אני כיום בשנות העשרים המאוחרות. אני כבר הרבה שנים בבעיה הזאת היו לפעמים תקופות יותר טובות אך אני עדיין מתמודד
האמת היא שעכשיו אני בשלב של ניוון חושים. נמאס לי לחשוב על זה אבל הייתי מת להיגמל כי אני מבין איפשהו שכל חיי תלויים בזה
יש לכם טיפים אשמח לשמוע

אח שלי!!

אתה לא לבד, תקרא את הסיפור שלי.

העצה הכי חשובה היא להיות אופטימי, אני לא יודע איך התגובות שלך לנפילות אבל אם אתה לוקח את זה למקום של אשמה - זה גרוע מאוד, זה בכלל לא בריא.

אתה לוקח את זה למקום של אשמה?

ובכלל, הקב"ה שם אותנו בניסיון הזה לא כדי שמחר נקום בבוקר נקיים לגמרי (למרות שהרבה בפורום יעידו שהם הצליחו להתנקות לגמרי), אלא כדי שנעבוד על עצמנו יום אחרי יום, כל פעם חצי צעד, רבע צעד, אפילו אם נמשיך ליפול גם מחר, בתנאי שנהיה כנים עם עצמנו שאנו רוצים באמת להפסיק, וזאת הדרך האמיתית להפסיק לגמרי, מי שרוצה להפסיק ביום אחד- ימשיך וימשיך ליפול.

מה זאת אומרת ניוון?

האמת היא שאני כולי אכול אשמה ... חוסר ההצלחה שלי מסמל בשבילי גם את העניין שבהרבה תחומים לא סיימתי דברים . התחלתי המון ולא סיימתי אני אתמול בלילה נכשלתי והיום בבוקר זה הרגיש לי כאילו אני כבר מכור ל"להיכשל, לקום בבוקר ולהתחרט,ללכת למקווה, וכו...." זה נותן סוג של חוויה זולה שאולי הנפש שלי כבר מכורה לטלטלה הזאת...

תודה אחי על התגובה...... כשאני אומר ניוון אני בעצם מתכוון כהות חושים ...... כאילו אני צריך ליהות בסיטואציה הזאת של הריגוש (אפילו שבשלב זה הריגוש מהעניין עצמו הוא כבר לא מה שהיה)...... סתם אשתף מה שנראה לי עובר עלי בתת הכרה: כיון שאני לא נשוי .... מצד אחד אני ממש מרגיש שאם הייתי מתגבר לתקופה טובה הייתי רואה סייעתא דשמיא במיוחד בעניין השידוך. מצד שני כמובן קשה לי לבד..... ויש איזה שהוא תחושה..זה לא מחשבה לוגית אבל כאילו אני צריך להרגיש עדיין "חי" בתחום הזה שאני ירצה להתחתן וכו.... כמובן שבכל כישלון מתחת לפני השטח אני מרגיש בצריבה כמה אני יותר ויותר הורס לי את מה שיהיה בעז"ה עם אשתי... זה מעט מחשבותי להיום

לגבי מה שכתבת שהשם לא רוצה בהכרח שניגמל ביום.... אני שומע .... אני אבל מרגיש שיותר מידי חיזוקים בעניין הזה וחוסר הצלחה ושליטה בעולם המעשה מבחינה עובדתית הופכת את החיזוק הזה לזול מאוד ולא משמעותי (בשבילי כמובן) אני מרגיש כעס על אלוקים או על ה"מציאות" שאני שנים צריך להתמודד עם הזבל הזה שהיא תוצאה של זבל אחר או שהזבל האחר היא תוצאה מזה...... מה שברור שאיפשהו בשרשרת אני מרגיש לא אשם ומהמקום ההוא אולי אני לא לוקח מספיק אחריות ועל זה בעומק אני מרגיש מאוד אשם    והבן....

טוב דיברתי יותר מידי ...... פשוט יושב לי על הלב וזה מאותם ימים שאני לא מסוגל לעשות עם עצמי הרבה

יהודים טובים טוב שאתם פה אשמח לשמוע, לשתף ולהשתתף

יום טוב לכולם

ברוך הבא!
כתבת עם הרבה נקודות.... תשפוך אל תפחד!
כאן אנחנו משפחה, כולנו נשמח לשמוע כל אשר על ליבך.
דבריך ממש נגעו בי כיוון שאני מבין מאוד את דבריך.
אני מציע לך כרגע להישאר איתנו זה נשמע שאתה יותר משייך. תתחיל לקרוא פוסטים וגם את הספרות, אם צריך אשמח לשלוח לך.
יש המון מה ללמוד בהתחלה, גם אני לומד וגם אלו שכבר נקיים הרבה זמן לומדים עוד ועוד...
תדע, זה לוקח זמן, אבל זה שווה את זה, זה קשה, אבל משתלם..
מקווה שתמצא את המקום בתוכנו, אוהב מאוד ומחבק, אח.

תודה אחי על החיבוק. אני צריך את זה בימים אלו.

מעניין אותי לשאול אנשים פה בפורום שאלה שקשורה ולא קשורה לעצם העניין בו עסקינן

כל אדם יש לו סיטואציות שונות איך שהחיים שלו התפתחו. למשל אני יכול לראות תזוזות שונות בחיים שלי שגרמו לי להרגיש לא שייך ולבסוף בודד ולבסוף אני יכול לראות שלשלת אירועים שהביאה אותי לשבת מול מחשב ולהוציא את התסכול והבדידות בצורה זאת או אחרת. זה ועוד שלל דברים לא בדיוק הובילו אותי בתלם ישיבתי רכיל

אחי הקטן ממנילעומת זאת ישב ולמד כל השנים ונחשב" מוצלח" מאוד. אני מוצא עצמי עם סוג של כעס למה לא הגיע לי לעבור חוויה ישיבתית טובה ובריאה. מה אני צריך לחשוב שהשם רצה שאני לא יסתדר ולא ימצא את עצמי ויכנס לכל מיני בוץ בשביל שאני אלחם לצאת מזה??? אני אולי לא שואל פה לוגית .... זה יותר חוויתי עברתי קשיי אמונה בחיים... היום אני מאמין לגמרי אבל אני נבין שההרגשה הראשונית שגרמה לי לחשוב..... זה העניין הזה שמה פתאום אחי חושב וטוב לו ואני כל כך התמודדתי....מה אלוקים רוצה ממני....

הכי מעצבן אותי זה שבסוף בן אדם כמוני ישאל את אחי שאלה בהלכה כי הוא זה שיודע וזה מגיע עם איזה יראת כבוד וזה לא פייר..... לא יודע אם תבינו מה מפריע לי פה אבל בכל אופן

הזדהות. בעיקר עם הקהות. גם אצלי, ככל שהשימוש נכנס לי לחיים, או לצל החיוור הזה שנקרא אצלי חיים, הייתי פחות עם הקוטביות של צעדים דרסטיים, רצון עז להשתנות, שיחות עם רבנים וכל הבא בשביל לצאת מזה, הייתי יותר ויותר נכנס למן ריטואל בלתי פוסק של שימושים והפסקות שימושים, כאילו הם היו כבר חלק ממני, ויחד עם זאת שהצלחתי זמן או תקופה להפסיק ידעתי, גם אם בתת מודע, שזה ישוב, וחלק מכל המהלך של ההתקדמות שלי בחיים זה השימוש הזה שמשבש ואני צריך לשחזר את המערכת. גם מצאתי לזה סימוכין מכל מיני ספרים, ועם זה שחשתי קהות ופחות התייחסתי לזה בצורה דרמתית, זה כאילו היה נורמלי. הנה, שבע יפול צדיק וקם וכדומה.
הגעתי לשלב בו הבנתי שהחיים שלי לא יכולים להמשיך בדרך הזאת. אני תקוע באותו חור כבר שנים. ועם כל הרצון הטוב, המודעות, והנסיונות, החור אותו חור. לא שלב דרמתי במיוחד, לא פסנתר כנף שנחת עלי מהשמים, בעיקר תודעה שנחתה עלי בשילוב גורמים אישים יותר, בייחוד שהבנתי שכל החיים שלי בעתיד - שתמיד העדפתי להניח אותם בקלסר אחר, שכאילו לא קשור לאני ולעכשיו, ושנראים ממש מושלמים עם פסי קול מוזיקאלים ברקע - ימשיכו בדיוק מהמקום בו אני נמצא, מה שאומר שגם בעוד עשר שנים, עם אשה או בלי אשה, ועם ילדים או בלי ילדים, החור יישאר אותו חור, ורק מעגל הנפגעים יהיה יותר גדול, ומעגל האשמה שלי יתרחב. וכו'.
אני קולט מיום ליום, וככל שתקופת הנקיות שלי גדלה, אסירות תודה, שהסיפור שלי הוא הרבה יותר מאשר השימוש. השימוש הוא קצה הקרחון. הוא, כפי שאומרים, פתרון לא מוצלח. זאת אומרת, ממש לא מוצלח. כי הוא גם לא עובר מסך כמו התמכרויות יותר עגולות, הוא עמוס הסתרה ופחדים. אבל יש פתרון אחר. פתרון שפותח את החיים לאפיק אחר. לאפיק שבו אני חי את החיים שלי. מרגיש את הכאב. מודע ועובד. אבל אולי יותר מזה: יש בעיה. לי לפחות, יש בעיה. בעיה שמטרפדת את כל המגע שלי עם החיים, שהשימוש הוא רק ניסיון גרוע להסות אותה, שאני בורח אליו בכל סיטואציה שאני לא יכול לאכול אותה, אם זה דרמה, ריקנות או קונפליקט חברתי או נפשי, ואם אני אמשיך לשחק את המשחק כאילו זה עובד אצלי כמו כל אחד אחר ואם אני אשתמש בפיתרון קסם כזה או אחר - שיש לי מאות כאלה, והשתמשתי בהמון כאלה וכל פעם האמנתי בכל ליבי שהנה, דף חדש, ואני חוזר, ואני יכול לצאת לדייטים, ואני יכול לחיות, והמחלה, ההתמכרות, ארבה בפינה ופירקה לי את הצורה, שוב ושוב ושוב, עד שהייתי קהה גם ביחס לחיים שלי עצמם - גם אם אצליח לא להשתמש בפיתרון שאני מפנטז עליו כל הזמן, הבעיה תישאר בעינה. ואני אשאר. באותו חור. עם אותו חור בלב. ורעב למשהו.
*

בוא איתנו, יש אצלנו מקום.
יש כאן דרך. לא פתרונות קסם, הסרת כשפים ועין הרע. כן דרך.
לא פשוטה. כן עובדת. לא מדבר רק על שנות נקיות של אנשים, יותר על האופק הזה שלאט נפתח עם הלב. יש תקווה. יש חיים.

אם צריך עזרה, פרטים נוספים, ספרות ואוזן, אשמח לעזור.
בהחלמה
אור יקרות

doctorabbi כתב on 21 אוק' 2013 09:09:

שלום חבר וברוך הבא,
מקווה שתישאר כאן כי יש כאן סביבה אוהבת ודרך החלמה עמוקה יותר מ"חיזוקים" בלבד (בלי לזלזל בהם ובמקומם בתהליך).
אני ממש מבין לליבך, אבל במקומך הייתי מנסה אולי להסתכל קצת על מי אתה צריך להיות. התוצאה לא משנה כאן כהוא זה: מי יותר מוצלח וכו', כל אחד נמדד רק בהתאם לאמת המידה שלו עצמו. אתה תהיה הכי טוב בעולם רק אם תהיה אתה עצמך. זה כל מה שה' מבקש ממך, וכל מה שאתה יכול אי פעם לבקש מעצמך.
בהחלמה.

doctorabbi כתב on 21 אוק' 2013 09:09:

מצטרף למה שאמרו קודמי ומוסיף עוד אור:

שאלתך נפלאה!
אין ספק אתה ממש צודק, זה לא פייר...
דבר אחד- מי אמר שלאח שלך לא היה התמודדות? (אני שואל כי למשל אצלי- כולם חושבים שאני צדיק אבל....)
לגבי התהיות שלך- היו לי גם כאלו, ועדיין יש לי... זה בכלל שאלות על עצם הקיום שלנו בעולם.
לכל אחד יש יעוד שה' נתן לו בעולם, אנחנו מנסים כל העת לגלות מהו...
קשה, אך אין ספק שלפעמים יש נקודות אור נפלאות, אני חושב שהאתר הזה הוא אחד מהם(לפחות אצלי..בנקודת הזמן הזו)
לכן אם אפשר לומר, אח שלך הוא אדם מסוים ואתה אדם אחר, אל תנסה להשוות, כל אחד וחייו, תתפלל שהחיים שלך יהיו נפלאים.
אני גם זוכר כמה "קנאתי" באחים שלי, היום אני במקום אחר, כל אחד יש את הצד שלו...
אל תדאג אתה תמצא את מה שאתה מיוחד בו ותהיה בו מצוין, לא פעם חשבתי כמה חבל שאבא ואמא שלי לא שמו אותי בישיבה קטנה..
אבל הנה אני היום מבסוט ב"ה. שמח וטוב לי, למה? כי החלטתי והבנתי שאיפה שאני נמצא היום זה הכי טוב לי!
יש לי סיפור קטן של חיים, קרה לי כמה דברים שלא רציתי שיקרו אבל הם קרו, בהתחלה הסתכלתי עליהם ופשוט הייתי עצוב ומבואס.
היום אני מסתכל אחורה ואומר "ב"ה" איזה טוב ה', מזל שזה מה שקרה לי! אנחנו צריכים ללמוד לומר "כל מה שה' עושה טוב" "גם זו לטובה"
אנחנו אולי לא יודעים איך אבל הוא בהחלט יודע!
אז פשוט תאמין, תחפש אותו בחיים שלך ותבין שזה אתה!
בהחלמה, אח.

תודה לכולם על המילים והתובנות ....... חדרתי הביתה עכשיו משוטטטות ושקיעות בכלום שנהיה חיי בימים אלה וזה היה לי קרן אור  לראות את התגובות שלכם.

לאור יקרות: תוזה על ההזדהות. אני חייב להגיד לך שאני עכשיו משתתף בסמינר שאמור ללמד אותך כלים איך להיכנס לשורש המחשבות שלך ולהתמודד עם עצמך. זה מבוסס על שיטות ידועות ועדכניות. המידע עצמו הוא לא בהכרח חידושים בשבילי... מידע הוא לא הדבר שחסר  לי..... אבל זה הלב כמו שכמה פה הדגישו... העניין הוא שיש לאנשים "לפעמים" אמונה שלילית על עצמם שאיתה הם מסתובבים בכל מקום ולכל סיטואציה. הדברים עצמם הם כמובן לא בגדר חידוש אבל העניין בשבילי זה לנסות להבין עם איזה אמונה שלילית אני מסתובב.. ואני מתחיל לנסות להפנים את הדברים .... השימוש וההתמכרות הם תוצאה או פתרון זול כמו שקראת לזה...... אני מנסה ליהות חזק.... יש את הקטע הזה שכאילו המערכת שלך יודעת שמשהו יתפוצץ בסוף .....אם לא זה אז זה יהיה משהו אחר .......אני מרגיש שהכנסתי את עצמי לקנוכיה של חוסר עשייה והרגש כי ברגע שאני טיפה משחרר את עצמי אני חייב להשתחרר עד הסוף ולהרגיש ולחוש ואד אני עושה כל מיני דברים שאני אחרי זה יתחרט עליהם... לא יודע להרגיש מתוך מקום מרוסן ומסגרתי........אבל מנסה ללמוד יותר מאיפה זה נובע בפנים

שמח שאני יכול לשתף אאתכם...

brother: תודה על המילים וההזדהות ....... אני מאוד מנסה לעבוד על העניין הזה של הייחודיות שלי יש בפנים הרבה בלבול רגשי ופילוסופי בעניין הזה אבל אני משתדל לחזור ולהתמקד במה שאני יכול.... קראתי איפה שהוא יש שלוש עסקים... יש עסק שלי עסק שלך ועסק של אלוקים תמיד תהיה בעסק שלך שכמובן כולל להתפלל לאלוקים אבל בסוף מה יהיה זה עסק שלו....

תודה לכולכם לילה טוב נקי וטהור

אין ספק!
שיהיה לך המון בהצלחה, ואני כאן אם אתה צריך!
אוהב ומחבק כמו שאח יודע,
אח.