ברוכים הבאים, אורח

שנה שלימה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: שנה שלימה 203 צפיות

שנה שלימה לפני 1 שנה #145822

שלום לכולם!
לצערי נהייתי מכור לנושא. מאד עצוב לי ומר לי מדבר זה. אני בן 23 ובגלל זה לא יוצא כ"כ לדייטים. לא יודע כמה זה עוד ישפיע על העתיד שלי. ממש מקווה להפסיק בקרוב. אחרי תקופה ממש ארוכה של צפייה בתכנים ואוננות. לא יודע איך לתקן את הפגמים שעשיתי. ממש מפחד וירא מהעונש שצפוי לי אך מנגד לא מצליח להפסיק. אומרים שצדיק נופל אך לבסוף קם. אני נפלתי וקמתי הרבה פעמים. אך נפלתי שוב וכעת אני ממש על סף ייאוש. מקווה שה' יהיה בעזרי בתהליך הזה. השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו מלכנו בתשובה לפניך! יהיו לרצון אמרי פי. אמן. 

תגובה: שנה שלימה לפני 1 שנה #145823

השם יעזור לך
מה שמוטל עלינו זה לעשות את ההשתדלות ובעיני ההשתדלות העיקרית היא מה ששמור עיניך מציעים, אני לא תמיד עומד בזה, אני לא תמיד עקבי ועובד כמו שצריך באמת, אבל בעיקרון זה המינימום שמוטל עלינו לדעתי
המון המון הצלחה
מחזיק לך אצבעות

תגובה: שנה שלימה לפני 1 שנה #145837

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

מזדהה עם הפחדים שלך אח יקר. 
העצה הכי טובה שתוכל לקבל זה הקבוצות החיות של SA.
זה מה שעזר לי לצאת ממעגל ההלקאה העצמית והמסכנות, שכדי לברוח מהן השתמשתי שוב.
מקווה עבורך שתעלה מהר על דרך.
(מוזמן לשלוח לי הודעה בפרטי)

תגובה: שנה שלימה לפני 1 שנה #145838

  • בר
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 23

אנו לא יודעים חשבונות שמיים למה קיבלנו כאלה נסיונות. מה שברור שבדורות קודמים לא התנסו בדברים אלה (למעט יחידים)
מה שנוגע לנו זה לעקוב ברצינות בתכניות שמציעים לנו באתר הזה. פשוט לעבור תכנית, תכנית ולראות ולנסות ברוגע וברצינות.
הטעות הגדולה של הרבה שהם עוברים על הדברים בצורה שיטחית. וחושבים שהם קלטו את הענין ואפשר לדלג כי הם הבינו.
אז שוב, זה טעות. לא לדלג. אלא ברצינות. ואם צריך לכתוב או לסכם או לעשות סוג של יומן, כמו שמבקשים לפעמים פשוט לעשות. בדברים האלה כדאי מרובע ולא להתחכם.
בהצלחה לכולנו.

תגובה: שנה שלימה לפני 1 שנה #145839

אחד הדברים שהתחלתי לשים לב אליהם מאז שהצטרפתי זה שהרבה מהנפילות מגיעות בגלל היאוש מעצמי ומחוסר האמונה שאני יכול להשתחרר מזה.
היצר הרע יותר ממה שהוא רוצה את הנפילה שלי הוא רוצה את היאוש ואת העצבות. לרוקן לי את המוטיבציה עד שאפסיק להילחם.
אז ראשית למדתי לשחרר את זה, להפסיק להלקות את עצמי ולהיות ריאלי. לא לדרוש מעצמי "מעכשיו זהו! סיימתי עם זה לכל החיים!". השלמתי עם זה שאני שבוי וכנראה שעוד אפול כמה פעמים עד שאצליח וזה בסדר (- כלומר זה ממש לא בסדר אבל אם אני רוצה 'לצאת מהיער' אני חייב קודם כל להפנים ש'הלכתי לאיבוד'! לרוץ שוב ושוב בלי לדעת לאן לא יעזור לי.
שנית. הפנמתי שאני יכול לצאת מפה. הרבה אנשים היו במקום שלי ואפילו יותר גרוע ובכל זאת הצליחו לצאת.

תיעזר בכלים שיש פה ובעזרת ה' תצליח!

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.34 שניות

Are you sure?

כן