שלום!
ברוך השם, בלי עין הרע, בעזרת השם!
אז הכל כאן אנונימי וכו' אז אין מה לפרט....
בהשגחה פרטית הגעתי לאתר הזה, הסיפור של תיקון היסוד שבי, לא פשוט בכלל, ועל זה אפרט....
ראיתי שישנה כאן כנות מיוחדת ונדירה בנושא זה, אז לחזק באתי ויצאתי מחוזק.
אז הסיפור מתחיל בכך שנולדתי בבית חרדי, ולא חינכו אותנו כלל בנושא שמירת הברית, ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי מאונן אפילו כמה פעמים ביום עוד בתור ילד קטן.... (גילאי 4-5) בילדות, עד גיל 13 בערך, עברתי 5/7 מקרים של תקיפה או ניצול מיני, על ידי בגירים ואפילו בייבי-סיטרית שהייתה לי עשתה בי מעשים מגונים.... וגם משחקים מיניים עם חבריי בת"ת, ואפילו בתור המשפחה (ה"י!) פשוט לא דיברו איתנו על כך, ולא היה חינוך על זה, והכל היה פרוץ לגמרי.
(אישית, כבר סלחתי לעצמי על כל מה שהיה, ומקוה שסלחו לי על העברות מהילדות. ברמה הנפשית זה לא הציק לי, רק סיפרתי את השתלשלות המעשה)
בגיל 16-17 כבר לא הייתי דתי, והייתי רגיל באוננות יום יום, וכשהלכתי לפסיכולוגית לספר לה על המפלצת שגידלתי, היא טענה שהכל בסדר, ואני בריא נפשית, ואני צריך חברה, ואין לי צורך בטיפול פסיכולוגי וכו'.
עד גיל 26 הייתי כבר חילוני למהדרין, עבירות קשות שאין המקום לפורטן, ושוב פסיכולוג שטען שהכל בסדר, ואפילו פסיכיאטרים שטענו שהמצב שלי לא יציב, אבל הכל בסדר, ואין סיבה לדאגה. מצידי הרגשתי שכבר הוצאתי מעצמי את החיות האפשרית, כאילו חיסלתי את כל מחסן הליבידו שלי, ואפילו סקס כבר לא עניין אותי, הרגשתי כמו סמרטוט סחוט שאין לו כוח לחיות. (כל פעם שהיה לי איזה חשק לאשה, הייתי הולך לאינטרנט ולפורנו ופורק אפילו 7 ביום.)
וכל זה מאוננות מתמשכת מגיל ילדות עד גיל 26, בלי שאף אחד לא שם לזה מעצור במישרין או בעקיפין, ולהפך, אנשי המקצוע עודדו אותי, שכך צריך לעשות וזו הנורמה, ושאני בריא לגמרי. (בחור אחד שלמד איתי בכיתה ח', העיר לנו בכיתה על שמירת הברית, והביא דפים שמפרטים מחומרת העוון, דרכי התיקון, וכו'.... מה שמדגיש את העדר המודעות בקרב אנשי חינוך דתיים/חרדיים על הנושא. מאידך אצלי התפתחה תגובה של "מה זה השטויות האלה", "איך זה אפשרי בכלל", "אני מאונן מאז שאני מכיר את עצמי".)
הקדוש ברוך הוא, צופה כל הדורות מראש, ראה את עוני עמלי, ריבונו של עולם ריחם עליי, שמע בתפילות הוריי.
ובעזרת הצדיקים ועושי דבריהם, חברים ובני משפחה, בסיפור של השגחה פרטית מופלאה, זכיתי להתקרב להצדיק האמת, וחזרתי בתשובה שלמה באמת, מכל לבב!
כעת, יותר מעשר שנים בתשובה, (עדיין רווק!) כמעט ולא פגמתי בכלל, ואני כאן לעודד ולחזק ולתמוך ולסייע, שזה אפשרי והשם יתברך עוזר ומבין ומוחל למי שלוקח את עצמו ברצינות בידיים, ומתנהג כיאות לעם הנבחר.
וכל עניין הברית נגד האינטרנט, זה הניסיון של הדור, וצריכים להיות חזקים, כי אנחנו מטים את כל העולם ואת כל הדור ואת כל הבריאה לכף זכות, ומחישים גאולה ומשיח וביהמ"ק, ונמשך על ידינו חיים טובים על כל אחד ואחד שמנצח מלחמה שכזו.
ואני הקטן, בעצמי יש לי בושה להודות שהיו לי נפילות, (ופשוט שיהיו עוד) רק שהראיה הנפשית הנכונה והמומלצת היא,
"(ר' טרפון) הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. (אבות ב ט"ז)"
"חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא. (ישעיהו ב כ"ב)"
"אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן. (שמות רבה לד א)"
"כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב (שמואל א' טז ז)"
כלומר, הן אמת שהפגם השם ישמור הוא פגם, והעברה רחמנא לצלן היא עברה, וצריך להזהיר ולצעוק ולהרעיד את העולם, וכל הצעקות הזעקות התחינות הבקשות הבכיות והתפילות של אבות אבותינו וצדיקי כל הדורות הם רק ובעיקר על זה הנושא של שמירת הברית, ומי שיודע מגודל ההשתטחות של הצדיק האמת והרחמנות וההשקעה והמאמץ על שמירת הברית, אז צריך וחייב וממש מוכרח לצאת מזה ולא להיות ככלב השב אל קיאו ולהתנהג כמו שאפילו בהמה ועכבר הכי קטן לא פוגם.
רק שמצד שני, צריך להיות מציאותי, ולהבין שמהחל ועד כלה, אין מי שלא בא בצירוף והניסיון של שמירת הברית, ועל זה אחד היסודות שנברא העולם בשביל הבחירה והניסיון, ושאפילו בתוך היהדות זה נחשב נושא שמתחת לחגורה, וטאבו כזה, כנושא שלא מדברים עליו. וגם רבנים וצדיקים גדולים אדמו"רים ומלכים היו בניסיון הזה, עם שאלות וקושיות מסובבות ומסובכות על ה"י, ועדיין בכל זאת קמו ונלחמו וניצחו, והותירו לנו דרך אחת ויחידה להישאר על עומדנו בקדושת ישראל, ופשוט לברוח מהעוון הזה "זרע שלבטלה" לברוח ממנו בתכלית בשלמות באמת!
וברוך השם, הדור הזה, וזה מהלך שנמשך מאז נפרץ הדרך לאומן, כארבעים שנים בעזרת השם עוסקים בתיקון הברית בהצלחה עצומה וגדולה, בלי עין הרע, וזה תכלית קיום כל העולמות כולם! ואני בנפשי יודע שזה חלק מההתבגרות האישית הנפשית והפרטית של כל נברא שראוי לכך, ולזה נברא ונשלח להעולם הזה.
ואומר ומספר בכנות שיכול לעבור עליי גם שלושה חודשים ללא קרי אפילו, והשם יתברך "אוהב" ועוזר למי שנלחם מלחמה זו.
על כן בא אני בזו ובזאת ובזה, לחזק ולתמוך, והועיל להיטיב, לשמח ולכבד, על כל מי שבא כאן להימנות על מקדשי שמו בסתר כבגלוי, על קדושת שמו יתברך, ולנצח על המלחמה הגדולה, שדור שנראה קטן ורחוק, נסחף ודווי, עומדים על גורלנו בידנו, והולכים ומנצחים בשמחה על כל הבריאה, ומפתיעים צעד ועוד צעד את השם יתברך בעולמו!
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!
שלום!
