שלום לכולם, אני חדש בפורום, דתל״ש לשעבר - בן 24

בתקופה של הדתל״שיות נפלתי המון גם בעריות וגם באוננות לבד - אך לא ייחסתי לזה חשיבות כלל.. שהתחזקתי זה די היה בבום ועזר לי לצאת מכל העניין הזה לתקופה ארוכה של כמה חודשים טובים היה נהדר הרגשתי שאני על דרך המלך 
בחודש-חודשיים האחרונים חזרתי ליפול בתדירות של אחת לכמה ימים ולכן נרשמתי לאתר

זה מאוד מתסכל אותי מכמה סיבות - 1. בתקופת הדתלשיות זה היה נפילות ללא ״רגשות אשם״, ללא דיכאון ללא אכזבה וללא מועקה נפשית
כרגע זה מאוד כן.

2. חזרתי לישיבה בתקופה של השנה האחרונה אני מרבה ללמוד (כמעט כל היום כל יום) ובגדול כל הזמן מציעים לי לצאת, אחת הסיבות שבגללה אני לא יוצא עדיין כי אני מפחד להכנס לקשר עם הבעיה הזו, עד לפני חודש חודשיים עוד היה לי אומץ לצאת, עכשיו זה אסון בעיניי - רמאות כלפי אשתי לעתיד ונסיון עצום עבורה..

אשמח לעצות מכם ואם מישהו חווה משבר דומה
תודה.

ברוך הבא חבר יקר.
לא חוויתי חוויה דומה, אבל מבין את הקושי והבעיה.
מחזיק לך אצבעות בדרך שאתב צועד.