ברוכים הבאים, אורח

הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? 2119 צפיות

הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29439

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
שלום לכולם,
קראתי על האתר הזה מחד מאתרי האינטרנט. אני כבר זמן רב מחפש פורום שכזה ושמחתי למצוא שקיים.
עם זאת, אני חייב לציין שאינני אדם דתי, אני דתל"ש (כפה סרוגה לשעבר) - ולכן אני תוהה אם יש מקום כאן בשבילי.
למרות שאינני דתי, אני כבר לא "אנטי" כמו שהייתי בעבר, והיום אני מוצא שבחיים של בן אדם יש צורך ב"אמונה" מכל סוג שהוא כדי להגיע למטרה.
מבחינה זאת אני אמנם לא דתי, אבל רוחני ולכן מצידי בכל אופן אני שמח, כיהודי, שיש מקום כזה שבו אני יכול לשתף.
(האמת שבשנים האחרונות מצאתי המון אתרים כאלה של נוצרים, אבל אין בי רצון להיות חלק מאתר נוצרי ואני מעדיף להיות חלק מאתר שקרוב למורשת שלי).

בכל מקרה אני אספר קצת על עצמי ואשמח לשמוע תגובות.
אני בתחילת שנות השלושים. רווק.
בשנים הארונות החלטתי לקחת את עצמי בידיים והלכתי לכל מיני "מטפלים" (הזויים ו/או טובים) שונים, עד שמצאתי מזור במטפל 'קלאסי'.
עם זאת, אחד הדברים שהכי קשים לי למרות הטיפול הטוב שאני עובר - הוא שאני מרגיש שעדיין מאוד מאוד קשה לי עם הפורנו והאוננות.

מחד, אני אינני מאמין באיסור של "הוצאת זרע לבטלה", מצד שני אני חושב שהתנהגות זו (וכל התנהגות שהיא) יכולה להפוך לבעייתית אם יש הבנה שמדובר בהתנהגות אובסיסיבית/בלתי נשלטת/ וכאשר מרגישים שהיא פוגעת ברצונות אחרים.
אך למרות שאני חושב שאוננות היא התנהגות בריאה בעיקרה אם היא נעשית באופן מבוקר, יש לי דעה הרבה יותר חריפה לגבי פורנו. אני מאימן שמדובר במגיפה, לא פחות. אינני מדבר על ההשפעה השלילית על הנוער וילדים היום - נושא בפני עצמו. אני מדבר על הפגישה הגדולה בי כאיש בוגר על מערכת היחסים שלי, על חיי המין שלי וכו'.
במקום לספר על העבר שלי, אני רוצה לספר על ההווה שלי:
יש ימים שלמים שאני יכול לעבור בלי להזדקק לפורנו בכלל (מעטים), ויש ימים שבהם אני יכול העביר ימים שלמים בצ'טים מיניים, שיחות סקס, פורנו וכו'.
אני לא מדבר על כמה שעה ביום, אני מדבר על שעות רבות שנאספים לימים רבים. יש תקופות שמדובר בשעה ביום, ויש תקופות (בעיקר שאני נמנע מאוננות למשך שבוע נגיד..) שזה מה שאני עושה מבוקר עד ערב. אני קם בבוקר ומאונן/פורנו.....הולך לעבודה...חוזר מהעבודה שוב מול המחשב....וכך הלאה והלאה.
הגעתי למסקנה מסוימת בזמן האחרון: אני בעצם עובד במשרה חלקית/מלאה בפורנו ואוננות ובמקרה זה אין פלא שאני לא מצליח לעשות הרבה בחיים חוץ מזה.
מה זה עובד...אני עובד חרוץ ומסור....ממש עובד מצטיין!!! יודע בדיוק לאן להיכנס, לאיזה אתרים (פותח 4-5 טאבים במקביל) תו"כ יודע איך להיכנס לאיזה צ'ט ערמומי וגם יודע איך לעבור בין החדרים השונים בצט. ממש עובד חרוץ ומיומן: לא גומר עד שאני מדבר בשיחות סקס עם לפחות 3-4 אנשים (עובד מצטיין הרי לא גומר מיד..יש לו סיבולת!!!). וגם כמובן התמחתי ב"עבודה" הזו. אני כבר לא נרגש מסתם סקס רגיל...אני כבר "עליתי דרגה" והיום מאונן ומכור לכל מיני סטיות שבאמת אפשר להגדיר אותם כמ"ט שערי טומאה.

במשך כל השנים בגלל ש"אינני מאמין באיסור של הוצאת זרע לבטלה", תמיד ניסיתי לאזן את הדחפים שלי שאומרי לעצמי כל מיני דברי נחמה ושבסה"כ אני צריך לשמור על "איזון" והכל יהיה בסדר. אבל אני לא יודע מה טוב לכולם, אבל אני יכול להעיד על עצמי באופן אינדוידואלי שאני לא הצלחתי לאזן שום דבר. אני יודע בוודאות שההתנהגות הזו שלי מובילה אותי למקומות שבהם יותר נוח לי לפרוק את המיניות שלי דרך המקלדת מאשר דרך מקום אחר. אני גם יודע שאחרי כל כך הרבה ניסיונות, אנייודע שאני "חלש" בנושא הזה. ואני נדהם עד כמה חזקה אצלי התאווה לזה. מיליון פעמים אחרי שהגעתי למצבים מביכים, הודעתי ש"זהו. יותר לא עוד" וזה החזיק מעמד זמן מוגבל בלבד.

אני כותב כאן כי אני מאמין שבעבודה משותפת אפשר להגיע לתוצאות. אני חושב שלא האמונה בקב"ה ולא טיפול פסיכולוגי יכולים לעזור לגמרי. שני הדברים הללו הם עזרה מאוד גדולה בתחום של בניית הנפש אבל בסופו של דבר מדובר בהתנהגות שצריך להתמודד איתה באופן פרקטי.
אחרי כמעט יותר משנתיים שאני הולך לאותו פסיכולוג, אני פתוח יותר לעבוד על הנושא הזה הרצינות ולנסות בכל דרך לעזור לעצמי. אחד הדברים שגיליתי בטיפול שלי הוא שאני מאוד קשה עם עצמי, שאני "מצליף" בעצמי. לקח לי זמן להבין שזה הדבר הכי גרוע בשבילי לעשות וזה מוחק כל אפשרות לעזרה. היום גם שאני עושה טעויות של אוננות מסיבית ופורנו, אני לא כועס על עצמי, אני לא משפיל את עצמי. שאת, כי אני יודע ששום טועלת לא תצמח מההלקאה העצמית הזו. היום שאני עושה טעות כזו, כאשר אני רואה שלמרות כל הניסיונות שלי לעצור את עצמי אני בכל זאת עושה את זה - אני לא כועס על עצמי בכלל. אבל מצד שני בגלל שאין עלי את העלתה והכבדות של "אוי אוי אוי איזה מפגר אני", אני מסוגל יותר להבין שאני רוצה לשנות את זה.
בנוסף הבנתי תו"כ הטיפול שבשבילי לפחות, חלק מהאוננות והפורנו הם חלק מהתנהגות רחבה יותר של "לסגור את עצמי מהעולם בחוץ" - סוג של דפוס התנהגות שנלקח מהילדות שלי כאשר רציתי לברוח מכל מיני דברים. אני חושב שחשוב מאוד להבין שאין התנהגות רעה גרידא כמו שאין עצלנות גרידא, אלא תמיד יש "סיבה ומסובב": יש סיבה למה אני הורס לעצמי את החיים, למה אני בורח מהחיים שלי.

שבוע שעבר היה שוב שבוע קשה מנשוא....כל השבוע הייתי שם למרות שיש לי בעיות מאוד דחופות על הראש. סגרתי את עצמי לפני ואחרי העבודה, דיברתי עם המון זרים על סטיות של ממש, הייתי בכל האתרים הכי מביכים. וואי וואי וואי. קשה לי מאוד עם זה. אני באמת רוצה להפסיק עם זה או לפחות להוריד את המינון.

אחד הדברים ה"טובים" שאתרי פורנו עושים לאדם הוא שזה "מנרמל" אותו. אדם פתאום מבין שהוא לא היחדי שאוהב XYZ אלא שיש עוד הרבה אנשים כמוהו. באותו המידה גם פורום מאין זה יכול ליצור התנרמלות חיובית יותר כאשר אדם מבין שהוא לא היחיד שיש לו התנהגות כזו. אני באמת מאמין ששיתוף יכול לגרום לאדם להפסיק להתייחס לעצמו כ"מקרה חריג ממש" ולהבין שהוא לא היחיד שנושא בעגלה.

מקווה מאוד לשמוע דרכים נוספות להתמודדות ואשמח לשתף עוד.

חזק חזק, ואמץ
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29450

  • יוסף (יהודה)
אוהבים אותך חבר יקר!
מאוד התרגשתי לקרוא את הודעתך.
נראה לי שהגעת למקום המתאים, יש פה פיתרון נפלא בשם 12 הצעדים.
מהודעתך עולה שאתה רואה את מצבך בצורה שפויה ומפוכחת מאוד. תיארת את מצבך בצורה נהדרת.
כולנו פה באותו מצב.
רק אל תעזוב אותנו. הרבה באים לביקור קצר ועוזבים חזרה לתאווה. תשאר איתנו ותמצא שלווה ואפשרות לחיים אחרים.

לילה טוב, נקי ומלא החלמה לנו!

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29454

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
שלום לך וברוך הבא, אני לא יודע אם זה המקום עבורך, כן נראה שתוכל להפיק תועלת משהיה פה בפורום... יש כאן גם חברים שלא חובשים כיפה ושומרים מצוות בהגדרה.  'תטייל' כאן קצת  בפורום, יש פה המון מידע לעכל. אם תשאר מספיק זמן בכדי שזה יחלחל לתוך הנשמה שלך, צפוי לך שינוי מרשים ומרגש.

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29456

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
חבר חדש יקר.
מאוד הזדהיתי.
גם הפסיכולוג שאני הולך אליו אומר לי שאני מצליף בעצמי.
גם אני מרגיש שהפורנו שברחתי אליו עד לפני שנה היה בריחה, וסגירה מהחיים.
גם אני נעשיתי לעובד מצטיין, למדתי לפרוץ כל חסימה שידעתי לשים בפני עצמי. אני מומחה למחשבים ומומחה בלעקוף חסימות...
ויש עוד לא מעט 'גם אני' כאלה.
חבר יקר, לפני שנה ושבועיים גיליתי שיש פיתרון. מעולם לא חלמתי באותם הימים שאני אהיה נקי שנה ושבועיים, הרבה יותר מכך, מעולם לא חלמתי שהאישיות שלי תתעצב מחדש ותתפתח במהלך התהליך הזה. בזמנו רציתי רק 'לסיים עם הקטע המטורף הזה' ולעבור הלאה. כיום אני יודע שהדרך עוד ארוכה, אבל אני מקבל ממנה הרבה מאוד. החיים שלי השתנו. המודעות העצמית שלי השתנתה. ובעיקר - אני מקבל את עצמי. זה לא מובן מאליו בשבילי, אני שנאתי את עצמי מגיל 14, ספחתי רגשות אשמה, דתיים ושאינם דתיים. הכפילות של להיות המוצלח מצד אחד ולהיות השפל שבאדם מן הצד השני הרג בי כל בדל של תחושת ערך עצמי. כיום זה אחרת.
חבר יקר, אנסה להסביר בתמצית. אשמח אם תישאר ותצטרף לדרך.
אני ומרבית החברים כאן עוזרים לעצמנו בעזרת תוכנית 12 הצעדים.
12 צעדים זו תוכנית לגמילה מהתמכרויות. היא עובדת בOA לאכלנים כפייתיים, בNA לנרקומנים, בAA לאלכוהוליסטים, ובSA (וכאן ב'שמור עיניך'), למכורים לסקס (סקסוהוליסטים, אם תרצה).
זו שיטה שמוכרת על ידי מליוני אנשים בעולם, מאמינים בדתות שונות, ושאינם מאמינים.
והכי חשוב - זו שיטה שעובדת.
הנחת העבודה של הצעדים היא שהבעיה אינה מה שאני 'משתמש' (הפורנו/שיחות וכו'), הבעיה היא באישיות שלי. הבעיה היא הדברים שאני בורח מהם. אני בורח אל השימוש. אני לא יכול לשאת את עצמי - אז אני משתמש, ואז אני לא יכול לשאת את עצמי כי השתמשתי - אז אני משתמש שוב וכן הלאה.
ברגע שאני מבין שהבעיה היא בי, ושהיא עמוקה, קשורה לרגשות אשמה, שנאה עצמית, ריק רוחני, חשיבה דיכוטומית (הכל או לא כלום), חוסר כנות, ועוד מספר לא מועט של דפוסים אופייניים, אני מבין שאני צריך עזרה. מהקבוצה, מחברים בדרך, וגם - מכוח עליון.
התוכנית היא תוכנית 'רוחנית', רבים מהחברים בה בארגונים השונים אינם דתיים. נכתב על הפרדוקס הזה, של כאלה שאינם דתיים שעושים את התוכנית הרבה מאוד. אחד משני מייסדי התוכנית היה למעשה חילוני אמריקאי. ועדיין - הנחת העבודה של התוכנית היא שיש לי בחיים מעין 'ריק רוחני' שגורם לי לרצות באובססיביות למלא אותו. (לא שזה משנה - אבל במאמרים שנמצאים ברשותי מקבילים את שיטת הצעדים לשיטותיהם הפסיכולוגיות של קרל יונג ושל ויקטור פרנקל, ובכלל משבצים אותה כחלק מהאסכולה ההומניסטית של הפסיכולוגיה).

זהו על רגל אחת.
מקווה שהועלתי
אוהב. אשמח לשמוע ממך בהמשך
נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29459

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
שלום לך חבר,
השיתוף שלך היה כנה, יצא מהלב ונכנס אל הלב. אוי, כמה שהכנות הזאת חסרה לי...
באתי כאן לאתר כדתי, שמחפש להתחזק ולהפסיק לחטוא...
ונשארתי כאן כאדם, שרוצה לחיות חיי שלווה ושלמות ולחיות בריא...
יש כאן חידושים, ומהפכות. אנחנו החברים מגלים כאן ביחד תובנות נפלאות. זו חוייה מדהימה.
אני מאחל אותה מכל הלב גם לך.
כל אחד כאן מתחבר לאלוקים כפי שהוא מבין אותו. מצאתי כאן רוחניות אמיתית. שלא צריכה את יסודות הפילוסופיה.
תשאר איתנו, יהיה טוב.
אוהב
הושיעה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29466

שלום לך חזקחזק. אחד הדברים שתיתקל בו כאן באתר במהירות הוא הקביעה החד משמעית שהבעיה שלנו אינה חטא, אלא מחלה. אנחנו לא מנסים לתקן את פגם הברית, אלא לתקן את עצמנו, את פגמי האופי שלנו שגורמים לנו לברוח לפרונוגרפיה ואוננות (כפי שהיטיב להסבר נתן במתנה).
זה נשמע משונה, כי בכל זאת רוב הנוכחים כאן דתיים. האם חילונים אינם מכורים? האם הם סובלים פחות? רק הדתיים סוטי מין כמו שאוהבים לצייר בתקשורת?
יכול להיות שהתשובה נמצאת בסוף דבריך. מי שחושב שיש איסור להוציא זרע לבטלה, ומנסה להפסיק, מגלה מהר יותר שהוא לא מצליח, שאבדה לו השליטה על חייו והוא חסר אונים בפני התאווה. לעומת זאת, מי שלא חושב שיש בזה איסור, לוקח לו הרבה יותר זמן להבין (כמו שאתה הבנת) שהעסק חרג מכל פרופורציות סבירות, והשתלט על חייו. אבל יש דבר אחד משותף לשניהם: הבעיה שלהם היא עם עצמם, לא עם הפורנו. הפורנו הוא רק סימפטום.
מעניין לדעת, ותרגיש חופשי לא לענות - הגעת לכאן בעקבות הכתבה ב"הארץ"?
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: הסיפור שלי - תגובות לפני 11 שנים, 1 חודש #29491

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
חברים טובים, להלן תגובות:

ראשית, תודה רבה על הכנות ועל האהבה ועל הפתיחות.
ד"ר פינחס ומיסטר זימרי (אחלה ניק) - כן כמובן שב"הארץ" כחילוני שמאלני :-) וברור שסטיות ואוננות כפיתית היא לא רק עניין של דתיים, אני לא יודע איפה שמעת על כך. אבל מי שטוען כך כנראה הוא חמור שקופץ בראש. אין ספק שעל דתיים מסתכלים בשבע עיניים כמו שאני מאמין שדתיים גם יותר קשה להם מבחינה מסוימת כי הם בדין ודברים לא רק עם עצמם אלא גם עם יישות חיצונית להם. אבל לגופו של עניין אני לא חושב שמדובר ב"מחלה" של דתיים. כמו שנכתב באחד המאמרים כאן: זה עניין שכולי עלמא סובלים ממנו. אני ראיתית מספר סרטים דקומנטריים על הנושא הזה ובאחד מהם הייתה הגדרה מאוד חד משמעית: מדובר במגיפה!!! (לגבי הפורנו).

הושעיה - תודה רבה. נכון לעכשיו אני באמת חושב שהאתר הזה יכול להיות פתוח גם לחילונים, להבדיל למשל מהאתר של "עצת נפש" לבעלי "נטייה הפוכה". ולכן אין ספק שזו הסיבה שהידיעה התפרסמה באופן חיובי ב"הארץ" (לעומת "עצת נפש" שספגה המון ביקורת). אני חושב שהאתר נזהר מאוד מלעסוק ב"חטא של שמירת הברית" מכיוון שמדובר בנושא הרבה יותר מורכב. אני חושב שההתמקדות בפורנו ובאינטנסיביות שלה הרבה יותר מאירה פנים לאנשים ממגוון סוגים ורקעים. ודווקא בגלל ההתמקדות הספציפית הזו אני חושב שאנשים חילונים ירצו לבוא לאתר הזה ובמקרה זה החיזוק לרוח הוא מאוד חשוב. אבל למרות שאני מאוד דעתן בחילוניות ובשמאלניות שלי, אני ממש לא רוצה להפוך את הנושא הזה למרכזי. אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מבחינתי מהאתר הזה ובאמת גם מהשיתוף של החברים כאן. הרי מה שהעיקר הוא שכולנו יודעים שאנחנו "מגזימים" לחלוטין.

נתן במתנה - איזה מדהים אתה. שנה וחודשיים? - חזק חזק ותתחזק יא גבר גבר אמיתי :-). תודה רבה על המילים היפות והכנות שלך. האמת אני מכיר את תוכנית 12 השלבים, ואני מתכוון לבחון אותה בנושא הזה. נכון לעכשיו עדיין קשה לי עם מילים שלך כמו "הבעיה היא באישיות שלי", אני מאוד מסכים שהמיקוד צריך להיות אישי ולא ל"הצדיק כוחות חיצוניים", אך מצד שני אני מאמין כרגע שבגלל שכל כך הרבה אנשים מכורים לזה זה כנראה משהו שהוא לא רק אינדוידואלי אלא משהו משותף להרבה בני אדם. אני לא חושב שאנחנו "דפוקים", אני חושב שאיבדנו פורפורציות. צריך לזכור שלאנושות בכלל אין "היסטוריה" לגבי פורנו. אף אחד לא ממש יודע איך להתמודד עם זה כי באמת מדובר על תופעה חדשה שאף פעם לא הייתה בעולם. אני חשוב שהקשר הזה אני נזכר בגמרא שמדברת על החיסול של "יצר עבודה זרה" ו"יצר עריות", ואם אני לא טועה יום אחד האמראים או התנאים רואים שיצר העריות הוא כל כך חזק כמו אריה בוער (?). ונראה לי עוד שהוזכר שם שכאשר לרגע האל ביטל את יצר העריות העולם כולו לא תפקד כי בעצם ללא היצר הזה אין חיים כלל. ככה שנראה לי שמימים ימימה רוב העולם מתעסק בנושא הזה, אך רק בדור שלנו זה הגיע למימדים של זמינות כל כך גדולה וחשיפה לתכנים שאין צורך למצוא איזה "בעל פעור" אפשר פשוט להדליק את המחשב.

אסיר תודה ויוסף - תודה רבה על התמיכה והתגובה. כבעל ADD אני יודע שסף ההישארות שלי בפורום הוא בעייתי, אבל אני מקווה מאוד להתמיד. האמת שמה שאני ממש מחפש זה קבוצת תמיכה משותפת: אידאלי בשבילי היה קבוצה של חברה שנפגשים או תמיכה טלפונית או משהו כזה.

מה הצעד הבא עכשיו אחרי שהצגתי את עצמי?

תודה לכולם שוב,
באהבה,
חזק חזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29494

  • יוסף (יהודה)
יש קבוצות חיות בכל הארץ וכמובן גם קבוצות טלפוניות. חוץ מזה החברים פה שומרים על קשר טלפוני יומיומי.

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29520

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
ידידי חזק
קודם כל ברוך הבא הביתה, האתר הזה משמש בשבילי כבית, מאחל  לך שגם אתה תמצא פה את ביתך(בבית לא צריך קשב וריכוז כדי להישאר)
שנית אותי לא מעניינת ההיסטוריה של הפורנו, (או של ההתמכרות בכלל) ולכן לא מעניין אותי אם זה התמכרות או כל דבר אחר, הדבר היחידי שאמור לעניין אותי זה שאיבדתי את השליטה על חיי, שכמעט לא היה תחום אחד בחיי שלא הושפע מהתאווה, ולכן גם אם יוכיחו לי שכל תושבי תבל ודרי ארץ סובלים מאותה בעייה, אמשיך לפעול (רק להיום) במתווה שעבד בשבילי שמונים יום (מעולם לא היתה לי תקופה כזו בימי חיי הבוגרים), ועל זה אני מודה כל יום לבוראי ומתפלל שייתן לי רק עוד יום אחד נקי
שלך
מוישל'ה
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 1 חודש על ידי .

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29522

תודהתודה חזקחזק (אתה קרוב של בייגלבייגל?)
כאן יש את כל הפרטים על קבוצות טלפוניות:
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2133.0

מלבד זאת יש קבוצה חיה מדי יום שני, פעם בירושלים ופעם בגוש דן. פרטים אצל הניקים אבי1/שמואל/נעם ה'
ויש גם קבוצות חיות של SA. אני מניח שהחברים הנ"ל ידעו גם לספר לך איך מגיעים אליהן - חלק גדול מהמחלימים כאן נהנים משני העולמות.
אם יעשה לך כאב בטן לשבת בקבוצה עם חבורת דתיים וחרדים, אולי עדיפה לך קבוצת SA שיש בה גם חילונים. בכל מקרה בכל הקבוצות מקפידים לא לדבר דברי תורה, מתוך ההכרה בכך שדברי התורה רק מוסיפים לתחושות האשמה שלנו ומרחקים אותנו מהחלמה. ראה פוסט http://www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2197.0 שפרסם 'סוד הכניעה' בעניין.

מעניין שתיארת את הכתבה בהארץ כחיובית. לי היא נשמעה מתנשאת ולעגנית. אבל אני חולה, כך שיש לי פילטר שמעוות את כל מה שקורה מחוץ לי.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: הסיפור שלי - והאם זה המקום שלי? לפני 11 שנים, 1 חודש #29626

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
שלום אריאל-הכותב,

יופי שהגבת וכתבת כל כך יפה. אל תחשוש מ"לחפור" זה בדיוק המקום הנכון לעשות את זה.
תרגיש חופשי ל"חפור" כמה שתרצה. אני פה כולה שולשה ימים, אבל מצאתי אנשים מקסימים וכנים. בקיצור, קרקע פוריה ל"חפירות".
אתה כותב אלי ואתה גם מזכיר שאתה לומד מכל מיני "מנסה לכבד ולהבין" אני חושב שאתה ממש מקיים את המשנה בפרקי אבות:
"(ת)היה קל לראש, ונוח לתשחורת וכל כל אדם בשמחה" (ציטוט פלוס מינוס מדויק), שזה אומר תקשיב לגדולים ממך ("ראש"), תהיה אדיב לקטנים ממך ("תשחורת")
ותעשה טוב עם הדומים לך ("כל אדם") - ככה שמבלי שהתכוונת יצאת צדיק !!!!
בהקשר זה גם אני רוצה להזכיר עוד משנה מפרקי אבות שאומרת משהו כמו "אם רוח הבריאות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו", יעני שהדרך לדעת אם אלוהים מבסוט ממך
היא לדעת מה החבר'ה שלך חושבים אליך. ובהקשר שלך: לפעמים בגלל שאתה בהרבה צמתי דרכים ומרגיש חנוק מ"בעיות" קשה לדעת מה אלוהים חושב עליך, והמשנה הזו
באה ללמד שלא צריך לחפור יותר מידי בעניין הזה: אם בסה"כ אתה אדם טוב...כנראה אדם טוב. אני לא מכיר אותך, אבל אתה נשמע כמו אדם בה"כ בסדר וכנראה שאתה גם
סה"כ בן אדם בסדר. אז הדבר הראשון שיש לי לומר לך: take it easy - אתה סה"כ בסדר גמור.

אתה מדבר על כמה נושאים: ההתמכרות לאוננות והפחד מאי מציאת זיווג, חוסר היכולת להציב לעצמך דעה מגובשת על החיים, מחשבות כפירה ומחשבות דתל"שיות.

אני חושב שכל הנושאים שאתה מזכיר הם בהחלט עמוקים ורציניים, אך הם גם בעת ובעונה אחת גם לא ייחודיים רק לך. כמו שתקרא כאן בפורומים, אתה ממש לא היחיד
עם בעיית התמכרות לפורנו. כמו שאתה לא האדם היחיד עם מחשבות כפירה כאלה ואחרות. אני זוכר שהיה ספר של הרב סולובייצ'יק בשם "איש האמונה הבודד" והוא מתאר
את ההרגשה הזו של "הבדידות" שאדם מאמין חש, בדומה מאוד ל"בדידות" (הפוסטמודרנית) של האדם החילוני. אני לא יודע מה הדרך הנכונה לך, אבל ניסיון החיים שלי עד כה
הוביל אותי למסקנה שמה שמציק לי היום לא שונה כל כך ממה שהציק לי שהייתי אדם דתי. במילים אחרות, כולנו "סוחבים תיק" של מצבים נפשיים מסוימים ודילמות מסוימות והעובדה
שאנחנו מחליפים לסחוב את התיק הזה ברגל, בסוס או ברכב עדיין לא ממעיטה את העובדה שאנחנו סוחבים את התיק שלנו על עצמנו כל הזמן. יותר מכך, גם אם מנסים להדחיק ולהסיר את התיק מעלינו בבת-אחת זה עדיין יצוץ לנו פעם פה ופעם שם (כמו תיבת העצמאות בספר של גבריאל גרסיה מרקס "מאה שנים של בדידות", שכל פה פתאום נמצאת במקום אחר בבית). ולכן, אני באמת מאמין שטוב שאתה מתמודד ושואל את עצמך שאלות עכשיו, רק אולי אל תנסה לפתור הכל בזמן הקרוב. ה"תיק שלך" ישאר איתך זמן איתך כי הוא חלק ממך ולכן לפעמים צריך לדעת "לשחרר" קצת ולא להיות כל כך קשה עם עצמך - כי זה בטוח שלא מוביל לשום דבר טוב. כמו שאומר רבי נחמן מרסלב, שצריך להתמקד ב"שמחה" כי ב"עצב" אין אפשרות של תיקו. ובאמת, מהניסיון שלי מה שתמיד עצר אותי בחיים היה שהייתי קשה עם עצמי, שניסיתי לפתור מיד את כל השאלות וכל הדחפים - צריך לפתח סבלנות לגבי עצמך בדיוק כפי שאתה מגלה סבלנות כלפי אנשים אחרים. לפעמים אנחנו כל כך מבינים אנשים אחרים, אבל את עצמנו אנחנו לוקחים בהמון המון רצינות.

לפני שאכתוב לך מה אני חושב על מחשבות הדתל"שיות שלך, אני רוצה לדבר על הפורנו. המקום הזה נועד לנושא ספציפי של ההתמכרות לפורנו ונראה לי על-פניו הדבר שצריך להתמקד בו פה. עם זאת ברור שאנחנו אנשים הוליסטים ולכן דבר זה קשור לדבר האחר. אך עדיין, אני חושב שלמרות שהכל קשור בהכל, בפורום הזה כדאי לך להתעסק בנושא של ההתמכרות והפורנו (אבל זו רק דעתי, ואתה ממש לא צריך להסכים איתי, אולי אני טועה) באתר הזה.
האמת היא, הפורנו וההתמכרות היא נושא חוצה מגזרים, מגדרים, דתות ויבשות. ולכן לא משנה באיזה דרך תבחר בחיים מבחינה אמונית, כדאי לנסות להבין את ההתמכרות שלך לפורנו (ואני את שלי) לא משנה אם אתה חילוני דתי חרדי או שייך לאגודת הפילוסופים בנורווגיה. אולי כדאי (אם בא לך, ושוב זו דעתי בלבד) לך יהיה לשתף קצת על ההתמכרות שלך לפורנו. באופן כללי זה גם עושה המון לשתף, אבל גם יהיה מעניין שתדע אתה עצמך מה "מידת ההתמכרות" שלך. אולי המצב חמור יותר ממה שזה נשמע, אולי המצב קצת פחות חמור. בכל מקרה פתרונות מן הסתם אין לי (אני מכור!!!), אבל דבר אחד שאפשר לעשות הוא לדבר ולשתף גם אם אתה ואני וכולם עדיין הולכים לפורנו. אני מנסה מאוד להשתדל להמשיך ולהיות בפורום הזה גם אם אני נופל. גם אם עדיין לא מצאתי פתרון להתמכרות שלי עצם זה שאני נמצא בפורום הזה, זה כבר מוריד משקל מה"תיק שלי" כי אני עוסק בנושא הזה. הלוואי הלוואי שהייתי יכול להבהיר לך כמה הכי חשוב לא להיות "כבד" ו"קשה" עם עצמך גם אם אתה מועד. אני קיבלתי על עצמי כל כך הרבה פעמים להפסיק. אני זוכר כל מיני דילים והבטחות כאלו ביני לבין עצמי מגיל 16. מצאתי לפני כמה שנים מכתבים שכתבתי לעצמי בזמן שהייתי במכינה או בשיבה או באוניברסיטה, והייתי בשוק עד כמה אני חש את אותם הדברים 10 שנים אחרי. מה שבטוח שהפתרון לעובדה שאני מתגושש בבוץ הזה של הפורנו וכו' לא עזרה לי כל השנים בכך שאמרתי לעצמי "איזה דפוק אני", "איך עשיתי את זה עוד פעם". הייתי (ועדיין עושה) לפעמים יכול לבזבזב ימים שלמים מבוקר עד ערב מול אתרים כאלו ומחזיק את עצמי כדי לא לגמור, מה שהיה ממשיך לשעות אין קץ את ההתעסקות בפורנו. כל זאת מתוך ידיעה ברורה שאני חייב לעבוד, חייב לסיים את העבודה, יש ארוחה משפחתית חשובה וכו וכו'. אני תמיד בהלם מכמה שה"יצר" הוא כל כך חזק.
אני חושב שבייחוד כאדם איטלקטואלי כמוך  (וכמוני) שמנסה לכוון את עצמו דרך ה mind, קשה מאוד לקבל את העובדה שאנחנו כל כך נשלטים דרך היצר ושאנחנו לא מסוגלים לשלוט על עצמינו כפי שהשכל שלנו היה רוצה. האמת היא, שלי לקח הרבה זמן להבין שאני לא רק גוף חושב, אני גם גוף מרגיש - והפתרונות לא יכולות להיות רק שכלתניות, דהיינו "לקבל על עצמי שלא אעשה זאת שוב" או "להסביר לעצמי למה מה שאני עושה זה לא טוב". אני לא מאמין במילה "עצלנות", אני חושב שתמיד יש סיבה למה שאנחנו עושים, יש מחיר שאנחנו משלמים כי אנחנו רוצים לשלם את המחיר הזה כי אנחנו מקבלים כנראה משהו מזה.
מעבר לזה, מבחינת הפורנו, צריך לדעתי גם להבין שזה באמת תופעה חדשה בהיסטוריה האנושית וזה (האינטרנט) פשוט עדיין נושא שאנחנו לא יודעים איך לשלוט בו כראוי (אם בכלל אפשר..). אף אחד לא לימד אותנו בישיבה התיכונית או באוניברסיטה איך מתמודדים נכון עם האינטרנט. כולנו נופלים לזה, בדיוק כמו שמיליוני אינדיאנים נפלו לאלכוהול עם הכיבוש הספרדי והאנגלי. לנו בתור יהודים יש מסורת של צריכת אלכוהול ("קצת בשבת", "הרבה בפורים" וכו'), לאינדיאנים לא היה מושג מה זה 'אלכוהול' ומה עושים עם זה. ולכן, זה די גמר אותם. גם אנחנו, נופלים עם האינטרנט כי עדיין אין לנו מושג איך ומתי לצרוך אותו. כך שמהחינה הזו, צריך להבין לדעתי שההתמכרות שלנו היא לא רק עניין של אישיות וכו (ונראה לי שכאן אני נכנס לפלוגתא עם כמה מחברי הפורום כאן) אלא גם עניין כל עולמי של ללמד את עצמו כיצד לשלוט באינטרנט ולא שהוא ישלוט בנו.
לגבי נושא הזיווג, אלא אם כן יש לך חברה כבר עכשיו אני חושב שכדאי לך לשים את המחשבות על "אולי אני לא אתחתן כי אני מכור" בצד לכמה זמן. אל תנסה לשים כל נושא שכואב לך בזכוכית המגדלת הכי גדולה ביקום. אם אדם חושב "איך לעזלזל אני אהיה מדען טוב, ואני לא מצליח להבין מה שכתוב לי בחומר לשנה א' בפקולטה למדעים" אז יהיה לו ממש קשה להיות מדען אי פעם או בכלל לסיים תואר ראשון. צריך לחשוב לפעמים על מטרות קצרות יותר, אין טעם להילחץ כבר עכשיו על חתונה אם זה לא על הפרק. מיליארדי אנשים התחתנו לפניך, וגם אתה תתחתן כנראה. מיליוני אנשים מתחתנים והם הורים רעים ומכים ואכזריים, אס בטח למישהו עם נפש עדינה ואוהבת כמו שלך - בטח למישהו כמוך מגיע להתחתן ואל תדאג בעניין זה בכלל. מה שחשוב זה להבין את העניין שלך להתמכות לפורנו - זה כפי שאתה קורא בפורום נמצא וקיים גם גם אצל אנשים שכבר התחתנו והולידו ילדים. ככה שזה לא באמת משנה אם אתה רווק/נשוי/גרוש הזמן לדבר אל עצמך עם עצמך הוא תמיד הזמן הנכון ותמיד יהיה הזמן הנכון גם אם לא תפתור הכל עכשיו והיום.

לגבי הדתל"שיות: אני מאוד מתחבר למה שאתה אומר. אתה כותב ואני מרגיש ממש אותו הדבר כפי שאני הרגשתי בישיבה התיכונית אז.  אני מאוד מתחבר אל מה שאתה כותב.
מצד אחד אתה רוצה עולם של "אמת אחת" ומצד שני זה נשמע שיש לך מניעים "פוסט מודרניסטים" כאלו שאתה מסוגל להכיל הרבה יותר דעות ולהיות ביקורתי עד המקום שבו כל הדעות נראות שוות. אני במשך שנים החזקתי בעות ביקורתיות הפילוסופים האהובים עלי היו כמובן מ"אסכולת פרנפוקט" כמו אדורנו, וולטר בנג'מין ועוד. אני באמת אהבתיאת הרעיון שלא ניתן להגיע לאמת, אבל ניתן וחושב ורצוי ומחוייב שנגיע לביקורת. שהביקורת היא זו שיכולה לרפא את העבר ("דיאלקטיקה שלילית" בשפה הפילוספית אליבא דה אדורנו) ולהצמיח תקווה חיובית (כמו שוולטר בנג'מין, היהודי, כותב על "גאולת ההיסטוריה"). אבל אפשר גם להתסכל על מה שאתה עובד בצורה אחרת: אתה בסה"כ בן אדם צעיר וחדש בעולם הזה, אתה נחשף כל יום לדברים חדשים ודעות חדשות. אתה כנראה אדם שאוהב דברים יפים ויש לך עושר פנימי גדול, אתה גם בסה"כ בתהליך של "בדיקת סחורות".
ההחלטה להיות דתי או לא היא מורכבת, אני לא בטוח שכאן המקום לספר לך על ההתחבטויות שלי, אבל אני חושב שאצל כל אחד ההחלטה לכאן או לכאן היא אינדוידואלית. בסופו של יום, אתה תישאר דתי כי אתה תרצה להישאר דתי (כי אתה מאמין בזה, כי זה עוזר לך, כי זה נוח לך - כל התשובות נכונות). הרבה מהחברים שלי חזרו בשאלה בגיל שלך או אחרי הצבא. הרבה מהם חוזרים לדת בשנים האחרונות כפי שאחרים רק התרחקו יותר מהדת לגמרי. אבל כולנו עברנו את אותם החוויות ביחד , ולמרות זאת אצל כל אחד התשובה הייתה שונה. אני מאמין שבסוםושל דבר, אמונוה היא לא שאלה של "הוכחות", אלא שאלה אישית יותר.
מן הסתם הגעת כבר למסקנה שאין אמת אחת, אבל דע לך שדת אינה קשורה בהכרח לאמונה ב"אמת אחת". נכון שזה אחד מי"ג עיקרים וכו וכו, אבל באמת יש צורך להפריד בין "אמונה" (רגש יותר) לבין "דת" (מנגנון). אני חושב שהבעיה המרכזית בימינו היא "הגדרות". כל הזמן מנסים לשים אותנו תחת הגדרות "דתי" "חילוני" "שמאלני" "יהודי" וכו וכו, זה קשה כי מה שיוצא זה שאנחנו מנסים לשפוט את עצמנו לפי כלים של אנשים אחרים. אני חושב שאתה כבר לא ילד, ואתה יכול לזרוק הניסיון של אנשים אחרים לשים את עצמך בתור הגדרה מאוד מסוימת. בשביל לפתוח את כל ההגדרות מחדש, אתה פשוט צריך להיות רגוע ופתוח ולבדוק מה שמתאים לך עכשיו. אתה בישיבה תיכונית עדיין וכנראה כבול למסגרת מאוד מסוימת עכשיו.
לוקח זמן להתמודד עם כל הנושאים בייחוד בגיל הזה. רק באמת "לאט לאט" חביבי. תהנה מהחיים.
כמו שאומר הפסוק (לא זוכר איפה) "סור מרע ועשה טוב" - ובפירוש שלי: תשתדל להימנע מלעשות דברים שלא טובים לך, אבל בכל מקרה (בדגש על בכל מקרה) תעשה לעצמך טוב (כי זה ייתן לך כוח לסור מרע בעתיד).

נו...חשבת שאתה חופר......אני מנסה לעצור את עצמי.....
בכל מקרה מקווה מאוד שתמשיך להיות כאן ואשמח לדבר איתך עוד.
אני בכל מקרה בטוח שאתה בדרך הנכונה אם הגעת לכאן לפני סוף יב'.

תהנה מהשבת,
חזק חזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'

בעניין: הסיפור שלי - תגובות לפני 11 שנים, 1 חודש #29861

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001

אני לא חושב שאנחנו "דפוקים", אני חושב שאיבדנו פורפורציות. צריך לזכור שלאנושות בכלל אין "היסטוריה" לגבי פורנו. אף אחד לא ממש יודע איך להתמודד עם זה כי באמת מדובר על תופעה חדשה שאף פעם לא הייתה בעולם.


חבר יקר.
קודם כל, תודה על החפירה.
אתה צודק וטועה כאחד.
אסביר שוב את  הפילוסופיה של 12 הצעדים.
אשתמש בעולם של NA (מכורים לחומרים נרקוטיים - משני תודעה).
הסטטיסטיקה אומרת שהנטייה להתמכרות קיימת אצל כ10% מהאוכלוסייה.
הסטטיסטיקה אומרת שכ40% מהמכורים הם בעלי ADD או ADHD. (למה? חברתי או נוירולוגי? שאלה טובה)
המשמעות: מתוך אחוז הרבה יותר גבוה של אנשים שמשתמש בתקופה מסויימת בחשיש או במריחואנה, ואפילו בקוקאין, רק כעשר אחוז יהפכו למכורים. האם זה אומר שזמינות הסמים לא משמעותית או מזיקה? לא.
זה אומר שיש להבחין בין 'תרבות המעודדת' בריחה מקומית אל חומרים משני תודעה לבין אנשים שמשתמשים בחומרים אלה כפיצוי או כפיתרון לבעיות בניהול הרגשי שלהם.
NA כל כך קשוחים עם הניסוח הזה, שהם לא מסכימים שהחברים שלהם יאמרו אני 'מכור ל...סמיםן/אלכוהול וכו'. אלא רק 'נתן במתנה, מכור'.
ההתמכרות היא עצם הצורך לפצות.
או ביתר פירוט: קיום מאסיבי של דפוסים לא קונסטרוקטיביים (אשר קיימים אצל כל אדם ברמות נמוכות יותר), המוליכה לכאב גדול ולחוסר יכולת רגשית להתמודד עם החיים, וממילא צורך לפצות עליהם על ידי שימוש ב...(סמים/אלכוהול/פורנו/ספינינג/הימורים/אכילת יתר וכו')
אז נכון שניתן לומר, כפי שמייסד האתר אוהב לנסח, שהפורנוגרפיה היא 'הסם החדש'. אבל באותה המידה ניתן לומר שאין חידוש עצום בכך שהפיצוציות מוכרות היום 'חגיגת' וniceguy. אתה מבין, לא סוג הסם הוא שגורם לנו להתמכר.
זה נכון, יש משמעות עצומה לזמינות, ותרבות שמעודדת אנשים שאישיותם על סף ההתמכרות הפעילה להשתמש בסוג הזה של הבריחה.
זה נכון, העולם לא יודע איך להתמודד עם הפורנוגרפיה.
אבל זה לא נכון. למרות שהתופעה עולמית, אנו כמכורים, שונים.
לנו יש את הדחף הבלתי נשלט לברוח.
לאחרים, שימוש קל מדי פעם מספיק.
(כאן, אגב, מתמצה ההבדל בין חילונים לדתיים סביב האוננות - דתיים לא מקבלים כנורמה את האופציה לברוח אליה מדי פעם. אבל מבחינתי, השאלה הדתית אינה הנושא, מבחינתי, כדתי, אפשר לחשוב באותו האופן גם על שימוש בחשיש. לא ארצה שהילד שלי ישתמש בחשיש גם אם הוא לא מכור, ויש מה להאריך).
ההתמכרות אינה השימוש.
ההתמכרות היא התוצאה של ניהול רגשי לא תקין.
מקווה שעזרתי
אני שמח שאתה נשאר וחולק עם אחרים את תהיותך, ספקותיך והצלחותיך
בוקר טוב
נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 1.04 שניות

Are you sure?

כן