את האתר החשוב הזה אני מכיר מזה זמן.
אמנם רק כעת נרשמתי אליו ואני כותב לכם.
היו לי הרבה 'נפילות' בתחום הגלישה באינטרנט.
הנפילה הקשה האחרונה היתה בחוה"מ סוכות.
מאז אני שומר על עצמי, פחות או יותר.
מעולם לא הודיתי בכך שאני 'מכור' לפורנוגרפיה, ואכן אני סבור שאינני מכור.
גם בשיחה טלפונית עם אחד מפעילי האתר (קיבלתי המספר מזמן מיחזקאל) אמרתי לו שאינני מכור.
הוא ענה לי: "אם אתה לא מכור - אז תפסיק!"
אמנם אינני מכור, אבל יש לי (וכנראה שלא רק לי) תאוה גדולה למין.
וכך ברא אותנו ה', עם כוונה עליונה שנשתמש בתאווה זו במותר ובקדושה, ולא, חלילה, נטמא עצמנו באסור.
אחרי הנפילה הקשה הנ"ל, החלטתי שאני לא 'נופל' יותר, ואכן ב"ה, אני משתדל ומצליח לעמוד בזה, פחות או יותר.
[אני מניח שאין זו הפעם הראשונה שהחלטתי החלטות מסוג זה.]
ולמה 'פחות או יותר'? כי מדי פעם אני נמשך לכל מיני כתבות, שיש בהם משהו שעלול 'להצית' את היצר והדמיון, עד שעלולים להגיע לשלב אל-חזור (כמעט).
זה יכול גם להיות תחילתו בשוגג או אונס.
אני מגיע לאתר מסויים, 'כשר', אלא שבצד מופיע קישור לעברי פי פחת, או משהו שמוליך שמה...
ישנו חלקיק שנייה להכריע, האם אתה נופל או לא.
בתקופה האחרונה, אני משתדל לעצור את עצמי לפני נקודה זו.

אני יודע תשובות רבות לשלאלות הצצות בראשי.
איך להימנע? איך לא ליפול?
להילחם בדמיון! לקבל החלטות!
ובכל זאת, היצר אינו מרפה.
אשמח לקבל עידוד וחיזוק.
אוהב את כולכם.

כל טוב.

שלום לך מידי.
לא היה לי קל בהתחלה עם ההגדרה מכור. זה התחבר לי יותר עם מסוממים ואלכוהוליסטים.
אני הרי לא שיכור רחוב.. לכאורה.
לפני כמה זמן חבר העלה כאן את השאלה האם איננו צריכים דיאגנוזה מקצועית כדי להחליט שאנו מכורים?
אבל, יש משהו אחד שאין לי בעיה להודות בו. אני אובססיבי למין. כמו אלרגיה שהמערכת שלי מגיבה חזק וחריף לכל חשיפה לתאווה. זה מגיב אצלי יותר חריף מהנורמלי. התאווה שהיא צורך טבעי ממלאת אצלי צורך למילוי על טבעי.
אחרי שאני מוסר שיעור "טוב" בעומק התורה, אני בסכנת נפילה. אני לא יודע להכיל רגשות. עצב שמחה כעס געגועים אהבה שנאה,התגובה העי מתאימה דאני מכיר למצבים הרגשיים הללו זה חיפוש... עדיף חיפוש שמוביל לתאווה.
כיון שאני מודה שאני אובססיבי לתאווה ( ואגב אין לי שום בעיה שתקרא לזה יצר הרע יותר חזק מהרגיל. זה בדיוק אותו הכוונה ) לכן אני מחמיר עם עצמי ומנסה ללכת בדרכי ה'מכורים' שהצליחו לחיות חיים איכותיים למרות הפגם הנפשי של המכור.
סוג של ממה נפשך.
אם אני מכור אמיתי אני חייב את התכנית למכורים.  ואם לא מה יזיק לי?!!
וכך מצאתי את עצמי בודק ומגלה לאט לאט את היסודות והרעיונות של שיטת הצעדים.
באתי כדי למצוא עתונות ומצאתי מלוכה...
רציתי פיתרון לתאווה ומצאתי את עצמי האבוד, מצאתי שלווה, את אשתי את הילדים, את אבא אוהב, את התורה, חברים נפלאים שאוהבים אותי בלי תנאים, מצאתי שחרור, מצאתי שאני בעל בחירה הן בתאווה והן בחירה במידות. היום אני בוחר לא לכעוס לא להיעלב לא להיפגע, זכיתי על הדרך גם לכ400 ימי נקיות מפורנוגרפיה. ועוד הרבה מתנות.
ולכן,
אני מודה לאלוקים על היום שהוא פתח את עיני להבין שעלי לצעוד ולעשות את הפעולות ששומרים על המכורים, פעולות הנקיות, וזה הרווח הכי מיידי. וכשהפסקתי לשאול והתחלתי לצעוד זה היום שבו עליתי על דרך.
אולי יום אחד אגלה שלא הייתי מכור? מי יודע? למי אכפת? העיקר שגם היום אני נקי שפוי ומחובר לאלוקים.
ומה הפסדתי לעומת מה שיכולתי להפסיד?
מידי היקר, מאחל לך המון הצלחה. זמין בפרטי אם תרצה.
אוהב
הושיעה

שלום לך.
כאן יש שאלון שמשמש אנשי מקצוע לאבחון ראשוני האם אדם הוא מכור:
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3538.0
בהצלחה

רוצה גם! רוצה גם!
(סליחה שאני לא קשור...)

מה שאמר הושיעא.
בתפילה

גם אני גם אני.....

יש כאן דרך חיים, לא רק "נצחון" על התאווה, מדובר כאן על חיים חדשים ונפלאים, התחברות אל הנשמה, אל אלוקים שבשמיים.
מזדהה עם דבריו של הושיעה, מקווה שתישאר, תקרא ותבין לבד שיש כאן משהו יותר ממה שכתבת..
אוהב, אח.