כל הון שבעולם!

אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך? לפני 4 חודשים #136710

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1545
סוד הכניעה כתב on 02 מרץ 2017 15:25:

אחד הנושאים שמטרידים לעתים חברים זה סוג המשיכה, בפרט אם זה משהו שמוגדר כסטיה, כי אז בנוסף לבושה על עצם המשיכה לתאווה, יש הרגשה ש"גם בהחלמה אף אחד לא יבין אותי" וכיוצא בזה. לפעמים חבר מגיע לקבוצה והוא לא מצליח להיפתח ולהתחבר, עד שהוא מספר שזה בגלל שהוא חושב שהוא שונה מכולם, ורק כשהוא שומע שהוא ממש לא כזה - הוא מצליח להשתחרר.


אני מאד מזדהה עם הספונסר שלי, למרות שיש פערים מסוימים, אבל יש הרבה  מקום להזדהות וזה עוזר, אני ממליץ תמיד להיצמד [בתחילת הדרך וגם בהמשך אבל יותר בהתחלה] לחברים שאתה יכול לקבל מהם ולהזדהות אתם ברמה הכי גבוהה...
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.41 שניות

Are you sure?

כן