שלום חברים יקרים ואהובים!
אני עשר שעון ואני מכור לתאווה, מכור לבריחה מהחיים,מכור לפנטזיות,
נקי בחסד אלוקים אוהב מעל 120 יום מאוננות (ניסיתי לבקש מהנהלת האתר לתקן את מה שרשום תחת השם שלי אבל לא נעניתי...) ונקי 20 יום מחיפוש תאווה ברשת,

לאחרונה (קצת יותר ל'לאחרונה' האמת...) הפסקתי לכתוב כאן שיתופים, יש כמה סיבות חלקם חיוביות כמו העובדה שאני משתף חברים בטלפון ועובד עם ספונסר בטלפונים ופגישות אישיות, 
וגם סיבות של אגו....
בשלב מסוים הרגשתי שה'פרסונה' של "עשר שמעון" הפכה לישות בפני עצמה והתרחקה יותר ויותר מ'עשר שמעון' האדם האמיתי,כתוצאה הרגשתי פחות נעים לשתף על מעידות והתמודדות,ונגררתי לויכוחים וצורך להיות צודק וחכם... 
היום הספונסר שלי הציע לי לחזור לשתף קצת באתר ואני מקווה מאוד שאוכל לעשות את זה בצורה קבועה יותר (ההודעה האחרונה שלי היא מלפני 3 חודשים...)

מעדכן אתכם שאני באסירות תודה בימים טובים מאוד מרגיש שהעבודה על צעד 2 פתחה בפני ערוץ בריא וישיר יותר לאלוקים,במקום המערכת הישנה שהיתה מבוססת על הרבה פחדים ריצוי והרגשה של שיפוטיות שהיתה החויה שלי לפני,וכתוצאה קל לי יותר להתפלל אליו ולתקשר איתו,

היתה לי חויה רוחנית ממש חזקה בימים האחרונים שכמובן הביאה איתה גם סוג של נפילת מתח מייד אחרי.. אבל הספונסר שלי הקריא לי היום מהספרות את הקטע של "התפתחות רוחנית ולא שלמות רוחנית" ואם אני תופס את עצמי ומנסה מיד לחזור לקשר עם אבא אוהב אני נמצא בכיון הנכון,

עדייו מרגיש חוסר אונים במבטים ברחוב הראש מסתובב כמעט מעצמו וזה משהו שאני רוצה לשתף איתכם,

אני איסר תודה על מספר חברים נאמנים שיש לי (את רובם המוחלט הכרתי דרך האתר) שאני מדבר איתם כל יום משתף איתם הכל ומקבל כוח, 

אסיר תודה על תכנית 12 צעדים שממש משנה את החיים שלי ואת השפור אני מרגיש בכל תחומי חיי הן במישור הרוחני והן  בשלווה הנפשית שלום בית סבלנות מול הילדים וכו',

אני מתפלל רק להיום לזכור את זה ולהמשיך לבוא, 

אוהב אתכם מאוד!

אוהבים!!

אסירות תודה שאני נקי מפעולות תאווה! 
לא מובן מאליו בכלל, 
לבד אני לא יכול אין לי ספק !
אני אסיר תודה לחברים לדרך שנותנים לי אוזן קשבת ששומעים אותי, רק ביחד זה עובד! 
היום היה לי קושי,התחיל מטינה מסוימת על אשתי המשיך בתגובה שלי אליה שגרמה לי להרגיש מאוד רע עם עצמי ולערער לי את כל הביטחון העצמי והבטחון של מה שאני עושה בחיים.  
המשיך בחבר (לא מהתכנית) שזרק לי הערה שממש השפילה אותי, 
וכל זה ביום שקמתי מאוחר לא התפללתי במנין (ועוד בראש חודש..) לאחר שהיו לי דווקא ימים מאוד מחוברים בתפילות, 
יום שלא עשמתי פעולות בוקר, 

בקיצור הרגשתי מאוד רע. 

ובדיוק איך שאני שקוע בריכוז העצמי שלי בורח לתוך עצמ יושב באוטו ולא יודע בעצמי לאן אני נוסע,אני רואה על הצג שיחה מחבר, הראש אמר לי "אל תרים" תהיה לבד תשקע בתוך עצמך, 
נכון שעשר דקות לפני אני זה שהתקשרתי אליו בכלל אבל עכשיו הראש אמר לי להתעלם, 
אסיר תודה לעליון (ביטוי שכותב החפץ חיים ועוד ספרים על אלוקים) שנתן לי כוח להרים טלפון, 
איזה נס! 
שיחת חברים! פרקתי את אשר על ליבי הייתי כנה ופתוח ובתגובה קיבלתי פידבק מדהים ומשחרר ופתחנו מעגלים, 
אחרי זה עוד שיחה עם חבר נוסף, 
וכתיבה, פעולות טובות, 
נכון הכאב לא עבר ונכון שהלילה עוד צעיר אבל אין פשוט אין לי פתרון אחר, 
כנות פתיחות ונכונות להפתח והמרויח הגדול הוא אני. 

אוהב אתכם חברים יקרים! 
תודה. 

כל הכבוד "עשר שמעון"!

שלום חברים יקרים ואהובים! 
אני עשר שמעון מכור,
נקי מאוננות כמעט 130 יום ותאווה מפורשת ברשת שלושה שבועות! 

אסיר תודה על מתנות שבדרך, על חיבור רוחני על שלווה על קבלה, 
אסיר תודה על הדרך הזאת שמחייבת אותי להיות במודעות כל הזמן, מודעות רוחנית,מודעות נפשית, מודעות איך אני מתנהג לאחרים, ובכללי מעקב אחרי מה שקורה איתי, 

שנים על גבי שנים של שאיפות לעשות 'חשבון הנפש' שמעולם לא התממשו כי תמיד זה לקח אותי להלקאה עצמית, 
והנה רק להיום אני עושה חשבון נפש יומי ושליו עם זה, מקבל את זה ואפילו שמח בזה, 
שנים של שאיפה להיות 'בדבקות' .. ובמקום דבקות בה' הייתי בדבקות  בסרטים סדרות פנטזיות מבטים ותאווה.. 

רק ביום שבו אני מוותר על השאיפה הישנה הזאת כי אני מבין שאני לא יכול, 
ביום ככזה אני יכול למצוא את עצמי חושב על ה' מדבר איתו מרגיש אותו, והכל בשלווה, 
זו כנראה ה'דבקות' שהוא תכנן עבורי ואני אסיר תודה עליה. 

המפתח שלי הוא ביאוש.. ביום שבו אני באמת מתייאש מכל החלומות הישנים והפנטזיות (גם פנטזיות רוחניות) שרובם אכן רק פנטזיות... 
שאני מבין את המחלה שלי את החוסר האונים שלי ומקבל את זה, 

זה היום שבו אני מסוגל ויכול להתחבר לה' בצורה שלא חלמתי בעבר. 
הפרדוקס הזה הוא משהו יום יומי שאני מתפלל לזכור, 
אין כאן זבנג וגמרנו, 
כל יום מחדש אני צריך להחליט, האם אני מקבל את זה שאני חולה? 
את זה שיש פתרון? 
האם אני מוכן לפעול פעולות ? 

אני עדיין (וכנראה שזה לא הולך לשום מקום) חסר אונים מול מבטים, אני לא מלאך.. היו לי כמה חלומות אירוטים (דווקא יבשים..) לאחרונה, ואני מתקשה לנהל זמן מסך באתרי חדשות, אני חסר אונים מול פנטזיות שונות, חסר אונים מול אובססיות..

מתפלל להמשיך בדרך עד יום אחד! 

שלום חברים יקרים ואהובים!
אני עשר שמעון ואני מכור. 
עוברים עלי ימים מאתגרים, מצב מסוים בבית שדורש ממני המון הכלה סבלנות ועבודת המדות,
ובכלל יש אצלי כל מיני עליות כאלה שאני מרגיש מחובר מאוד לרוחניות לה' לחברים ולחיים, לצד מצבי ריקנות שבהם אני לא ממש מוצא טעם בשום דבר, לא בלימוד לא ברוחניות ולא מרגיש אופטימי לגבי שום דבר, 

לאחרונה התחדד אצלי איזשהו מסר (בעקבות מסר ששמעתי)  לגבי "הויתור" אנחנו מדברים הרבה בתכנית כל לוותר, 
יש משל בספרות על השיטה לצוד קופים באפריקה, מניחים בתוך כלוב אגוזים שקוף אוהב, אבל האגוז יותר מידי גדול ואי אפשר להשחיל אותו דרך הכלוב, הקוף מכניס את היד תופס את האגוז אבל כשהוא מנסה להוציא את האגוז מהכלוב זה לא יוצא, 
הקוף מנסה לדחוף מפה ושם אבל האגוז לא יוצא, 
בשלב זה הקוף לא מוכן לשחרר את האגוז ולהסתלק לו לדרכו, הוא ממשיך להחזיק את האגוז הנמצא בכלוב שלא משתחרר וכך הציידים מוצאים את הקוף תקוע במקום, 
אם הקוף היה רק משחרר את האגוז וממשיך לחפש לו איזו בננה או משהו אחר לא היו תופסים אותו, 
אבל הקוף לא מוכן לשחרר ... 

זה מהות הוויתור שמדברים עליו כאן, אם אני מחזיק בתאווה ומבקש מאלוקים לקחת אותה ממני זה לא יקרה, אם אני משחרר את היד ונותן לאגוז לצנוח אלוקים יכול לתת לי שלווה לתת לי מילוי ולתת לח את הכוח להמשיך, 

מה זה אומר מבחינה פרקטית? 
אני חושב שאצל כל אחד משהו אחר, 
אצלי למשל  אני לא יכול להחזיק אינטרנט פתוח, אני לא (בשלב זה) לראות סתם סרטים לבד, אנו לא יכול לשוטט ברשת, אני חייב לוותר על משהו, 

הבעיה שאחרי הוויתור מגיע כאב, ריקנות,הרגשה דפוקה כזאת של אני חייב משהו שימלא אותי, 

את הכאב הזה אני מבין היום שפשוט צריך לעבור, להרגיש אותו,ולהמשיך, אם אני ארוץ ישר למשכך כאבים אפילו אם המשכך עצמו הוא טוב (למשל אם לא טוב לי בפנים לרוץ ישר לתקוע באוזניות איזה שיעור תורה במקום להרגיש את מה שעובר עלי) אם אני ממשיך לברוח מהרגשות שלי, בסוף אני אחזור לסם הכי טוב שאני מכיר, 
תאווה, 

כשכשאני אומר לעצמי "אני מוכן לוותר על משהו" אני צריך להוסיף "אני מוכן לוותר על משהו מסוים ואני מבין ויודע שזה יכאב וארגיש ריק" 

זה כלול בוויתור על הדבר/מקום/מצב/אנשים שעליהם אני מוכן לוותר. 

אוהב אתכם וצריך אתכם! 

תודה לך עשר שמעון שאתה משתף. 
כל מילה שלך כאן בפורום ברכה, מלאה חכמה. בין אם זה בשיתופים שלך, ובין אם זה בתגובות. 
המשל עם הקוף, הוא מלא חכמה. יש לו נמשלים כמעט כמספר הקופים בג'ונגל.
וגם התבונה שלך שבריחה גם לדברים טובים היא מסוכנת. אבל אני מרגיש שבכל זאת לפעמים הבריחה הזו בכל זאת עצה טובה. 
תמשיך לעבוד ולשתף ולהצליח. 
אוהבים אותך

מזדהה עם תחושת הריקנות לאחר ויתור.

לקחת לי את המילים מהפה, היום בזכותך אני לא צריך לכתוב כלום, אני מרגיש שמה שכתבת ממש מתאר אותי...אני מוותר ומוותר ובסוף מרגיש מרוקן.
מצפה שהוויתור ימלא אותי אך בפועל הוא מרוקן..ככה בכל תחום בחיים...
שמח על מה שכתבת, לומד לאהוב את הנתינה שלי, לומד לאהוב את המצב שאני נמצא בו ולהודות על מה שיש, ומקווה לדעת גם לעשות דברים בשביל עצמי...
יום טוב המתגבר

מצטרף לדברי כולם, דברים כ"כ אמיתיים. תודה.

שלום חברים יקרים ואהובים מאוד ! 

אסיר תודה על דרך, 
אסיר תודה להמשיך בה, 

אחד הדברים שאני לומד בימים האחרונים הוא שההחלמה לא נמדדת בימים ה'טובים' ובימים ה"מחוברים", 

בספר הלבן כתוב שהזירה של ההחלמה היא בחיי היום יום,
בימים המעצבנים האלה שהסדר יום משתבש, אני קם מאוחר המצב בטטה והפקקים לא נגמרים, 
בימים שיש החלטות לא פשוטות לקבל, שיש איזשהו מבוכה כלכלית, שאשה לא מרגישה טוב ונורת שרות נדלקת באוטו..

זה היה המצב בימים האחרונים אצלי, 

קשה לומר שהייתי באורות של החלמה.... 

אבל כשאני עוצר לרגע ומדבר עם חבר משתף איתו בכנות אני רואה כמה התכנית הזאת משנה לי את החיים! 
גם בימים כאלה לא ברחתי למדיה תאווה ופנטזיות, 
במצבי קושי שהאגו שלי עומד למבחן התייעצתי ולא פעלתי מהראש שלי, 

זו מתנה גדולה הרבה יותר מכל הימים ה"מחוברים" !
כי האמת שימים כאלה הם החיבור הכי גדול, 
חיבור למציאות ולא רק ללה-לנד רוחני... 

אני לא כותב את זה בשביל שתחשבו שאני מחלים גדול, 
אני מבטיח לכם נאמנה שאם הייתי עובד לפי הראש שלי, שומר הכל לעצמי ועושה לבד החלטות המצב שלי היה קשה עכשיו, 

הסיבה היחידה היא שאני מבין כמה אני חסר אונים, לא יכול לבד ,חייב חייב את ה' וחייב את שליחיו הנאמנים דהיינו הספונסר והחברים, 

תודה לכם שאתם איתי! 
אוהב אתכם מאוד ! 

שלום חברים! 

אסיר תודה על נקיות לא מובן מעצמו בכלל!!

כפי שכתבתי בפוסט הקודם אני עובר ימים קצת מדכדכים קצת מעצבנים, המון תקלות קטטות וכל מיני פורענויות (סתם סתם לא כזה נורא רק הייתי צריך להכניס את החרוז...) 

אני עובד עכשיו על הצעד השלישי ואני מבין רק להיום כמה קשה באמת לשחרר שליטה בפרט כשזה מגיע לכסף...
כמה אני יכול לדבר גבוהה גבוהה על אמונה אבל בסופו של דבר כשזה מגיע לרגע האמת קשה לי לשחרר שליטה,קשה לי להתנתק מהמחשבה שהכל תלוי בי, 

אני עובר נסיון לא קל בנושא כלכלי, לא יכול ממש לפרט אבל בא נאמר שיש לי הזדמנות ממש קלה להרוויח כסף בצורה לא ישרה.. ועוד זה לא יהיה על חשבון אף אחד...
בקיצור חתיכת נסיון לא קל וקושי גדול לוותר, 

אסירות תודה שאני לא מחביא את זה!! משתף כל יום את החברים ואת הספונסר, 
אם הייתי נשאר עם דברים לבד הייתי חייב את הבריחה של השימוש! 

רק להיום אני מוכן להיעזר באחרים אני חסר אונים ולא יכול לבד. 

אתמול גלשתי ברשת דרך מכשיר של אשתי מטרה לראות מה חדש בעולם וצצו תמונות עם תאווה, 
לא משהו 18+ עם עירום וכיוצ'ב.. אבל בהחלט תאווה...
לא יצאתי משם מייד אלא המשכתי כמה דקות, 

אסירות תודה שאני יכול לשתף את זה, אסירות תודה שאני גם יכול לקבל את זה, ומימילא להמשיך בחיים שלי להמשיך עם הסדר יום, 

אני מבין היום שבסופו של דבר את השלווה שלי אני לא אמצא בריגושים והיי, לא ריגוש רוחני ולא ריגוש פיזי, 
את השלווה שלי שהיא מפתח להחלמה אני מוצא בימי שגרה, אני מוצא בחיי היום יום, דווקא משם אני יכול להתמלאות בסיפוק אמיתי וחיבור, 

מתפלל לזכור את זה כי הראש לא מפסיק למכור לי ש'הדבר הבא' יתקן אותי, בין אם זה תאווה או שזה עוד ספר תורני שעוד לא למדתי.. 

מתפלל לקבל את החיים כפי שהם, לחיות על פי התנאים של אלוקים ולא לפי האגו שלי, 

רוצה לחשוף שלפני כמה דקות מצאתי באיזה קבוצת ווטסאפ תמונת פרופיל של משהו שנראה כמו שירות של תאווה, שלחתי סימן ?, ובחוסר שפיות התקשרתי, 
אסירות תודה שלא ענו לי... 
לא יודע מה חיפשתי שם, זה הגיע משום מקום, 
רוצה להשתמש בזה כתזכורת שאני חסר אונים תמיד, לא משנה כמה אני חושב שיש לי החלמה אני חייב להשאר מחובר, 
רוצה גם לקבל את עצמי ולזכור שאלוקים אוהב אותי באותה מידה בדיוק שהוא אהב אותי לפני 10 דקות!

מדהים לאן אנו יכולים ליפול בלחיצת כפתור. 
עושים עוד לפני שחושבים את המשמעות. הקב''ה רחום וחנון שומר, ישמור אותנו הלאה. 

שלום לכם חברים יקרים, 

ברוך השם בחסדיו הבלתי כלים אני ממשיך בדרך יום אחרי יום, 

ואכן מיום ליום אנו מרגיש יותר ויותר את המתנות של ההחלמה,בעיקר במה שנקרא 'החיבור'

 חיבור לעצמי - במשך שנים ארוכות היה לי קשה לי להיות עם עצמי לבד, פחדתי ואני עדיין פוחד מלשבת לבד עם המחשבות שלי החרטות מהעבר הפחדים מהעתיד והריקנות של ההוה, ממש מגיל צעיר היה לי קושי פשוט להיות, ברחתי תמיד לפנטזיות לחלומות דמיונות, ואחרי זה לספרים, וכשהמדיה הגיעה היא היתה הפתרון המושלם ... שעות שעות של סרטים סדרות משחקי מחשב שיטוטים קריאת ערכים רנדומלים בויקיפדיה או מה שלא יהיה .... העיקר לא להיות עם עצמי לבד, וכמובן התאווה ... תמיד היא היתה שם אחרי כמה שעות של שיטוט "נקי" ברשת, תמיד הרגשתי שעדיין לא התמלאתי והתאווה תמיד היתה שם, 

התוצאות של הניתוק הזה היו ועדיין הם כואבות, דחיינות כרונית בריחה ממטלות חוסר יכולת להתמודד עם החיים, 

בהחלמה אני רואה יום אחרי יום לאט לאט בקצב של אלוקים נצחון גובר והולך, תקופה ארוכה מאוד שלא משתמש במדיה חוץ מחדשות וכדומה.
קשה קצת להסביר את זה אבל אני מוצא פתאום את היכולת להיות בשלווה עם עצמי לקבל את עצמי ואת הפחדים שלי, לשבת עם עצמי למרות הסערה שמתחוללת בפנים הפחדים הלחצים והדאגות, 

אני משוכנע שזה לא מכוחי, אני לבד מעולם לא הצלחתי ובכל פעם שניסיתי רק חוויתי נסיגה, 
וזה מה שמביא אותי לחיבור השני, 

חיבור לאנשים- שנים רבות שהייתי בודד, כלפי חוץ פופולרי מוקף חברים אבל תכלס' לבד! לבד בעולם, לא היה לי אפילו חבר אחד שיכולתי לשוחח איתו בפתיחות ובכנות על מצבי, לא הורים לא רבנים ולא רעיתי, 
החברים שיש לי היום שאיתם אני משוחח יום יום הם מתנה עצומה ואין לי את המילים להביע את מה שזה אומר בשבילי, 
פתאום אני לא לבד, כל החששות כל הרגשות הכל יכול להתנקז החוצה בצורה בריאה,
אני מרגיש פתאום ראוי לאהבה לקבלה, מקבל זווית שניה... אני כל כך אסיר תודה על המתנה הנפלאה הזאת, 
וזה לוקח אותי לחיבור השלישי 

חיבור לאלוקים- שנים על גבי שנים של לימוד תורה תפילה אבל מנותק רגשית, 
היום יש לי אבא אוהב שמוכן לשמוע אותי 24/7, אבא שאני מרגיש נוח בקרבתו, אבא שאני לא צריך להתבייש ממנו, אבא שמקבל אותי תמיד בזרועות פתוחות ומחבקות, אבא שאני פונה אליו בכל עת ומרגיש איך הוא איתי בדרך,

בימים האחרונים אני מוצף מאוד רגשית בעקבות בשורה שקיבלתי , תערובת של פחד  דאגה ,התרגשות,שמחה ,כעס, ובעיקר בלבול,
לא יודע מה נכון להרגיש, 

באסירות תודה. היום אני יכול להיות עם עצמי ולא לברוח,  יכול לשתף חברים בכל מה שמתרחש לי בלב, ומרגיש את ידו האהובה של אבא אוהב שעושה לי רק טוב!!

תודה תודה !! לבד אין לי סיכוי!!!