אתמול ביקרתי בבית הוריי,
התיישבתי בחדר של אחי שיש לו מסך מחשב ממש גדול ותוך כדי שאני משוטט ביוטיוב נהיה לי טריגר לשוטט "בשדות זרים"
יש משהי שכבר לא נמצאת באינטירנט שפרשה מלעשות את הדברים (תמונות וסרטונים) וגם מחקה את העמוד שהיה לה (למזלי ברוך השם) ואני תמיד איך שהו נזכר בה, היית תקופה שהייתי אובססיבי לגביה. היא היית מוכרת תמונות וסרטונים שלה והיית שומרת על עצמה בעילום שם ולא מראה את הפרצוף מה שגרם לזה עוד יותר להתעניינות מצידי. ועכשיו גם אחרי שהיא נעלמה אני מנסה לחפש אחריה ולמצוא תמונות שלה באינטרנט ולא מצליח ברוך השם. אחרי הרבה זמן שלא ניסיתי אתמול היה לי התריגר הזה של אולי לנסות שום ומעדתי שם. אבל ברוך השם הפסקתי לפני שיהיה מאוחר מידי ולא המשכתי לדברים נועזים אחרים ואני גאה על זה. עברו שבועיים מאז הנפילה הקודמת ולפעמים אתה שוכח שאתה בלחימה מתמדת וזה יכל לתפוס אותך עם המכנסיים למטה(תרתי משמע).
אז תמיד תזכרו שאתם צריכים לשמור על עצמכם ולהסתכל מאחורי הכתף כי הוא עורב לנו היצר הזה ומחכה שנהיה בשטח לא מוגן, במקומות שיעשו לנו פוסט טראומה שנהיה חלשים.
חזקו ואמצו

אחי כל הכבוד לך! לא מובן מאליו לעצור כשאתה ממש על הקצה וזה עניין של חצי שנייה מעריך
שנזכה לדון את עצמנו לכף זכות

ווואוו ישר כוח גדול