טוב אז במה נתחיל?
האם בזה שאני כבר מגיל 11 רודף אחרי תאוות? (אני לא אשם כי מישהו "טוב לב" דאג לפתוח לי את הראש . . . אבל ממילא אנחנו לא מחפשים את האשמים אלא את העיקר)
או אולי נתחיל בזה שאני כבר בן 30? (תעשו את החשבון לבד . . .)
ואולי נתחיל בזה שמסכנה אשתי שהיא לא יודעת עם איזה בעל תאווה היא נפלה? (ותאמינו לי, היא יראת שמים כמו שעוד לא ראיתי)
או אולי נתחיל בזה שאני כל יום רועד מפחד מה יהיה אם חלילה וחס אשתי תתפוס אותי או שיוודע לה באיזה בוץ אני שקוע עוד מהישיבה? (משרדי הרבנות יהיו המקום האחרון בו ניפגש . . .)
ואולי נתחיל בזה שאני אוכל לעצמי את הלב יום יום וכבר חושב לעצמי וליתר דיוק בטוח בעצמי שאין לי תקנה עולמית? (לא עובר שבוע בלי ז"ל רח"ל וזה בתקופות הרגועות ה"י וד"ל)

או שאולי אני יכתוב בקיצור נמרץ מקצת מ"מעלותי": אני בן 30 רדוף בתאוות מגיל 11 לאחר שאדם רשע מרושע (מצטער, אין לי ביטוי יותר עדין בעבורו) הרחיב לי את האופקים ולימד אותי מושגים מהגרועים ביותר, וכך גדלתי ותאוותי גדלו עימי. כיום אני נשוי ואם חשבתי שאחרי החתונה התאוות יעברו ראיתי שהם רק גדלו הרבה יותר אני מאונן בקביעות אני צופה באתרים גרועים (פורנו וכו'), ועוד ועוד ועוד . . . (אני לא רוצה לזעזע אתכם באילו מחוזות אני כבר נמצא . . .) ואני אוכל לעצמי את הלב וליבי בוכה וזועק האם יש לי עוד תקווה ? ? ?

אשמח מאוד אם מישהו מכם יתייחס למה שכתבתי ועוד יותר אשמח אם ההתיחסות תהיה בכיוון חיובי דהיינו האם יש לי עדיין תקווה.

אני מאוד מודה לכם מראש.

שלום חבר חדש ויקר,

טוב אז במה נתחיל?

האם בזה שאני כבר מגיל 11 רודף אחרי תאוות? (אני לא אשם כי אף אחד לא אמר לי כלום. פשוט יום אחד התחלתי לאונן בלי לדעת אפילו שזה אסור).
או אולי נתחיל בזה שאני כבר בן 30? (תעשו את החשבון לבד . . .)
ואולי נתחיל בזה שמסכנה אשתי שהיא ידעה טוב מאוד עם איזה בעל תאווה היא נפלה? (ותאמינו לי, היא יראת שמים כמו שעוד לא ראיתי)
או אולי נתחיל בזה שכבר נהייתי אטום וחסר כל רגע וכבר לא פחדתי אלא ידעתי ברור שבפעם הבאה שאשתי תתפוס אותי משרדי הרבנות יהיו המקום האחרון בו ניפגש . . .)
ואולי נתחיל בזה שבמשך עשרים שנה אכלתי לעצמי את הלב יום יום וכבר חושב לעצמי וליתר דיוק בטוח בעצמי שאין לי תקנה עולמית? (לא עובר יום בלי ז"ל רח"ל וזה בתקופות הרגועות ה"י וד"ל)

או שאולי אני יכתוב בקיצור נמרץ מקצת מ"מעלותי": אני בן 30 רדוף בתאוות מגיל 11 לאחר שגיליתי את המושגים הגרועים ביותר, וכך גדלתי ותאוותי גדלו עימי. כיום אני נשוי ואם חשבתי שאחרי החתונה התאוות יעברו ראיתי שהם רק גדלו הרבה יותר אוננתי בקביעות, צפיתי באתרים גרועים (פורנו וכו'), ועוד ועוד ועוד . . . (אני לא רוצה לזעזע אתכם באילו מחוזות הייתי . . .) ואכלת לעצמי את הלב וליבי בכה וזעק האם יש לי עוד תקווה ? ? ?

הענין הוא שאני יכול להוסיף עוד כמה שורות לסיפור הזה:

או אולי אתחיל מהסוף דווקא. בכ"ה כסלו תשע"ב התרסקתי. אלוקים הביא אותי לשמור עיניך ומאז - בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי. נס אחד ארוך ומתמשך. כן, הסתבר שיש לי תקווה.

כאשר הגעתי לכאן התברר לי שכל העסק הזה הוא מחלה. כן, ממש ככה. נכון שהמחלה היא במקום מאוד לא נעים וגם קשור לעבירות וכל זה, אבל במהות אני פשוט אדם חולה. יש אנשים חולים פיזית, יש אנשים חולים נפשית, יש אנשים חולים רוחנית. אני חולה בכל שלושת המרכיבים האלו. אבל זה לא עושה אותי אדם רע. זה רק עושה אותי אדם שצריך רפואה דחופה.

גיליתי עוד משהו. הסתבר לי שיש תרופה למחלה הזאת. לא תרופה קלה, לא תרופה של פעם אחת ונגמר הסיפור, אבל תרופה שכל זמן שאקח אותה - אלוקים ישמור אותי נקי. לתרופה הזאת קוראים 12 הצעדים. בגדול מדובר על דרך חיים רוחנית שאותה אנחנו רוכשים על ידי צעדים מסויימים. אנחנו לומדים איך לבצע את הצעדים האלו כאשר אנחנו משתתפים בקבוצות ושם משתפים בכנות ממה שעובר עלינו.

אז אם נמאס לך באמת - אתה מוזמן. תישאר איתנו ואאחל לך שתמצא כאן את מה שאני מצאתי. החיים שלי ניצלו כאן.

אם תרצה לשמוע עוד - אשמח להרחיב.

שלום חבר!

אני מאוד מזדהה איתך, התסכול הזה, והייאוש, אוי.
אני קיבלתי תקווה גדולה כאן באתר, נרשמתי והצלחתי להישאר נקי תקופה, ונפלתי, ועוד תקופה נקייה, ושוב נפלתי,
יום אחד נמאס לי הלכתי על האפשרות של השתתפות בקבוצות חיות של SA, שם עובדים ביחד על 12 צעדים שמשנים את החיים מיסודם וכך גורמי התאווה מטופלים.
זוהי הדרך שאני מצאתי, ואני מאושר בזה,
הישאר כאן תקרא תתעניין במה שעוזר לחברים אחרים, ותבחר לך מה שיעזור לך.

ברוך הבא הביתה,
כאן מבינים אותך.

אתה שואל אם יש לך תקווה?

שיטוט קל באתר יראה לך שיש ועוד איך, והרבה ממנה.

כל מי שחבר באתר עבר קשיים כמו שלך.

תפעל, תתאמץ ותצליח בעז"ה להיגמל

בהצלחה רבה

ברוך הבא.

יש כאן באתר מגוון של תקוות, פשוט תבחר..

שלום לך חבר יקר,

כמוך, גם אני חדש באתר (סך הכל 11 ימים), אז על התקווה שלנו לטפל בבעיה אני סומך על המגיבים הקודמים. מה שרציתי להגיד לך זה שעצם השיתוף שלך כרוך באומץ רב והוא (לדעתי) החלק הכי חשוב בהחלמה. ברגע שאתה מבין שאבדו לך הרעיונות והסיכויים להלחם מול התאווה, ובלית ברירה אחרת, הבנת שבתוכנית הזאת תמצא בעז"ה את מה שחיפשת תמיד בכוחות עצמך ולא השגת, אז אתה במקום הנכון. אז כל הכבוד לך על האומץ.

תשאר איתנו, תתחזק ותחזק ותצליח.

שלום וברכה.

אני הייתי בטוח שכל הרוע שבעולם מגיע בגלל שאני חוטא גדול. הגעתי לכאן וגילתי שאני חולה מאוד. גיליתי שיש לזה שם. וגיליתי גם שיש לזה תקווה. ניסים מהלכים.

ומילה לעט הנובע, אני לא רוצה לבחור בין התקוות. אני רוצה שכולם ינבעו אצלי....