שלום! אני חדש באתר, הצטרפתי בעקבות פרסומת  ורציתי לספר את הסיפור שלי, איך התחלתי, וברוך ה' גם איך נגמלתי.
נולדתי לפני 16.5 שנים במושב בבקעה,לפני 11 שנים עברנו ליישוב קהילתי בבנימין.
אני זוכר את הפעם הראשונה שגיליתי את הייצר: הייתי בערך בן 12 ( כיתה ה')
זה היה בשבת. התחלתי לקרוא ספר "ילדים" . באמצע הספר הסופר שובץ
קטע פורנוגרפי. ככה זה שהסופר מטומטם. ואני בתור ילד קטן קראתי, ונהניתי מההרגשה.
חשבתי על הקטע ונהנתי ממנו. ואז זה הפך לתחביב קבוע שלי בשבת -
לחשוב על מחשבות .... שאסור לחשוב. ואז היצר התפתח .
ראיתי איזה פרסומת באתר אינטרנט. וממש נהניתי מהתמונה שם.
הסתבר שזה אתר שמפרסם דאודורנט, ובאתר שלהם יש הרבה זימה.
התמכרתי. כל יום שההורים שלי לא ראו, הייתי נכנס, וחוטא, בלי לדעת שזה חטא.
בערב הייתי מרגיש הרגשה גרועה, אז הייתי הולך ללמוד  גמרא - כדי שזה יעביר את ההרגשה.
הבנתי שזה חטא- אבל כבר  הייתי מכור.אני זוכר שבלילה שלפני הבר מצווה בכיתי- ביקשתי מה' שיעזור לי
להיגמל, וביקשתי סליחה על מה שעשיתי.  בבר מצווה שלי לא יכולתי להסתכל על קרובות משפחה
בלי להרהר .זה היה נוראי, הרגשתי כמו מפלצת. ואז בכיתה בין כיתה ז'- לח' הישועה הגיעה.
התחילו לדבר איתנו בבית ספר על זה , מה עושים, איך נגמלים.מה מותר מה אסור.
עד היום אני חייב על זה תודה למחנך שלי. למרות שהוא אפילו לא יודע את זה.
ואז, יום אחד אחרי שנפלתי- החלטתי שאני שנמאס לי ליפול- אני נגמל!!!
החלטתי שאני משנה סדר יום- במקום להיכנס לאתרי פריצות - אני יכנס לאתרי נשק.
תצחקו , אבל זה עובד- גם היום. במקביל החלטתי שאני מתחיל לעשות כל יום מתח- וכמה שיותר.
עם המתח בסוף הפסקתי.אבל אני עדיין מסתכל באתרים של נשק.
אני רוצה להוסיף, שבגיל הזה עוד לא הייתי בקשר סביבתי עם בנות.
וזה עבד,זה היה קשה, אבל הצלחתי להיגמל! . ברוך ה' אני משתדל להחזיק.
אני רואה היום חברים מכורים, ואני ממש שמח שנגמלתי בגיל מוקדם.
אבל היום יש לי בעיה אחרת- אני מדריך בתנועת נער, ואני חלק מהנוער שביישוב שלי.
אני עוד לא הגעתי למסקנה נכונה קלפיי דיבור עם בנות.
כרגע הגישה שלי אומרת שאני מכבד, ואני מדבר - כל עוד אין פוזות,ואין דאווינים.
אני חושב שאפשר  ללמוד מלא מהסיפור שלי, ושכבר מכיתה ו' צריך להגביר את המודעות
כלפי היצר .אני אשמח לתגובות! יום טוב!

יש הרבה במה שאתה אומר ועוד בגיל כזה אשריך אחי , שהצלחת להגמל מהעוון הנורא ,ולדעתי אם היו מסברים כמו שאתה אומר על זה כבר בגיל בר מצווה או לפני המציאות הייתה שונה והרבה היו נגמלים ,קראתי כאן כמה סיפורים אישיים של אנשים והרבה כותבים שהכל התחעל מגיל קטן ומסקרנות והחוסר מודעות גרם לעוד סקרנות ואת ההמשך אתה יודע ... אם אתה שואל אותי ,עזוב אותך מחברות עכשיו אל תיקח סיכונים חכה לזמן הנישואים שלך שיבוא ואז תמצא את האחת של חייך ,זה רק עצה ממה שאני רואה ומכיר ,לסיכום אפשר לדעתי ללמוד הרבה מהסיפור שחך וליישם אותו בקרב בתי הספר ותלמודי התורה אבל הבעיה היא שאף אחד לא מוכן לדבר על כך ,ידברו על זה רק בשיחות של המשגיח בישיבה וגם זה רק פעם אחת ובמהירות .ה' יעזור שהרעיון הזה באמת יעלה למודעות עליונה ואנשים יתחילו להבין קצת את גודל העוון ...
ישר כח !  

תודה מלאך על הסיפור, סוף סוף סיפור עם סוף טוב...

אכן, הלוואי שילמדו מהסיפור שלך, חייבים חייבים חייבים חינוך מיני נכון בציבור החרדי והדתי.

בס"ד

אצלי הסיפור הוא בכיוון ההפוך, אני התחלתי ל"ע להוציא שז"ל בסוף כיתה י"א.

בתחילת כיתה י' היו לנו בכיתה שיחות עם המדריך בנושא הזה, השיחות ממש משכו חלק מהחבר'ה ואותי זה פשוט לא עיניין כי לא ראיתי בזה שום חשיבות. הגעתי רק פעם אחת לחצי שיחה וזהו.

אני גם זוכר שדיברתי על העיניין עם שני חברים בכיתה ח':
אחד אמר שהוא מוציא שז"ל ושזה ממש כיף לו..
השני ענה לו שזה אסור, שהוא נפל בזה פעם אחת ושהוא לא מתקרב לזה מאז...
אני פשוט ישבתי בצד והקשבתי לשיחה של שניהם, ואמרתי לעצמי - "זוג גויים... אם זה אסור אז למה הם עושים את זה?!".

פעם אחת היה לי שחנ"ש עם חבר באמצע כיתה י"א שהוא סיפר לי על "כמה היה לו קשה לצאת מהתאווה הזאת", וכששמעתי אותו אמרתי לעצמי - "אין דבר כזה קשה, זה רק תלוי ברצון".




אם אני מסתכל על כל המקרים האלה אני אומר הפוך ממך - לי היה את כל החינוך שבעולם שהרחיק אותי מהתאווה.
אבל אין מה לעשות, זה תלוי בתזמון שבו המודעות נכנסת לראש, כי אחרת היא נכנסת מאוזן אחת ויוצאת מהשנייה.

וואוו...
יפה מאוד !!!
אתה כבר 3-4 שנים "נקי" לגמרי בלי שום נפילה.

כל הכבוד !!!

בס"ד
כל הכבוד אנגל, ניתן לראות שיש בך בגרות ואחריות
מכיוון שיש את הכלל שאין הפטרופוס לעריות! ואין שום הבטחה שלא יהיו ניסיונות בעתיד כדאי שתמשיך ותגביר את התחזקותך ולא ח"ו תעמוד לשקוט על השמרים..
ד"א מה עם פילטר למחשב?....

עלה והצלח