אולי לא חשוב בן כמה אני, אבל אני כבר לא צעיר, ובעל משפחה ב"ה. ראיתי אנשים מציינים כמה שנים הם מכורים ואני לא יודע מה לכתוב, כי מה, אני יכלול את זה שהייתי בתור ילד קטן מחפש חומר מאוד מסוים בקטלוגים של אמא שלי? את השטויות שהרבה ילדים עושים? ועוד... אבל כשיש רצף שלא נפסק אף פעם מאז ועד היום, אולי אני כן יחשיב את הכל כדבר אחד, אפילו שהצורה השתנתה עם השנים.
אני[חושב שאני] מכור להסתכלות בנשים. זה הביא אותי לחציית קווים אדומים שלא חשבתי שאגיע אליהם. ואולי מישהו יתפלא, אבל אני לאו דווקא רוצה לעשות משהו ע"י ההסתכלות הזו, אפילו שזה בא הרבה פעמים, אלא רק להסתכל וליהנות מההסתכלות.
אני מעוניין כעת להשקיע ולהיגמל לחלוטין. ואני גם יודע שאפשר. מנסיון: בשיעור ג' ישיבה קטנה "חבר" שלי לעבירה החליט להלשין עלי בפני איש חינוך מחוץ לישיבה, לאותו איש היה חשוב לחלץ אותי מהבוץ ועשה מאמץ עילאי לשם כך, עשרות שעות(!) שהתפרסו על לילות שלמים דיבר עימי. ובנקודה מסוימת כשההתעקשתי שזה לא, לשמור על העיניים אני לא יכול, הוא בזריזות תפס אותי ו"הצמיד אותי לקיר" ואמר: אבל לא להתעסק עם גברים אתה כן יכול? תבטיח לי שלהבא תימנע מזה! הבטחתי. וזה לא היה קל, או, בכלל לא, הייתי בחור מצודד ומבוקש מאוד (זכיתי בזכות זה להכיר לא מעט "חבר'ה" מהישיבה שפנו אלי).
ולמצב של היום ש'אין מצב' שגבר ימשוך אותי כלל ואני אפילו מסוגל לומר לעצמי ש... וזה לא יזיז לי. למצב הזה אני רוצה להגיע בשמירת העיניים והברית. לכן אני כאן,כי אם אפשר להשתנות בדבר אחד, אז אפשר לא רק בזה. ואני לא עוזב עד שאתקדם באופן ממשי.סליחה שהארכתי ותודה .
