פשוט אוהבים
מאחל לך להתחבר לכוח העליון. במקום לנסות להתחבר לתאווה.

יום שפוי ונקי.

תודה למגיבים,
צורצור מוזמן להתקשר, מקווה שיהיה לי את הנכונות לענות,

אני בגל נפילות, שבוע בערך, אבל זה לא מה שמפחיד אותי, הייתי בגלים, ועברתי תקופות עם גלים הרבה יותר נוראיים, 

מה שמפחיד אותי זה שהנורא מכל מחלחל אלי, 
העובדה שאני בקבוצות כבר יותר מחודשיים, ושום דבר (לכאורה) לא זז, מובילה אותי למבוי סתום.
אני כבר לא נלחם, לא, לא בתאווה, בה מזמן הפסקתי להלחם, 
אני לא נלחם כבר לעשות פעולות, להתקשר, לשתף, לדבר עם בורא עולם,
פעם אחרונה שדיברתי איתו בשמונה עשרה, ביקשתי שיתן לי את הכוח לדבר איתו, להרגיש אותו, ובעיקר, לנצל את הזמן לטובה, על התאווה מזמן הפסקתי להתפלל.

יהיו שיאמרו שזהו התחלת צעד 0.

בעיני זו התחלה של ריקבון, 
אשמח לחוט של תקווה.... זה יהיה החוט חסד האמיתי.

אני ממעט להיכנס לכאן מבחירה, אין לי כבר כוח, לא רוצה להרגיש אפס כל פעם שאני מודיע "נפלתי" 
מספיק לי להרגיש אפס בלי שמסביבי מחלימים רבים, כאלה שהגיעו לכאן אחרי, ועקפו אותי בהחלמתם,
אני ממעט להיכנס כי כבר אין לי אמון... זה יעזור? אז בשביל מה... אני אומר לעצמי, 

ורק טלפונים של חברים מהקבוצה שמתקשרים מידי פעם לשתף, מזכירים לי שאני מכור, ואני לא יכול לברוח מזה, כמו יונה הנביא...
אולי עכשיו אני במעי הדגה, מקווה להיפלט החוצה ולעמוד במשימה שבורא עולם נתן לי, 
לחיות כמכור... ולחיות כגמול.
"כגמול עלי אימו כגמול עלי נפשי".
שיבוא יום ובטחוני יהיה רק בקב"ה כתינוק שביטחונו רק באימו.

לילה... היום עוד נקי... לא יכול לומר מה יקרה

ליבי איתך,
מוכר המצב שלך,
דבר ראשון,
אתה בתהליך,
תהעה צמוד לספונסר, ולהשתתף בקבוצות,
אני מאמין שדברים טובים יקרו.

אני ממעט להיכנס לכאן מבחירה, אין לי כבר כוח, לא רוצה להרגיש אפס כל פעם שאני מודיע "נפלתי" 
מספיק לי להרגיש אפס בלי שמסביבי מחלימים רבים, כאלה שהגיעו לכאן אחרי, ועקפו אותי בהחלמתם,
אני ממעט להיכנס כי כבר אין לי אמון... זה יעזור? אז בשביל מה... אני אומר לעצמי, 


אוהבים אותך ואת הכתיבה שלך. 
מחבקים ותומכים בך , האמן לי בסוף זה מגיע.  
אם אתה מתמיד בפעולות . 
זה יבוא . ולא כולם אותו הדבר , יש מי שעולה על דרך מיד ויש מי שמתעכב .
הכל בסדר ..

חיבוק.
מוזמן להתקשר, אם בא לך.

יום שפוי ונקי לכולנו.

התחלתי לכתוב,
ואין לי כוח לכתוב,
אז מחקתי,
והחלטתי לשתף אתכם לפחות בזה, 
כתבתי, מחקתי, 
אין לי נכונות נפשית לענות לחברים, בטח ובטח שלא בא לי להתקשר,
מהסיבה הפשוטה, איבדתי אמון בדרך,
לכם זה עובד, לא לי, 
לי כמכור הגלגל יחזור על עצמו, עד שאני יצליח מתיישהו אם בכלל, 
להתמיד יום יום, תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם.

ואולי שכרי יהיה אם איי פעם מישהו יקרא את הפוסט הזה, וייקח לקח, 
ואולי זה יעורר סנגור עלי, ומהשמיים יוציאו אותי מהמעגל הזה,
כשאין תקווה, אין כוח לנסות יותר,
ושאין כוח לנסות יותר.... לא מנסים, "פשוט לא מנסה"

ורק נחמה אחת מסתתרת איי שם....

"קרוב לייאוש, פיתחה של ישועה"....

ואם הייתי מרגיש קרבת אלוקים בכל הסיפור הזה.... אולי זה היה אחרת.

מה הוא מכין לי? 
מה עוד אצטרך לעבור?
והכאב שצף, וצף, מודחק ומודחק, ומידי פעם מתעורר, 
וכשהוא מתעורר אני מביט לאחור, על כל השנים, הימים, השעות והדקות.
על כל השאיפות והמטרות שפוספסו, 
האם אני אשם בזה? 
כמה אשמה אפשר לסחוב על הגב....?
אפשר לסחוב אותה לבד בכלל? 
ואחריתי מי ישורני? 
מי יישר אותי? 
אם אין אני לי מי לי, וכשאני לי... זה לא אני,
איפה אני בכל הסיפור הזה? 

פשוט שמח היקר! 

אני כ"כ איתך, המו מעי עליך, חושב עליך וכואב איתך! 

כנראה שלא נבין למה לאחד זה עובד בקלות ולשני זה כ"כ מסובך. על פניו זה רק שאלה של התמדה ופעולות. אבל כמכורים אנחנו יודעים כמה שזה לא פשוט בכלל. ההיגיון פשוט לא עובד אצלנו. הכוח להתמיד ולעשות את הפעולה הנכונה הוא לפעמים כל כך חסר. 

אני לא יודע למה אני מספר את זה ואיך בדיוק זה מתקשר, אבל מרגיש צורך חזק לספר עכשיו : לפני עשרה חודשים הייתי שבור לגמרי. הבנתי פתאום כמה אני חסר. איך אני כ"כ רחוק מהחיים, חי בבריחה, מפחד פחד מוות מלהתמודד, וחסר כוח. הרגשתי שבר כלי, בן אדם דפוק שלא מצליח אפילו להקים את עצמו בבוקר. שאין לו מה להציע.

התקשרתי אחד אחד לכל החברים שהכרתי אז (ולקו החם... חמודים צדיקים, חזרו אלי אחרי יומיים כשכבר יצאתי מזה. אוהב אותם. הם באמת מדהימים!),ענו לי כמה. 

לא אשכח מה אמרו לי אז: חבר סיפר לי על הנפילה האחרונה שלו, איך הוא הרגיש אז, ושאל אם אני מאמין שמאז הוא נקי 4 שנים. גם הוא לא יכל להאמין בכלום אז. פשוט הוא קם, והנס קרה לו. 

הספונסר הבין אותי כ"כ ורק אמר שאקח את כל הכאב לתפילה והתבודדות ואספר אותו לעוד חברים ולה'. ושאכתוב ואשתף באסירויות תודה. 

בכלל לא הייתי בראש של תודה. אבל ניסיתי. עמדתי בין העצים ודיברתי עם ה'. התנגן לי פתאום השיר: 

אם אתה עצוב
ואין לך תקווה 
לא יודע מה לעשות 
אם אתה לבד
תועה באפילה
לא יודע את הדרך 
אל האור

אז קומי קומי
קומי נשמה
וזעקי בכל כוחך
אל אלוקיך
והוא ישלח מלאכו
לפניך
ויראה לך את הדרך 
אל האור

שרתי בקול, מעומק הנשמה. בדמעות. 
פתאום ראיתי מולי מבעד לדמעות שקדיה מלאה פרחים ורודים-לבנים עדינים ויפיפיים. 
נזכרתי שרק אתמול היא הייתה עירומה לחלוטין, ופתאום הכל פרץ בעוצמה הזאת. הרגשתי שה' עונה לי בסימן משמיים. גם אם אתמול לא היה לי כלום, ריק ומסכן - אני יכול פתאום לפרוח! 

ממך תמיד קיבלתי את ההתמדה. שלא משנה מה - אני נשאר לשתף. נשאר על הרכבת. לא מוותר על הניסיון. לא לחינם השרשור הזה הוא אולי הארוך ביותר באתר. זה הדרך הכי כנה, פתוחה ומנסה שפגשתי. 

בסופו של יום 
הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי
אליה תאסוף 
ואז אטען ואתחנן ואדבר
איך בחושך הזה
הייתי חותר
נשמה קדושה, 
אל נא תבכי
שבורת כנף
הן תעידי עלי כמה
הייתי נכסף
ושואל... 
ומבקש... 
אייכה! 

אין לי תשובה מעשית אליך. הצעדים הם ההצעה הכי טובה שאני מכיר, אבל צריך את הכוח לעשות אותם. אבל אתה לא צריך הצעה מעשית. רק ללכת עם הלב. אז אני כ"כ איתך, מחכה לרגע שאלוקים יגע בך ויחליט שזה מספיק, שמפה, אחרי 1000 ומשהו הודעות - התהליך הגיע למיצוי, ומפה אתה יכול רק להתקדם והגיע הזמן לתת לך את המתנה הזאת של הנקיון. אבל בכל מקרה אני איתך, אין ברירה אלא להחזיק חזק ולנסות לעבור את היום הבא. 

אוהב אותך מאוד! 

פשוט שמח, אני דווקא הזדהתי עם חוסר האמון שלך בתכנית.
אני לא מכחיש את זה שהיא תעבוד עבור מי שפועל בה כראוי!
פשוט יש לי חוסר אמון עם זה שהיא מתאימה לכל אחד. יש כאלה שפשוט לא יצליחו להתמיד בתכנית ומוטב שלא אאריך בדברים נגד תכניות דיאטה, גמילה, התמקצעות במסחר ועוד כהנה רבות שמבטיחות החזר כספי עבור מי שלא יצליח - ובלבד שיתמיד! בתרגילים, ש"ב, כללים...
שלשום הייתי בסדנה, כשיימנו, כל אחד בחר מילה שהוא לוקח איתה להשבוע. אני אמרתי "הצילו". זו היתה הדרך הכימטובה עבורי להגיד במילה אחת שאין לי שום כיוון מאיפה להתחיל לתקן את החיים שלי, ממי לבקש עזרה, באיזו תכנית, האם לעשות שינוי גדול בחיים, האם אולי בכלל אני בסדר וסתם נפלו לחלקי אתגרים גדולים במיוחד... ואני ממתין שפתאום אמצא תכנית טובה, שמישהו יציע לי מיוזמתו פתרון טוב, שיזרקו לי איזה קצה חבל להאחז בו, שמישהו יושיע אותי, יציל אותי... הצילו!
חבל שאין לי משהו יעיל להציע (אולי חוץ מזה שמצאתי לעצמי תכנית טובה לספורט - מוזמן להתעניין, אם עשוי לעזור), אבל נראה לי שאני מבין אותך...

מזדהה איתך,
אני בתכנית יותר מחמש שנים,
אבל המון נפילות בתהליך,
חיפשתי עוד עזרה מבחוץ, קיבלתי כמה כלים,
אבל התכנית עוזרת לי לא לפרק את חיי בגלל השימוש,
חלק מצעד 3 שזה הדרך שאלוקים מתכנן לי,
האם אלחם איתו????
זה כואב לשמוע, אבל אין לי מקום אחר,

באהבה, תיצמד אלינו, אולי אתה צריך לצאת קצת מפחד של החישפה, ולבוא ליותר קבוצות,
אבל אני איתך.

איי. כואב לי.
אשמח לשוחח איתך טלפונית, אם בא לך. לפחות אני מחכה לטלפון ממך....

לצערך או לשמחתך, אתה לא סיפור כישלון-הצלחה הכי קשה שרואים בחדרים. 
חברים שהיו הרבה מאוד זמן בנפילות חוזרות ונשנות, נקיים היום שנים. 

מה הקסם? לא יודע, אולי אין קסם. אבל אני מאמין שזה אפשרי, ואני מוכן להיות בשביל לעזור אם ובמה שאני יכול.

חיבוק.

אני רוצה לומר תודה, ולפרט כמה עזרו לי התגובות שלכם.

יש מצבים בהם לא צריך להרבות במילים, 
יש רגעים בהם קשה לי להיות פשוט אסיר תודה ולומר בפה מלא

"תודה רבה חברים, הייתי צריך את זה"

אז תודה רבה חברים!!!!! ממש הייתי צריך את זה! 

מקווה אתכם. בשבילי, בשביל כולנו

אוהבים אותך מאד 
עם הרבה כניעה ותפילה ופעולות אתה בטח תעבור את הגל הזה ותוכל לחזק את האחרים מהניסיון העשיר שלך !
צריכים אותך !
שבת שלום נקי ומפוכח !

אסיר תודה שאני פה.... 
הגעתי לפה במקום לזרום עם התאווה....
גם אם אפול בסוף.... נראה שמשהו בתוכי חוזר לנסות....
אולי זה לא הרבה, אבל זה מעט מהאור שאני מצליח לראות במנהרה הארוכה אליה נכנסתי במסעי.... 
שבוע טוב

שבוע מבורך , אוהבים אותך .

אוהבים אחי,
תאמין לי אני מאוד רוצה להשתמש,
ויש לי הרבה שאלות על עתיד שלי בחיים,
כרגע מה שמחזיק אותי נקי,
כמעט כל יום קבוצה,
ואסירותודה אני מתחיל להרגיש יותר טוב.