ברוכים הבאים, אורח

המסע אל הצדיק...
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: המסע אל הצדיק... 3567 צפיות

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים, 1 חודש #101098

מתחבר מאד למה שכתבת.
הפחד מהכשלון הוא בעייתי כי בקלות הוא מתורגם להתחלת נפילה ואז אתה אומר לעצמך שאני כבר באמצע נפילה כשבאמת אתה עדיין רק מפחד ליפול.
חייבים להתחכם לזה ולא להגיע לפחד או לכל הפחות להפחית את ההשפעה הרגשית שלו.
הצעד השלישי כשהוא מופנם היטב מאפשר החלשה משמעותית של הפחד.
צדיק יודע נפש בהמתו - כל אחד יודע כמה לתחזוקה יומית ואפילו שעתית נפשו זקוקה על מנת לשמור על איזון רגשי.
דבר אל עצמך וטפל בעצמך בעדינות ובכבוד.
באהבה

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים, 1 חודש #101135

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414
הלוואי5 כתב on 19 מרץ 2017 22:43:
שלום וברכה! 
אבקש מאלוקים שישים לי את המילים ואצליח לעלות על הכתב משהו שאני חויתי שאולי יעזור לך ולי להבין את ההבדל בין נקיות לפכחות
התחברתי לתכנית לפני חודשיים
הייתי בקבוצה הטלפונית כל יום הייתי בקשר עם חברים הרגשתי הכי מחובר בעולם הייתי בטוח זהו הגעתי לתכנית כל הסיפור הזה מאחורי כביכול יש לי ביטוח היית ממש מקפיד להגיע לקבוצה הטלפונית כל יום הרגשתי ממש מחובר אבל הגיע היום ה23 ו...נפלתי ופשוט הייתי כל כך המום שבאותו שניה הרגשתי רגע של יאוש איך יכול להיות הרי הייתי בתכנית משהו פה לא הגיוני אבל באותו שניה אלוקים נתן לי כוחות והרמתי טלפון לחבר ודיברתי איתו במשך 4 שעות והדבר הראשון שאמרתי לו איך יכול להיות שנפלתי הרי אני בתכנית ואז הבנתי שאני הייתי נקי אבל לא הייתי מפוכח 
בעצם בתקפוה הראשונה הייתי בתכנית והשתתפתי בשיחה והייתי בקשר עם חברים אבל לא באמת הייתי מחובר לעומק של התכנית ובשיחה עם החבר הבנתי שהתכנית היא בעצם משנה לל את כל החיים פעם ראשונה שהבנתי את המושג רק להיום אני מתמודד רק עם הרגע העכשוי ואת המושג לבקש כל פעם ופעם שלווה בקיצור פשוט להיות מחובר לעומק ואז הרגשתי ובאסירות תודה רק להיום מרגיש גם עכשיו מה זה פכחות 
כשהיית נקי אמנם הייתי נקי אבל הייתי מאד אובססיבי חיפשתי ללגם אמנם הצלחתי להתגבר אבל נלחמתי כל יום מאז שהבנתי את העומק של התכנית אני פשוט לא נלחם אני מוסר לאלוקים אני פשוט לא מתמודד וב״ה לא מובן מאליו אני מרגיש הרבה פחות אובססיביות כי אם זה מתחיל אני ניד אומר תפילת השלוב ומשתף אני פשוט מחובר לעומק
וזה לדעתי ההבדל בין ״נקי״ למפוכח״ זה שנקי זה אחד שנמצא בכנית אבל לא חי את התכנית הוא אמנם נקי אבל לא שלוו הוא נלחם 

משא״כ מפוכח זה אחד ששלוו פשוט כנוע לא נלחם הוא חי את התכנית הוא מחובר רק לאותו רגע וזה מה שמביא לו שלווה 
מקוה שהצלחתי קצת להסביר מה עזר לי להבין לא יודע אם הצלחתי להסביר את הרגשות אבל בכל אופן ניסיתי 

מבקש מאלוקים שיתן לנו רק להיום את הדעת להבין שאנחנו מכורים ושאנחנו לא יכולים לבד ואנחנו רוצים להיות מפוכחים

הלוואי היקר. כל מילה זהב. ממש מתחבר למה שכתבת.
אנחנו לא רוצים רק לא ליפול. כי בתוכנית למדנו שיש לנו עד הרבה בעיות והרבה פגמי אופי. כשאנחנו משנים גישה ומוסרים את חיינו לאלוקים אז אנחנו יכולים להיול גם מפוכחים ולא רק נקיים. 
אוהבים. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים, 1 חודש #101155

  • brhvkh
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 8
יום 44 -
בצבא היה מושג של "לגעת בקיר", אחרי חצי שירות, חצי קורס, אנשים היו מכריזים שהם נוגעים בקיר, ומתחילים את הדרך חזרה, הם כבר הלכו יותר משילכו. היום אני כמעט מגיע לחצי המסע לתשעים יום נקיים, אבל הספקתי להבין שזה ממש לא "לגעת בקיר". כי אחרי תשעים יום לא מסיימים שום דבר, להפך.
לסיים תשעים יום זה אולי לקבל בחזרה נתח מהבחירה שאבדה במהלך השנים.
לסיים תשעים יום זה לקבל אישור להמשיך הלאה, ולגשת להתמודד יותר עם מקור הבעיה בע"ה, ועם פחות תסמינים שמפריעים.

יום נקי!
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 1 חודש על ידי brhvkh.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים, 1 חודש #101174

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

באמת זה עבודה של החיים. ויש תמיד התמודדויות אבל יש גם אלוקים וכשעובדים את התוכנית אז קורים לנו ניסים. 
אפשר להשתחרר! 
בהצלחה רבה! אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים #102185

  • brhvkh
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 8

יום 72.

זמן רב לא כתבתי, 
אנסה לתאר כמה מחשבות ותהליכים שעוברים עלי בימים האחרונים.

מחשבה אחת היא מחשבה מקנטרת, שמנקרת לפעמים וטוענת שאם במהלך ימי הנקיות עד כה לא הגיע משהו שהפיל אותי, אז אולי אני סתם מתבכיין. אני לא מכור, סתם חלש אופי. ואם כך, אולי המצב לא כ"כ חמור ואפשר לגשת למחשב ולפתוח את גוגל...
מצד שני, קצת בניגוד למחשבה הזו, אני מוצא את עצמי ביותר פעמים בדפוסי מחשבה מסוכנים "רגילים", מהתקופה שלפני שמור עיניך. דפוסים שבהתלהבות של תחילת התהליך זיהיתי והתרחקתי מהם בזריזות, עכשיו דורשים זמן רב יותר, ועולים בפיכחון.
הצד השווה בשניהם, הוא ששניהם מגיעים מאותו מקום ששואף למשוך אותי בחזרה תהומה.

דבר נוסף, שאירע לפני כמה זמן הוא 'נפילה' בחלום. חלום מאוד גרפי ומפורט. ואני זוכר שלפני הנפילה היתה לי התלבטות האם זה שווה... ולאפס את הספירה, ולהתאכזב מעצמי שוב... ובכל זאת נפלתי. איני יודע מה ואם זה אומר על התמודדות ברמה כזו שתהיה במציאות, אבל זה הותיר אותי נסער.

אסירות תודה (איזה כיף להשתמש בשפה הזו) לאלוהים ולאתר על שבעים ושניים ימים של ניקיון. כולי תקווה שבאמת מטרת האתגר, להשיב קצת יותר את הבחירה החופשית לחיים, תמשוך אותי הלאה.

כבר לפני הרבה זמן רציתי להתחיל את התכנית. הכנות ואופי הדיבור וההתמודדויות של החברים בפורום קנה אותי. אבל בקריאה ראשונית של הצעדים, היא נראתה לי קצת באויר, וקשה לי עם דברים באויר.
שאלתי היא תכל'ס, איך מתחילים?
"הודינו שאנו חסרי אונים מול התאווה, שאבדה לנו השליטה על חיינו."

קראתי חברים שכותבים בפורום על "למסור צעד ראשון". אני מניח שהכוונה היא בפני קבוצה חיה, אני איני משתתף (עדיין) באחת כזו. אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיני בנושא.

 קיץ חי ומפוכח

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים #102197

להלן ציטוטו מחוברת הצעדים שנכתבה על ידי דוב (חבר ותיק):
"נעשה פעולות של כניעה, ואז ניכנע באמת. כל בקשת עזרה מחבר היא כניעה, כל שיתוף פעולה עם המאמן הוא כניעה, פעולות הפוכות הם כניעה, וככל שנרבה בפעולות טכניות של כניעה, כך נצליח להכנע יותר ויותר.
(ואז אחרי כמה שורות הוא כותב):
בשלב הראשון נודה שאנו חסרי אונים מול התאוה, זוהי ההתמכרות שלנו, וכשאנו נתקלים בה אנו מרגישים חסרי אונים. אבל בשלב מסויים, אחרי שתירגלנו את עצמנו לזהות ולהודות שאנו חסרי אונים, לאט לאט נבין ונפנים את החלק השני של הצעד הראשון, כי אבדה לנו השליטה על חיינו, לא רק בהקשר לתאוה, התאוה היתה התפרצות ההתמכרות הפעילה, היא היתה הסיפטום שפרץ החוצה, אבל המחלה האמיתית שלנו היא בריחה מהתמודדות, חיפוש של ריגוש כדי לפתור את הבעיות הרגשיות שלנו, וכשנגיע להכרה זו, נתבונן ונראה שדפוסי חיינו נבנו על אדנים אלו, על יסודות לא נכונים, התגובות שלנו כלפי בני אדם מבוססים על דפוסים אלו, החומה הבצורה שאנחנו חוסמים את עצמנו בתוכה, ומצד שני תגובות זעם או שתלטנות, או תגובות נוספות אחרות הם דפוסים לא בריאים, נרצה להשתנות גם בהם. נהיה יותר עירניים כלפי עצמנו, ונזהה מהר יותר את התמודדויותינו וקשיינו, ואז בכל דבר שנרצה להתגבר עליו ונרגיש קושי, נדע שיש לנו כלי עזר להתמודדות, נודה שאנו חסרי אונים, ובעז"ה נצליח.

אני מציע לך מאוד להסתכל שם בפנים ולקרוא את כל החוברת.

העיקר זה תודה והודאה.
על כל יום נקי תגיד תודה רבה לקב"ה ששמר אותך נקי.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים #102239

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248
צעד ראשון אפשר לעשות עם ספונסר, ולהקריא בפני הספונסר את סיפור חייך,
בכל מקרה אוהבים.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים #102245

  • צריך חבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 927 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 598

שלום דוד
המשפט אחד איך מתחילים?
יש קבוצה טלפונית כל יום 1:30 תתקשר תקשיב ואחר כך גם תשתף 
תשאל שאלות ותשמע את הניסים שקורים שם
אני היום חוגג חצי שנה של נקיות  (175 ימים) עדין לא מפוקחות 
אם משהו בעולם כולל ריבונו של עולם היה מספר לי לפני כב בתמוז שאני אצליח לשמור שבוע לא יותר לא הייתי מאמין לו
ובכל זאת כל יום שעובר נכנס לבלון ההליום שאני אוחז בידי ועוזר לי להתרומם אט אט למעלה

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים #102638

  • brhvkh
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 8

חוסר אונים. חוסר אונים. חוסר אונים חוסר אונים חוסרונים. אני יושב על המחשב. למדתי, ראיתי פרק מסדרה שחבר המליץ עליו. ופתאום האפשרות, האפשרות המפתה, הכל כך מזמינה, של לפתוח גוגל ולצפות בפורנו. פשוט כך. זה לוקח בדיוק עשרים שניות ואתה בפנים. אלוהים, זה עדיין אופציה. והמחשבה הזו. הרי היא יכולה לתקוף בכל רגע, בדיוק כמו שקרה שלשום. אמנם בלי מחשב, אבל נפילה, בהחלט נפילה. ומה אני יכול לעשות? הרי עשיתי. נרשמתי לאתר, הייתי נקי שמונים יום, לעזאזל.
אז הנה לך, רצית חוסר אונים, קיבלת. אתה הרי לא שולט בזה, לא. ואתה אפילו לא צריך מחשב זמין כדי להתרסק. וזה הרי כל כך מפתה. אולי תחזור להתייחס לזה כמו פעם? בהשלמה פשוטה ומקבלת, באדישות. כן, זה עדיין נשמע הגיוני...
הנה, מתחיל להיכנס לראש. חוסר אונים חוסר אונים. אבדה לנו השליטה על חיינו. בהחלט. אני הרי יודע לאן זה מוביל. הייתי שם, לילות שלמים, ושוב, ושוב. ואותו דפוס מחשבה לפני, ואחרי, ואותה תחושת כלום. ושוב. ובכל זאת, אני שוקל את זה ברצינות אפילו עכשיו. 
רצית חוסר אונים, קיבלת. אבל זה לא מרגיש כמו החלמה. הו, לא. זה מתסכל. ההבנה שזה לא הולך לשום מקום. לא אחרי שמונים יום כמו שנוכחתי, ולא אחרי שנים, כמו שמעידים חברים ותיקים. וזה מתסכל, כמעט מלכוד 22 - אינך יכול להיכנס לתוכנית אם אינך נכנע. אם אתה לא יכול יותר. וכדי להיכנע אתה צריך ליפול, ואז אתה כבר חצי רגל בחזרה לשם, ואתה לא רוצה להיכנס לתוכנית. אז אני יודע, אני יודע שיש מוצא. 
רק להגיע לאמונה שכוח גדול מאתנו יכול להחזיר לנו את שפיות דעתנו, ולמסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים כפי שאנו מבינים אותו.
אבל לפחות אני חסר אונים.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 7 שנים #102650

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

מזדהה ממש. התיסבוך, הבילבול, הכאב, הריקנות, קח את זה לצעד ראשון שלך... תתקדם עם זה הלאה... אחרי צעד 1 יש שנים ושלוש, רק אם נתקדם בעבודה אז באמת נצליח לעלות. 
וזה קורה לכולם, לא מחלימים ביום, אבל זה יקרה. וחוצמזה סתם נקודה למחשבה ה80 יום שלך לא נעלמו לשום מקום, היה לך שם מן הסתם הרבה החלמה. תמשיך עם העבודה שלך והשאר אלוקים יעשה. 
אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

נערך לאחרונה: לפני 7 שנים על ידי גיימס.

תגובה: המסע אל הצדיק... לפני 2 שנים, 12 חודשים #135862

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 247 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2080
אליג׳ה כתב on 20 מרץ 2017 17:10:

מתחבר מאד למה שכתבת.
הפחד מהכשלון הוא בעייתי כי בקלות הוא מתורגם להתחלת נפילה ואז אתה אומר לעצמך שאני כבר באמצע נפילה כשבאמת אתה עדיין רק מפחד ליפול.
חייבים להתחכם לזה ולא להגיע לפחד או לכל הפחות להפחית את ההשפעה הרגשית שלו.
הצעד השלישי כשהוא מופנם היטב מאפשר החלשה משמעותית של הפחד.
צדיק יודע נפש בהמתו - כל אחד יודע כמה לתחזוקה יומית ואפילו שעתית נפשו זקוקה על מנת לשמור על איזון רגשי.
דבר אל עצמך וטפל בעצמך בעדינות ובכבוד.
באהבה

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.60 שניות

Are you sure?

כן