לשאלתך בקשר הקרי לילה- כיוון שאתה תופס את האוננות כחטא, ברור שקרי לילה הוא אינו חטא. הרי על מה אנחנו נענשים? רק על מה שבידנו לעשות, רק על בחירות שעשינו לא טוב. לכן קרי לילה, שהוא לא בבחירה אישית שלנו, אינו נחשב חטא לאף אדם. זה דבר טבעי לחלוטין. מה שכן, אם בגלל שהיו לך הרהורים ביום ו\או שאוננת ו\או שצפית בדברים לא צנועים היה לך קרי לילה בזמן שבאופן טבעי לא היה קורה, אז כמובן שזה נחשב לחטא, אך הוא פחות חמור מאוננות ממש. בכל אופן, אם אתה מכור, אפילו זה לא יחשב לך חטא ואפילו לא אוננות ממש, כיוון שמכור אין זה בשליטתו ובכוחו להפסיק והוא לא בוחר לעשות זאת, אז כמובן שאם אין בחירה אין חטא ואין עונש.
בכל מקרה, אם הסיבה להפסיק התמכרות היא רק בגלל חטא, אז למה לאדם שמכור לאוכל להפסיק לאכול בצורה מוגזמת? למה לאדם שמכור לאלכוהול להפסיק לשתות? למה לאדם שלוקח סמים להפסיק לקחת? למה לאדם שמכור להימורים להפסיק להמר? לכל אחד מהם יש את התרוצים שלו (כמו שהשמנה היא מאוד מסוכנת לבריאות או איבוד של כל הכסף בהימורים וכו'...) אבל לא שמעתי (והספר הלבן מעיד שאין כמעט כאלו) על אנשים שהצליחו לצאת מהתמכרות בגלל אותם תרוצים. ברור שכולנו באים להחלמה לא ממניעים טהורים לגמרי וכנראה רובנו פה באו בגלל החטא, אבל לאט לאט אני הבנתי שזה כלל לא קשור לחטא, שהרי זה אפילו לא נחשב לי חטא שהרי אין לי בחירה.
העניין פה הוא איבוד שליטה על החיים. העניין פה הוא מצוקה נפשית עצומה שיש לי ואני לא מודע אליה שבגללה אני בורח לאוננות. העניין פה הוא ניתוק מעצמי, מהחיים ומאלוהים (לא במובן של חטא. גם אם אהיה פתאום בעל כוחות להפסיק לאונן, עדיין אהיה מנותק ממנו).
לכן הבעיה היא אני, הבעיה היא בי. הבעיה היא לא אוננות.
האוננות, כנראה כמו כל התמכרות אחרת, היא פתרון. זה פתרון לא מוצלח לבעיה פיזית-רוחנית-נפשית. אני מנותק מעצמי, מהחיים ומאלוהים בגלל פגמי האופי הרבים שלי (טינות, פחדים, רצון להיות נאהב, רצון לכוח ושליטה, רצון לרצות וכו'...). בלתי אפשרי כנראה לחיות לאורך זמן בניתוק, לכן אני חפשתי את החיבור. כך מצאתי את התאווה. היא לא סיפקה לי את החיבור, אבל היא נתנה לי את התחושה שעוד רגע אני משיג אותו. לכן המשכתי ללכת לשם פעם אחר פעם ולהתאכזב מחוסר ההצלחה פעם אחר פעם. האכזבה הגדילה לי את המצוקה הנפשית והגדילה לי את הבעיה, כך שיצא שהתרופה שלי, הפתרון שלי, בעצם הגדיל את המחלה ואת הבעיה. כאשר הרגשתי שהבעיה הולכת וגדלה והמחלה מחמירה, הבנתי שאני במצוקה נוראית ורצתי מהר לקבל תרופה. אבל איפה מקבלים תרופה? המקום היחיד שהכרתי היה בתאווה. לכן הלכתי לשם שוב. כך פעם אחר פעם, כאשר אני חוצה עוד קו אדום ועוד אחד. כך איבדתי את השליטה על חיי והכנסתי את עצמי לבור עמוק מאוד ללא יכולת לצאת.
בנס, ה' ריחם עליי והראה לי את הדרך החוצה- את התוכנית המופלאה של 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות. התוכנית בעצם מטפלת בעצם הבעיה- בצד הנפשי-רוחני של הבעיה שלי. לצערי הרב אני עדיין משתמש ואני לא נקי, אבל אני אסיר תודה לה' על כך שלפחות אני מכיר את הדרך ואני מלא תקווה שגם אני אצעד בה היום.
