שלום לכולכם.
אני די רועד כשאני יושב כאן וכותב את הסיפור שלי (מקווה שאצליח לסיים אותו כמו שצריך)
למעשה אני מכור.נקודה.
היום אני בשנות השלושים נשוי לאשה מדהימה עם 3 ילדים מדהימים.

מגיל צעיר (לא זוכר) הצלחתי לאונן כילד (בגן שעשועים, ללא שום ביטוי חיצוני) , גיליתי את זה במקרה, אפילו לא ידעתי מה זה, אבל הצלחתי.
רק בראייה אחורנית אני יודע לזהות את זה.
בישיבה כבר ידעתי מה זה וזה המשיך. תחושת הריקנות המלווה את זה (בטח מכירים) וההבנה של המשמעות דירדרה אותי רוחנית.
בשלבים הראשוניים זה היה תמונות אקראיות, יכולתי להתגרות ממודעות בעיתון.
ההידרדרות נמשכה - גיליתי שבספרים "רגילים" ישנם תיאורים מפורטים מאד והתחלתי לחפש דווקא את הספרים הללו.
ההמשך צפוי מראש הגעתי עד לפורנו באינטרנט.
כרווק לא נתתי דין וחשבון לבני אדם אולם נפשית זה היה הורס אותי, מוציא את החשק לחיות ממש.

אני די טוב בהסוואה, איש מחשבים, מכיר את כל השיטות והטריקים כך שמעולם לא נתפסתי אולם בעיני עצמי מצבי בשפל.
אשתי אינה יודעת כלום מזה, הדבר היחיד שגיליתי לה זה שאוננתי לפני החתונה, בתקופות הראשונות של הנידה היא שאלה "נו איך היה" ואז מידי פעם גיליתי לה שאוננתי.
היא לא יודעת כלום על הפורנו. בכל אופן היא קיבלה את זה כבעיה שקשה לגבר להתנתק, אני לא יכול לשבור לה את זה שזה לא באמת קשור ושנפלתי גם בתקופות מותרות.
בכל אופן עברו מאז שנים ובשלב מסויים התחלתי לומר שהיה מצויין ובסדר והיא כבר לא שואלת מתוך הנחה שזה עבר מזמן.
דבר מדהים הוא שבכל פעם שנפלתי נפלנו כזוג לתוך מריבה, הנושא לא קשור פשוט מצאנו על מה לריב. אש אוכלתם ממש.
כשהצלחתי להתנקות אפילו לשבוע המצב נהיה טוב. כאילו באיזה מקום בתת מודע היא ידעה מתי אני מתגבר.

אבל כמו שהרבה כתבו להתגבר זה רק שאלה של זמן, הרעב גדל אפילו שלא במודע ואז תמונה קטנה והנפילה מגיעה.

לפני כמה חודשים נחשפתי לאתר, נרשמתי והתחלתי ישר בתוכנית 90 ימים. החזרתי למעלה מחודש והרגשתי בעננים, הזוגיות נפלאה פשוט תענוג.
חשבתי שזהו, הפרק הזה מאחורי. עד הנפילה.
מאז התקדמתי ונפלתי כמה פעמים, אבל ב"ה אני אופטימי. אני ממש מנסה להפנים את ההתמכרות, לצמצם למינימום את החשיפה ולהתפלל הרבה.

הכתיבה כאן היא בעקבות נפילה כמובן, הבנתי עוד שלב- חייבים לשתף. זה עוד שלב בהכרה שלי בהפנמה ובצעידה האינסופית לקראת קדושה, לקראת שלימות לקראת נקיות.
בניגוד לכמה כותבים אני חושב שיש מימד רוחני ברור בנפילה הזו, היא מגיעה בדיוק בעיקבתא דמשיחא, היצר הכי מורכב נדרש לריסון וקדושה.
יד ביד עם השלבים (אני עדיין חוקר אותם ואותי) הטכניים ישנם שלבים רוחניים ברורים.

יה"ר מלפני בורא עולם שאצליח (נצליח כולנו) לקדש את היצר הזה, להתנקות מהטומאה שהוא משרה ולנצח את ההתמכרות הזו לנצח.
מהיום אני סופר שוב 90 ימים ראשונים של נקיות שיהיו ההתחלה לחיים נקיים וקדושים.

תודה לכולכם.

קובי ברוך הבא, הגעת למקום הנכון.

כפי שאתה יודע, כולנו כאן נמצאים באותו מצב, וכולם מכירים את הקושי להיחשף בפעם הראשונה. כל הכבוד שאתה עושה את זה בכבוד ושם את הכל על השולחן.

יתירה מזו, העובדה שאתה מכיר בכך שאתה מכור היא עוצמתית ביותר והיא אכן הבסיס לכל שיטה או דרך שאני מכיר שאפשר בזכותה להפסיק את ההתמכרות.

יחד עם זה אני מצטער מאוד להיות האיש הרע שהורס לך את האופוריה. אולי באמת אני צריך לשתוק, אבל אני בכל זאת כותב רק מתוך אהבה לכל מכור שמגיע לכאן. אכתוב רק טיפה ואתה יכול כמובן להתעלם מהדברים שלי ולהאמין לחברים אחרים שיספרו לך אחרת ממני.

חבר, אתה בגילי, כמעט אותו מצב משפחתי וכמעט אותו סיפור של התמכרות. אז אני יכול לדבר על עצמי ואתה תחליט אם זה מתאים לך. שום טבלה ושום ספירה לא תוציא אותי מההתמכרות שלי. שום הפנמה של ההתמכרות ושום צמצום של החשיפה ושום תפילה לא יוציאו אותי מהפורנו והמין והתאווה ושאר השמות של ההתמכרות שלי. אני חי עם זה 20 שנה וזה לא הולך להיעלם בגלל שום אתר או פורום. אם אני רוצה להפסיק - הגיע הזמן להתחיל לעבוד ולא רק לקרוא או להפנים.

טוב, כתבתי מספיק. בהצלחה חבר, ובהמון אהבה.

זלמן

קובי אחי המון הצלחה חבר אתה עוד תצא מזה .רק אל תתייאש ותאמין שאפשר

זלמן אם תוכל להסביר את עצמך קצת יותר?זה יהיה קצת יותר קל ומעודד

הרבה הצלחה לכולנו אחים

ידידי סבבה,

יש הבדל גדול בין בחור צעיר לאדם מבוגר יחסית בנושא שלנו. בחור צעיר הרבה יותר קל לו לצאת, והמומחים בכלל לא משתמשים במושג "מכור" על צעירים. לעומת זאת אדם מבוגר שכבר שנים ארוכות (למשל אצלי) בתוך התאווה, המוח שלי כבר מכור לכך ואני צריך דברים הרבה יותר חזקים מאשר לספור תשעים יום.

ערב טוב לך קובי
  אני מבין  ומרגיש את מה שעברת . חוויתי דברים דומים
  אני מאחל לך שתעלה על דרך כזאת שתבין שאין לך מה לחפש שם וזה ממש לגעת באש (אני בעצמי מנסה להפנים את זה)
  אנחנו צריכים לשמוח שנעצרנו פה . ואנו עולים על דרך.
    אני מכיר כאלה שהפסידו הכל עד שהגיעו למסקנה הזאת .

בהצלחה
     

zalmen כתב on 22 מאי 2012 16:28:

למה?
מוח של צעיר לא יכול להיות מכור לתאווה?
מסכים אתך שיש הרבה הבדלים בין צעיר למבוגר.
אבל תראה אותי.
מנסה לצאת ארבעה חודשים ללא הצלחה.
איך תסביר את זה אם אני לא מוגדר כמכור?
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

כמובן שגם לצעיר קשה מאוד לצאת מהבעיה, וברור שיש כאן דפוסים של חשיבה שקשה לנו להפסיק, אבל המונח "התמכרות" לא מתאר את הבעיה.

זה כמו לומר שכל מי שהוא חולה צריך ניתוח. זה לא נכון כי יש כל מיני סוגים. יש חולה שצריך לשכב במיטה ויש חולה שצריך ניתוח.

אדם מבוגר שבמשך שנים הרגיל את עצמו לתהליך מסויים של בריחה, קשה לו מאוד לשנות את זה והוא צריך עבודה נורא קשה. בחור צעיר אכן נמצא בבעיה וצריך עזרה לבעיה שלו, אבל זה עדיין יותר קל לו ויש יותר סיכויים להפסיק את זה בלי להזדקק לניתוח.

שלום לאין יאוש (תזכור תמיד את הכינוי שלך כשקשה)

  4 חודשים אתה מנסה? כל הכבוד שאתה לא מתייאש(אני מנסה כבר 10 שנים בערך)
עלה והצלח

קובי. למרות שכל הסיפורים נשמעים דומים, הסיפור שלי הוא כמעט העתק מושלם של הסיפור שלך, למעט העובדה שאני בן 26 ושהיו לי תקופות טובות יותר סביב החתונה. הסיפור שלך ממש נגע לליבי. גם הצעד הראשון שאני עשיתי היה ללמוד, והרבה, החברים בפורום יכולים להעיד שיש לי הרבה מחשבות על עצמי ועל אחרים. אבל קובי, כמו שזלמן אמר לך, כבר שנים אני לומד וזה לא שינה כלום. כמו שאומרים ב12 צעדים - 'ידע הוא לא כוח בשבילנו'. צריך לעבוד, וללמוד דברים מסוג אחר - איך להישאר בשוויון נפש במצבי מצוקה, איך לדבר עם אבא שבשמיים, וכרגע, בתור התחלה - איך להבין שאני באמת חולה.

ברוך הבא, הגעת למקום הנכון, מקווה שנוכל להיעזר בך
נתן