ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: דרכים לפרוק 286 צפיות

דרכים לפרוק לפני 6 חודשים, 1 שבוע #116985

זה פוסט פריקה.
אני כרגע בכל המנועים קדימה נפטר משלוש ההתמכרויות הכי גדולות שלי: מראות אסורים, סוכר, ובזבוז זמן במחשב.
מצד אחד אני מגיע להישגים חדשים, מעולם לא למדתי כל כך מרוכז וטוב בישיבה, מעולם לא הצלחתי ךהמשיך קדימה למרות הייאוש.
אבל יש ייאוש וקושי, והוא הרבה, אני ממשיך לתפקד, אבל מרגיש שוקע.
אני לומד בישיבה, עושה פסיכומטרי, עובד עם נוער מיוחד, מתחזק בית ובנוסף לכל זה נלחם בהתמכרויות שלי.
הבעיה היא שאין לי איך לפרוק מתחים, עצבים ושאר ירקות.
אשתי לא מבינה עם מה אני מתמודד, לכן מאוד קשה לה להכיל אותי בשבועות האחרונים. אני לא מוצא דרך חיובית לפרוק, בינתיים עוד לא נפלתי, פשוט אגרתי, וזאת תחןשה רעה.
קשה לי מאוד, אשתי חושבת שאני סתם "בורח מהבעיות שלי", אבל מהפסיכומטרי אני אולי מנסה לברוח, טיפה מהעבודה, אבל זה רק כי המאבק עם הבעיה האמיתית מתיש אותי לפעמים.
אני לא יודע מה לעשות, אשמח לעצות.

תגובה: דרכים לפרוק לפני 6 חודשים, 1 שבוע #116986

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 217
קדושה_אני_מבקש כתב on 12 מאי 2019 20:07:

זה פוסט פריקה.
אני כרגע בכל המנועים קדימה נפטר משלוש ההתמכרויות הכי גדולות שלי: מראות אסורים, סוכר, ובזבוז זמן במחשב.
מצד אחד אני מגיע להישגים חדשים, מעולם לא למדתי כל כך מרוכז וטוב בישיבה, מעולם לא הצלחתי ךהמשיך קדימה למרות הייאוש.
אבל יש ייאוש וקושי, והוא הרבה, אני ממשיך לתפקד, אבל מרגיש שוקע.
אני לומד בישיבה, עושה פסיכומטרי, עובד עם נוער מיוחד, מתחזק בית ובנוסף לכל זה נלחם בהתמכרויות שלי.
הבעיה היא שאין לי איך לפרוק מתחים, עצבים ושאר ירקות.
אשתי לא מבינה עם מה אני מתמודד, לכן מאוד קשה לה להכיל אותי בשבועות האחרונים. אני לא מוצא דרך חיובית לפרוק, בינתיים עוד לא נפלתי, פשוט אגרתי, וזאת תחןשה רעה.
קשה לי מאוד, אשתי חושבת שאני סתם "בורח מהבעיות שלי", אבל מהפסיכומטרי אני אולי מנסה לברוח, טיפה מהעבודה, אבל זה רק כי המאבק עם הבעיה האמיתית מתיש אותי לפעמים.
אני לא יודע מה לעשות, אשמח לעצות.


להגיד לך את האמת, אני ממש אוהב להיכנס למצב שאתה מתאר. הדבר היחיד שאני שונא זה לצאת ממנו.
אני יסביר - אני יודע שמה שאתה מתאר זה שלב בלתי נמנע בדרך להצלחה, סוג של תחושה של ביאוס, חוסר הצלחה, שום דבר לא הולך, אף אחד לא מחייך אליי, אפילו הכלבים נובחים עליי, בעבודה שונאים אותי, בפסיכומטרי אני מרגיש טיפש, בעבודה אני מרגיש מגוחך ובישיבה אני מרגיש אחרון.

כל התחושות הללו, שאתה מרגיש ? כל התחושות הללו, שכואב לך מהם ? אתה חושב שאני מרגיש אחרת ממך ? אני לא, אני מרגיש אותו דבר.
אבל אני מחפש את זה, מתפלל לזה, מתפלל שאני ייכנס למציאות ה"קשה" הזאת, שאני ייכנס ל"סערת האבנים" הזאת שמכים אותי ופוצעים את בשרי החי. למה ? כי אני יודע דבר פשוט אחד - זה מקדם אותי, זה מביא אותי קדימה, בזכות זה אני גודל, בזכות זה אני צומח, ובזכות זה אני מקבל התמכרות מבני אדם, אני מתבייש להודות בזה, אבל זה נכון - כשאני מתקדם, אנשים מעריכים אותי יותר, ואני ממש צריך את הסמים האלה, את האישור הזה מהחברה שאני שווה יותר, שאני יותר טוב, או את האישור הזה מעצמי לעצמי שאני יותר טוב מרובם.

תאר לך מישהו שיודע שאם יכו אותו עד זוב דם הוא ייזכה לשכב עם אישה, אז ככה זה בערך איתי, רק שה"לשכב עם אישה", מוחלף ב "יעריכו אותי יותר".

אז הנה העצה שלי, ואולי זאת לא עצה, אני לא יודע - אבל אם תזהה את העובדה שהדרך היחידה בשבילך היא שיעריכו אותך יותר, היא להתקדם ב"כל המנועים" בדברים שהזכרת, ואם תזהה את העובדה שהדרך הבלתי נמנעת לעשות כן, היא לעבור דרך כל היסורים הללו שתיארת, אני חושב שאתה תחזיק מעמד בסערה הזאת.

שים לב - זה עצה מסוכנת, אני בעצם מבקש ממך להתמכר להערכה של בני אדם, על מנת להחזיק מעמד במה שאתה מתאר, תיקח את זה בחשבון.
אבל ביקשת עצות, אז קיבלת אחת.

(זה למה אני כל כך שונא את ההתמכרות שלי לפורנו - ההתמכרות הזאת הורסת לי את ההתמכרות השנייה, של הערכת בני אדם, כי כל פעם אני נכנס למציאות הזאת של התקדמות וכן, גם כאב וקושי, ושמח כי אני יודע שאני בדרך להצלחה, ואז יש תסכול כי פתאום משהו נכשל במנגנונים שהצבתי להגביל את ההתמכרות שלי לפורנו)

אולי אני טועה וזה לא הדרך, אבל מהניסיון שלי בחיים - לא משנה אם אתה אוהב ללמוד תורה, או ללמוד מקצוע, או להתנדב, אתה חייב לקבל "סם" כלשהוא על מנת שזה יחליק לך בגרון - למשל אם אין משכורת לרופא, הוא לא יילמד רפואה ולא משנה כמה הוא אוהב לעשות ניתוחים. ואם מישהו יילמד תורה ולא יקבל בחברה שהוא חי בה הערכה על כך (שהרי כסף הוא לא מקבל הרבה... ), אז הוא לא ימשיך ללמוד. ככה זה.

אני יישמח לשמוע מאנשים כאן מה דעתם על מה שכתבתי. האם יש דרך לאהוב את הדבר לכשעצמו - לאהוב מספיק את המקצוע, את התורה, או כל דבר לכשעצמו, כך שזה יספיק על מנת להצליח לעמוד בכל הקשיים שקדושה_אני_מבקש הצליח לתאר כל כך טוב ?

תגובה: דרכים לפרוק לפני 6 חודשים, 1 שבוע #116987

  • מודרני-שנלחם
  • מנותק
  • חבר חדש
  • נלחם בכל הכוח ולא נוטש את המערכה!
  • הודעות: 8
קודם כל מעריץ אותך על הדרייב המטורף להילחם בכל ההתמכרויות הללו! שלושה עניינים קשים ומרים הזכרת ואת כולם אתה מתכנן להכות. הם עוד ייפלו בפניך! 
בקשר לייאוש והקושי - אין לך מושג כמה אני מזדהה אתך...
מרגיש ממש כמוך - מעין סיר לחץ פנימי שרק מתמלא עם הזמן וגורם לפחד שכל הזמן מקנן במוח: "מתישהו, זה יתפרץ... זה יקרוס". הפחד הזה גורם לי להרגיש נורא עם עצמי ואין לי אף אחד לשתף! בדיוק כמוך! אנשים אחים אנחנו, אז קודם כל חיבוק גדול - אתה לא לבד!
דע שלפי מה שקראתי - מאמרים מקצועיים ותגובות של אנשים מנוסים פה בפורום - זה מצב שהוא אופייני וצפוי לתקופה הראשונה של הגמילה. אחרי כמה "ימים של חסד" - מתחיל הקרב! ואז אנחנו נלחמים בכל החזיתות, גם מבחינה פיזית - לא לחזור להרגל וההתמכרות שהגוף מתגעגע אליהם, וגם מבחינה נפשית - לא לשקוע בדכדוך, ייאוש ותחושת בדידות. כי כל התחושות האלה הן חלק מתהליך הריפוי! כך המוח בונה נתיבים חדשים להתניות של עונג וסיפוק - ע"י שהוא מורעב ומתייאש בעל כורחו מנתיבי הסיפוק המוכרים שלו. ברור שזה גורם לתחושות רעות וכואבות מאוד אבל עלינו לדעת שזה כאב של תרופה והוא לא נשאר לאורך זמן.
דמיין שזה כמו אימון כושר, מאמן מקצועי אמר לי פעם שהכאב שחשים כאשר מאמצים שריר לאורך זמן הוא כאב של בניית השריר וחיזוקו. כך גם המוח שלנו משדר מסרים של מצוקה ושקיעה נפשית אבל באמת הוא בונה את השריר הנכון של הסיפוק.
עד כאן חיבוק וחיזוק - לעצמי כמו לך.
בקשר לדרכי הפריקה - צריך לאמץ לך איזה תחביב או פעילות שאתה אוהב - אולי אפילו מימי הנערות המוקדמים שתוכל להשקיע את עצמך בו (לא מחשב - כפי שהעדת שאתה מפסיק איתו) - ספורט והתעמלות זה מעולה או כל סוג של יצירה - כתיבה, ציור, הרכבת דגמים, אלקטרוניקה וכדומה.
יש לי אח שהיה מכור למשחקי מחשב ובגיל 30 הפסיק אתם ועבר לבנות דגמים של כלי רכב, הוא מעיד שזה עוזר מאוד.
באופן כללי אי אפשר לפרוק לחץ ומתח על ידי דברים שמוטלים עליך בכל אופן כמו לימוד תורה במקרה שלך (ושלי) או עבודה או האישה, נסה למצוא משהו שתוכל לעשות ותאהב חוץ מכל אלה, משהו שאתה לא חייב לעשותו.
מניסיון שלי הליכה או ריצה יומית עם הספקים ויעדים שאתה מציב לעצמך ומתקדם בהם יכולים להביא לסיפוק ורוגע. הלוואי והיה לי בימים אלו את הזמן הפנוי לעשות את זה...
רוב שמחה ורוגע!

תגובה: דרכים לפרוק לפני 6 חודשים, 1 שבוע #116990

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3891

 ההפתרון בשבילי, להיפגש עם חברים,
לפעמים אני יושב שעות עם חברים כדי לפרוק מתחים,
מה לעשות, אני סובל מהתמכרות חזקה, והתאווה קורצת לי,
כמו שכתבתי לחבר אחר מקודם, יש סיכוי שזה תהליך גמילה, הגוף ילמד שהוא לא מקבל את הפורקן המיני, ויבאו זמנים יותר קלים,
באהבה, תמשיך לשתף, תנסה למצוא חברים מהפורום, הם ישמחו לעזור לך.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: דרכים לפרוק לפני 5 חודשים, 3 שבועות #117052

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 795 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1667
חיבוק!
  • עמוד:
  • 1
אחראים כללים: testchart1, למען הסדר הטוב
זמן ליצירת דף: 0.31 שניות

Are you sure?

כן