רוח חדשה היקר ראשית כל - כל הכבוד לך על רצף של יותר מחצי שנה!
אני משער שזה לא בא לך על אוטומט... וזה מראה איזה כוחות יש לך!
שנית - אני משער שאתה בן אדם  (- תקן אותי אם טעיתי) וטבעי שיהיו לך רגעים של ה'אני הישן שלי', היצר אף פעם לא הולך לישון והוא רק הולך וגדל...
לכולנו לפעמים קשה ובמיוחד אחרי נפילה קשה יותר לקום, ובטח לאחרי שרשרת של כמה..
רק תזכור מי אתה ובאיזה מקום אתה מסוגל להיות!

היי חברים יקרים וצדיקים, אשתדל בתקופה הקרובה לשמור על רצף של עידכונים כי זה באמת נותן לי כח.
כרגע השיתוף היחידי שלי בכל ההתמודדות הוא רק בפורום הזה, אין לי כח להכניס את אישתי לזה שוב, לא בא לי. היא אומנם תומכת ומדהימה אבל אני לא רוצה לאכזב אותה ושהיא תדע שאני עדיין מתמודד עם זה.... אולי זו טעות, אולי בהמשך, לא יודע...
בכל אופן היו 9 ימים של נקיות מאז ההודעה האחרונה שכתבתי, באמת היה מושלם.... ואז אתמול נפילה. נפילה כואבת, מפתיעה, לא צפויה. לא הרגשתי רע, לא היתה מועקה. היה יום טוב בעבודה... הסתיים היום, אני נשארתי בתא השירותים לצלול למצולות.
אח... זה קשה ממש. כל כך קשה... עברתי פה על כל השירשור שלי מחדש, הודעות כל כך שמחות, אופטימיות. באמת חשבתי שזהו! שזה מאחורי. איך שוב ריבונו של עולם? למה?? אני שונא את זה!! זה מגעיל!!! למה אני לא מצליח להקשיב לשכל שלי שאומר "לא"?!?! 
ואין לא לברוח, אין! אני יכול לשים חסימות מפה ועד מחר, תמיד יש פירצה! ואצלי באופן אישי חסימות רק מחמירות את המצב, נותן ליצר דלק לאתגר את עצמו. "בוא נראה אם זה באמת חסום..."
מה יהיה? 

אחי היקר
גם אני הייתי לאחרונה במצב דומה לשלך, פעם אחת מאה ימים של נקיות פעם שנייה שישים יום, אמנם לא זכיתי להגיע להצלחה שלך של חצי שנה אבל זה גם משהו
אני מתחבר מאד לתחושות שלך, בעיקר לתחושה של מה יהיה?
ועדיין אני מאמין שאם אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו בצורה רצינית, ונשקיע את מה שאפשר בשביל להיות נקיים אז נצליח
השם יעזור לכולנו
בהצלחה

היי רוח חדשה. 
אני מחפש כבר תקופה מישהו שמרגיש שהפילטר הוא גם גורם לדחפים ונפילות
אני באותו מצב... 
מאז הפעם האחרונה שלי... אני בלי פילטר בטלפון וכך התחלתי את התקופת הנקיות הזאת
הפילטר יוצר אצלי הרדמה מהסכנה, תחושה שאפשר ללגום בלי ליפול, וגם כן העניין הזה של איפה הפירצה (למרות שאני מאמין שזה רק תירוץ פנימי - לפחות אצלי)
אבל מצד שני, זה לא הגיוני שאני אשאיר את עצמי בלי שום חסם ומספיק רגש אימפולסיבי קטנטן כדי להפיל אותי 
(במאמר מוסגר: אחד הפיתרונות היעילים למניעת התאבדות באנשים עם דיכאון/אובדניים זה להתקין סורגים על החלון
כמה שזה אבסורדי אבל ההסבר הוא שההתאבדות היא לרוב מגיעה מתוך מקום של אימפולסיביות ולכן כל מעצור שמוריד את הזמינות מוריד את הסיכויים לפעולה ברגע קשה)
ממש מתחבר למה שאמרת שבלי פילטר אתה מרגיש יותר בסכנה - אבל לי זה ברור שאני חייב למצוא פתרון לזה 
אודה לך אם תקדיש לזה מחשבה ותנסה להסביר את התחושות האלה יותר אני מקווה שזה יעזור לי להתקדם קדימה.

היי אחי, קודם כל תודה על התגובה, כל תגובה מחזקת אותי ומראה לי שאני לא לבד בזה.
לגבי הסינון, אני הייתי במצב שחסמתי כל דבר אפשרי. יש לי אינטרנט מסונן בבית, היה לי סינון בנוסף על הפלאפון, מחקתי את האפשרות לגלוש בדפדפן בפלאפון, מחקתי כל אפשרות ליוטיוב או לאפליקציות לא הכרחיות... גזרתי ייחודים מהפלאפון ומהמחשב...עשיתי הכל. כל פעם אחרי שנפלתי ניסיתי לנתח איזו עוד רשת הגנה אפשר לעשות ועשיתי אותה. הייתי ככה תקופה ארוכה.
בסופו של דבר הגעתי לתובנה שכל רשת הגנה כזו שעשיתי רק חיזקה את החרדה מהחטא. רק חיזקה את התחושה שאני לא מסוגל לו, שאני אפס, שאם לא תהיה ההגנה אני בטוח נופל. הרגשתי שזה ממש מחנך אותי לחוסר ביטחון בעצמי. בנוסף היה גם את העניין של "מים גנובים ימתקו", כל פעם הייתי אומר "יש לי הגנה, אז בוא נראה אם היא ממש מגנה, אני רק אנסה,לא שאני באמת רוצה ליפול". שטויות כאלה...
ביום שהסרתי את המגבלות מהפלאפון הרגשתי שחרור ענק, הרגשתי שהחזרתי לעצמי את הביטחון בזה שאני מסוגל, בזה שזה בידיים שלי וגם ואולי הכי חשוב- בזה שאני נורמלי ולא איזה מטורף שצריך לשים לעצמו מיליון גדרות.
בפועל כמובן שלא הסרתי הכל, רק את מה שמאוד הגביל אותי. וגם לגבי זה, יכול להיות שאני אחזיר דברים בעתיד אבל לא רוצה להחזיר את זה מתוך מקום של פחד אלא מתוך מקום של גבורה.

תודה  רבה!!!

אתה לא מבין כמה קלעת למטרה

וכיף לי לדעת שיש עוד מישהו שעבר תהליך דומה

אני גם חושב על לשים את החסימה - אבל כמו שאתה אומר לא מתוך מקום של מסכנות... 
אלא מתוך מקום של גבורה... 
וכמובן כל הזמן לעבוד אם איזונים 

בא לי ליפול לרגשי מסכנות ; ) שאפי' לשים גדרים לא פשוט לי כל כך 
אבל מצד שני תודה לה' שהוא מאמין בי שאני יכול לעשות גם את זה 

אקח את הדברים שלך למחשבה.

בינינו זה לא כזה טירוף לשים סינון 

אבל אני מאמין שהכוונה שלך היא שזה טירוף שאני צריך את זה להתמודדות היום יומית.

אבל תמיד יש תקופות חולשה או טריגרים יוצאי דופן שצריך להתמודד איתם - וזה הרשת ביטחון. 
הצעד הנוסף או הכמה דקות/ שעות שזה נותן לנו להתעשת על עצמנו. 

(גם אני לצערי יודע לעקוף חסימות ולמצוא פירצות  - אבל זה עוד צעד ועוד סירבול ולפעמים זה שווה לי את זה)

שוב, מסכים עם מה שאמרת שזה צריך להגיע ממקום של גבורה (לפחות אצל חלקנו) ולא של חולשה

אני הורדתי את הפילטר לחלוטין 

ואני ממש לחוץ מזה. אבל עדיין לא מצאתי את האיזון הנכון... 
מקווה בשבוע הקרוב בעזרת ה' 

תראה אני לא אומר להוריד הכל כמובן... להשאיר את כל מה שמרחיק אותנו ממה שאנחנו לא רוצים לראות. אבל אני פשוט שמתי גדר על גבי גדר וזה רק הלך והתרחב עם כל פעם שנפלתי עד שמצאתי את עצמי מונע מעצמי המון דברים. אני מדבר בעיקר על זה. גם היום יש לי סינון בסיסי בפלאפון שמקשה קצת על הכניסה לפורנוגרפיה ויש סינון באינטרנט בבית וכמובן שזה דבר מבורך. אני חושב שהדגש מבחינתי לפחות הוא קודם כל לא להגזים ולחנוק את עצמי מהמקום החרדתי הזה וגם לא להתהלך בתחושת פחד וחוסר אונים אלא מתוך מקום של גבורה.

אני מרגיש שיש כאן אנשים כל כך מדהימים. קטונתי.
מרגיש צורך לשתף זווית נוספת.
לעניות דעתי חסימה בפלאפון/באינטרנט או בכל מקום שבו הסכנה קיימת אינה מבטאת חולשה (גם אם זה מרגיש ככה, אגב... יכול להיות שזו גם עצת היצר ע"מ להמעיט בערך הפעולה הזו, ולהפוך את החיובי לשלילי).
הצד השני של המטבע יכול לבטא דווקא תעודת ענווה, כן כן. ענווה שאומרת שאני לא מסוגל לעשות הכל בעצמי. כן, אני בן אדם ואני צריך עזרה ואעשה הכל. אם חז"ל היו צריכים גם עזרה ע"מ שלא לחטוא [ראו בגמרא בקידושין (פא ע"א), הסיפור על רב עמרם - שצעק בעת הדחף "אש בבית עמרם" ע"מ שיבואו אנשים והבושה תגרום ליצר להסתלק], אז אנחנו על אחת כמה וכמה.

אני מזדהה - רוח חדשה, מאמין גם כן שגם הסיבה לחסימה מכרעת לא פחות, אם היא ממקום של לחץ, של חרדה ושל רגשות פחות חיוביים אז כל פעם שנתקלים בחסימה היא מהווה טריגר שלילי. נקודה חשובה שהזכרת.
גדר על גדר על גדר - ברמה שהיא "חונקת" ומגבילה את האדם היא לא פחות מסוכנת ממצב ללא סינון, אולי אפילו יותר. ולכן אולי עדיף לנסות לסנן בצורה אחרת/ לשנות את ההסתכלות/ שניהם יחד.
יש המון כלים ב"ה מסוגים שונים. [לי נטספארק בסמארטפון מאוד עוזר כי הוא מאפשר סינון מבלי לחסום לחלוטין אתרים (למשל, אתר חדשות מסונן שבו הוא מעלה את האתר, אבל מוריד כתבות לא ראויות ותמונות לא צנועות למשל). ככה אני מרגיש שאני לא מוגבל אלא ההיפך - יכול לשוטט בבטחה כי הגבולות מסומנים ובד בבד אני מקבל את המענה לצרכים שלי בצורה בטוחה].
כמובן שחסימה היא לא פתרון 100%. אבל היא אבן דרך משמעותית בבניית הקומה החדשה. 
לעזור לעצמנו, להושיט לנו את היד, להודות בפגיעוּת שלנו אינה אלא הביטוי האמיתי ביותר של אומץ. לא חולשה. ככה אני מרגיש. ואני חושב שהפורום הזה מייצג בדיוק את התפיסה הזו. האומץ להודות, לשתף בנפילות ובתחושות. פשוט להיות שם בשביל עצמנו ואחרים.

נ.ב 
חשוב לציין שאני לא בא להתווכח עם התחושות שחושבות אחרת. זה קדוש מבחינתי וחלילה לי לבטל תחושה, אלא רק משתף במחשבות ואולי מציע הסתכלות טיפה אחרת.
מעריך אתכם!

הי
רוח חדשה
זה מה שהכנסת בי.  רוח חדשה! 
עברתי על כל היומן שלך.. לא קרה לי הרבה שעשיתי ככה בינג׳ ליומן שלם
אבל אני חייב לומר לך שאתה מדהים!!! חצי שנה של נקיות?! זה חלום בשבילי עכשיו. 
עשית דרך מטורפת ואני מאחר לך בהצלחה בהמשך הדרך

טיפ בשבילך אולי, אני רואה לפי היומן שלך שאתה יודע לפרק את עצמך ולנתח את עצמך עד לקצה.. לא יודע אם נתקלתיכזה פירוט עצמי כזה פה בפורום.. אבל אתה עודה את זה בצורה מטורפת.

ראיתי שבתחילת היומן ידעת לפרק את הסיבות מה גרם לך להגיע לנפילה ובאיזה סיטואציות בדיוק ובאיזה שעות… 
אני חושב שאם אני הייתי יודע לעשות את זה על עצמי בצורה ככ יסודית אז כמובן שהיה יכול לעזור לי בטירוף, ויכל להיות לייותר קל בדרך..

לדעתי אם תפרק שוב ותנסה להבין מה גורם לך ליפול, מה מביא לך דחף וכו תוריד את זה על כתב (פה, או לעצמך..) זהממש יוכל לעזור לך

ואם זה עוזר - אתה השראה פה, לי ואני מאמין לעוד כמה חברה

אז תן בראש חבר יקר
את יכול - והוכחת את זה לאורך זמן


✌️

היי האור שבקצה, תודה רבה רבה על הפירגון!! אני משתדל לעשות מה שאני יכול כדי לצאת מהרעה החולה הזו... 
ב"ה אני לומד להעריך מחדש כל הצלחה, אז היום 4 ימים נקיים ב"ה! מאחל לעצמי לעדכן פה שוב ב10 ימים על המון סייעתא דשמיא. 
ניסיתי לנתח גם את הנפילות האחרונות, בהתחלה ממש ידעתי מה המשקעים הנפשיים שהובילו לזה, היו גירושלים של אחי שהייתי מאוד מעורב בהם ולקחתי את זה מאוד קשה. זה מדהים שבתקופה שלפני הנפילה ממש הרגשתי לחצים בחזה, קשיים בזיכרון... המון סימנים של עומס נפשי. הנפילות אחר"כ לדעתי היו ממש מהרגשות הקשים האלו של השמירה בפנים, תחושת הכישלון הזו... להבא, עם כל הקושי צריך לשתף ישר בפורום לפרוק את הרגשות הקשים האלו פה. 
בעז"ה מקווה שה' יתן לי כוחות להמשיך במסע הזה בהצלחה! 

היי חברים יקרים, ב"ה 11 ימים של ניקיון!
שמח בזה מאוד, הלוואי שה' יסייע לי והמספר הזה רק ילך ויגדל בעז"ה!

לגבי התגובה השנייה- כ''כ כ''כ מזדהה, בול מה שאמרת. פשוט יש אופציה שמזדמנת אז למה לא? אני אישית בלי סמארטפון וגם למחשב ביקשתי מאשתי שתעשה סיסמא שאני לא יודע, ועם כל זה היצר מוצא פרצות שאי אפשר להאמין אפילו. (הלוואי שהייתי מצליח ככה בעסקים כנגד כל הסיכויים) זה סוג נפילות שאפילו לא צריך תאווה אלא סתם הזדמנות, חלון זמן. פשוט מרסק לרסיסים

היי חברים יקרים לדרך! מעדכן, בעיקר בשבילי, מקווה שלא מעיק על אף אחד החפירות שלי.
אז החזקתי בגבורה 36 ימים ונפלתי בחמישי האחרון וגם היום... חזרנו מחופשה משפחתית של כמה ימים, נחיתה למציאות. באותו ערב אשתי היתה גמורה והלכה לישון ממש מוקדם, לי היו עוד כמה דברים לעשות, עשיתי...ואז נפלתי. דבילי אה? אני לומד מזה להבא ממש להיזהר מהסיטואציות שמועדות לפורענות. אם אשתי הולכת לישון- אני הולך איתה. טוב לי וטוב לזוגיות. מאז הנפילה בחמישי הרגשתי ממש ממש את הצורך הזה לרסק את עצמי לרסיסים. מוזר לכתוב את זה אבל יש ממש תחושת מועקה בגוף שמשתחררת רק עם הנפילה השניה. תחושה כזו של צורך בהלקאה עצמית "נו יאללה כבר תיפול עוד פעם!" "כבר נפלת אז עד הסוף" "מה נראה לך שאתה מנסה להתרומם? תיפול!". הייתי מודע לזה, ממש יכולתי להגיד שזה מה שאני מרגיש, החזקתי ככה בלחץ מיום חמישי ולצערי היום נשברתי. ידעתי גם שאם אכתוב את התחושות ואשתף פה באתר זה ישחרר מזה קצת, לצערי לא מצאתי את הכוחות. בנוסף ידעתי שאם אתן לזה עוד זמן התחושה הזו תעבור, אבל לצערי לא הצלחתי.
אני יוצא שוב למסע, מקווה ומתפלל לשבור עוד פעם רף חדש (שברתי עכשיו רף מהפעם הקודמת שנפלתי שהיתה רק אחרי שבועיים). מקווה להיות חכם יותר וזהיר יותר וגם לכתוב פה יותר! 
בהצלחה לכולנו!