ברוכים הבאים, אורח

חדש באתר - האם יש תקווה?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: חדש באתר - האם יש תקווה? 2460 צפיות

בעניין: חדש באתר - האם יש תקווה? לפני 10 שנים, 10 חודשים #39185

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
חבר יקר, הדברים שאתה מעלה הם חשובים. החשש שלך מובן. לא אספר לך סיפורים כדי שלא תתאכזב, גם לא אייאש אותך, יש לך דרך לעשות, היא לא תהיה קלה, אבל אם אתה תהיה רציני, תעשה את מה שביכולתך אני לא רואה סיבה שמה שקרה איתי לא יקרה לך.

וקרו לי המון דברים טובים אתה מוזמן לקרוא את הסיפור שלי ולהיווכח בעצמך,  ולא, אל תילחם, תיכנע, תקבל את זה שאתה מי שאתה. ותתנהג בהתאם. כן. זה יכול להראות לך מסובך, אבל יש הבדל, גדול, אתה מוזמן לחפש בפורום, יש המון חומר כתוב מסביב לזה, אם לא תצליח אעזור לך.

אה, דבר אחרון לבנתיים - תתמקד בכאן ועכשיו, היום, לא מעבר, אין סיכוי שתצליח לפתור בעיות של עשרות שנים בימים ספורים. היום.

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: חדש באתר - האם יש תקווה? לפני 10 שנים, 10 חודשים #39249



הרעיון הזה ממש מעורר בי מלחמה פנימית בין הראש ללב,

הראש - מבין היטב את הנקודה הזאת שעלי להסתכל על פעולותיי מחוסרי השליטה ומעשיי משולחי הרסן - כחולי גמור! ובמידת מה, אין זו אשמתי!

אך הלב....איי.... הלב - זועק ומתאבל על כל הנזק העצום שגרמתי לעצמי ולאחרים במעשיי,
וגם על העתיד העגום שמצפה לי בגלל נטייתי המינית (וכמו שכתבתי לעיל: "אני כואב ועצוב "שנגזר" עלי לחיות חיים של בדידות באיזה דירת רווקים קרה
ולמות זקן וערירי מבלי שמחת חיים ומבלי שאותיר מישהו שיאמר עלי אפילו קדיש.... ")


שלום לך רקם היקר. מצטרף לקודמיי בברכת ברוכים הבאים. הכאב ניכר היטב מדבריך, אבל (אני מקווה שלא תתאכזב) יש פה הרבה סיפורים כואבים, והתכנית מיועדת בדיוק בשביל מקרים קשים כמו שלנו.

אני רוצה להתייחס לדברים שציטטתי ממך למעלה. אתה אומר שהלב מסרב לקבל את הגדרת המצב כמחלה. גם אצלי זה כך. הלקיתי את עצמי בלי סוף. יום אחד גם גיליתי את הסיבה לזה שאני מסרב להסיר מעל כתפיי את משא האשמה הגדול. אצלי הסיבה היא שאני מעדיף לחשוב שאני עומד במרכז העולם, ושעליונים ותחתונים תלויים בי, גם אם פירוש הדבר להרגיש אשמה גדולה. זו פשוט אסטרטגיה נפשית שבחרתי בה שלא במודע, בשלב קדום של חיי: אני רוצה להרגיש חשוב ומשמעותי, אבל אני לא יכול להשיג את זה דרך מעשים טובים, אז אני לוקח על עצמי אשמות גדולות שאני לא אשם בהן, וככה מרגיש שיש לי משמעות בעולם... חולני, אבל כזה אני. הדרך שלי להשתחרר מזה הייתה להתפלל לה' שייקח ממני את השיטה החולנית הזו, וגם שייקח ממני את הצורך החולני להרגיש משמעותי, וייתן לי חיבור אליו - מקור החיים האמיתי.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: חדש באתר - האם יש תקווה? לפני 10 שנים, 10 חודשים #39329

  • נפשי בכפי תמיד
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ
  • הודעות: 11
חברים...אתם ממש יהודים יקרים! שליחי ה', מליצי יושר, שותפים לבריאה...

עליכם יקיריי, נאמר הפסוק - "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה"

לקחתי את הדברים ללבי! והיום יום חדש! העת להסיק מסקנות ולהתקדם במעשים!

אצטט את מה שכתבתי באימייל לאחד מהחברים היקרים שעודדו אותי כאן בפורום -


פלוני'לה יקירי, כמה חברים מהפורום באמת שהציעו לי את אותה ההצעה - ללכת לפסיכולוג ולנסות לעבוד איתו על עניין המשיכה לגברים,

אני רוצה שתדע שבעברי, לפני יותר מ- 6 שנים, אני הלכתי לפסיכולוג בכדי לברר עם עצמי - מדוע אני מרגיש שאני לא רוצה להתחתן?
ורק בפגישה השלישית או הרביעית אזרתי אומץ לגלות לפסיכולוג ששיקרתי לו באותה הפעם ששאל אותי אם אני נמשך לגברים, ואני אז מרוב בושה עניתי לו שבוודאי שלא, מה פתאום.....זה היה עבורי אחד הרגעים הקשים בחיי.....
ומאז פשוט לא יכולתי ללכת אליו יותר - מגודל הבושה......(וגם כספית זה היה קשה לעמוד בזה)

אבל כנראה שאין ברירה ואין מנוס - עליי להתחייב ללכת לפסיכולוג ולטפל בעצמי אחת ולתמיד! ומה שיהיה יהיה!
ה' יעזור לי.... רק המחשבה על-זה בלבד משתקת אותי מפחד.....
אתה אולי יודע מי יכול להמליץ לי על פסיכולוג טוב שמומחה בעניין?


אז כנראה שזהו הצעד הראשון שאותו אני צריך לעשות על-מנת להתחיל את המסע שלי להחלמה, ולדבקות בה'.

מישהו מכיר פסיכולוג טוב (ולא יקר ) שמתמחה בעניין נטיות הפוכות, באיזור המרכז?
" כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי " (תהלים קיט פב)

מלבי"ם: "כלו עיני לאמרתך", עיני כלות ועדיין לא נתקיים הדבר, ואני "אומר מתי תנחמני", שהלא עבר זמן רב ועדיין לא נושעתי:

בעניין: חדש באתר - האם יש תקווה? לפני 10 שנים, 10 חודשים #39389

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
שלום חבר,

אכן, ההודאה שלנו בפני מכורים כמונו, נותנת לנו את הכח להודות בפני עצמנו, ואז גם בפני אחרים - אם וכאשר יש צורך.

גם אני הייתי אצל פסיכולוג, ולקח לי הרבה זמן לפתוח עוד ועוד קלפים, מה שלא היה בין מכורים אחרים, שם פתחתי את הקלפים מיד כי הרגשתי שמבינים אותי ויודעים על מה אני מדבר.

לגבי פסיכולוג - אמליץ לך להתייעץ עם יחזקאל - מנהל האתר.

מה שכן, הנסיון הקצר שלי הוכיח שהפסיכולוג הוא לא במקום הקבוצות והוא יכול לטפל רק בענפים של הבעיה אבל לא בגזע ובודאי לא בשורש. אני מוכרח את הצעדים כדי להישאר נקי.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: חדש באתר - האם יש תקווה? לפני 10 שנים, 9 חודשים #39436

  • נפשי בכפי תמיד
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ
  • הודעות: 11
שלום חבר,

אכן, ההודאה שלנו בפני מכורים כמונו, נותנת לנו את הכח להודות בפני עצמנו, ואז גם בפני אחרים - אם וכאשר יש צורך.

גם אני הייתי אצל פסיכולוג, ולקח לי הרבה זמן לפתוח עוד ועוד קלפים, מה שלא היה בין מכורים אחרים, שם פתחתי את הקלפים מיד כי הרגשתי שמבינים אותי ויודעים על מה אני מדבר.

לגבי פסיכולוג - אמליץ לך להתייעץ עם יחזקאל - מנהל האתר.

מה שכן, הנסיון הקצר שלי הוכיח שהפסיכולוג הוא לא במקום הקבוצות והוא יכול לטפל רק בענפים של הבעיה אבל לא בגזע ובודאי לא בשורש. אני מוכרח את הצעדים כדי להישאר נקי.


אבל איך מתגברים על הבושה העצומההההה..... שיש לי אפילו ממכורים אחרים?

הרי אפילו לדבר עם פסיכולוג מקצועי - איני מסוגל! כי בשביל לדבר איתו פתוח אני יודע שאצטרך לגייס כוחות אדירים,שאיני יודע אם יש בי בכלל!
כיוון שההפסד שעלול להיות לי מחשיפת הסוד שלי לגבי הנטיות ההפוכות - הוא קטסטרופלי מכל צד ובחינה! חיי יוכלו להתמוטט בין רגע!

ועוד, זה לא עושה לי טוב על הלב, שאצטרך לתאר את הנטיה שלי במילים, לאוזניים של אחרים שלא בגדר אותה החריגות הזאת....
כיוון שאע"פ שמצד ההתמכרות שלנו יש לנו מכנה משותף, אך מצד הטריגרים לתאווה והטיפול בהם - הם רחוקים כמזרח ממערב!

וכדי לסבר את האוזן, תאר לך, שמישהו בקבוצה שמודה שהוא סקסהוליסט מכור, ומרגיש ללא תקנה, רק שהוא מכור למין מטורף עם בעלי חיים,
האם שאר חברי הקבוצה יכולים בכלל להתחבר ולהזדהות עם הנטיות שלו? הרי הוא נמשך מינית למה שאנו רואים כמזון!?
והאם בשורה התחתונה, אותו מכור ירגיש באמת, אבל באמת את בטחון שהוא נמצא בין חולים כמותו? או שמא הוא ירגיש שהם עוד חולים פחות ממנו?

כך בערך אני מרגיש!

ואפילו בפני מכורים החווים קשיים עם נטיות הפוכות בפועל כמותי - עדיין לא נראה לי (במצבי כיום) שאוכל להיחשף מולם עירום ועריה......זה קשה, קשה....

ה' יעזור לי, אולי אני צריך לחזק עצמי בבחינת - "סוף דבר הכל נשמע....."  אז מממילא.....

מה העצה? ומה התבונה?
" כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי " (תהלים קיט פב)

מלבי"ם: "כלו עיני לאמרתך", עיני כלות ועדיין לא נתקיים הדבר, ואני "אומר מתי תנחמני", שהלא עבר זמן רב ועדיין לא נושעתי:

בעניין: חדש באתר - האם יש תקווה? לפני 10 שנים, 9 חודשים #39440

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
היי חבר תתעורר
אתה בסך הכל חושק בבני מינך
יש פה עשרות כאלו בפורום
בין אם הם בארון או לא
ובמדינה יש עשרות או מאות אלפים כאלו
לא נראה לי שמישהו יודע במדויק
אבל אתה רחוק מלהיות לבד
תתעודד ותתחיל לטפל בעצמך
גם אני שחושק בבנות המין השני
וגם אתה
חולים באותה מחלה
  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.47 שניות

Are you sure?

כן