קצת לא נעים לי... אבל בכל זאת אני רוצה לשתף אותכם...

כשהתחלתי ליפול (לפני כחמש שנים) הייתי בן 14... זה התחיל כשהייתי ליד מחשב בלי סינון וחסימה וסיקרן אותי מאוד לדעת מה פירוש המילה "סקס"... אני חייב לציין שאז, עדיין לא היה לי מושג מהם יחסי מין, לא היה לי מושג איך מביאים ילדים לעולם, פשוט חשבתי שאישה נשואה מדי פעם מקבלת תינוק לתוך הבטן... מיותר לציין שלא היה לי שמץ של מושג איך נראה איבר המין של האישה (פשוט חשבתי, כמו כל ילד קטן ותמים [אמנם לא בגיל שאני הייתי... אבל... ] שפשוט אין לה שם כלום...), לא ידעתי שזיקפה (שכמובן הייתי חווה אחת לכמה זמן...) קשורה לתשוקה למין, פשוט לא ידעתי כלום כלום כלום...

אחרי קריאה קצרה בוויקיפדיה ועוד כמה אתרים על הנושא... הייתי בהלם... כשגיליתי מה בעל ואישה עושים כדי להיכנס להריון הייתי בשוק מוחלט... לא ידעתי איך לאכול את זה... זה מה שההורים שלי עושים?? אחיות שלי הנשואות, שכל חייהם שומרות על צניעות כהלכה, שמעולם לא יצאו עם חצאית מעל הברך או שרוול שלא מכסה את המרפק, זה מה שהם עושות עם בעליהן??? הייתי פשוט בהלם טוטאלי...

אני מוכרח לציין שבאותה גלישה לא נחשפתי עדיין לחומר פורנוגרפי מצולם או כתוב... אבל המידע החדש שקיבלתי פשוט לא יצא לי מהראש... עד שהחלטתי ללכת לבדוק את העניין...

עשיתי חיפוש בגוגל, המשכתי לקרוא קצת הסברים על יחסי מין, קראתי אפילו הלכות בנוגע לחיי אישות וכו' (אז כבר האמנתי שזה באמת אמיתי ולא איזו סטייה של אנשים הזויים)... המשכתי לשוטט באינטרנט עד שהגעתי לאתר שהיו בו תמונות עירום של בחורות... לא נעים להגיד אבל הייתי מהופנט... לא יכלתי לקום מהכיסא והמשכתי להתבונן בעוד ועוד תמונות... ואז לחצתי על אחת התמונות ונפתח לי סרטון שעד היום לא יוצא לי מהראש... זה היה סרטון פורנוגרפי במלוא מובן המילה... הסרטון הפורנוגרפי הראשון שראיתי בחיים... (ראשון מיני רבים רבים שיבואו אחריו, לדאבוני...) הייתי ילד דוס מאוד מאוד כמו שהסברתי ועד אז לא נחשפתי אפילו לתמונה של ביקיני... והנה אני רואה כאן בסרטון מה שאני רואה... הייתי פשוט דבוק לכיסא והעיניים שלי לא זזו לשנייה מהמסך... תוך דקות מעטות כבר גמרתי (גמרתי בתוך המכנסיים, פשוט לא היה לי מושג מה זה לאונן... לא ידעתי שאפשר להוציא זרע בכוונה... פשוט צםיתי בסרטון עד שגמרתי...). לא חוויתי עד אז שום ריגוש מיני או גמירה אפילו סתם מתוך שינה... נבהלתי מאוד ממה שעשיתי ומהגמירה הלא צפויה... וברחתי משם כל עוד נפשי בי...

ברחתי משם אולי בגופי... אבל הסרטון נצרב עמוק עמוק במולי ולא נתן לי מנוח... כבר לא הצלחתי להתרכז בשום דבר... הייתי חושב עליו כל היום... בשיעורים, בהפסקות, בלילה במיטה, הייתי חולם עליו... 

אחרי כמה ימים, כשכבר נרגעתי ממה שעברתי, חזרתי למחשב כדי לחפש את הסרטון ההוא... לא ידעתי שיש אתרים שמלאים בסרטונים כמו האחד שראיתי... מיותר לציין שתוך כדי החיפוש אחרי אותו סרטון הגעתי מהר מאוד לאתר פורנו שמפוצץ באלפי אם לא עשרות אלפי סרטונים פרנוגרפיים... ישבתי שעות על גבי שעות ליד המחשב... עובר מסרטון לסרטון, מזוהמה אחת לחברתה, מוטרף ממה שנגלה לנגד עיני... כבר ידעתי לא לגעת ולא לשפשף את האיבר שלי כדי לא לגמור שוב בתוך המכנסיים, אלא בצורה מסודרת, בתוך השירותים, כשאני אסיים לצפות...

ופה התחיל הסיפור שלי עם הפורנוגרפיה והנפילות... הייתי מתחיל להגיע קבוע למחשב הזה, מגלה עוד ועוד אתרים, עוד ועוד אפשרויות, הייתי קורא סיפורי זימה ומפתח ומרחיב אותם בראש שלי בזמני הפנוי, הייתי ממציא לעצמי פנטזיות חדשות... הייתי עמוק עמוק בתוך הזימה והתועבה... הייתי גם מתחיל לצפות בכל מיני סמארטפונים שהיו מסביבי ולא רק במחשב ההוא... זה הגיע לרמה של לפחות פעמיים בשבוע פורנוגרפייה, ובערך 3 פעמים ביום (!) הייתי מאונן... ככה הייתי במשך כ3 שנים... לא אכפת לי בכלל מה המשמעויות או ההשלכות של העניין... אני לא יודע בדיוק בכמה סירטונים צפיתי בשנים האלה, אבל אם היו נותנים לי לנחש... הייתי אומר שלפחות 5,000 אם לא אפילו נושק ל10,000... אני לא רוצה אפילו לדמיין כמה פעמים אוננתי... או כמה ליטרים של זרע שפכתי החוצה ובזבזתי... ההורים שלי כבר עלו עלי ועל מעללי... אבל שיקרתי להם שזה היה פעם וכבר הפסקתי עם זה...

בתחילת כיתה יב הגעתי למסקנה שכדאי מאוד שאני אפסיק עם זה, וטוב שעה אחת קודם... הגבלתי את עצמי לפעם ביום, ובלי פורנו... כל יום הייתי מחכה לערב והייתי מתכנו במשך כל היום איך אני אנצל את הפעם היחידה שנותר לי ביום בצורה הטובה והמענגת ביותר... זה עבד לתקופה מסויימת... אפילו בשלב מסויים  זה ירד לפעם ביומיים... אבל אחרי כמה שבועות חזרתי לאיפה שהייתי ואפילו יותר עמוק ויותר גרוע... הייתי מנסה להפסיק שוב ושוב ולא עלה בידי... אמנן הייתה לי חסימה בפלאפון ככה שלא יכלתי להגיע למעמקי התהום כל פעם שרציתי... אבל נפלתי בכל מיני סרטונים אחרים או תמונות שהייתי שומר מהעיתון... דוגמניות, זמרות, נשיקות וכו וכו...

כשיצאתי לחופש בין כיתה יב לשיעור א החלטתי שזהוץ אי אפשר להמשיך ככה יותר... הייתי נקי במשך ח ו ד ש ! ! ! הייתי מאושר. הרגשתי חופשי ובעל שליטה על החיים שלי... הרגשתי שהורדתי תיק ענק מלא באבנים מהגב שלי...

אבל איפשהו שם, אחרי חודש, בתחילת שיעור א, נפלתי שוב... סתם באיזה פעם במקלחת נזכרתי באיזה סרטון שראיתי, התחלתי להריץ אותו בראש... כל כך התגעתי לתחושות האלה... מהר מאוד גמרתי... הייתי שבור. מרוסק. לא ידתי מה לעשות... חזרתי לסורי. אמנם לא בתדירות שהייתה אבל אולי פעם ב3 ימים... ככה היה כל שיעור א... זה היה נע בין פעם בשבוע לפעם ביום... מינון הצפייה בפורנו ירד משמעותית, לכדי פעם בחודש או אפילו פעם בחודשיים...  פשוט לא היב לי איפה לצפות... אבל בשניה שהייתי מגיע הביתה הייתי נצמד למסך, שוקע עמוק באתרי הזימה למשך כמה שעות, מרגיע את היצר ו"משביע" את האיבר... ורק אז ממשיך בסדר יומי כרגיל... בכל פעם שהייתי נקי יותר מיום זה היה נראה לי כאילו אני לגמרי מחוץ לעניין... כאילו זה משו שהיה בי פעם והיום אני לגמרי משוחרר ממנו... הרגשתי שזה רחוק ממני אלפי קילומטרים... שאני ממש לא שם. שאין סיכוי שפעם הבאה שאני מגיע הביתה אני אצפה בפורנו... כי מה הקשר ביני לבין פורנו? ואז הייתה באה הנפילה הבאה. וכל נפילה הייתה כמו התרסקות. כמו נפילה מהבניין הגבוה בעולם. ההבנה הייתה מחלחלת. אני עדיין שם. קבור במעמקי התאווה. ואני לא מסוגל לצאת משם.

לקראת סוף שיעור א הייתי מאונן בערך פעם פעמיים בשבוע... פורנו בערך פעם בחודש... ברוב הנפילות לא הייתי נופל עמוק מדי באינטרנט בגלל החסימה... הייתי פשוט כותב כל מיני שאלות בגוגל וקורא כל מיני פורומים של מין באינטרנט והייתי נופל דרך זה... הרגשתי טמא ומשוקץ... שאין לי תקנה ושאין דרך שאני אצא מזה מתישהו... ושגם אם אני אצא מזה אין מצב שזה ייצא ממני... כל מה שראיתי וקראתי, כל המידע המיותר שנכנס לי למוח, כל האינדיקציה הסוטה שנפגשתי איתה... ובטח שאני לא יכול לצאת לדייטים ולהיפגש עם בחורות, ובטח ובטח שאין לי שום סיכוי להתחתן אי פעם...

ואז הגיעה נפילה כואבת במיוחד... אמרתי לעצמי שאם אני נופל בכל מקרה פעם בשבוע אז לפחות שזו תהיה נפילה מענגת... משו מיוחד ששווה לחכות בשבילו שבוע... הורדתי כמה סרטוני פורנוגרפיה (כ-7) מפלאפון של חבר והעברתי לפלאפון שלי... (כי הרי בפלאפון שלי אני לא יכול להוריד ולצפות בגלל החסימה)... מובן שהנפילות לא נשארו פעם בשבוע... התחלתי ליפול פעמיים ביום. בוקר וערב. בכל הזדמנות הייתי נותן הצצה לאחד מהסרטונים... כמובן שכל הצצה הכי קטנה הייתה מסתיימת בשעה וחצי ישיבה בשירותים וצפייה מלאה בכל הסרטונים, ואחרי שעה וחצי הייתי מאונן, גומר, וחוזר ללמוד... עד הערב... ואז שוב בבוקר... ככה היה המצב בערך שבועיים-שלושה... התייאשתי לגמרי... אמרתי לעצמי שזה מה שנגזר עלי ושם אני אחייה כל חיי...

ואז קראתי איזה מאמר שחבר כתב ותלה בישיבה על אתר "שמור עיניך"... הוא כתב שהוא היה מכור כ8 שנים והיום הוא נקי כבר למעלה משנה בזכות האתר הזה... לאט לאט התווספו עוד ועוד חתימות למכתב שלו, שהצהירו שגם הם היו מכורים ונגמלו... ניצת בי זיק של תקווה. אולי עוד אפשר לתקן? אפשר לצאת מזה?

בהחלטה של רגע, קמתי, הלכתי לפלאפון שלי, ומחקתי את כל הפורנו מהפלאפון... כבר הרגשתי הקלה... ככה בטוח יהיה יותר קל... (כל זה מדובר על לפני שבועיים...)

אחרי שבועיים ויומיים נפלתי. לא פורנו. לא אינטרנט. היו לי הרהורים במיטה והרצתי בראש סצנות מכל התועבה שהכנסתי לעצמי לראש... לא רציתי לקום לאונן למרות שהיה לי ברור שאני עומד בפני נפילה, הרגשתי שלאונן בפועל זה יותר גרוע ועדיף להימנע מזה ולגמור בצורה אחרת... אז פשוט התחככתי במיטה עד שגמרתי במיטה עם הבגדים...

לשם שינוי, זה לא ריסק אותי. לא התייאשתי. קמתי והצרפתי ל"שמור עיניך"... החלטתי להתחיל מסע ומסלול מסודר כדי להיגמל... אין ברירה אחרת...

אחרי יומיים נפלתי שוב... לא נורא. סימנתי באתר שהייתה לי נפילה, והתחלתי שוב... 

עכשיו אני נקי כבר שבוע... לפעמים קופצת לי סצנה אירוטית שראיתי, קראתי או דמיינתי ואני מנסה להבריח אותה מהראש כמה שיותר מהר... לפעמים האיבר שלי מזכיר לי שהוא עדיין רעב ומפוצץ בתאווה ושהוא מאוד מאוד רוצה שאני אתן לו את המגיע לו... ואני מנסה שלא למעוד... זה לא פשוט... לא פשוט בכלל... אבל בינתיים אני מצליח... ב"ה, ומבקש מהקב"ה שייתן לי כוחות להמשיך הלאה ולצאת מזה... לפעמים זה ממש קשה ואני מרגיש שהנה אני נופל שוב, אבל אני מנסה להחזיק חזק ולא להרפות... הלוואי שאני אצליח... הלוואי.

גאה בך על העוצמה לשתף אחי
כל הכבוד 
אני כמעט באותו מצב כמוך ועברתי את אותו דרך בגדול 
תמשיך להיות איתנו 
הישועה תבוא
אוהב אותך ומאמין בך עד אינסוף 

חבר יקר, זה הזמן להתחיל להפסיק עם גלגל התאווה, אתה עוד צעיר ואפשר להפסיק, מזמין אותך לקחת חלק איתנו, תתחבר לחברים, ואני מאמין בדרך הזאת, המון הצלחה להמשך הדרך.

אשריך אחי!!
חזק ואמץ!
העיקר שתמיד, מה שלא יעבור עליך,
תשאר פה 
אנשים פה נגאלים!

אותי מחזק לדעת שכשאני עומד בנסיון,
כמה שהיה יותר קשה-התקדמתי יותר
דוקא הזמן שאני נקי לא כ"כ עושה עלי רושם
אם לא עמדתי בנסיונות..
הלוואי שנזכה!

אוהבים אותך חבר!
תודה על השיתוף. מאוד מזדהה בהרבה דברים שאתה מתאר. 
והיי! ממש כיף לך שאתה במודעות, ועם רצון להשתנות, ומסתבר שכרגע גם עם הכלים, בגיל הזה, עוד לפני עשרים. תשאר איתנו. למד את הדברים. קח את הכלים וכל מה שיכול לעזור לך לצאת מכל זה. ומנסיון לא הכי מוצלח של אחד שגם התחיל בגיל הזה לפני שנים (חמש למען הדיוק, הכנות והאמינות), שני דברים: שמור על המודעות ועל קשר עם חברים. כמובן, בנוסף לחיבור לאלוקים. 
בתפילה לנכונות
אור

חבר'ה, ממש ממש תודה על כל העידוד והתמיכה!! אתם באמת ממש מחזקים...

יש לי רק שאלה קטנה: 
מה אתם מתכוונים כשאתם אומרים: "תישאר פה", "תמשיך לקחת איתנו חלק", "אנשים פה נגאלים", תמשיך להיות איתנו" וכו וכו?
האם הכוונה היא לפורום ולהמשיך לשתף?
או שאתם מתכוונים לכל מיני קבוצות ומפגשים וטלפונים? כי מה שאני עושה כרגע זה רק להיות חבר באתגר ה90 יום ולשתף קצת בפורום... אני לא חבר ב12 צעדים או כל מיני קבוצות טלפוניות וכד'.. 

תלוי בך..  כל אחד צריך משהו אחר.. 
אני למשל התחלתי רק בפורום,  ולאחר כמה שבועות הצטרפתי גם לקבוצה טלפונית..  כל אחד וההרגשה שלו.  הרבה מהלימוד בנוי מכנות עם עצמך וניסוי ותעיה.. אם תרגיש שאתה צריך עוד עזרה ותמיכה תצטרף לקבוצה טלפונית,  אולי למצוא ספונסר,  וכו'.. 

יכול להיות שאני תליתי את אחד הפתקים בישיבה שלך.. 

מרגש לקרוא את מה שעבר עליך. 
זה כמעט אחד לאחד מה שעבר עלי, מזדהה איתך לחלוטין. 

תמשיך לכתוב ולשתף ותראה ישועות בעז"ה. 
אוהב

ברוך הבא, תמשיך איתנו, ותראה מה עובד בשבילך.

אשריך!
הסיפור שלך מאד הזכיר לי את הסיפור שלי,בעיקר במצב שקורה בשיעור א', שבעצם בישיבה אנחנו על הולד, ואז בבית הכל פשוט מתפרץ.
גם אני יחסית חדש פה,אז אני מקווה בשביל שנינו שנצלח את המסע הזה בכבוד!

שלום חבר יקר,
הסיפור שלך דומה ממש לשלי אמנם אני בן 22... עד לפני שעה הצלחתי לשמור 13 ימים ללא צפייה בשום אתר פורנוגרפי ואפילו ללא מחשבה זרה אחת (טוב כמעט). אחד הדברים שממש עזרו לי ומקווה שיעזרו גם לך זה פשוט להדחיק כל מחשבה על כך. לא לחשוב על זה בכלל. 13 יום הדחקתי את המחשבות עד הסוף, במקום לחשוב בלילות על דברים שהייתי רגיל בהם, התחלתי לחשוב על דברים אחרים לגמרי כמו המצאות, שינון סיפורים, נאומים עתידיים באנגלית (הזדמנות לשפר את האנגלית...) כל כך הרבה דברים וברוך ה' זכיתי לעצור את החטאים אפילו את הרהורי העבירה. כשהגעתי ליום ה-13 (היום) נתתי למחשבות לזרום מבלי לנסות לעצור ופשוט התרסקתי עד הסוף כולל צפייה בסרטוני תועבה.
מה אגיד? הולך ליישם שוב את אותו דבר- לא לתת לשום מחשבה לעבור במוחי, לא לתת לשום ניצוץ מחשבה להתפתח. בתקווה להחזיק יותר מ-13 יום, אך אין לי ספק שה-13 יום האלו יהיו קשים וארוכים יותר, אך השכר לצידם יהיה גם הוא גבוה יותר.

ברוך הבא חבר יקר! 
תודה רבה על האומץ והכינות ששיתפת

וואו.
קודם כל אשריך אחי.
אחרי הרבה שנים לא להתייאש זו מעלה עצומה, כל הכבוד לך, באמת.
צריך להבין שכנראה עם המציאות בדורנו, שכל כך הרבה נופלים בזה, סביר מאוד להניח שזה בדיוק התפקיד שלנו, זה בדיוק התיקון של הדור הזה. עם כל הזוהמא וכל הטומאה והתאוות והתועבות, התאווה שהיא כל כך זמינה לכל ילד לכל בחור לכל אחד ואחד בעולם, בבית ובחוץ, זה מראה שכנראה זה בדיוק התיקון שלנו בדור הזה.
המון בהצלחה אחי,
מקווה שתמצא את הכלים ואת הדרך שלך לעמוד בכל הנסיונות ולעלות ולהתעלות.
בהחלמה

חבר יקר,

יש לך כנות גדולה, והיא מפתח חשוב עד מאוד להצלחה.
אני אישית מתרשם מסיפור כואב כמו שלך, שכדאי לך לפנות לתכנית 12 הצעדים.
אותי היא השאירה נקי במשך שנתיים וחצי, לאחר אובססיה קשה לתאווה שדומה למה שאתה מתאר.
אם אתה מגדיר את עצמך כ"מכור" - זה הפתרון שעובד כאן למכורים.

אם אתה מגדיר את עצמך "מתמודד" בלבד - יש כאן חוברת עם מגוון כלים. ניתן להוריד אותה בתחתית העמוד, שם יש לינק האומר: "הורד את מדריך התכנית של שמור עיניך".

וגם - כל הכבוד לחבר שלך.
מדהים שיש אנשים עם אומץ כזה.
(וגם אם זה לא אתה, "למה אבא",
מדהים שיש גם לך אומץ כזה).