שלום חברים,
נפלתי שוב.
חג החנוכה מסמל אור גדול, אולי כזה שאני מחפש שנים רבות מאוד בחושך של חיי. אני למעלה מ 30 שנה, חי חיים כפולים כמכור. יש לי קושי גדול מאוד להכנע ולקבל את מצבי. זה לא שאיני מודה שאני מכור, נהפוך הוא אני סקסוהוליסט ויודע זאת היטב, איבדתי את השליטה על חיי, אני נמצא עמוק בחרא, אך מסרב לצאת ממנו. לחיות בפיכחון זה דבר מבחינתי שהוא לא אפשרי עבורי, קשה לי מאוד לדבר עם אלוהים ויש לי אפילו מעט טינות בנוגע אליו. אני שתמיד דאגתי ודואג לכל העולם, נשארתי עמוק בבוץ ולא טיפלתי בבעיותיי שלי. המחלה הארורה הזאת פגעה וממשיכה לפגוע בכל תחום בחיי, כלכלית, יחסי אישות, בעבודה ובמשפחתיות, כמובן גם בבריאות הנפשית והפיזית. קשה לי מאוד לראות את עצמי ללא השימושים, מנותק מהמציאות, חי לי בעולם של פנטזיה ודימיונות. השימושים הפכו להיות חלק בלתי נפרד ממני, ככה לפחות מרגיש לי רוב הזמן. גם הידיעות הרבות שלי בנושא המחלה וההחלמה לא עוזרות לי. אני צריך כוח גדול ממני שיעזור לי להחזיר את השפיות לחיי. אני רואה שוב ושוב שמכור שנמצא מספיק זמן בתוך ההתמכרות, מאבד אחיזה במציאות ומתחיל לחיות בעולם מקביל, שלאט לאט הופך להיות עבורו מרכז העולם. אני שונא את מי שאני כמכור ולמרות שיש בי דברים טובים, קשה לי מאוד לראות אותם באור חיובי. הלקאה עצמית היא חלק ממני. אני חולה שליטה ובגלל זה, אני נופל הרבה. בכל פעם שדברים לא קורים כמו שאני רוצה, אני בורח לשימושים. המחלה שלנו ערמומית ומתפתחת מאוד עם השנים, היא תעשה הכל בשביל להרוג אותנו וזאת לא סתם סיסמה. כתבתי פה שוב כדי להוציא את אשר על ליבי, לא היתה עכשיו נכונות לחייג לחברים בערב חג חנוכה, שזה ערב שמח וחגיגי ולשתף אותם בחרא שאני נמצא. יש לי טינות רבות לחברים ותיקים שלא היו מוכנים להיות ספונסר שלי, בגלל שאין לי מספיק זמן ניקיון. האמת היא שהבעיה היא בי ולא באחרים. תבינו, אני מרגיש מת מהלך, אין שום שמחה בחיים כמכור, בצל המחלה הכל נראה שחור משחור, גם הדברים הטובים נראים גרוע מאוד. כל מה שיש לי בעולם, ויש לי הרבה למען האמת, לא שווים דבר. כאשר אני משומש ונמצא בתוך הסם שלי, אני מחוק לגמרי. איני מרגיש שום הנאה או שמחה בשום דבר בעולם. גם בספרות רשום במפורש, ששום אישה או דבר חיצוני לא יכול למלא את החור שיש לי בלב, רק התעוררות רוחנית יכולה לעשות זאת. אלוהיםםם..אלוהייםםם..אתה בעל הניסים והכוחות, אנא ממך שלח מזור למחלתי, קח אותה ממני, או קח אותי אליך...חיי אינם חיים ככה... אנא ממך רק אתה יכול להושיע אותי מן המיצר בו אני נמצא. אין לי כוחות לבדי,המחלה גדולה ועצומה ממני, אך היא קטנה מאלוהים. אין לי דמעות או עצב על מצבי, מזמן כבר הפסקתי להרגיש רגשות, כנראה שככה זה אחרי המון שנים של צריכת סמים(למרות שהסם שלי הוא תאווה). אני פשוט מיואש לחלוטין. אולי אלוהים ישמע את תפילתי והחג חנוכה הזה, יהיה גם עבורי חג של גאולה, חג של יציאה מעבדות ומאפילה לאור גדול. חג שמח אוהב אתכם.
