שלום לכל החברים, רק לקרוא את המאמרים בא לי לבכות בדמעות שליש, על שאין לי עדיין את האמביצי' לעבור ולהתנסות ולהגיע להשיגים כמו החברים פה....

אני אברך בן שלושים, נשוי אשה טובה, מכל הבחינות ילדים עבודה מכובד, בקיצור החיים הולכים ברוך השם על צד היותר טוב.
במסגרת עבודתי, הוא להיות במשרד כל היום על יד המחשב.
וזה הנקודה....
כבר עברה כמה וכמה שנים שאיני מצליח לעצור את עצמי מלחפש תאווה באינטרנט, בהתחלה זה היה בלי סינון, אחרי זה עם סינון אבל בדקה חלשה, ובזמן ירידה, חפשתי וחפשתי, עד שמצאתי חורין וסדקין בסינון. אחרי כמה שבועות וחודשים ש"נהנהתי" מהפרצה, עשיתי סינון חדש, אבל גם את זה הצלחתי לעקור בדרך לא דרך, ובכל פעם שאני נפלתי, עשיתי עת הסינון מחדש. וככה עבר עלי ימים ושבועות וחדשים ושנים......
עד שמצאתי דרך שאפילו אם ארצה לא אוכל לעקור את הסינון. וזה עזר לכמה שבועות עד שהתאווה התגבר ופשוט התפרץ עלי, ולא יכולתי לעצור את עצמי ומצאתי דרך אחרת לגלוש לאתרים.. וככה לשבת על המחשב שעות על גבי שעו, עד כדי כך שבזמנים שלא הצלחתי לגלוש התחלתי ללכת צעד קדימה, וליצור קשר עם נשים בטלפון....
בקיצור שום דבר לא עזר לי...
איני יודע מה הגישה צריך להיות אצלי, אולי להיות בקשר תמידי עם מישהו מפה באתר, או משהו אחר, אשמח מאוד אם תוכלו להציל אותי (ואת משפחתי) שאני מפחד מאוד שח"ו אגיע למצב שלא אוכל לעצור את הרכבת.....

נא ונא לחזור אלי בתגובה.
כותב בדמעות על לחיי
בער
elswickstreet@gmail.com

חבר אהוב.
זה הסיפור של רובינו. זה מהאתגר שמחבר את החברים השונים כאן.
אמליץ לך בחום להמשיך ולהסתובב כאן בפורום. יש כאן המון חומר חשוב להחלמה מההתמכרות הזו.
שלחתי לך מייל.
בהצלחה רבה חבר
אוהב
הושיעה

שלום וברוך הבא, אחד המשפטים הראשונים שאמרו לי כשלא האמנתי שאצליח להחלים היו - אתה מיואש כי אתה לבד -  תצמד לחברים ותקבל כח. לא האמנתי, עשיתי. נצמדתי. היום אני יכול לכתוב לך שזה עובד. שבע שנים ואחד עשר חודשים ויומיים בנס. ואם זה עובד לי אין סיבה שזה לא יעבוד גם לך.

בהחלמה.

אוהבים אותך אחי!

מבין טוב מאד את מה שאתה מתאר.

יש דרך החוצה!

רשמתי את המייל..

בהצלחה שיהיה אח יקר
מקווהשיהיה לך ביטחון ושלא תפחד להוביל את הרכבת בדרך שאתה בוחר כי היא בידיים שלך ....

שלום בער היקר,

כמו שכולם אמרו, קל לנו להזדהות עם מה שאתה כותב כי כולנו באותו המצב.
עצם זה שכתבת פה, מראה שאתה באמת מוכן להתחיל את הדרך לשפיות. מה שעוזר לי מאד לישאר נקי, זה השיחות והשיתופים עם חברים. אני חדש פה, והייתי רוצה להיות איתך בקשר ולהתחזק. אני יכתוב לך מייל.

תשאר איתנו

שבת שלום

שלום וברוך הבא.

אתייחס לדבריו של אסירות, פשוט אכתוב את הרגשתי מהימים הראשונים:

להיות בקשר עם חברים? השתגעתי? שאני יחשף לעיני כל העולם? ומה אומר לאשתי? לאפה אני "נעלם" כל שבוע למשך שעה וחצי?

היום, אני מאושר להגיע לקבוצות. הגברתי את המינון. ואני משתדל לא לפספס. יתר על כן, אני מדי פעם בודק האם יש אפשרות להגביר את המינון עוד. האם ישנה עוד קבוצה באיזורי בזמן נוח לי ולאשתי בה אוכל להשתתף באופן קבוע. מעבר לכך התחלתי ללכת לקבוצה עם אשתי.

איך קרה המהפך? פשוט ביותר. לא תוך יום. היה קשה בהתחלה. אך לאט לאט הפנמתי ש:
א) כל מי שמגיע לשם ללא יוצא מן הכלל סובל מאותה בעיה שאני סובל ממנה. ולכן גם:
ב) כולם מבינים לליבי ויודעים בדיוק מה עובר עלי. ובנוסף לכך:
ג) לאיש מהם אין עניין לפרסם את עניין חברותו שם כך שגם לא יהיה לו עניין לגלות שהוא פגש אותי במקומות הנ"ל.

בעניין העובדה שאשתי מגיע איתי לקבוצות - זה כבר דבר מאוד רגיש ואסור לדבר עם האשה בנושא בצורה פזיזה. צריך שיקול-דעת מעמיק ורציני והתייעצות עם א' שמכיר מקרוב הן את הבעיה האישית שלך (מעבר למה שאנו מבינים את בעייתך בכלליות כיון שגם אנחנו עברנו במסלול דומה לשלך פחות או יותר) והן את המצב המשפחתי המורכב. וגם זה רק לאחר תקופת נקיות משמעותית. וזה א' מהדברים שמדברים עם הספונסר. מה להגיד מתי להגיד ואיך להגיד.

שלום לכולנו,
זה כבר זמן רב שלא בקרתי בפורום ולא הגבתי, למרות שברוך השם במשך החודש האחרון אני מקושר ומחובר לתוכנית
בהתחלה זה היה רק פוסט אחד (שהכותרת הוא: על סף יאוש) וקבלתי כמה אימעילים מחזקים, שמאוד ריגש אותי, והתחלתי להיות בקשר עם אחד, והוא הדריך אותי לצרף לקבוצה אזורית, שבאמת אני מרגיש שהנה לזה חכיתי כל כך הרבה שנים, שאוכל לדבר בפתיחות ולגלות על כל מה שבליבי, ועל כל הכאב שאנו עוברים יום יום.
עצם העובדה שיושבים ומדברים עם אנשים רגילים בחברה, כמונו, מכובדים, רק מחזק אותי, וזה רק מראה אותי, שזה לא רק אני, זה מחלת הכלל, ועם עקביות ועם הרצון האמיתית לקבל הדרכה ניתן להגיע להשיגים מרשימים. בעזרת השם.

אכן, עדיין לא הגעתי להישיגים אדירים ולא אפרט...אבל אני כן מרגיש מחובר, ועצם העובדה הזאת נותן לי כוח להמשיך להיצמד לקבוצה ולתוכנית.

שלום שלום
בער

בער היקר
ברוך השם ששם לנו דרך בים. ולא עזבנו לאנחות.
עשית צעד ממש לא פשוט.
מאחל לך את ההחלמה שאתה כה מחפש.
אוהב
הושיעה

בהחלמה, אח

תודה לשניכם

שלום בער.
אני על אותה הספינה כמוך, רק שאני עוד לא נשוי.(יהי רצון בקרוב).
אני מאמין שאתה חזק ותוכל להתגבר על כל מכשול.
הסינון הוא דבר שגם אני הצלחתי לפרוץ אותו. למרות כל "ההבטחות " של חברות הסינון. לדעתי, העצה היעילה ביותר היא לשים את המחשב במקום בו יש תנועה מתמדת של אנשים, מקום גלוי לעיני כל. בגלל הבושה שיש לנו מאנשים, אנחנו לפעמים מונעים עצמינו מלעשות עבירות(הלוואי וכך היינו מתביישים גם מהקב"ה, אני אומר זאת על עצמי). היום נרשמתי לפורום,למרות שאני מכיר את האתר הרבה זמן. אני נורא רוצה להחלים. ואני בטוח שכל אחד פה.

מאחל לך המון בהצלחה ואוהב אותך בלב ונפש. יהי רצון שתזכה שילדיך ייגדלו על ברכי התורה והמצוות ויאירו את עינינו בתורה.

בהחלמה לך ובפרט לי,שמחה עצומה