אז כבר הבטחתי לעצמי בפעם המי יודע כמה שאני לא אפול שוב, שהפעם אני הולך להלחם, לא ללוותר לתאוות ולדחפים אבל שוב זה נגמר בנפילה כואבת של שבוע שלם ברצף.

אני כבר עייף מזה, מהרצון להלחם ולתת את הכל ומנגד ברגע שעולות קצת מחשבות פשוט ישר ליפול בלי טיפת ניסיון לפחות לנסות לברוח או לעשות משהו אחר, לשנות את המצב ולמרות שאני יודע שזה רעל לנשמה ולגוף ולכל החיים שלי ממשיך לעשות את זה פעם אחר פעם.

איך מתמודדים או מבטיחים לעצמך שהפעם באמת לא אפול?איך ממנפים את הנפילה המי יודע כמה לעלייה אמיתית?

סליחה על החפירה אני פשוט כ"כ מבואס מעצמי שהייתי חייב לפרוק.

קצת קשה לי לכתוב.
אני שומע שכואב לך.
שאתה מתוסכל.
שאתה אבוד 
אני רואה שיש לך רצון חזק.
שאתה לא מוותר.
שאתה טוב, עם רצון טוב.
שאתה כנה ואמיתי.

מצטער על זה- אבל קשה לי לכתוב. לכן אעתיק לפה משהו שכתבתי בשרשור בשם "אוףףףףףף":


לא יודע אם יעזור- אבל יש עיקרון שאומר שהדחף המיני הוא חלק בריא ואמיתי מהחיים. כמו הצורך לאכול וכמו כל צורך אחר. אלא שהוא עמוק יותר ועוצמתי יותר בגלל שהוא הביטוי הכי חזק לרצון שלנו ליצור- לבטא את הפנימיות שלנו במציאות החיצונית (הרי זה הכוח שמוליד ילדים- שמביא חיים לעולם). אבל הרבה פעמים רוכב על הדחף הטבעי עוד משהו, עוד איזה רצון פנימי לא מודע. יש עוד משהו שחסר לנו ואנו חושבים שנמלא אותו ונספק אותו על ידי ההנאה המינית. ואז, אחרי ההנאה מסתבר שזה לא ענה על הצורך אלא רק הגדיל אותו- והרחיק אותנו מעצמנו. לכן- צריך ללמוד לזהות את הדחף הפנימי שמפעיל אותנו ודוחף אותנו לשם.
ולכן- לא מספיק רק להפסיק עם ההתנהגות הלא ראויה באופן טכני- צריך גם שינוי נפשי- התבוננות וחיבור לעצמנו. יכול להיות שבגלל זה ה100 ימים לא הספיקו. יכול להיות שבגלל זה אתה לא רואה פיתרון באופק. לא יודע. אולי. אם תרצה תוכל להתקשר לקו סיוע "מחברים מחדש". לי הם ממש עזרו בזה.

תודה רבה על ההתשובה

בשמחה רבה. מקווה שהיא עזרה. אם לא- תכתוב לי, אשמח להשתדל ולנסות להיות לך לעזר.

אשמח אם תוכללכתוב מה בדיוק מפריע לך בזה- למה אתה רוצה להפסיק? מה מפיל אותך?
אשמח אם תכתוב לי גם מה עוזר לך וגם מה חסר לך.
מה אתה מוצא בזה?

בכל מקרה- אשמח לשמוע ממך.

לצערי נפלתי כבר 3 פעמים מאז שפתחתי את האשכול.

אני באמת לא יודע איך ברגע של הדחף לעצור הכל ולנסות את הדרכים שמלמדים כאן באתר בכדי לעצור את הדחף, להרגע ולתת לזה לחלוף. ברגע שיש לי מחשבה או רגע פרטי לבד בבית אני פשוט מרגיש דחף עצום וכמה דקות אחר כך פשוט נופל.

אז שאלת במה זה מפריע לי, בהמון דברים.
1. זה הורס לי את הזוגיות עם אשתי.
2. מבזבז המון זמן בלהתעסק בזה במקום לעסוק בדברים אחרים.
3. זה מוריד לי מתחושת הערך העצמי, לפעמים אני מרגיש כמו בהמה שלא מסוגלת לעצור.
4. פוגע בראיית המציאות שלי, כאילו החיים הם איזו פנטזיה גדולה.
5. מספק סוג של בריחה לפעמים מלחצים.


ויש עוד המון דברים שלא עולים לי עכשיו.
והדבר שהכי קשה לי זה שברגע שקופצת לי המחשבה, או מצב שאני לבד אני יודע שאני אפול, מרגיש איזה תחושה בגוף שכולי נמשך לזה ולא יכול לעצור למרות שאני מודע לכל החסרונות וכמה זה פוגע בי ובקרובים אליי ולא מצליח ליישם שום דבר ממה שקראתי או למדתי ופשוט נופל.

אני שומע את הכאב שלך.
את הער והחרטה.
התסכול.
הכעס והשנאה.
הייאוש.

אבל עם זאת- אני שומע רצון טוב וכנה.
מוכנות לשינוי ולעשייה.
חוסר וויתור למרות כל הקשיים.
ויש עוד הרבה.

אני מאמין שאתה תצליח לצאת מזה.
אולי לא מחר אבל אני חושב שתצליח.

אני לא יודע מה להגיד.
לא יודע איך לעזור.
אני רוצה לעזור- אבל לא יודע איך.

אני יודע שלפנות ל"מתחברים מחדש" יעזור. לי זה עזר. בתחום המיני בעיקר וגם בכל שאר תחומי החיים.

(מספר של הקו- 02-654-2214)

לא יודע מה עוד אני יכול לעשות.
יש להם גם אתר.

אני לא יודע ממש מה לומר אבל אני יכול לכתוב מה עוזר לי ואולי גם לך זה יעזור
דבר ראשון כשאני בתוך מצב של נפילות, נורא נורא קשה לי להפסיק, כלומר שברגע שנפלתי מאד קשה לי לצאת ממעגל של נפילות, נפילה גוררת נפילה, וזה בגלל ש"כאילו" אין לי סיבה מספיק טובה להפסיק ליפול, כי מה כבר יקרה אם תהיה עוד נפילה אחת...
ולכן נראה לי שהדבר הכי חשוב הוא להצליח להתחיל רצף של נקיות, אצלי מספיק כמה ימים, ואח"כ כשאתה חוזר לאיזו שהיא שפיות יש מה לנסות להתקדם...
לדעתי הבסיס אח"כ הוא דבר ראשון חסימה נורמלית, ודבר שני לעבוד ברצינות, והאמת שגם אני לא מספיק עובד כמו שאני חושב שאני צריך לעבוד, יש דברים שאני צריך לעשות ואני עוד לא עושה, בדרך כלל בגלל חוסר זמן, האמת שבדיוק בגלל זה קבעתי לעצמי זמן קבוע שבו אני יושב על האתר ועל התכנית שלי, ועדיין לדעתי זה לא ממש מספיק
לי מאד עוזרת התכנית טיסה שיש באתר, אני עבדתי על הטריגרים שגורמים לי לנפילות, ועל שיטות להעביר את הדחף, וזה בהחלט עוזר לי, זה לא שכאילו זה פתרון קסם, אבל זה בהחלט עוזר, גם אם קשה.
הדברים האלה הם דברים חיצוניים שעוזרים להתמודד עם התאווה.
אני מבין מחברים באתר שיכול להיות דברים מסוימים שגורמים לבריחה לתאווה וצריך לעבוד עליהם.
יש את מה ש"רוצה להפסיק לתמיד" כתב, אני מאד מתחבר לדברים אבל יש לי בעיה טכנית עם זה וכתבתי עליה...
ויש חבר נוסף שכתב לי שלדעתו כל ענין התאווה והאו"פ מגיע כחלק מבריחה ממשהו שקשה או מציק וכדו' בחיים, אני מאד מתחבר לרעיון הזה, ואני חושב שככה זה אצלי, הבעיה היא שלא תמיד אני מצליח למנוע את הקושי, וכשבא הקושי בא רצון לברוח וכו', אבל אם אפשר למנוע את הקושי או על כל פנים את הרצון לבריחה זה גם סוג של פתרון.
מקווה שהדברים יהיו לאיזו שהיא תועלת
בהצלחה ענקית

תודה רבה לכולם על התגובות זה נורא מחזק ונותן כח להלחם.
הצלחתי 3 ימים להחזיק וצפיתי פה ושם ולא ויתרתי ופשוט אחרי כמה זמן ישר יצאתי ולא נפלתי עד היום לצערי שכבר לא הצלחתי להתמודד.
אני עדיין רחוק, נורא רחוק מהמטרה ולמרות שאחרי כל נפילה אני מבטיח לעצמי שאני אעשה את זה בשביל כ"כ הרבה דברים יום אחרי זה הגוף שוכח וההרגשה שדוחפת אותי לתאווה הנוראיות הזאת חוזרת ולוחצת לי על כל הגוף עד שאני נופל.

איך אתם מתמודדים כשיש לכם את הלחץ הזה בגוף שדוחף אתכם לצפות?

אהבתי את התיאור המדוייק הזה
"הלחץ הזה בגוף שדוחף אתכם לצפות"
מה שעוזר לי זה דבר ראשון להודות שאני חסר אונים מול הדחף הזה ואני לבד לא יכול להישאר נקי- אני מכור
ואז אני שובר את האגו ומבקש עזרה או מאלוקים בענווה (לפעמים אני גם יורד על הבירכיים להדגיש את החוסר אונים והענווה) שהוא לא חייב אבל אני לא יכול בלעדיו 
או שאני מרים טלפון לחבר ומשתף אותו במה שעובר עליי ( לאו דווקא מבחינת התאוה אלא גם בקשיים שדוחפים אותי לשם) ואז אני בדרך כלל מרגיש שיחרור והקלה
ואז אני אומר לעצמי את שלי עשיתי עכשיו אני בידי האלוקים שאוהב אותי ומה שיקרה זה ממנו לטובתי
ואני אסיר תודה שאלוקים עושה איתי נס במשך 99 ימים ושומר אותי נקי כל יום רק להיום
אוהב אותך
בהצלחה

אני מכיר את התחושה.
אצלי זה קורה בד"כ בחזרה הביתה.

חלק מהעבודה שלי היא הכנה לפני. 
בשלב הראשון התבוננתי באיזה מצבים זה קורה לי.
ואז התבוננתי איך לא להגיע למצבים האלה.
כלומר- עניין טכני.

בשלב השני- כתבתי לעצמי דף (בזמן פיכחות) עם מה שאני חושב על הייצריות הזאת. כתבתי בו מה אני רוצה בחיים, איך אני מדמיין את העתיד שלי. הזכרתי לעצמי את התחושות והרגשות שיש לי אחרי כל נפילה ואת  איך שזה משפיע לי על כל מהלך החיים.
כל פעם לפני שאני חוזר הביתה- אני חוזר על הדף הזה כמה פעמים לפני. מפנים (לשום הפנמה). 
ככה אני עובד- גם ברובד הטכני-מעשי וגם ברובד הנפשי-תודעתי.

אם אני ממש בתוך נפילה אז- אם אני יכול לקום וללכת- זה מה שאני עושה. אם אני לא יכול- אז אני מנסה למלא את התאווה בדברים אחרים (אצלי זה בד"כ יוטיוב או פריינדס בשילוב של אוכל טעים). אם גם את זה אני לא יכול- אז אני משתדל להיכנס לדברים שאין בהם יותר מידי וכמה שיותר להחליף בלי להגיע לחלקים הממש לא צנועים ומקווה שמישהו יגיע הביתה וככה אני יעצור.

יש גם את הכלי לנשו"ם שהיה בגירסא הקודמת של האתר ואיני יודע איך אפשר למצוא אותו עכשיו.

אבל כל זה היה לפני שהגעתי ל"מתחברים מחדש".
מאז שהגעתי ל"מתחברים מחדש" אני עובד עבודה כללית יום-יומית של שימת לב לרגשותיי וצרכיי. לעצמי. מתוך כך אני יותר מודע לרצוני. יותר נפגש עם עצמי.
מתוך העבודה הזו- כשבא לי ניסיון (הזדמנות) אני מתפנם (לשון הפנמה) ומבדיל בין החוסר והרצון האמיתי שלי ומבחיו ב-מה בדיוק רציתי להשיג באו"פ. באיך בדיוק זה ישפיע עלי ובכך שזה לא באמת מה שאני רוצה. ואז- אני לא נלחם נגד הנטייה שיש לי- אני מברר אותה- רואה מה באמת מסתתר מאחורה ואז, כשרצוני האמיתי צף על ידי ההתבוננות, התאווה שוכחת (או לפחות מקבלת את מקומה הנכון בחיי).

מקווה שעזרתי.

חברים תודה רבה לכולם על התגובות וסליחה על המענה המאוחר.
אני כבר קצת יותר מ-3 שבועות מצליח לשמור אבל ביומיים האחרונים מתחיל להרגיש שזה מתחיל להיות קשה והראש שלי מתמלא במחשבות.
איך אתם מצליחים להשתיק את הדחף הזה או לתת לו לעבור בכדי להתקדם הלאה?, אני מרגיש שאני על סף נפילה.

המשתוקק כתב on 04 יוני 2023 10:08:

לא כ"כ.
למזלי כרגע אני בעבודה, אבל קצת חושש מהרגע שאני אצטרך להגיע הביתה ולהלחם עם הדחפים שיגיעו.

"איך אתם מצליחים להשתיק את הדחף או לתת לו לעבור?"



ניסית פעם לראות מאיזה נקודה הדחף מגיע? מה השורש שלו? האם אתה רעב/עייף/לחוץ באותו רגע? האם קרה משהו שהפעיל אצלך טריגר?



לי עוזר לנסות להבין מה השורש שגרם לדחף ואז לפרוק את זה באתר/מול חבר/בתפילה.



תעדכן אם עזר לך.

לילה טוב חבר

 

המשתוקק כתב on 04 יוני 2023 19:41:

לצערי בסוף נפלתי.
הכל הלך טוב עד שאשתי הייתה צריכה לצאת מהבית בשעות הערב ואז כל מה שלמדתי פשוט לא עזר, התחיל דחף עצום עם פרץ מחשבות שקשה מאוד היה לעצור.
כל השיטות -  לחוש את הרגשות, לשנות עיסוק, להסיח את הדעת פשוט לא עבדו עד שנפלתי.

הפחד הכי גדול שלי הוא שתמיד אחרי נפילה מתחילה שרשרת נפילות גדולה שקשה מאוד לעצור, אז עכשיו אני מתחיל מחדש ומנסה לאמץ שוב את כל מה שלמדתי בכדי להמשיך הלאה.

אני ממש מזדהה עם כל מילה

אבל תמיד תזכור יש תקווה

יש הרבה אנשים שיצאו מזה גם אחרי כל הנפילות והגילגולים

ה' תמיד איתנו

בהצלחה