גוני היקר -שיהיה לך הכי טוב שבעולם
תרגיש חופשי להתקשר
אתה עדין חיב לי ולהושיעה ארוחת צהרים משותפת

ברור!

לילה טוב חברים ולוחמים יקרים

משוש חיי ידידי היקר ,כואב מי מאוד לקרוא על הנפילה ,  אוהב .
ושוב כואב לי לקרוא את דבריך גוני יקר, אני ממש לא מרגיש שאני נמצא במועדון חלשים , אלא במועדון גיבורים , ואני גאה להיות פה , זו זכות בשבילי מצד אחד , וחובה מהצד השני  ,
מאחל לך בהצלחה בכל דרך שתבחר ,

ואשתף בקצרה ממה שקורה איתי ,
ב"ה היה לי עבודה היום , וגם מחר יש לי , עדיין לא קל לי לוותר ולהיכנע ברחוב מול כל ה.....  אבל יודע שאני חייב לתרגל וללמוד להיכנע גם שם .. כי זה עלול להפיל אותי .
מודה לקב"ה על 49 ימי נקיון , בלעדיו בשום אופן לא הייתי מגיע לזה , ובכלל לא הגעתי למס' הזה מאז היותי נער ,
תודה רבש"ע
  ותודה חברים יקרים

אוהב

אני אסביר למה התכוונתי. כשאני קורא כאן כל הזמן על אנשים שרק נכנעים ומייחסים כל מה שהשיגו לכוח חיצוני, ושהם חולים חולים חולים - קשה לי מאוד להזדהות עם גישה כזאת. זה אולי מצריך הרבה כוחות כדי להיכנע, אבל מריח לי מזה ריח של מסכנות, של "שמאטע", ולא של גיבור שנלחם. בעיקר בעיקר מפריעה לי ההתעסקות המתמדת עם החולשה, עם ההכרה המתמדת ש"אני חלה אני חולה אני חולה". נשגב מבינתי איך אפשר להעצים ככה את הכוחות הטובים שכל אחד מאיתנו בורך בהם, ולהפסיק להתבוסס בחולשה ובשפלות.
יכול מאוד להיות שאני אומר את כל הדברים האלה מחוסר רצון פנימי להשתנות, ואולי מפחד לשינוי. מכיר באפשרות הזאת. אבל באמת ניסיתי להשתמש במינוחים שרצים כאן, לדבר את השפה, והרגשתי ניכור גדל והולך. מה לעשות.
חשבתי על זה שוב קצת במהלך היום, אחרי כל מיני סיפורים של יום הזיכרון שקראתי ושמעתי. יכול להיות שהמאבק הזה הוא מסוג שונה, הרבה פחות הירואי, כמו נגיד של סוכן סמוי שמושתל במשך הרבה שנים במחנה היריב ורק ברגע המתאים מבצע את הפעולה הקריטית שבשבילה הוא נשלח. העבודה היומיומית נורא אפורה ומתישה, ורק התוצאה תתן את המשמעות לכל ההכנות המתישות. הקושי הוא לשמור על הראש מעל המים עד לרגע הגורלי.
אז ככה: יכול להיות שתחשבו שאני לא ממש יציב נפשית או קצת קוקו, אבל לא אכפת לי. נראה לי שלא אקבל על עצמי 90 יום, חודש או אפילו שבוע, כי לפי הניסיון שלי אין לי כוחות מתאימים לעמוד בפרק זמן ארוך כזה. אני מסכים שתצרפו אותי לטבלה מחדש, אבל רק למחר (היום כבר התחיל בנפילה). אני אקח מהתכנית הזאת מה שמתאים לי ומה שארצה, ורק בזמן שיתאים לי. את כל הדיבורים על כניעה, חולשה ומחלה אני מסנן וזורק לכל הרוחות. לגבי הטבלה של יום רביעי - אעדכן אתכם מחר או מחרתיים אם זה רלוונטי. ככה אחליט כל יום מחדש אם אני בכלל מעוניין.
ודורון - יהיה לי לעונג לפרוע את החוב של הארוחה אתכם. רק שלח הודעה מספיק זמן מראש

בהצלחה גוני היקר
בכל דרך שתבחר ללכת , שתגיע לאושר בעזרת ה'
אוהבים

אוהבים אותך גוני,
קצת כואב לי מה שכתבת,
מרוב רצון להיות חזק, הובסתי הרבה יותר חזק,
אני דווקא חש מתיקות בהודאה בחולשתי,
זה מרגיש לי יותר קרוב לאמת שלי.

תצליח בדרך שתבחר לך,
אוהב אותך
אינאונימי

גוני
אני מעדיף להיות שמעטא נקי,
מטוקסידו מלוכלך,
מה עוד שמובטח לי
שעוד בטרם נעבור את מחצית הדרך (קרי צעד 9)
ה"שמעטא" יהפוך לטוקסידו עם פפיון
מוטי

מוטי, שאלה,
האם טרם נעבור חצי הדרך לא אמור להיות צעד 5?
כי הדרך שנים עשר צעדים המה. והחמישי הוא טרם השישי.

זו רק שאלה טכנית של הבנה.
אמשיך לעבר חצי הדרך גם אם לא אקבל תשובה מספקת.

גוני -איזה כייף שחזרת-
לא הייתי בפורום כל היום
ורק עכשיו ראיתי
אל תדאג אתה לא קוקו
אני עזבתי וחזרתי מהפורום  10 פעמים
ביומיים האחרונים
מחר חופש והטבלה תפורסם ברביעי
נא לא ליפול עד אז

הושיעה
תיקו

כנראה ששלושת הצעדים האחרונים הם יישום התוכנית בחיים,
עד אז לא מובטחים אנו,
כי אם שבלי צעד 9 חוזרים לשימוש ( מפי ספונסרי)
אללי לי
מוטי

גוני, טוב לראותך כאן, יפה דרשת, אני משתדל להציע בפוסטים שלי לקחת את מה שמתאים ואת השאר... שיהיה לך בשלווה.

ולמוטי והושיעה, אותי לימדו 'שמחצית הדרך' מתכוונת למחצית מהאנשים שבפניהם אני אמור לעשות את הכפרה של הצעד התשיעי... 
מרגע שאני מתחיל את הצעד התשיעי, עוד לפני שאעבור את מחצית הרשימה שערכתי בצעד השמיני..

התייחסות של סיכום ביניים להצעות הקודמות מופיעה בספר הגדול של AA (עמ' 64) לאחר הצעד החמישי...

בהחלמה.
 

למענטש היקר!
התחושה הזאת מאוד מוכרת לי כבר הרבה זמן מסתבך עם העניין הזה!
מתפלל לה' שיקח את זה ממני
בהחלמה רבה מכל הלב...

בס"ד



:'( :'( :'(

אסירות היקר - האם אמרתי לך לאחרונה שאתה ענק
תודה גם על הטיפ בפרטי
כמו שאמרתי לך כבר כמה פעמים
משום מה הטיפים שלך מחלחלים אצלי לאט
אבל חודרים עמוק

מיאני,
תודה על ההזדהות,