כמעט נפלתי אתמול. הרגשתי שאפסו כוחותיי. הרגשתי את התחושה הזאת למטה, חייב לשחרר. הגעתי למסקנה שזה מעבר ליכולותיי לשמור על הברית ולפחות לא אצפה בתכנים מיניים. אבל עמוק בתוכי ידעתי שאם אפול, אפול עד הסוף.
בתושייה של הרגע האחרון התקשרתי לחבר. בינתיים התחיל בלגן בבית, ילדים רבים, אין לי פנאי ליפול. למזלי, הגיע זמן ערבית, אני הולך. כולי חם אי אפשר לתאר. רק מחפש גירויים בדרך. מגיע לתפילה, כבר סיימו, נשארתי לבד בביה"כ. קרעתי את לבי בתפילה. קולי שמעת אל תעלם אוזנך! הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי! ככלות כוחי אל תעזבני! רפאני וארפא הושיעני ואיוושע.
חזרתי הביתה, נרות, ילדים, תמימות, אור. כבר לא הרגשתי את הצורך הזה.
תודה לך ריבונו של עולם. את היום הנקי אתמול, לא אני עשיתי אלא אתה.

מאוד מתחבר לי למה שאמרתם לי כאן חבריי, שהאדם עושה כמיטב יכולתו ואז הקב"ה עוזר לו.
אני חושב שכדאי להתחיל עם 12 הצעדים כמו שהמלצתם. איך מתחילים?

אשריך אחינו היקר!

תודה לך השיתוף המחזק, מאד מזדהה עם הגלים הללו, גם לי יש רגעים שבהם אני מרגיש כח עצום משתלט לי על התודעה ושום דבר לא יציל אותי מזה, רק אבי האוהב, תודה על זה.

אנחנו בתכנית מנסים ליצור קשר עם חברים, הוותיקים ממליצים לשתף בתחושות קושי כבר בהתחלה ולא לחכות שהגל הגדול יגיע במלוא עוצמתו, כשאני משתף חבר אחר במה שכרגע גורם לי לתחושות עצבות או כעס, זה בדר"כ מאד משחרר אותי ומקל עלי ואז הגל הגדול נרגע כשאני עדיין על החוף, רחוק ממנו.
שמעתי מהוותיקים וגם אני חווה ככה בהחלמתי שעם הזמן וההחלמה שה' יזכה אותנו לצבור עוד ועוד ימים נקיים, קורים שני דברים שמאד עוזרים - גובה הגלים נהייה קטן יותר, רוב הזמן לפחות, כלומר האובססיה הפנימית דהיינו תחושת הצורך הנואש שאני חייב אבל ח--י--י--ב ועכשיו!!!! ליפול, דועכת, ובנוסף אני מצליח לזהות את סימני הסערה המתקרבת יותר ויותר ממרחק, כך שאני יכול לבחור לעשות פעולות החלמה יותר מוקדם ובשלב שבו עדיין אינני חש את עוצמת הרצון החזק.

מאד עוזר בשביל זה בנוסף לתפילות ולבקשות לשחרור פנימי מאבינו האוהב, גם ליצור להיות בקשר עם כמה חברים, בשביל זה אני ממליץ לך מאד לבקש פרטים וליצור קשר עם סוד היקר ב - sod@gye.org.il הוא מנחה כל יום קבוצה טלפונית של 12 הצעדים, חצי שעה כל יום החל מ13:30, היא מתאימה לכולם גם למתחילים וגם ליותר מתקדמים, אפשר לשתף ולשאול שאלות על הכל, ואפשר רק להקשיב ולשמוע על התכנית ואיך החברים היקרים מיישמים אותה בחייהם.
ואפשר כמובן להשתתף בקבוצות חיות שמתקיימות ברחבי הארץ, בשביל לקבל על זה פרטים צור קשר על מנהלי האתר ב - help@gye.org.il.

שה' יהיה בעזרנו תמיד, ונזכה לשחרור גובר והולך מהתאווה 'רק להיום'.
בהצלחה רבה אחינו היקר!

פתחו לי פתח כחודו של מחט...

שיהיה לך עוד יום נקי, רק להיום

סוף סוף יום קל! בלי ניסיונות משמעותיים, בלי התחושה הזאת של הלחץ. מדהים. באמת זה בא בגלים. לא חושב שאי פעם קרה לי שהתגברתי על דחף כמו שהיה לי אתמול. לא האמנתי שזה פשוט יכול לעבור. והנה אני רגוע ונעים לי עם עצמי. האם יום אחד אני ארגיש שכל זה מאחורי?

אסיר היקר, תודה רבה על השיתוף של מעשי הגבורה, תדע לך שזה מאד מחזק אותי!!!!
אין כמו התחושה שלא נפגעתי והסערה כבר נגמרה... אבל צריך להיזהר לא להיכנס למצב שבו אני שוכח שיכולות לבוא עוד סערות

כמובן ידידי פשוט שמח. כמובן.
מניסיון העבר, נפילות יכולות לקרות דווקא כשאתה מרגיש חזק ומתרפה בשמירה.
בגלל זה דווקא עכשיו חשוב לי לבצר, להוסיף, להתעסק בגמילה.
חזק חזק ונתחזק!

יום משמעותי עבורי. היום פג התוקף של השבועה הראשונה שלי בשיטת taphsic. ולא סתם היום כי עכשיו אני נכנס לתקופה יותר קלה.
טרם החלטתי האם להמשיך בזה. היו לי כל מיני ספקות, למרות שניסיתי להיות כמה שיותר מדויק. ובכל זאת אני מרגיש שזה הרחיק אותי מהעבירה.
יש בי חשש שדווקא בתקופה הקלה היצר יצליח להתל בי. בגלל זה אני צריך להחליט מהר, ובכל מקרה להוסיף עוד מקדם בטיחות.
אני שם לב לשינוי בהתנהגות שלי. דווקא בתכנים הגבוליים שאפשר למצוא סתם במקרה באתר חדשות או בפייסבוק. אני מרגיש שאני פחות נמשך לזה, זה יכול להיות שארגיש שיפור כל כך מהר? או שזה תעתוע?
היו לי תקופות ארוכות יותר של נקיות, אבל בלי כיוון ובלי הבנה. עם זאת, מעולם לא חשתי את הירידה במוטיבציה לגירויים הקלים האלה.

אולי רק נדמה לי, אולי זה אמיתי הפעם, בכל מקרה
יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם.

אני שמח בשבילך אח יקר.
אני נשבעתי ונדרתי בכל הצורות האפשריות כדי לכסות את האפשרויות שנשארו פתוחות מהנדרים שקדמו להן ולצערי שום נדר או שבועה לא עזרו לי.
הייתי בטוח שאשתי וילדי שעוד לא באו אז עקב היותי רווק באותה תקופה ימותו לכשיבואו.
ברוך ה' שזה לא קרה...

אם אתה כמוני, לא מצאתי משהו אחר מלבד 12 הצעדים והחברותא. וחיפשתי.
מאחל לך המון החלמה ונקיות.

חברים אהובים, היום חג בשבילי!
30 ימי נקיות! מה אשיב לה' כל תגמולוהי עליי כוסות ישועות אשא ובשם ה' אקרא!
עליתי דרגה, עכשיו אני גיבור כוח עושה דברו

חג שמח
איזה יופי! שכוייח

מזל טוב!!!!!
עד 120 שנה

אני מתחיל להרגיש חולשה. כאילו משהו בי רוצה ליפול ולגמור עם זה כבר. היום הסתכלתי על טוסיק של אשה ברחוב. העיניים ירדו לשם לבד. מרגיש אפס. אחר כך ראיתי מישהי אחרת חשופת רגליים וישר המחשבות הטמאות מילאו את מוחי.

איך מחזיקים את ההתלהבות של ההתחלה?  מה יהיה? לא רוצה לחזור לכלא הזה. לא רוצה להיות אדם כזה.
איפה הכוחות שהיו לי לפני כמה ימים?

מתפלל עליך!

אני למדתי מ-12 הצעדים
שכמובן חוץ מהפעולות שאני חייב לעשות כל יום כמו תפילה חוסר אונים
בסופו של דבר אני גם מדבר איתו יתברך 
אני זוכר פעם אחת לא יודע מאיפה הגיע הגל העכור הזה נסעתי ברכב ואמרתי לרבונו של עולם אני עשיתי את כל מה שאני יודע כרגע לעשות אין זה ביכולתי לנצח גל זה אני משאיר את זה בידיך 
לא יודע מה קרה אחר כך אני רק יודע שלאחר זמן הרגשתי שהגל נעלם

היום התפללתי שוב. כל יום אני הולך לתפילה. אבל היום ממש התפללתי.
אחר כך, ה' זימן לי ניסיון. ניסיון לא פשוט של נגיעה. זה היה מדהים. הצלחתי לנתק את עצמי מהסיטואציה. לא לחשוב עליה בכלל. לתת לה לחלוף לידי. כל כך הייתי מרוצה מעצמי. חייכתי חיוך רחב.
אבל בעצם, האם זו לא התפילה שנענתה? אולי הקב"ה עשה הכל? ואולי אני בכל זאת קצת גיבור כוח עושה דברו?