ברוכים הבאים, אורח

כותב בפעם הראשונה בחיים
(0 צופה) 

נושא: כותב בפעם הראשונה בחיים 5399 צפיות

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 3 שבועות #140501

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 702 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 525

אוי המתגבר היקר. מזמן לא נכנסתי לכאן, והקב''ה זימן לי להיכנס לכאן בשביל לקרוא את מה שכתבת. ולבכות איתך. 
בוכה עליך. בוכה גם עלי. כן זה מאד מזכיר כנראה את האופי של המתמכר חוסר ההתמדה.
אני נזכר בזמנים הקשים הללו. אני עצמי נכנעתי, ויש לי חסימה. ב''ה בזכות זה מפוכח עוד מעט חודש. - אבל אין ספק שחובה שילוב של מלחמה. בלי זה לא הייתי מתקרב לשנה נקיות. 
תמשיך לשתף. נמשיך לעקוב ולהתפלל. 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 3 שבועות #140509

היי חברים עוד יום עבר ואני כבר מתחיל להרגיש את הרצף.
16 יום הופכים ל17 והמספר הזה גדל מיום ליום...
עם הצמיחה שלו מתחיל גם החשש שיש לי כבר מה לאבד, כל כך הרבה ימים נקיים שברגע אחד יכולים להעלם ולהימחק...
ברוך ה' אתמול עם כל הלחצים והמתח שהייתי בו כשכתבתי, הצלחתי להתגבר שוב על התאווה הרגעית הזאת ולעבור את הערב בנקיות מוחלטת. מקווה שהיום הזה יעבור בצורה נעימה וקלילה ולא אצטרך שוב לרדוף ולעצור את עצמי בגלל התאווה...
כיף גדול להיכנס ולקרוא את הדברים שלכם, ואני גם מקבל למייל עדכון על הודעה חדשה אז זה אפילו משובח יותר, כי באמצע המירוץ של היום לעצור לשתות קצת מהמילים המעודדות ולהמשיך בדרך.
ואוו זה לא נתפס מבחינתי להחזיק 17 יום. אני יודע שהצלחתי בעבר יותר, אבל בחצי שנה האחרונה לא הצלחתי לצבור יותר משלושה ארבעה ימים לא נפילה, או לצערי ללא שלוש נפילות.. וזה מאוד מעודד כי אני לא נמצא כאן כל היום אלא בעיקר כדי לעדכן כדי להתעדכן וכדי לשתף בשעות הקשות, אבל ברוב היום אני מצליח להמשיך את היום יום שלי.
אז תודה לכם על הכל ואני אשתדל להמשיך לשתף.
נקי רק להיום
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 3 שבועות #140534

שבוע טוב חברים,
איזה כיף לעדכן שברוך ה' אחרי סופ"ש ארוך אני עדיין נקי.
21 ימים נקיים זה כיף גדול.
קצת מתחיל להרגיש את התחושות שהיו לי בהצלחה הקודמת, קצת שמח בהתקדמות שאני עושה.

אבל הלילה כמו בפעמים הקודמות, ככל שההצלחה מתקדמת ככל שהספירה גדלה, ככה מתחילים לצוץ כל מיני דברים.
הלילה התעוררתי מחלום על תאווה חלום מוחשי מדי. ואז יש מצב ביניים בין ערות לשינה שבו אתה ממשיך את החלום בראש, אתה מפתח אותו למקומות שאתה רוצה.
ושם שניה אחרי שאני ממשיך את התאווה שהתעוררתי ממני, ברוך ה' הצלחתי לעצור ולקום מהמיטה ולהגיד עד כאן, אם תלך לשם זה יגמר לא טוב.
ואני מודה לה' על הכוחות לעשות את זה.
החלום לא היה על מישהי ספציפית או משהו שאני יכול להגיד שחשבתי עליו, פשוט זה היה. אבל אני במקום טוב יותר.

רוצה לשתף אתכם בחידוש מדהים שראיתי בשבת אומנם על פרשת מקץ אבל כל כך רלוונטי להתמודדות שלנו.
פעמים רבות אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו לא שמחים בלימוד התורה למה הדברים החומריים לא באים לנו בקלות?
האדמור מסלונים מחדש שלכל יהודי יש מכסה של הנאות ושל סבל שהוא צריך לעבור בחיים או ביום יום. את המכסה הזאת הוא בוחר איך למלא.
אדם שממלא את ההנאות שלו מתאווה, כלומר רואה סרטים מוציא זרע לבטלה, ונהנה מזה, הוא בעצם מסיים את מכסת ההנאות שלו על זה, ואז בשאר היום הוא צריך למלא את מכסת היסורים, וממילא כאשר הוא יגיע ללימוד תורה הוא ירגיש יסורים וסבל, כאשר הוא יגיע לעסק שלו הוא ירגיש סבל כי הוא כבר סיים את מכסת ההנאות שלו. לעומת זאת אדם שמתאמץ וסובל מאוד במלחמה עם היצר, ולא מוכן לוותר ליצר הרע, אדם כזה מסיים את מכסת הייסורים שלו על המלחמה בתאווה, ומימלא במהלך היום נשאר לו רק את מכסת ההנאות, ואז הוא יראה הנאה בלימודו הנאה עם הילדים והאישה הנאה עם העסקים.
שבעזרת ה' נזכה להנאות אמיתיות, ונדע לנצל אותן לדברים טובים.
שבוע טוב חברים
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 2 שבועות #140544

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 23 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 492

מתגבר היקר כל הכבוד שחזרת לפורום,
הייתי בפורום ועזבתי ואני מצטער על כך,
אשריך שהיה בך הכוח לחזור ולהתקדם הלאה.
אוהבים.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 2 שבועות #140552

קדימה היקר, 
כמו שכתבתי לך אצלך, גם אתה כאן, זה אומר שגם לך יש את הכוח לחזור...
שמח שאתה כאן איתי, בהצלחה בהמשך הדרך...
מה קורה חברים?
אני לא יודע מי עוקב אחרי מה שאני כותב כאן, ואני לא בטוח שזה משנה.
אבל אני רוצה לשתף במה שעבר עליי היום.
היום 22 ימים נקיים כבר לגמרי לגמרי. בלי שום תאווה ומחשבה ובלי שום הרהור בשליטה...
אז למה אני מספר את זה. כי היום אחרי יום כל כך מושלם פתאום אני קורא הודעה שמסבירה שכל הסרטונים והתמונות שהורדנו בטלגרם נשמרים בתיקיה אחרת, כלומר לא כמו תמיד אלא בתיקייה אחרת, וראיתי איך מגיעים לתקייה החדשה.
אלא מה? התיקיה הזאת לצערי עמוסה בסרטים ותמונות שראיתי לפני חודשיים כשנפלתי שוב ושוב.
אז בדרך למחוק משם את הכל, היצר השתלט עליי ואמר לי תראה שנייה לפני שאתה מוחק..ואני הלכתי אחריו, ראיתי שתים שלוש דקות, ומחקתי מיד הכל.
אז אני שמח- למה אתם שואלים? כי בימים אחרים הייתי כבר עמוק בנפילה הייתי עמוק בצפייה ובהורדה של אחרים.
אז אני שמח שה' עזר לי למרות המראות שראיתי בכמה דקות האלה, עדיין אני נקי ולא פגמתי בבית קודש, עדין ידעתי לעצור את התאווה לפני שהדם מתחמם. ועל זה אני שמח.
הקושי הגדול הוא ששוב אני יושב בערב לבד, אשתי הייתה עייפה והחליטה שהיא הולכת לישון, אז אני שוב לבד וקצת עצוב ומבואס ששוב היא בוחרת לוותר על הביחד. לאו דווקא ביחד מבחינה פיזית, אלא ביחד שנשב קצת ונדבר ונאכל...
אז זה מבאס אותי ממש ואני יודע מה קורה שאני מבואס..
אבל בחרתי להיכנס לכאן ולשפוך, בתקווה שזה יעזור ויקל עליי.
ה' תעזור לי לעבור את היום הזה נקי ושמח.
נקי רק להיום ושמח על כך כל כך 
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 2 שבועות #140553

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1908

אוהבים אותך
גם לי טלגרם זה היה טריגר עצום
והנה, עבר שנה בלי טלגרם במחשב ואסירות תודה אני נקי מפורנו.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 2 שבועות #140577

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 702 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 525
כל הכבוד תמשיך להתגבר ולהצליח. 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 2 שבועות #140584

היי,
אני עדיין כאן, עדיין נקי, ושמח מאוד.
נכנסתי לשתף, אבל הייתי עסוק בלקרוא ולכתוב במקומות אחרים.
התחזקתי מאוד מכמה דברים שראיתי כאן בפורום, ונכנסתי רק לשתף שברוך ה' הימים האחרונים עוברים טוב, ואני מתקדם עוד קצת לעבר המטרה, והיא נקיות של יום אחד. ועוד אחד. ועוד אחד.
אז ברוך ה' מתחילים כמה תהליכים בחיים שלי, כמה שינויים וכמה כאבי ראש חדשים, אבל בעזרת ה' אדע להתמודד גם איתם ולקחת אותם צעד אחד קדימה.
אוהב אתכם ומעריך את הדרך שאתם עושים איתי
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 2 שבועות #140616

בוקר טוב חברים,
29 יום נקיים לגמרי, לא מכוחי ולא מחסדי, פשוט רצון ה' לשמור עליי נקי.
כמובן שאני עדיין לא מתוקן בהמון דברים בעבודת ה' שלי אבל אני מנסה להשתפר.
עברתי שבת טובה מאוד, אומנם היו גורמים שונים שניסו לערער אותי ולעצבן אותי, אבל ברוך ה' לא נתתי לעבודת ה' להיפגע מזה.
זו שבת ראשונה אחרי המון זמן שאני מצליח להתפלל את כל התפילות- ערבית שחרית מוסף ומנחה וכמובן גם ערבית של מוצא"ש.
הייתי צריך לעשות המון כדי שזה יקרה, לקחת ילד איתי לתפילה בערב כדי לא להשאיר אותו לבד עם אשתי שלא יהיה לה קשה. לקום בחמש וחצי בבוקר כדי להספיק ללכת להתפלל בנץ כדי להספיק ולחזור להיות עם הילדים כשהם קמים. וכנ"ל לוותר על מנוחת הצהרים ולשבת ללמוד תורה. קל זה לא היה. אבל זה היה מספק מאוד. למדתי כמה דברים שפספסתי במהלך השבוע האחרון ואפילו היה לי זמן לעיין באיזה סוגיה הלכתית שעניינה אותי מאוד. פתאום בשלוש וחצי בצהרים אני ממוצא את עצמי מוקף בשבעה ספרים שונים. וזה היה מספק. עד כדי כך מספק שמאז כבר כמה ימים אני מסתובב ומסביר את המהלך ההלכתי מהמקורות ועד הלכה למעשה.
כמובן שגם מבחינת התאווה לא הסתכלתי על אף אישה ולא הרהרתי מחשבות של הלוואי ויהיה ככה או אחרת עם אישה זו או אחרת. בשבתות קודמות זה היה קשה אבל הקב"ה עוזר.
אומנם הקב"ה לא עובד אצלי, הוא רוצה את הצעד שלי, הוא רוצה שאפתח לו פתח קטן לא רק רצון כללי אלא גם מעשים בפועל, פעולות, אבל כשהוא רואה שאני עושה את כל מה שאני יכול (וברור לי שעם הזמן אני יעשה יותר ויותר...) הוא נותן את החלק שלו, שגם אם מגיע לי ניסיון ותאווה לראש, יש לי את הכוחות להזיז אותה מעט לעסוק בדברים אחרים שקצת מעבירים את התאווה ומחזירים אותה למקומה הטבעי- לא אצלי בנשמה הטהורה.
אני מתפלל לה' שיעזור לי להבין את עצמי ולא לשפוט אותי לחומרה, לא לכעוס על הכשלונות שלי ולא ללכת שולל אחרי היצר הרע שרוצה להגיד לי שאני טמא ומגעיל וזה שצברתי 29 ימים נקים זה סתם, וברגע אחד הוא מפיל אותי (למרות שאני יודע שהוא מסוגל, אבל זה לא סתם!!)

השבוע התחלתי קשר בהתכתבות עם בחור מהפורום, הוא חשב שאני יכול לעזור לא, אבל מה שהוא לא יודע שכמו שאולי אני עוזר לו, אני קודם עוזר לעצמי. פתאום יש לי משמעות, יש לי משימה.
אני צריך לתת דין וחשבון. ופתאום עלתה בי המחשבה: ומה מול אדם רגיל שאני אפילו לא מכיר, אני עסוק כל כך בדין וחשבון שאני צריך לתת לו, עד כדי כך שכאשר הייתי בערב לבד וישבתי על המחשב והייתי פסע מלהיכנס ורק לראות קצת, והשאר כבר ידוע לכולם. העדפתי לעצור ולכתוב כאן בפורום ולכתוב לו ובכך להתגבר על התאווה שלי, אז כל שכן בורא עולם שמלווה אותי יום יום, דואג לי שומר עלי נותן לי את כל צורכי ואולי אפילו יותר מזה, על אחת כמה וכמה.
דבר אחרון להיום, התחלנו ברוך ה' את תקופת השובבים. התקופה הזאת היא תקופה גדולה מאוד בעוצמתה ובאורות שיש בה, אבל כגודל האורות כך גודל החושך והנסיונות.
השטן מגן על התקופה הזאת מכל משמר לבל ינצל בה אדם מתאווה כזו או אחרת.
חכמי התלמוד אמרו על תקופת הגאולה יתי ולא אחמינה- שיגיע ולא אזכה לראותה, בגלל גודל הקילקולים והבעיות שיהיה בתקופה הזאת. אבל היה אחד רב יוסף, שהיה עיוור, והוא דווקא מהמקום הזה שלא רואה רק את המיימד החיצוני אלא מתסכל תמיד פנימה, הוא רואה את גודל התקופה ואומר יתיי ואזכה ואשב בצד הגללים של החמור. אתם מבינים.?? החמור- החומר של העולם הזה עושה גללים בכמות כזאת גדולה שאנשים יכולים לשבת ולהסתתר מהשמש- מהאור הגדול. והוא בגדלותו אומר עם החושך בתקופה הזאת כזה גדול זה אומר שיש שם אורות גדולים, ואני רוצה להיות חלק מזה.
אז שנזכה לראות את האור בתוך התקופה הזאת, שנזכה לאסוף את הניצוצות לתוך ליבנו. ושנדע גם אם נפלנו וגם אם נכשלנו דווקא בתקופה הזאת. ניתן לקום וניתן להמשיך הלאה.
בשורות טובות לכולם,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים, 1 שבוע #140691

טוב בוקר טוב חברים, שבוע טוב,
אנחנו עומדים בפתחו של שבוע שובבים שני.
שובבים כידוע הוא זמן מיוחד לתיקון הברית, לחיזוק הקשר לריבונו של עולם.
 הארי ז"ל מסביר שדווקא בשבתות אלא יש כוח לפעול כי אלו הפרשות של היציאה משעבוד (פגם הברית) לגאולה (החלמה וחזרה אל האני העצמי הטהור).
בשבועות הללו לצד הקדושה הרבה שיש בהם, יש גם המון נסיונות שמטרתם לברר ולהעמיק את הקשר שלנו לדרך ולריבונו של עולם. הנסיונות האלה מטרתם לרומם אותנו, בבחינת "נס להתנוסס" דווקא על ידי הנסיון אנחנו מבינים את מעלתינו וכך מתעלים לקומה הבאה.
ברוך ה' אני ניצב כאן מולכם עם 35 ימים נקיים. לא פשוט בכלל אבל כאשר הקב"ה זורק אותך לתוך מקווה כל כך גדול של התקופה הזאת, אני לא רוצה לצאת החוצה לרגע.
מודה ומתוודה, וכאן אני מזכיר את חטאי, ביום חמישי בלילה בעוד מדבר על חיזוקים ועל הצורך להיזהר בלילה ועל כך שכאשר יש עייפות וקושי עם האישה וכו', היצר מתעורר עוד ועוד, וכאשר אני מבין את גודל התקופה של השבת הראשונה של השובבים, ואחרי שהצלחתי להתפלל את כל התפילות ולקבל על עצמי עוד ועוד דברים, וזכיתי ללמוד תורה במתיקות גדולה, צצה ועלתה במוחי ובדמי הצורך לצפות בדברים שמזהמים את נשמתי.
אני עוצר כאן לרגע, ואומר אומנם אני כותב את הדברים אך לא מוכן שזה ישבור את רוחי ואת המאמץ הגדול. מה שעשיתי עד עכשיו הוא לא פחות ממדהים ואני לא מוכן לוותר על זה בגלל מה שהיה בלילה הזה. וזה חלילה לא בא להמעיט בחומרת המעשה, אבל כן חשוב לי להבהיר לעצמי שהמסע נמשך למרות הנפילה הזו.
אז חזרה לענינינו, ישבתי לי ב12 בלילה ונכנסתי לאתר לא צנוע למשך כמה דקות, הייתי שם בערך חמש דקות, וכאשר הבנתי שעוד חצי דקה שם, תגרור אותי למקום שהוא מבחינתי אל חזור, שהוא מבחינתי נקודה שאם אני עובר אותה כבר לא אוכל לשלוט בעצמי, החלטתי לסגור את המחשב, לשתוף פנים, לשתות כוס מים ולהיכנס לישון, בלי עיכובים בלי מקלחת בלי כלום, בלי שום פירצה שעלולה לאפשר לי להגיע למקום שאני לא רוצה להיות בו.
וברוך ה' בחסד ה' הצלחתי לעמוד בזה, וגם בלילה לא ראיתי קרי.
קמתי בבוקר מלא בכעס על עצמי וכמובן שזה יצא על סביבתי, במהלך היום הבנתי את הטעות שלי, והחלטתי להמשיך את היום בנחת וברוגע לא משנה מה יהיה.
ברוך ה' עברנו כמשפחה שבת טובה יחסית. וגם מוצאי שבת עבר בצורה מרוממת, עם לימוד תורה וארגון הבית בנחת.
תודה ה' על כל הטוב שיש לי, ועל כל החסדים שאתה עושה עמי.

ברוך ה' בשבת התחלתי לימוד משניות יומי ובלכה יומית, עוד מחיבות לאוסף, שבעזרת ה' תמלא את המצברים לקראת ימי החורף הבאים לקראת נשמתינו.
התחלנו ברכות, ובהלכה לומדים עכשיו ברוך ה' הלכות זימון.
מקווה להתמיד מכיר בחסרונות שלי ובחוסר היכולת להתמיד, אבל אני רוצה את זה, הנשמה שלי צריכה את זה, ואני חייב לה את זה על כל הייסורים שהעברתי אותה...
אז עכשיו אחרי שבוע שלא כתבתי כאן הנה אני כאן, לא הלכתי לשום מקום פשוט הייתי עסוק בלכתוב במקומות אחרים ולכן לא הגעתי לזה...


נקודה אחת שמעניינת אותי ואשמח אם תוכל לשתף אותי בדעתכם.
להרגשתי הפורום קצת הדלדל, קצת התעייף, פעם הייתי נכנס והיו המון הודעות מהמון שירשורים, והייתי נכנס ומתחזק ולומד המון. היום אני נכנס אחרי 6 ימים שלא הייתי ויש 4-6 הודעות חדשות בלבד.
זה כואב לי לראות את זה, וכנראה שלא כולם מבינים את המשמעות של הכתיבה והשיתוף כאן.
אז מי שקצת נכנס לתרדמת חורף, ואני אומר את זה באהבה גדולה ולא חלילה בביקורת, קדימה להתעורר, היצר עושה לנו בית ספר, והרדים אותנו יופי...

עד כאן להיום,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 11 חודשים #140766

ערב שבת קודש,
40 יום נקיים, מדהים ללא ספק, שבוע מדהים שעבר עליי, לא בכל המובנים אומנם אבל מבחינת התאווה היה מושלם.
במחקרים רבים מובא שכאשר אדם רוצה להרגיל את עצמו לדבר מסויים עליו לעשות את אותה פעולה למשך 40 יום ובכך זה הופך לקבוע והופך להרגל. הדבר כמובן מובא בדברים שיש בהם מעשה, כלומר אם תעשה תרגיל ספורט כל יום במשך 40 יום זה יהפוך להרגל ולחלק משגרת יומך.
חשוב שזה יהיה ברצף ללא הפסקות וחשוב שזה יהיה 40 יום.
כנ"ל לגבי אדם שרוצה להרגיל את עצמו בלימוד קבוע, קבע לעצמך 40 יום של לימוד של שתי משניות ומכאן ואילך יהיה לך יותר קל כי זה יהפוך לסוג של שגרה.
אז למה זה שונה? כי בריחה מתאווה זה לא מעשה מסויים שעושים. ולכן לא ניתן לומר את זה.
אבל אני כן יכול להגיד שאם אתה מצליח לבנות לעצמך חיים טובים ומלאים גם אם לא מנוצלים במאה אחוז אבל אתה שמח בהם, ואתה יודע להעריך את הדברים הטובים שקורים לך ביום יום, גם אם זה אומר שהתפללת מנחה ביחדיות שתי דקות לפני השקיעה אבל אתה שמח על כך שה' עזר לך לא לפספס את זה, אז מבחינתי זה טוב.
ככה לא נופלים לעצבות, ככה מתמלאים ונותנים לעצמך כוחות כדי ללמוד תורה בגדלות, כדי להתמודד עם מאורעות שקורים בבית. והכי חשוב בעיני להבהיר לעצמך שפגם הברית לא בא בחשבון, הוא לא אופצייה בכלל והוא לא קשור לזה שאני כועס על אשתי אז אני אפגום. מה הקשר?
התרגלתי כאן בפורום להבין שיש קשר ישיר, אבל אני חשוב שכדאי לקרוע את הקשר הזה, כי זה נותן פתח למחלימים ליפול, כי מה אני יעשה היה לי מריבה עם האישה.
אין קשר.
כמו שאדם לא יגיד היה לי מריבה עם האישה וקשה לי ואני עצוב אז אני אתאבד.
למה להתאבד אדם מבין שזה לא מתאים אבל לפגום הוא לא מבין?
כי לפגום ולנפילה בשעת כעס יש לגיטמציה, ולהתאבד זה מוגזם.
בקיצור שנזכה לעוד שבוע כזה ועוד שבת קדושה ומרוממת, וגם אם היא לא תיהיה מרוממת כמו שאנחנו מתכננים, לפחות שנדע לשמוח במה שכן יהיה, שתי משניות כמה הלכות, דבר תורה בשולחן.
לא נסתפק בזה כמובן, אבל בדיעבד אם זה מה שיהיה שיהיה לנו כוחות לשמוח בזה.
שבת שלום ומברוך
המתגבר.

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 10 חודשים, 4 שבועות #140818

היי חברים,
ברוך ה' התהליך הולך ומתפתח, יש ירידות אבל בעיקר עליות...
עכשיו ממרומי 44 יום אני מרגיש שצריך לטפל בעוד דברים כי העצבות פתאום מוצאת לה בית ביומיים האחרונים למרות שלא פגמתי בברית..
פעם זה היה מקור העצבות אצלי, אני פוגם- אני מתוסכל- אני עצוב- אני פוגם שוב וחוזר חלילה.
היום אני לא פוגם, אבל פתאום אני מוצא את שאר החסרונות שלי ואת הפגמים שעוד יש לי הרבה עבודה עליהם במקביל לשמירה מהתאוות וכו'.

אבל פעם הייתי מתחזק מהפורום, היום גם את זה כמעט ואין. ההודעה האחרונה שקיבלתי כאן בפורום הייתה לפני שלושה שבועות, מאז כתבתי חמש הודעות...

הכתיבה אומנם לא נועדה בשביל גל של תגובות אלא כדי לעבד את הדברים עם עצמי, אבל היה משהו בדחיפה של החברים שעזר.. בנוסף מאז שהייתי פה לפני 4 ימים נכתבו בפורום פחות מעשר הודעות ככה שגם להתחזק ולחזק כמעט ולא ניתן כי אין כמעט תוכן חדש בפורום... אני לא יודע מה קרה כאן בזמן האחרון אבל לפני חצי שנה הייתה כאן קבוצה די גדולה שרצתה להילחם בתאווה ועבדה ביחד ועודדה וחיזקה...וכרגע זה מרגיש כאילו או שכולם כבר נגמלו ועברו לאפיקים אחרים או שכולם נפלו והתייאשו...

אז בין כך ובין כך,
אשמח לשמוע את דעתכם ולשמוח בשמחתכם או לעודד אתכם בשעת הקושי שלכם..
כאן בשבילכם ושמח בעזרתכם 
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 10 חודשים, 4 שבועות #140819

אוהבים אותך! 
אני אענה רק על עצמי.. לא יודיודע מה קרה לאחרים.. 
אני מצאתי שהרבה יותר מחלים בשבילי לשתף חברים בטלפון או בקבוצות ווטסאפ והאנגאוטס שבה אני מזדהה בשמי הפרטי (בלי שם משפחה) ומכיר באופן אישי חברים,
אני משתף כל יום כמה חברים בטלפון ובמקביל משתדל לדבר עם הספונסר שלי כל יום ולעבוד איתו צעדים, 

מצאתי שהפורום הזה שאני חייב לו הכרת הטוב אינסופית! הוא בעיקר מקפצה בשבילי ולא הדבר האמיתי, 
קשה לי אישית לשתף ממש מה שעובר עלי עעם ניקים אלמוניים... 

אני יודע שיש כמה וכמה חברים בפורום שעברו מסלול דומה לשלי, 

אני לא יודע מה נכון לאחרים רק כותב את החויה שלי! 

אוהב אותך ומזדהה מאוד ! 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 9 חודשים, 3 שבועות #141225

ערב שבת קודש פרשת תרומה,
אין לי מילים לכתוב וגם לא לדבר,
מנסה להישאר עם הראש מעלה המים, אחרי 74 ימים נקיים, הגיעה הנפילה.
מאיפה? לא יודע, פשוט וקל, שתי דקות ונפילה..לא הספקתי לעשות שום שלב שום דבר, פשוט נפילה..
יש לי כמה סיבות ותירוצים, אבל זה לא הזמן וזה לא משנה..
מבחינתי אני ממשיך מאותה נקודה.
הקב"ה זימן לי בחודש האחרון כל כך הרבה אילוצים בחיים שלא היה לי שניה זמן לחשוב על התאווה.
 השבוע רציתי לכתוב שכל הימים הללו שאני צובר זה לא ימים של נסיונות וכו' אלא סתם ימים של מרתון לא נורמאלי של חיים...
הזמן קצר כרגע כי תכף שבת, אנסה להמשיך לכתוב במוצאי שבת..
שבת שלום לכולם,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 9 חודשים, 3 שבועות #141230

שבוע טוב חברים,
יום אחד נקי...כל כך מוזר לכתוב את זה וכל כך מתוק לכתוב את זה...
מוזר לכם לקרוא את השורה הזאת? נכון?
אני ינסה בשורות הבאות קצת להסביר..
בחודש האחרון אני נמצא ברכבת הרים נוראית.
אני במרוץ בכל כך הרבה חזיתות, אבל כל סממן של קדושה ויראת שמים הלך לו. אני אומנם לא חוטא ולא עושה דברים לא ראויים, אין לי שום חשק לתאווה אבל מצד שני גם שום סממן של קדושה.
אין תפילות אין תפילין, אין כמעט לימוד תורה..למה אני כותב כמעט, כי רק בשבתות אני מצליח ללמוד עוד ועוד כדי להשלים את ההספק השבועי שיושב לי על הלב. וככה אני מוצא את עצמי כבר כמה שבתות משלים כמה משניות שלא למדתי כל השבוע ולומד כמה סעיפים בשולחן ערוך.
ואתם יודעים מה הכי עצוב? שזה כל כך כיף לי וממלא אותי ובכל זאת יוצאת השבת ואיתה שקיעה נוספת בעולם החומר, בהשרדות של היום יום, עד שאין כוח לתפילה ותפילין ואין כוח לעצור ללמוד קצת תורה.
המצב הזה פשוט הדגיש לי כמה אני לא באמת גיבור שכובש את יצרו. פשוט לא היה לי יצרו.
פשוט לא היה לי תאווה במשך כל כך הרבה זמן..
לא היו נסיונות לא היה כלום..
ובתוך כל המצב הזה הצלחתי לצבור כל כך הרבה ימים נקיים, אבל הרגשתי שהם לא שלי.
ואז פתאום ביום שישי, נעצר לרגע מירוץ החיים. הילדים היו במסגרות ואני הייתי בבית, ולפני שמתחילים נקיונות לשבת ועוד, התיישבתי על המחשב.
באותו בוקר אשתי התקרבה אליה וחיבקה אותי והרגשתי שאני רוצה להיות איתה, אבל לצערי בגלל בעיה רפואית אנחנו לא יכולים להיות ביחד זמן מה.
אבל בגלל שהייתי במצב שממש רוצה פתאום צצה לי תאווה. חשבתי ללכת אליה ולהציע לה שרק ניהיה ביחד בלי כל המסביב רק לכמה שניות על מנת שהתאווה תרד, אבל היא כבר הייתה ישנה ולא רציתי להפריע לה.
חשבתי שהכל יעבור כמו כל החודש וחצי האחרון.
אבל זה היה יותר קשה, ופשוט נכנסתי לאיזה אתר, ומשם פחות מדקה כבר הייתי אחרי.
מסיבה לא ברורה נגיעה יחסית קלה  באיבר המין וגם די קצרה פשוט גרמה לי לגמור.
מבאס אני לא אשקר, מאוד רציתי להגיע השנה לפורים נקי לגמרי עם מעל מאה יום נקיים.. אבל זה לא הלך.
מצד שני אני מרגיש שאני חייב ליצור לעצמי קדושה והרבה.גם לימוד תורה וגם תפילה ובעיקר לשים לב לדברים הקטנים והחשובים.
אני יודע שיחד עם זה יגיעו גם נסיונות שהרי זה לעומת זה עשה ה', וכאשר הקדושה תעלה גם הנסיונות יעלו, מקווה שיהיה לי את הכוחות להצליח...
מתחיל היום ספירה חדשה אבל מרגיש ש71 הימים הללו ילוו אותי עכשיו ויתנו לי כוחות..
אין הדבר תלוי אלא בי,
המתגבר.

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

זמן ליצירת דף: 1.03 שניות

Are you sure?

כן