בס"ד
עייף קצת, אבל מתאמץ לכתוב משהו כי אני יודע היום שזה מרכיב חיוני להחלמה. 

אבל זה בדיוק העניין ....היום אני יודע..תודה רבה... אם הייתי עושה דברים גם בלי לדעת או להבין, חיי היו מאושרים ומוצלחים הרבה יותר היום, וגם... אני מאמין שבסוף הייתי גם מבין ויודע.. אפי' את הנקודה הזו לא הייתי מפסיד.

זה מביא אותי לעניין ה"ענווה וההכנעה" שמוזכרים כ"כ הרבה פה ובהקשר של החלמה. לקח לי שנים יקרות לגלות מה אומרים המושגים היקרים האלו בהקשר של ההחלמה ולמה הם כה חיוניים. היום אני כמעט כל יום בימים האחרונים מוצא תובנה חדשה למשמעותם של המושגים הנ"ל (כמובן שהדברים הם תובנות אישיות שלי  שעוזרות לי ולא בהכרח יעזרו למישהו אחר וכחדש לגמרי בכל העניין הזה של התכנית אבקש שאם אומר או אפרש מושגים אלו בצורה שסותרת משהו בתכנית אשמח שיעירו על כך ונדון בזה..) 

דוגמא:
ענווה - זה להבין שאתה לא יכול יותר לשלוט על יצרך ולכן אתה נכנע - ולא מוותר לעצמך על שום דבר שיכניס אותך לאפשרות להיכנס למצב של מלחמה כי הרי בה אתה לא תשרוד. לא, אתה לא...

ענווה - זה להפנים שהעולם לא סובב סביבך (ע"ע ריכוז עצמי שמוזכר כאן הרבה ..) ואתה לא הראשון שמתמודד עם ההתמודדויות האלו ולא רק אתה יודע מהי הדרך להחלמה, יותר מזה, תיכנע - אתה על עצמך לא יודע כלום, יש כאן באתר אנשים שיודעים עליך יותר ממך בעצמך...(וואללה, פתאום שאני כותב את זה, זה נראה לי מובן מאליו..) ולכן תתחיל לאמץ רעיונות גם בלי להבין או להסכים לגמרי. 

ענווה - זה להבין ובעיקר לקבל ביקורת של אחרים - בת זוג לדוג' - כלפינו עם כמה שפחות אנטגוניזם (לא אמרתי בכלל לא, פחות ממקודם...אנחנו עדיין לא מלאכים - זה גם חלק מהענווה) והכנעה - פירושה לנסות מעשית לתקן את העניין שעליו ביקרו אותנו.  

טוב, היו לי עוד הרבה דברים והרבה יותר יפים לכתוב על זה אבל הכל פרח, המוח כבר ריק מעייפות אז אחכה לפעם אחרת...
בינתיים לילה טוב לכל המתוקים...

כשמתחילים לחשוב על הדברים באמצעות העלאת רעיונות, תובנות, וכל מה שקשור. כאן כבר מתחילה להירקם השביל והדרך אל היעד הנכסף.
אומנם לא ביום; אבל בהתמדה עקבית רואים תוצאות מבורכות. (בבחינת "גדול תלמוד - שמביא לידי מעשה").

תודה לך מוישי!
 מאוד מתחבר עם האבחנות האלו
באמת גם אצלי הרבה מהפאזל של חיי מתחיל להתחבר ככל שאני פה...
מדהים מה שקורה פה 
מאחל לך יום נקי מחובר ונהדר
אוהב

היום לראשונה בחיי העליתי על דל שפתיי (בקבוצה הטלפונית) שאני חסר אונים מול התאווה ואני מרגיש שבא לי לבכות ורצון חזק לחיבוק. זה מאוד קל לי לכתוב ולומר זאת מאחורי המסך כי בחיים האמיתיים אני מה-זה מאופק וציני...
מנסה לצאת מהבדידות ולהיות כנה ומחובר לעצמי אבל ימים מטורפים עוברים עליי בחיים כרגע ובקושי מצליח לחשוב צלול..
אנא ה' עזור לי בתוך שאר עמך ישראל להיגאל  ולצאת מאפילה לאורה בכל התחומים שבהם צריך גאולה..אנא
אוהב ומעריך את כולם פה..

נשמה טובה,
צועד ביחד איתך אל היעד הנכסף.
יגיע. עוד תראה זאת בחייך.

אוהבים,
חיבוק, אמיתי וכנה.

תצליח, נשמה טובה.
איתך תמיד!

אתה עוד תראה שאפשר ויש סיכוי. 
אוהבים אותך!!!

תודה לא לבד, ג'יימס וחידושים מדהימים..תודה ענקית..

קצת שיתוף ותודה לך (רגע..אולי צריך לכתוב אסירות תודה? לא.., אסירותודה . למה מקובל פה לכתוב כך? מישהו מתנדב להסביר לטירון שכמותי?) אבא יקר שלנו בשמיים על יום של תחושת היי מבורכת כזו בתוך ים של מתח ולחצים ועל עוד הפנמה של חוסר אונים ואיבוד שליטה. הפנמה שהייתה חסרה לי כל כך בחיי עד היום ושחסרונה גרם לי לבעיות רבות מאוד.
תודה על עוד יום של קילוף שכבות של "הגנה" פנימיות שרק "הגנו" עלי מכל הטוב ושמרו חזק על הרע שלא יברח לשום מקום..
לצערי, לא יצא לי להשתתף בקבוצה הטלפונית היום בגלל ריאיון עבודה שנקבע לזמן זה..
בכל אופן, אני משתדל לעבור על תובנות בפורום פה ולקרוא בספר הגדול ומייחל למציאת חבר טלפוני טוב..

אני גם בהתחלה הייתי מוצף מכל הפתגמים והשפה של התוכנית. לאט לאט אתה תבין את הכל. 
תשמח לשמוע שאתה מרגיש טוב, תיזהר אבל מהרגע שזה נגמר שלא תחליק... אסור לנו להיות שאננים. 
אוהב. 

תודה על ההסבר..

היום התשיעי.  מזכיר לעצמי שאני חסר אונים באופן מוחלט וזה שאני ביום ה- 9 לא מובן מאליו כלל ושאני צריך להמשיך להתמקד ב"כל יום - רק להיום" בלבד ולא לחשוב יותר מדי הלאה..

גם בשאר ענייני החיים .. מנסה להפנים שאני לא יכול לנהל את החיים שלי ואני מסור בידו של בורא עולם ולכן גם האחריות שלי היא לא כזו כבידה, זו האחריות שלו..... 

תודה אבא שבשמיים על הניהול של חיי ואני מבקש ממך בענווה ובהכנעה, אנא תן לי גם לראות ולחוש בעוצמה את כל הטוב שאתה משפיע עליי..ותודה לכם חברים (בינתיים) וירטואליים שלי...

תודה לך. שמח לשמוע שאתה נקי. בהצלחה!

תודה בורא עולם על יום + יום + ... + יום = 11 יום נקיים.

טוב, לא יודע כמה לנושא הבא יש קשר לכותרת הנושא: "ענווה והכנעה", אולי אמצא קשר בהמשך.., בכל אופן, בוודאי זה קשור ל"פורום לחברים באתגר 90 יום".

ראיתי היום סרטון בפורטיפיי שחידד לי תובנה מסוימת שעוזרת לי לחשוב עליה ואני מקווה שע"י כתיבת הדברים בפורום זה אעזור קודם כל לעצמי לחידוד והעמקה של תובנה זו, אולי אעזור לאחרים גם ואולי גם אצא (במקצת) ידי חובת "פעולות, פעולות ושוב פעולות - רק זה עוזר" שמוזכרים באתר זה כ"כ הרבה ועדיין מכיוון שאני רק בתחילת דרכי בתכנית לא מבין לגמרי כלפי מה הדברים אמורים..

להלן מתוך סרטון שכותרתו "מעגל ההתמכרות" - פורטיפיי 2-8 , כתובת הקישור – מומלץ: http://fortify.gye.org.il/part-2/fortify-2-8-the-addiction-cycle (כמעט לא נגעתי)

"....הסיבה האמיתית שאתם כאן הוא רצונכם להיגמל מההתמכרות הזאת. אתם לכודים יותר מדי זמן. אתם מסתחררים כמו כביסה מלוכלכת במכונה, ונמאס לכם"...."אנחנו צריכים לדון בשאלה במה בדיוק אתם תקועים."

"שמעתם פעם על מעגל ההתמכרות?" "מעגל ההתמכרות הוא משהו שאתם ודאי מכירים, בין אם אתם מודעים לזה ובין אם לאו, וזאת מפני שרבים מאתנו לכודים בו הרבה מאוד זמן." "המחזור הזה מתאר את הדפוס שרבים מאתנו נתקעים בו, דפוס שאנחנו בדרך כלל לא ערים לו. למעשה, אחת הסיבות שיש למחזור ההתמכרות שליטה כזאת בנו היא מפני שבדר"כ הוא עובר מתחת למכ"ם שלנו. לכן אנחנו נשנה את זה...עכשיו."

"אם נדבר על המעגל הזה בפתיחות נתחיל לצמצם את שליטתו על כולנו."

"...בנקודת ההתחלה של מעגל ההתמכרות יש כמה בעיות בחיים שוודאי מוכרות לכם. הקשיים האלה נורמליים והם חלק בלתי נפרד מהחיים. כל אדם סובל מהם ברמה כזאת או  אחרת: מתח,  חרדה, לחץ, שעמום ובדידות תוקפים את כולנו, ורק טבעי לבקש הקלה מהקשיים האלה."

"אדם נדחף לעבר התמכרות כאשר הוא מגיב לקשיים האלה בחיים בכיוון מוגדר אחד: ניסיון להימלט מהם." "למה כוונתנו בזה? זה יכול להיות דבר טוב לבקש הקלה, כמובן. איננו דנים בדברים החיוביים שאפשר לעשות כדי להקל על הכאב כשאתם סובלים." "אנחנו מדברים על דרישה קיצונית להיפטר מכל תחושת חוסר נוחות בכל מחיר. בשביל אנשים רבים שמתמודדים עם התמכרות, הניסיון למצוא מפלט מידי מהקשיים האלה בחיים הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהם שותים, מעשנים, לוקחים סמים או צורכים פורנוגרפיה." 

"מחקר מדעי מאשר שהניסיון לברוח מקושי וחוסר נוחות נמצא בבסיסו של התמכרויות רבות, אחרי הכל, כשאנו חשים שאיננו צריכים לחוש את מה שאנחנו חשים קל לנו להתחיל לחשוב שעלינו למצוא משהו שיקהה את חושינו.

בשלב הזה קל להתחיל לחשוב על אתר אינטרנט או סרטון שיביא הקלה מידית אך זמנית. אנחנו מכנים זאת "לשקול את הרעיון לצרוך פורנו". ברוב המקרים זה קורה בלי שנרגיש, בלי שנדע אפילו שהמעגל הזה נכנס לפעולה ומושך אותנו לתוכו. בשלב זה עזבנו את ההגה ונתנו לטייס האוטומטי לנהוג. זה משהו שכולנו עושים לפעמים כשדעתנו מוסחת, כשאנחנו לא שמים לב למה שאנחנו באמת חושבים, מרגישים או חווים. זה קרה לכם פעם? מצאתם את עצמכם עושים דברים באופן מכאני, בלי לחשוב על ההשלכות?  ובלי להרגיש, הנה חזרתם להתמכרות.

בהמשך הסרטון הוא מדבר על כך שכאשר אנו חווים אחד מהקשיים האלו אנו באופן חסר מודעות מתחילים "לנוע לקראת צריכה" ע"י שאנו נכנסים למצב שבו בדר"כ נחשפים לפורנוגרפיה וכו' וכו' '', יעויי"ש.

אותי תפסה הנקודה של חוסר הרצון קיצוני להרגיש חוסר נוחות, אני מזדהה עם זה לחלוטין. עד לאחרונה, כל חיי הייתי גאה בכך שאני מתמודד עם קשיי החיים עם חיוך על השפתיים בעוד שלמעשה, בלי לשים לב, לא באמת הייתי מתמודד עם הקושי , הייתי בורח ממנו, דוחה אותו..

הייתי בורח לדמיונות (לאו דווקא כאלו הקשורים למין), חלומות, "מפנק את עצמי" במסעדות, טיולים וסרטים, אבל מעטים הפעמים שהתגובה המיידית לבעיה כלשהי הייתה מציאת פתרון ממשי ומעשי לבעיה. תמיד ועדיין  היתה ב-ר-י-ח-ה. וכמעט תמיד, (וזוהי הנקודה השניה שתפסה אותי) בלי לשים לב זה הוביל אותי בסוף לפורנו /  צ'טים / אוננות / מרעין בישין כלשהם שאין כדאי לפורטם..

מה עושים עם ה'נהנתנות' הזאת של חוסר הרצון קיצוני להרגיש חוסר נוחות? מישהו גם מרגיש - מזדהה עם זה?  זה לא שאני טיפוס מזניח כזה.. לא, אני משלם את כל החשבונות בזמן, מסודר וכו' אבל משהו בהרגשה הפנימית הוא בריחה ודחייה...

נראה לי שזו אחת הבעיות המרכזיות שלי..

לגבי "ענווה והכנעה", זה ברור! לא?! ענווה – זה שאני חושף שיש לי בעיות. והכנעה – שאני מוכן לשמוע על דרכי פתרון לבעיה שלי......

ואוווו ממש מדהים. אני מזדהה בדיוק עם מה שאתה מתאר. 
כשקראתי את המילים ׳בריחה מחוסר נוחות בכל מחיר׳ חשבתי לעצמי שזה מתאר אותי בדיוק מושלם ואז אתה כתבת את זה גם... 
אני גם לא רק בורח לתאווה, אני חושב על עושר אדיר שיהיה לי על מלחמות שאני מנהל על רכבים ומטוסים שאני קונה ומטיס ועוד על זה הדרך...
אתמול בדיוק כתבתי ביומן מסע שלי משפט שאני מרגיש שעונה על השאלה שלך.
כתבתי שאני בתור אדם חוויתי ״ניתוק גובר והולך מן המציאות״. וזה לא כלפי תאווה אלא כלפי החיים שלי. 
והתוכנית מציעה לנו ״ניצחון גובר והולך״... התוכנית בשבילי מקרקעת אותי מפקסת אותי מאפסת אותי ומנחה אותי. היא מחברת אותי חזרה למציאות ולחיים שלי. 
לאט לאט אני לומד להתחבר לעצמי לסובבים ובעיקר למציאות כמו שהיא. ואם כל יום רק להיום אני יעבוד את התוכנית השינוי יקרה וההבטחות יתקיימו. 
אוהב וצריך.