בס"ד
יום ה90 לנקיות מאוננות - מי בכלל האמין שזה אפשרי, וגם אם זה אפשרי אבל איך 'אני' יוכל להיות נקי בכל התקופה הזו, נשמע הזוי!
רק בקצרה אספר עברתי בשנים אחרונות, בפרט מאז שגילתי את הפורנו – לפני כשנתיים+ תקופות קשות מבחינת ההתמכרות לתאוה, הכל קרה מהר מאד, קטגוריות של כל סוגי הפורנו, צפייה של שעות בפורנו, אוננות עד כדי אוננות כפייתית, על רקע של אשמה בדידות תסכול ועוד פגמי אופי.
זה נכון שגם לפני עידן הפורנו, הייתי מאונן [כשנתיים] אחד ל-, אבל זה היה קצת שונה, המחשבה לא הייתה שעה, לא הייתי הולך ומפנטז סצנות...
בישיבה קטנה אוננתי כמה פעמים – אמנם ממש פעמים בודדות שאפשר לספור על האצבעות, אבל כבר שם היה לי קושי, ובקטע מסוים היה לי שם התמודדות יותר קשה של בני מיני – הייתי בוחר חברותא - לפי המראה החיצוני... דבר שברוך ה' התפטרתי, נכון שהיום אני אוהב דברים יפים ואסתטיקה, אבל לא בקטע מיני... לפחות לא בקטע של בני מיני – אסירות תודה.
נשים - מאז ומעולם היה לי קשה הפנטזיות המבטים, לחפש איזה דודה מניקה את התינוק שלה, או משהו כזה, לראות תמונות מגזינים, בתור ילדים היה תקופות שממש הייתי באובססיה, אין לתאר ולשער – הייתי כולה ילד...
לא יודע להסביר בער בי משהו, יותר רוחני מאשר תאוותני, פחות מיני, מאשר חיפוש להגיע לאושר וסיפוק מהחיים, והימים חולפים והיצרים גדלים ומתוך הסקרנות והשיטוט שלי הגעתי לאן שהגעתי – פורנו, אסירות תודה שנעצרתי ולא השתמשתי עם חברים או עם חברות – מתוך פחד.
הייתי בורח לתורה, לספרים, חסידות – ברסלב/ חב"ד, לחברים שידברו איתי בעבודת ה' ובעניינא דעלמא, דברי חכמה, רפואה, מדע וכל דבר כדי לא להיות יישב בטל, אבל משהו שם נשאר ריק, אני כאלו חצי, ומה שאני ייעשה לא יעזור לי, מה שאני אכתוב, יחדש בתורה בהלכה ובכל דבר שייספק אותי, אבל אני נשאר עם חלק ריק, לא יודע להסביר למה, גם היום שאני עושה פרויקטים גדולים של חוברות, קונטרסים, ספרים, מאמרים והכל, חסר לי... ולכן אני כאן...
ימים חלפו, ככה דברים התגלגלו – מצאתי אפשרות לגלוש באינטרנט פתוח בהתחלה לא ידעתי אפילו מה לחפש [ואכמ"ל], אבל מהר מאד קלטתי, והתחלתי להיות אלוף בחיפוש, ולמדתי חיפוש מחיפוש מ... והגעתי כמעט לראות איפוה אפשר ללכת לבית בושת – ה' ירחם, אסירות תודה שזה לא קרה.
וגם פעם אחת שהתכתבתי עם איזה בחורה בטלגרם בשביל להיפגש איתה והיא רצתה שנחליף תמונות, פשוט אחרי שהיא שלחה את התמונה [חבל שרק אחרי...] חסמתי אותה... וזה היה הפעם הראשונה והאחרונה – אס"ת.
זה קצת עוד חשיפות מהצעד הראשון שלי – שנזכרתי כעת...
אני יכול להגיד לכם שהפורום הציל לי את החיים – פשוטו כמשמעו, כאן הכל התחיל, כמובן שנוסף על כך זה התוכנית של SA / קבוצות / ספרות / חברים / שיתופים – הכל ביחד העלה אותי על דרך... דרך של חיים...
בתקופה של השלשה החודשים האחרונים של נקיות קבלתי מתנות נדירות, בפרט את החלק השני שלי - שזה מתנת חיי, שזה בכלל לא מובן מאליו, ועוד הרבה מתנות – בפרט מתנות של יישוב הדעת / שמחה והכל [עם כל הלחץ הטבעי של התקופה...], והכל תאמת התחיל קצת לפני שאני נקי כבר איזה חודש וחצי לפני מפורנו – בה"כ נקיות מפורנו 4 וחצי חודשים + - אסירות תודה.
בתקופה זאת השתתפתי הרבה בקבוצות בילתי עם חברים, יישבתי לפגישות, לילי שבתות עם חברים ועוד ועוד – וזה עזר לי מאד, השיתופים, הידע, והסתם להעביר את החוויות ולהבין שלא הכל - זה סוף העולם שמאלה...
כעת אני בתקופה של בין אירוסין לחתונה – לא קל מכמה בחינות בפרט הקטע של האי וודאות, חששות שמביאים ללחצים ופחדים, אני יודע שזה טבעי ובריא, ועל זה נאמר וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב (קהלת א, יח) אני רוצה להתפלל ברשותכם, אני רוצה להשתחרר מלחץ ופחד ולהיות מחובר ולהתקדם בצעד 2 ולעבור לצעד 3 גם אם לא עשיתי את צעד 2 באופן הכי מושלם, לחיות חיים רוחניים, להיות מחובר לאלוקים ולפנות אליו תמיד בכל עת ובכל מצב.
תודה לכם על העזרה בכל התקופה הזאת ולפני
יש כאן חברים שממש עושים שירות וזה מביא אותם להחלמה
וגם אני ככה מרגיש
ממש מעריך אוהב ומוקיר
אוהב אתכם צריך אותכם
