ברוכים הבאים, אורח

נושא: יומנו של ג'יימס 4085 צפיות

תגובה: יומנו של ג'יימס לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102211

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

שבוע טוב וקיץ שמח חברים.

תמיד הקיץ זה זמן לחגוג ואכמ״ל... השנה זה קצת מפחיד אותי אבל כל יום רק להיום.

אסירות תודה על פסח מחובר מפוכח נקי ושלוו שלא חשבתי שיש לי כזה החלמה במלאי... היה מדהים ולא מובן מאיליו.

תודה לך אבא.


היום אחרי כל השבוע המפוכח והמחובר הזה יצאתי לרחוב וואלה לא הלך טוב. לא מעדתי ולא פעלתי על מבטים שניים חסד אלוקים, אבל זה ממש היה קשה, ממש היה לי מלחמה. ממש רציתי ללגום ולהתאוות וזה מאוד מאוד הפריע לי איך זה יכול להיות הרי אני מפוכח שבוע...?


ואז נפל לי האסימון.... 
אם אני חושב שאני יכול ואני יעשה ואני יצליח ואני יפעל אז באמת אני לא משחרר לאלוקים ואני עדיין מנסה לנהל את העולם. הבנתי שגם בתוך השיחרור יש לי שליטה... 
ולכן אני עושה את שלי והוא עושה את שלו. אין שום הבטחה שהשיחרור יקרה, אבל זה כבר לא הבעיה שלי... זה העבודה שלו. 
מה שעובד בשבילי זה לעשות באמת את שלי ולשחרר לגמרי ולהגיד לו את זה גם כן... להגיד לו רצונך ייעשה ולא רצוני.


האמת שתוך כדי כתיבה פתאום עלה לי משהו שמסביר את ה״התקף״ תאווה שהיה לי היום. היום לא הייתי מפוכח כמו שבוע שעבר, חיפשתי תאווה בבית ואם להיות כנה במאה אחוז קצת פעלתי על זה, הייתי די ממוקד על לקיחה ופחות על נתינה... קצת יותר מידי יוזמה שלי... רק קצת. אבל האבק תאווה הזה, המשהו הזה, ה״רק קצת״ הזה לא טוב. לא טוב ב-כ-ל-ל.

אני צריך לזכור ולהתנהג שתאווה זה רעל בשבילי, רעל - לא לוקחים קצת... שמים בפח הכי רחוק ומהר שניתן כדי לא להיפגע מזה. והיום קצת שיחקתי עם זה, הרחתי את זה נגעתי בזה שאפתי קצת אדים של זה.... זה נכנס בי... ודבר אחד לימדו אותי פה, אני לא (!!!!!!!) יכול ״להתאוות כמו ג׳נטלמן״... אני לא יכול לשלוט בזה, אני לא יכול להנות מזה, אני איבדתי את הפריווילגיה הזאת ואני צריך כניעה מושלמת.

 אם אני לא נכנע לגמרי אז פתאום אני ימצא את עצמי יותר ויותר עמוק, יותר מתאווה, יותר מבולבל, יותר חשוף, יותר פגיע, כי כבר טעמתי קצת... וזה מאוד מסוכן.

אני מבקש ממך אבא רק להיום, רק להיום תן לי כח לוותר על התאווה לגמרי לשחרר את זה להרפות ולתת לך לנהל את העולם.

רק להיום אבא.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

תגובה: יומנו של ג'יימס לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102229

  • צריך חבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 366 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 512

גיימס היקר 
לי היה שבוע מטרוף בצד הפחות טוב
אבל המתנתי כל הזמן עד שאסכים בכנות מלאה לשחרר את אחיזתי בתאווה זה לקח זמן אבל בסוף זה קרה

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

500 ימי ניקיון בחסד אלוקים!!! לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102340

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

שלום חברים אני רוצה למסור אסירות תודה. 

היום אני מציין 500 יום נקיות... בחסד אלוקים גדול אני עדיין נקי רק להיום.

יש ימים מפוכחים יותר ויש פחות, יש מחוברים יותר ויש פחות, יש מעידות יש מבטים שניים, אבל בסה״כ בעזרת אבא אוהב ספונסר חברים והתוכנית אני חש שאני משיג ״ניצחון גובר והולך על התאווה״.

לא מובן מאיליו בכלל. אבל אפשרי. זה לא הבטחות מוגזמות, זה מציאות.

אני רוצה להזכיר לעצמי שתאווה זה רעל ואני לא יכול ״להתאוות כמו ג׳נטלמן״ וגם אם נדמה שאני אמות אם אני לא ישתמש או יפעל על הפגמי אופי שלי זה לא נכון בכלל.

ואומנם ״הרגשנו שאנחנו הולכים מקצה הצוק אל האבדון, אבל עשינו את הצעד ובמקום להרוג אותנו הכניעה הרגה את האובססיה! צעדנו אל תוך האור, אל דרך חיים חדשה לגמרי״...

והדברים ממש כך ואני מבקש מאלוקים שיעזור לי הלאה כל יום רק להיום לעשות את הפעולות הנכונות והשאר להשאיר בידים שלו.

תודה לך אבא על אור דרך ומציאות מדהימה, תודה לכם שאתם איתי. אוהב אתכם מאוד... ג׳יימס.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: 500 ימי ניקיון בחסד אלוקים!!! לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102342

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2900

זהו.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc, פשוט שמח

תגובה: 500 ימי ניקיון בחסד אלוקים!!! לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102345

  • לא לבד
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 157

איזה כיף לקרוא את המילים המאירות שלך 

ממש מעורר השראה ונותן תקווה - תודה לך

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

תגובה: 500 ימי ניקיון בחסד אלוקים!!! לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102350

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 4004 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3366

ברכות.
זה רק ציון דרך.
החשוב, זה הדרך.
רק להיום. יום. אחד. היום.

חיבוק

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc, אסיר יצרי

תגובה: 500 ימי ניקיון בחסד אלוקים!!! לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102352

  • צריך חבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 366 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 512

מזל טוב ענק

נערך לאחרונה: לפני 7 חודשים, 1 שבוע על ידי צריך חבר.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

תגובה: 500 ימי ניקיון בחסד אלוקים!!! לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102366

אני שמח בשבילך.
אני שמח שהבנת שאתה לא צריך לקחת את הימים הנקיים שהיו לך ולהשליך אותם לפח.
זה אבא שאוהב אותך.
ביום שהתחברתי לכוח העליון שלי, הרגשתי באותו זמן שהוא גם היה איתי במהלך הדרך של המחלה.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc, גיימס

תגובה: יומנו של ג'יימס לפני 7 חודשים, 1 שבוע #102371

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

תודה רבה חברים על העידוד והתמיכה. תודה שאתם איתי פה בדרך. 
אסירות תודה על שפיות נכונות והחלמה, אסירות תודה על יכולת להודות בטעויות שלי, אסירות תודה על נקיות והחברותא. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

הסבלנות של התאווה והעבודה שלי... לפני 7 חודשים #102502

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

שלום חברים.

היום קיבלתי תזכורת מדוע אני לא יכול רק ללגום, מדוע אני לא יכול רק קצת, מדוע אני לא יכול ״להתאוות כמו ג׳נטלמן״.

המילה ״רק״ מותר להשתמש איתה רק להיום...

ואסביר:
חויתי יום לא כל כך מפוכח היום.
זה התחיל אתמול בלילה שהיו לי טינות על אשתי, היא דיברה על הכאב של ההתמכרות שלי ואומנם בחסד אלוקים הייתי שם בשבילה אבל בכל זאת ואולי עקב זאת (צריך ללמוד לתת...) התמלאתי כולי בטינות ואכמ״ל.

בתחילת דרכי לא ייחסתי קשר וחשיבות לטינות (בספר הגדול כתוב שיותר אלכוהוליסטים מתו מטינות מאשר אלכוהול...), היום אני יודע שתוך שתי דקות בערך אחרי הטינות אז צצה לה התאווה, ואני ככה באמת מתחיל להרגיש את התאווה... זה היה ממש לפני שהלכנו לישון. עכשיו לישון בשבילי מפוכח זה לא פשוט כי בשבועיים האחרונים כל פעם שאני עוצם את העיניים שלי מיד עולות פנטזיות אבל בחסד אלוקים שממש לא מובן מאיליו אני מצליח להתפלל על זה ולמסור את מחשבותי לאלוקים ואני משתחרר מזה, זה ממש עובד! 20 שניות אחרי התפילה שלי אני שוכח מזה... ממש נס.

ועכשיו כבר לפני השינה ותוך כדי סיום דבריה של אשתי אני מרשה לעצמי ללגום קצת... מועד עוד קצת הרבה זמן כבר לא מעדתי ככה... ואז אני ככה תופס את עצמי מפסיק וזז לישון...

הבעיה - שיש לי פנטזיות עכשיו.

אז ניסיתי לעשות כמו שתארתי, אבל זה כבר היה חזק יותר, התאווה היתה ״מוזנת״ בדלק של טינות וזה לא עבר לי עם הפעולה הזאת. איכשהוא אני ככה אומר לעצמי ״אם אלוקים לא משחרר אני יכול לפנטז... זה בעיה שלו...״ כמה פנטזיות ברמה יותר עמוקה אחרי זה - תופס את עצמי נזכר שאני אחראי על ההחלמה שלי ושאם אני לא מתרגם את התובנה הזאת למציאות אני מועד עוד...
אז אני משתף חבר פותח מעגל ומתפלל בסוף נרדמתי בסדר.

ויהי בבוקר ״ותפעם רוחו״...

משהו בבוקר שאחרי מעידות עושה כזה אלרגיה...סוג של אביב... עושה פעולות בוקר אבל קשה המצב פותח מעגלים מתפלל לאלוקים אפילו קפצתי לאמא רחל להגיד לה שאני סקסהוליסט (תמיד רק התפללתי לעזרה לא יצאתי מהארון של המכורים עדיין...) וחזרתי לאיזור שלי. אני נמצא בסופר ומתחיל להידלק... אני תופס כמה מבטים טובים, מפה לשם אני ממש לומד סוגיות לעומק וד״ל, מבטים עפים לכל עבר, ״שניים ושלישיים תעשינה״...
תופס את עצמי ופותח מעגל, קצת מאוחר אבל חייבים להפסיק.

תוך כדי שאני כותב עכשיו את מה שאתם קוראים אני עדיין ״תחת ההשפעה״... יש בי עדיין מן הסם הזה... מחפש תאווה בבית...

והנה המסקנות שלי:

1- אין דבר כזה בשבילי להתאוות כמו ג׳נטלמן. אני פשוט לא ג׳נטלמן, אני חולה מין... אני איבדתי את הפריווילגיה לשלוט בכמויות של השימוש שלי.

2- זה לעולם לא נגמר בלהתאוות קצת... זה תמיד גורר אחריו עוד ועוד. בכמות ובאיכות. ולא בא לך לשתות קצת בא לך לשתות הרבה הרבה... וגם אם תפסיק עכשיו בעוד כמה שעות זה יעלה לך משום מקום. תכלעס, זה לא משום מקום וזה בעצם המסקנה השניה - זה נשאר אצלך בדם ובנפש לזמן ממושך...

3- זה קראתי היום בבוקר (כמה אירוני... או אולי חסד אלוקים!?) ״התאווה היא סבלנית״. בבוקר לא כל כך הבנתי מה הכוונה, עכשיו אני מבין... אם אתה לוגם עכשיו מחר בבוקר/בלילה שבוע הבא אתה תמשיך עם זה... וזה בא אליך בהפתעה.

4- לא משנה כמה זמן אני נקי וכמה מפוכח אני יהיה וכמה וכמה וכמה כל כמה זמן אני לא יהיה מפוכח במאה אחוז, אני אמעד, אלגום, אפספס, אבל כל זה בסדר בתנאי אחד - שיש ״ניצחון גובר והולך על התאווה״ שכמובן מגיע רק על ידי עשיה תמידית של פעולות והחלמה, כל יום רק להיום.

קלי, תן בי את היכולת לזכור את זה כל יום רק להיום.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

נערך לאחרונה: לפני 7 חודשים על ידי גיימס.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: פנימה, tc, שמח בחלקו, שמעון3, brhvkh

תגובה: יומנו של ג'יימס לפני 7 חודשים #102506

  • שמעון3
  • רצף ניקיון נוכחי: 204 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 50

כל הכבוד על הכנות
כייף לראות מישהו שהוא כבר בהחלמה ועדיין צריך תזכורות זה מכניס לפרופורציה 
אוהבים 

המשתמשים הבאים אמרו תודה: גיימס

תגובה: הסבלנות של התאווה והעבודה שלי... לפני 7 חודשים #102508

  • צריך חבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 366 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 512

גיימס היקר 
אני רואה שבן הזמנים נותן לך כח לחזור לילדות לעבר למגלשות

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

תגובה: יומנו של ג'יימס לפני 7 חודשים #102662

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

למדתי איזה ספר והוא מסביר מה קורה עם המצורע ומה התיקון ואיך זה קשור לזמנינו ללא בית המקדש וזה העיף אותי כי זה ממש מדבר על התוכנית שלנו... רוצה לכתוב על זה אבל לא מסודר לי בראש עדיין. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: tc

שינוי גישה לפני 7 חודשים #102664

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

חבר יקר שאל אותי מה הכוונה בסטטוס שלי של ״לוותר ולא להילחם״ אז כתבתי לו ותוך כדי זה התחדד לי מה הכוונה בזה ורציתי לשתף את זה אתכם חברים יקרים.

עד שהגעתי לפה לתוכנית אז תמיד נלחמתי בתאווה. נלחמתי ברצון בתשוקה בהנאה ובכל דבר שיש. ניסיתי הכל ושום דבר לא הלך לי. לא הבנתי איך אם אני נלחם כל כך חזק ב״חטא״ הזה אני בכל זאת לא משיג תוצאות. איך אני מתפלל וזה לא עובר ונעלם לי. איך כל כוח וקבלה ורצון בעולם לא מצליחים להכניע את זה...

ואז בחסד אלוקים ספונסר תוכנית והחברים נפל לי האסימון;
אם יש לי ברחוב בריון שמרביץ לי כל פעם שאני יוצא לרחוב. מכות נמרצות וחזקות שממש מאשפזות אותי אפילו לפעמים. מה אני עושה? בהתחלה מנסה לריב איתו ואז ללמוד על מיני טכניקות אבל זה לא עובד... הוא פשוט מרוצץ אותי לשברים... אני ממש חסר אונים מול זה... אין לי שום דבר לעשות מולו. דא עקא, אני חייב ללכת לעבודה לבית כנסת ולמכולת, מה עושים?

אז דבר ראשון אני נכנע. כלומר מפסיק להיאבק איתו. מפסיק לחלוטין. כי מיום עומדי על דעתי לא ניצחתי אותו... אני פשוט מוותר על האופציה של המלחמה איתו כי זה בלתי אפשרי. הרגע ההוא, הרגע שבו אני מבין שאני - ג׳יימס לעולם (!!!) לא הולך לנצח אותו בקרב שלנו הרגע ההוא הפסקתי להילחם והחלטתי שאני צריך פיתרון אחר. נכנעתי למציאות הזאת, נכנעתי לרעיון של נוקאאוט.

וזה צעד ראשון. 
דבר ראשון אני מפסיק להילחם עם התאווה כי היא חזקה ממני... חזקה ממש... ואני גם אם השגתי אי אילו נצחונות דחוקים תכלעס בסוף היא חזרה אליי ופתחה את ״האם-אמא״ שלי... ואני פשוט נכנע... נכנע לעובדה שאני לא יצליח לבד, והבנתי שאני צריך להפסיק עם מערך החירום שלי שכולל תפילות-קבלות-מקווה-בכיות-צדקה כי זה פשוט לא עובד במלוא מובן המילה. ואני פשוט משנה גישה, לחיים לתאווה ולשיטת ההיאבקות שלי. 
אני מבין שאני לא חוטא אלא אני חולה וכאדם חולה יש כללים חדשים. ורק עם הכללים החדשים האלה אני יוכל להחלים. וזה לא כי לא איכפת לי מזה, אלא הפוך בגלל שאיכפת לי מזה. בגלל שאני ראיתי שאני לא יכול לבד ושאני לא מצליח לכן אני משנה גישה, בכדי להצליח להשיב לחיי את השפיות שלי.

אבל תכלעס מה עושים? הרי הוא כל פעם שאני יוצא לרחוב הוא נותן לי מכות... אני צריך לצאת... לא רוצה להמשיך להיחבא בבית...( ובנידון דידן - להוריד משקפיים במכולת או לתת 100₪ כל פעם שאני מאונן וכו׳ וכו׳ וכו׳) רוצה להיות חופשי!!!

יום אחד שכן חדש הגיע לבנין, ענק ממש ״כגלית בשעתו״... פחד פחדים... הר אדם. איך שאני רואה אותו עולה לי רעיון... אני שואל אותו אתה יכול לעזור לי? ואני מפרט באוזניו את הבעיה שלי... הוא אומר לי כן, בשמחה! רק יש לי תנאי אחד... אתה צריך לסמוך עליי... אל תנסה לברוח להרביץ ולשלוט במצב... תשחרר, ותן לי לעבוד...

״ויהי למחרת״ אני יוצא החוצה ופתאום ההוא בא להרביץ לי אני כולי נבהל וחושב שאני עשיתי שטות (״עם כל צעד חדש של כניעה הרגשנו שאנו הולכים מקצה הצוק אל האבדון״... הספר הלבן)עם השיחרור שלי ושאני טיפש ולמה עשיתי את זה.
איך שהבריון ההוא מתקרב אליי להרביץ לי השכן שלי קופץ מאחוריי מנחית לו מכה ופשוט מוציא ממנו את האוויר... בום. נעלם. היה. 
אני מנסה ככה להבין מה קרה, אבל זה קרה. הוא עזר לי. סמכתי עליו והוא עזר לי. (״אבל עשינו את הצעד... הכניעה הרגה את האובססיה״ ... המשך ציטוט) וזה ממש מדהים כי היה לי קשה מפחיד ולא הגיוני לא לנסות לריב איתו ולפחות ככה ״לעזור לו״ אבל הקשבתי לו, האמנתי, שיחררתי, והוא בדיוק מושלם הכניע אותו.

(ובמאמר המוסגר בעצם רק על ידי שאני מבין שהשיטות הישנות לא יעבדו עבורי רק אז אני יכול לחשוב על רעיון/כיוון/שיטה חדשה או אחרת. כי אם אני עדיין דבק לדרך הישנה אני לא ישקיע מאמצים לדרך חדשה אלא אני ישקיע את כל כוחי בשימור דרכי... בהיאחזות נואשת בשיטה שלי... בנסיונות קשים ונועזים לקבל את השליטה חזרה... רק עם הבנה שזה לא יעבוד אני יכול למצוא פיתרון. כי אז לא רק שטכנית אני יכול אלא טכנית אני גם צריך... כי עכשיו אין לי כלום. ומהכלום הזה צומחת התרופה...).

וזה בעצם צעדים 2-3. אני מגיע לאמונה שיש כוח גדול שיכול להושיע אותי ולראשונה לעזור לי להצליח בהתמודדות שלי, ואחרי זה אני באמת מוסר לו את חיי... אני עושה את מה שאומרים לי. אני משחרר את כל הידיעות והשיטות והטכניקות והפילוסופיה שלי ופשוט עושה את התוכנית כמו שהיא... ובסוף זה עובד.

חוסר אונים לא אומר לי שאני מפסיק לעבוד ומכבה את האיכפתיות שלי ונותן לתאווה להסתובב חופשי אלא הפשט הוא שאני ״משנה גישה״. אני מוותר. אני מוותר על התאווה, על המלחמה, על ״העזרה שלי״ (נכון יש אלוקים והוא גדול, אבל אני רק רוצה לתת לו מהניסיון כח ותקווה שלי... ודו״ק) על הצורך שלי בשליטה על המצב, על האגו שלי, על המאבק שלי.
 ובמקום זה אני נכנע. אני נכנע להתמכרות שלי, לתאווה, למציאות, לתוכנית, לחברים, לספונסר, ולאלוקים.

וזה נקרא ״לוותר ולא להילחם״. השינוי גישה הזה שבלעדיו אין לי שום סיכוי להצליח. ההבנה שג׳יימס לא מנהל את העולם אלא אלוקים. המשפט רצונו ייעשה ולא רצוני זה שינוי גישה, זה שינוי בתוכנית בצורה ובמציאות היומיומית.

כל יום רק להיום אכנע ואבקש מאלוקים לתת לי במקום התאווה והפגמי אופי שלי דברים שרק הוא יכול לתת לי.

שבת שלום חברים יקרים. אוהב אתכם. תודה שאתם איתי. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: יש_סיכוי, tc, צריך חבר, לא לבד, brhvkh

תגובה: יומנו של ג'יימס לפני 6 חודשים, 3 שבועות #102757

  • דינמאס
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 8

יישר כח , ממש התחברתי לרעיון ולדוגמה שהבאת.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: גיימס
אחראים כללים: סוד הכניעה, אסירותודה
זמן ליצירת דף: 0.44 שניות