אני לא כל כך יודע מה לכתוב.
בחיים שלי לא חשבתי שיהיה לי את האומץ לכתוב בפורום הזה, כל פעם שאני נכנס וקורא מה שאנשים כותבים אז אני פשוט מלא בהערצה כלפיהם. אני בחיים שלי לא ידעתי איך לשתף כלום.
אז אני פשוט אזרום על זה ונראה מה יצא.

אני מכור לאוננות.
כל החיים הבוגרים שלי הייתי מכור לתאווה בחיים לא הצלחתי להרים כלפיה את הראש חשבתי שזה פשוט לא אפשרי, עד שנכנסתי לאתר המדהים הזה.
אבל עדיין אני לא מבין איך אני אמור להצליח להתמודד לכל החיים?! ברוך ה' בדרך ממש לא מובנת הצלחתי להיות נקי במשך מאה ימים אבל אז כשחשבתי שהכל בסדר הגיעה הנפילה.
וזאת לא הייתה נפילה רגילה, זאת הייתה הנפילה הכי כואבת שהייתה לי בחיים.

אז אם מישו יכול להסביר לי איך חוזרים למסלול הנורמאלי של החיים בלי הצורך התמידי לפחד מהתאווה לפחד להרוס מה שבניתי כי אני כבר לא יכול לחיות עם הפחדים האלו הם גדולים עלי.

מקווה שמישו יקרא את זה וילמד אותי.
תודה מראש, דרך חדשה.

שיהיה בהצלחה בדרך החדשה שבחרת לעצמך,
אני חושב שכאב הנפילה מראה שאתה נמצא בתהליך טוב ובריא.
100 ימי הנקיות לא נמחקו והם גרמו לשינוי שהפך אותך לאדם בריא יותר, חולה בהחלמה.
אני אישית, מפחד מאוד מנפילה ולפחד הזה יש חלק גדול מאוד בזה שאני נקי היום.
אני יודע, שהשימוש מבחינתי, הינו מוות ממש, מוות רוחני, מוות מוסרי, המטת אסון עלי ועל כל הקרובים אלי.
אצלי לפחות, מדובר בפחד בריא, פחד שמונע ממני להשתמש גם כאשר התאווה מסירה את הכפפות ותוקפת אותי במלוא עוזה.
לא מדובר בחרדה, פחד משתק, שמונע ממני להתגונן, אלא בפחד שמאלץ אותי (נגד רצוני) לפעול, להתקשר לספונסר, לחבר, ללכת לעוד קבוצה, לכתוב ולשתף.
שתהיה הרבה החלמה,
אוהב,
ירוחם

מרגיש את הכאב שאתה עובר בחור יקר,
אני עברתי וממשיך לעבור אותו כיום, זה כאב שמקשה על חייך,
ישר כוח על זה שכתבת לנו את מה שאתה עובר, הגעת למקום מצוין, ובעזרת ה', אתה תהיה נקי מהמקום הזה.
אוהבים!