שלום לכולם.
כשהייתי בזוגיות, כמעט שלא חשתי צורך עז לאונן; והגם מאז שגיליתי את יד ימין, לא הצלחתי מעולם לשמור על 40 יום של נקיות.
כיום, אני בן 28, כנוע שבוע אחר שבוע מול יצר הרע. אמנם לא מאונן בכפייתיות, אך בתדירות של אחת לשבוע, ואני סובל מזה, אני סובל כי הנחמה שלי שזה אמנם לא בא מעוררות מינית (כמו בעבר) אלא מבדידות מתמשכת.
כשנחשפתי לפורנוגרפיה בתיכון, לא הפסקתי לאונן, אך בשנים האחרונות, לאחר השתכללות רוחנית, הפסקתי את הצפייה בפורנוגרפיה אע"פ שנכנסתי פעמים מספר לכל אתר ואתר עקב מחשבה שנויה במחלוקת שעדיף לאונן על שחקנית פורנו מאשר על בחורה במציאות.
הגבולות בין התמכרות לנפילות חוזרות ונשנות מיטשטשים לי, והרצון לבוא נקי לחתונה בוער בי מאוד.
הדבר החשוב ביותר בעולמי הרוחני הוא לשמור על בריתי, ואם אניח על כף המאזניים את כל המצוות מול שמירת הברית, מבחינתי שמירה על הברית עולה על כולן, ודווקא אני נכשל בברית פעם אחר פעם בלי טעם, ואם אני מבצע פעולה שאני סובל ממנה - ומזיקה לבריאות הנפש והגוף - כנראה שזאת התמכרות (ספק התמכרות זמנית) אך אני יודע שהסבל יושב על שורש נפשי שמתחפש להתנהגויות המעוותות הללו.
אני אוהב אתכם,
רשרשון.
