הי נחמש, ישר כוח על היותך אברך כולל!
מברך אותך על הצעד לבוא ולשתף, זה לא פשוט.
ממה שכתבת נראה כי אתה "קרוע" ע"י "פיצול האישיות" כלשונך. יש סתירה כביכול בין האדם שאתה כלפי חוץ לבין האדם מבפנים. כמו כן נראה שהסרטים שאתה מתאר השפיעו גם על ההתנהגות הדתית, ציטוט: "ואני לא מתפלל ועוד דברים ביהדות שאם לא יודעים מזה בחוץ אני מדלג עליהם בקלות". אכן יש להם הרבה כוח והשפעה.
כמו שאמרו החברים אתה כאן לא לבד. חשוב להתחיל את התהליך באתר ולראות מה יעזור ולאלו כלים אתה מתחבר יחד עם יכולת ליישם.
אשמח להציע לך זווית קצת אחרת לעניות דעתי, שאולי תעזור.
כולנו חיים עם "פיצול אישיות" כזה או אחר. זה לא חייב להיות קשור לתחום העריות דווקא, אלא גם בכל דבר בחיים. אפשר לומר שכבר מרגע לידתנו. אנחנו גוף ונשמה, קודש וחול, יצר הטוב ויצר הרע. המטרה כמובן היא לשאוף לקחת גם את הצדדים הפחות טובים ולמשוך לעבר הטוב. להפוך את החול לקודש, לרתום את הכוח של יצר הרע לעבר יצר הטוב ולהעלות את הגוף לדרגה גבוהה יותר (כפי שעניינו של יום כיפור בין השאר הוא להתעלות יום אחד מעל הצרכים החומריים ע"י צום, איסור נעילת סנדר וכו').
מה אפשר ללמוד מכך? ובכן זה אומר שאתה לא חייב להיות קשה עם עצמך. זה לא אומר שצריך לוותר ואני בטוח שזה לא המצב - אחרת לא היית כותב כאן ומצטרף. הנפילות אינן מגדירות את מי שאתה ואף לא אומרות שאתה לא דתי. איך אני יודע? מזכיר לך את הדברים הידועים של שלמה המלך: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". לא כתוב כי שבע יפול יוסי/שמוליק/נחמש ולא סתם.
אני אוהב לקרוא למצב שבו אתה נמצא: "צדיק שמתמודד" כיוון שאם נפלת זה לא מוחק את התורה והתפילה והזכויות שצברת. יש התמודדות אבל אתה יכול להיות דתי יחד עם הקשיים. אתה עדיין צדיק!
אז מה בתכלס? זה אומר שאפשר לתת לעצמך קצת חמלה לעבור ולנסות לצאת צעד אחר צעד. לאט כפי יכולתך. כפי שהתשובה מתחילה ברצון, לאחר מכן וידוי, חרטה וכו'... הקב"ה אוהב אותך כבר עכשיו.
קח עצה, אל תטריד את עצמך במה שאנשים חושבים עליך. בכנות זה לא עוזר ופחות נכון לדעתי. זו עבודה פרטית שלך שאתה רוצה לעשות כי זה הדבר שאתה מאמין בו ולא כי אתה לבוש בצורה מסוימת ולומד במקום מסוים ואנשים מסתכלים עליך בדרך כזו או אחרת. במילים אחרות, "אל תחשוב מחשבות בשביל אחרים" - צריך לפעול מבפנים כלפי חוץ. לראות באילו סיטואציות יש גירוי או פיתוי לעשות מעשה ולנסות לחשוב איך ניתן למנוע ולא להביא את עצמנו לידי נסיון, לוותר על הליכה למקומות שאפשר למעוד בהם, ולהמשיך לשתף באתר וללמוד מעוד התכתבויות בנושאים שונים שאולי ידברו גם אליך.
אתה תראה שכאשר אתה תפעל למען היציאה ממיצרים ותוכל לראות גם הצלחות אז תרגיש הרבה יותר טוב, הרבה יותר מחובר לעצמך והלבטים או המחשבות על פיצול האישיות יפחתו. העיקר לא להתייאש כי אין מסע בלי נפילות, אז תזכור שאם תיפול שוב שלא תיפול רוחך. תהיה "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" קום מחדש חבר! לא לשכוח את החלק האחרון! בסוף תצליח, יש כאן לא מעט שהצליחו. תזכור שהקב"ה לא סופר ימים אלא השתדלות, וכל התקדמות קטנה נחשבת למשהו עצום! "לפום צערא אגרא" ככתוב. לא משנה כמה זמן זה יקח. קום קום קום!
המשך ללמוד כי תוספת רוחניות תמיד חשובה וטובה. יש לך את המסגרת המתאימה בכולל, אל תקשיב לעצת היצר שאתה חוטא ואין לך זכות ללמוד או להתפלל - ההיפך הוא הנכון! התורה היא זו שמטהרת ומקדמת את האדם, והפוך - אומרים שצריך במצבים כאלה דווקא ללמוד אפילו יותר. תתפלל על זה כי יש לך את היכולת בתפילה להתחבר בצורה שאפילו אחרים רואים ורוצים להגיע לשם.
מאחל לך התמודדות מוצלחת, המשך לשתף, לכתוב ולפרוק מהלב, ומתפלל שבזכות הימים הללו, ימי התשובה תזכה לראות התקדמות ואפילו הקטנה ביותר בדרך שבה אתה מתחיל לצעוד. אנחנו כאן איתך ובשבילך. כולנו יחד. אוהב אותך יקירי.
