ברוכים הבאים, אורח

אור בקצה המנהרה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: אור בקצה המנהרה 1101 צפיות

אור בקצה המנהרה לפני 10 שנים, 8 חודשים #42657

שלום לכולם. ותודה לכל העובדים באתר ובמערכת על ההשקעה התכנים והזמן שנתתם מעצמכם.
אני בן 22 לומד בישיבה ונופל בתאווה. קראתי קצת בפורום וגם הקשבתי לשיחה אחת ביום ראשון ,וממה שהצלחתי להבין כנראה שגם אני נכנס לקטגוריה של מכור. אני לא זוכר מתי התחלתי או מתי הייתה הפעם הראשונה שלי..זה היה מזמן מידי...אבל אני חושב שבסביבות הגיל עשר. היו לי עליות וירידות ,אבל תמיד הצטערתי לאחר מעשה.כמה ביקשתי שיגמר...כמה התפללתי על זה...כמה מחשה חשבתי על זה..,בשנה וחצי האחרונות הייתה לי ירידה משמעותית הגעתי למצב שאפילו הרצון להפסיק כל כך נחלש שכבר לא היה לי כח  ,לא רציתי להתמודד,ובאמת כבר האמנתי שכנראה יש בי משהו דפוק,משהו פגום שלא בר תיקון. הרבה פעמים נכנסתי לאינטרנט בחיפוש בפורומים בכל מיני אתרים דתיים לקבל עצות וטיפים לאנשים עם בעיות דומות,אבל שום דבר לא עזר וניסיתי הרבה דברים... עד שהגעתי לכאן ב"ה!. אומנם נהייתי כבר אדם סקפתי אבל האתר הזה,הסיפורים של האנשים והתכנית הזאת נראה שיש בה משהו אחר, משהו הרבה יותר עמוק ושורשי.תמיד ידעתי שהבעיה היא הרבה יותר שורשית אצלי ועכשיו אולי יש פתרון שמגיע לשורש הזה. חלום חיי זה להפסיק,לזה להיות אדם אחר,אדם חדש,ואני רוצה להאמין שזה אפשרי.
גם קראתי קצת בפורום לאן זה יכול להגיע ובאמת שזה הכניס בי פחד רציני,תמיד אני חושב רק שזה לא יפריע לנישואים,רק שהנישואים שלי בע"ה יהיו טובים.
קשה לי לכתוב ולבטא את כל הרגשות,אבל יש תקווה...
לא נראה לי שהבנתי עד הסוף את כל הרעיון של התוכנית של שתים עשרה הצעדים ואשמח אם אוכל לקבל מידע איך אני מגיע אליה .תודה שוב לכולם
אני מכור וחסר אונים מול תאווה! רק בזכות אבא שבשמיים אני מצליח אני נקי רק להיום.

בעניין: אור בקצה המנהרה לפני 10 שנים, 8 חודשים #42671

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
ברוך הבא, חבר יקר.
כדאי לקרוא בלשונית 'קולות של החלמה' ובלשונית ש'למצטרף החדש'.
בכל מקרה, אני מאוד מזדהה עם התחושות שלך, מכיר אותם מקרוב קרוב.
מקווה שתמצא כאן אתה מה שאני מוצא כאן בשנה ושבעה חודשים האחרונים.
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: אור בקצה המנהרה לפני 10 שנים, 8 חודשים #42676

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
שלום חבר יקר וברוך הבא,

אני קורא את הדברים שלך ורואה את עצמי, אז אני מרשה לעצמי לכתוב בפוסט שלך דברים אישיים, כי אני באמת פשוט מנצל את ההזדמנות לרענן לעצמי את מה שאני צריך לזכור היטב כדי להישאר נקי. אני לא מכיר אותך אז קח בערבון מוגבל את מה שאני כותב, כיון שלא כל מי שנופל הוא מכור, ולא כל מי שמכור חייב לצעוד באותה דרך כדי להחלים.

נדלקתי לכתוב כאן כיון שאתה כותב על כח הרצון, ועל משהו שפגום אצלך, ואצלי שתי הנקודות האלו הן בעצם אותו דבר: כח הרצון שלי פגום. לא שאני לא רוצה, אלא שלכח הרצון שלי אין שום משמעות מעשית במאבק שלי לשמור על שפיות או לשמור על עצמי בחיים. כח הרצון שלי הוא לצורך הענין הספרה אפס, ולכן לא משנה כמה כח רצון אגייס - תמיד אשאר עם האפס הזה. נניח שאני מאוד מאוד רוצה להפסיק ליפול, ובאמת הפעם מגייס לצורך כך את ראש השנה המתקרב ואת יום כיפור שמעבר לפינה, ואת אשתי היקרה וילדיי המקסימים - כל זה הוא ה-מ-ו-ן כח רצון, אבל זה רק נותן לי הרבה אפסים... עדיין אני באפס.

הנקודה היא שבאמת משהו פגום אצלי, והפגם הזה מכונה כאן "התמכרות" או עבור חברים אחרים שלא אוהבים את הצליל המתכתי הזה שמתחבר עם סמים ואלכוהול, אז זה נקרא "חוסר אונים" שכשמו כן הוא - חוסר בכח. כדי שאוכל להתמודד עם הבעיה שלי, אני צריך קודם להבין מה בדיוק המצב שלי, כי בלי זה - אני סתם מבזבז תחמושת ויורה לכל הכיוונים.

אז נכון, יש הרבה חברים שהם לא באמת מכורים אלא כאלו הסובלים מיצר הרע או אפילו יצר הרע מוגבל. ישנם גם חברים שבאמת רוצים להפסיק ועדיין נופלים מפעם לפעם, אבל גם זה לא הופך אותם למכורים. גם הם יכולים להפיק הרבה תועלת מהפורום והקבוצות, גם אם הם לעולם לא יצטרפו לאיזה תכנית גמילה תובענית, כיון שהם יכולים לקבל חיזוק רציני מאוד לכח הרצון שלהם להפסיק, כאשר הם רואים לאן הם יכולים להגיע אם לא יעצרו בזמן.

אבל אני לא כמוהם, לי יש בעיה, או כמו שאתה מכנה את זה: משהו אצלי פגום. כח רצון יש לי בשפע, הבנה של המצב שלי יש לי בלי ספק, מה להפסיד גם יש לי, ואילו מה להרויח בתאווה אין לי בכלל. כל זה הוא מאזן אימה שלילי שהיה אמור להשאיר אותי מרותק למקומי בלי שום מחשבה אפילו על נפילה. אני לא כמו אדם רגיל שהחליט לשטוף קצת את העיניים ברחוב או אפילו להגניב איזה כמה דקות בפורנו, כי לי יש מליון סיבות חזקות למה לא לעשות את זה. אצלי - בשונה ממנו - החשבון שלי בבנק הנאמנות של אשתי נמצא כבר במינוס רציני, רגע לפני עיקול, וכך גם העבודה והבריאות והילדים ובקיצור - כל החיים על כף המאזניים.

אז מה בכל זאת חסר לי כדי שאוכל להפסיק? לא הבנה, לא הרגשה, לא ידיעה, לא רצון, משהו אחר לגמרי. לי חסר כח. אני יודע היטב מה אני צריך לעשות ומה נכון לי לעשות, אבל אין לי את הכח לבצע את זה. כאשר אקבל את הכח ממי שיש לו כח לתת לי, זה יהיה סיפרה אחת אמיתית, ואחרי שיש לי את הספרה הזאת - פתאום כל שאר הדברים יכולים להיות משמעותיים. פתאום לכל האפסים האלו יש משמעות רבה מאוד כי הם מגיעים אחרי מספר אמיתי...
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אור בקצה המנהרה לפני 10 שנים, 8 חודשים #43180

  • תורת השם
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נפילה ועוד נפילה... אוי מה שהבין הזמנים הזה עושה..
  • הודעות: 459
שלום לך חבר יקר.
גם אני כל כך לחוץ מהנישואין, וזה עצמו יוצר לי בלבול גדול יותר ממה שיש לי.
אבל מתמודדים.
מאחל לך בהצלחה בטוח שתמצא פה את הדרך.
כח רצון יכול לגבור בקלות על התאווה, הבעיה שכשמגיעה התאווה - כח הרצון לא נמצא שם...

לא תנצחו אותי כל כך מהר. התאווה המיותרת ימ"ש, התאווה הצריכה הי"ו.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.37 שניות

Are you sure?

כן