אהלן.
אני כבר בן 61 יום ברוך ה'.
כבר הרבה זמן לא כתבתי, רציתי אבל לא הרגשתי מוכן.
אבל ביקרתי הרבה באתר וקראתי יומנים של אחרים(גם זה משהו)..

התוודות קטנה על מעידה.
לפני כמה ימים שבוע(מוצש שעבר, 54 לספירה). היתה לי מעידה..
בעקבות ראיה לא מכוונות של תמונה לא צנועה.
חיפשתי במשך כמה זמן תמונות. כמובן שלא תמונות מלאות(כי זה כבר היתה נפילה).
אבל איזה משהו קטן לרצות את היצר. 
אחרי הכל יש לי סינון בסדר. 
ומה שמצאתי היה הלבשה תחתונה. 
לא נגעתי בעצמי או דברים בסגנון וכו'..
 חוץ מזה נקי לגמרי במאה אחוז..

נדמה לי שזה המעידה השניה ב61 ימים האחרונים.
(חייב לציין שבאותו זמן של המעידה היה באפשרותי ללכת דקה למחשב אחר ולראות את כל הזבל שבעולם. אבל זה היה ברור לי שאני לא מתקרב).

כמובן שזה מעשה גם חמור מאוד..
בעזרת ה' מקוה שאחרי שאגמור את ה90 יום האלו. אני התחיל לספור גם מדברים כאלו.
כרגע אני סופר מנפילה גמורה. ואני מפחד לקחת משימה יותר קשה.. מפחד שזה רק יזיק..

[אני מפרט הרבה כדי שאני אבוא עוד 100-200 יום. וינסה להעריך מה היה מצבי לעומת מה שיהיה מצבי יהיו לי  נתונים מלאים

רוצה לשתף בשני תחושות שאני מרגיש בימים האחרונים:
יש לי בעיה שאני קם בבוקר מאוחר (8.30 -9.00). והולך לישון מאוחר..
בערך בשבועיים האחרונים הנושא של לקום בזמן נהיה בוער בעצמותי. 
תמיד רציתי לקום בזמן. אבל זה היה נראה לי משימה בלתי אפשרית..

לדעתי מה שקרה הוא פשוט.. שבזמן שהייתי נופל, זה מחליש את כח הרצון לדברים שבאמת חשובים. וככל שהנפש מתרחקת מהנפילות. היא חוזרת לנורמליות. וכח הרצון מתגבר.

מישהו מכיר גם תופעות כאלה. 

תופעה שניה שרציתי לספר:
יש לי תחושה שהתחילה לפני שבוע, בהתחלה היא לה היתה ברורה רק הופיעה ונעלמה אבל בהמשך הימים היא הלכה והתחזקה.
נופל עלי מן דיכאון כזה.. רצפים של מחשבות שליליות על עצמי.. חולשה.. עייפות.. קשה להרכז.. פחות מסתכל על העתיד עם חיוך.  ההליכה הרבה יותר איטית.. הדיבור בקול יותר נמוך.. הראש יותר מורכן..

בהתחלה נסיתי לקשר את זה לכל מיני דברים אחרים שקורים איתי ביום יום. דברים שלא הולכים וכו'..
אבל נראה לי שזה קשור איכשהו לתהליך הגמילה שאני עובר כאן.

לפני שנתיים גם עברתי תהליך דומה של יציאה מתוך ההתמכרות ( הפעם חזרתי אליה באופן הרבה יותר חלש).
ואז אחרי בערך 100 ימים התחיל תהליך של התכווצות כזאת די דומה למה שקורה עכשיו. 
[ תוך כדי שאני כותב אני שם לב שגם אז זה היה באותם תאריכים יצאתי מהמיצר שבוע אחרי סוכות.]
עד שלאט לאט נכנסתי לדיכאון אמתי.
אני מפחד שזה שוב קורה לי( למרות שיש היום כלים יותר טובים להתמודד עם דיכאון).

ההסבר שאני נותן לכל זה הוא שככל שאני יוצא החוצה מהנפילות האלו. אני מבין את חומרת המעשים, את עומק התהום שהייתי בה. ואני קולט שיקח לי שנים ארוכות ארוכות לתקן את אשר קלקלתי..  וההשלכות הנפשיות של הקליטה הזאת זה מה שתיארתי שקורה איתי.

האם מישהו מכיר משהו דומה. או אולי הסבר אחר לתחושות האלו.. (מישהו שהיה בפנים וכבר יצא..)

האמת שנזכרתי בתופעה שלישית של השבוע האחרון. 
התחזק אצלי מאוד התאווה לאוכל. (פעמיים אכלתי בשרי בחוץ). (ועוד קניתי כמה ממתקים).
כאן נראה לי שברתי שיא בשבלי.
האמת שהרגשתי מאוד רע וחשבתי שאולי זה ישמח אותי, אבל כל פעם מיד אחרי הרגשתי הרבה יותר רע.. 

שלום איציק
עם התופעה הראשונה לצערי לא יכולתי להזדהות.
אבל עם התופעה השניה (דיכאון וקריזים), והשלישית (תשוקה לאוכל) אני בהחלט יכול להזדהות.
אצלי גם היו התקפי פאניקה, והלכתי לרופא לקבל כדורים (שלא לקחתי).
זה נחשב די נורמלי, וזה לכאורה הקריזים של הגמילה.
מה שעזר לי לעבור את זה, זה היה הרבה שינה, פסיכולוג, וכדורי שינה.
אבל מה שהכי עזר לי היה 12 הצעדים, בגלל שידעתי שאם רק אאונן ארגיש נפלא, ואצא מכל הפאניקה.
ואמרתי לעצמי, שאני יאונן, יתחיל ספירה מחדש, וכבר לא יהיה לי קריזים.
אבל רק בזכות 12 הצעדים, חברים תומכים, והרבה תפילות לקב"ה, הצלחתי לעבור את זה מפוקח.
לא פשוט, אבל עם עזרה נכונה, אפשר לעבור את זה.
בהצלחה

קימה בבוקר או יותר נכון שינה מאוחרת היא בעייה מרכזית בחיי.
להבדיל ממך כל הכוחות שלי בלי יוצא מהכלל מרוכזים בשמירת העניים... אני נלחם גם בלישון מוקדם כי זה חשוב גם בהקשר של התאווה אבל לא כל כך מצליח.

בכל מקרה ברור לי שכל רצון טוב שמתחזק באדם מעיד על עוד יכולת של הנשמה להופיע, ורק על זה הייתי עושה הרקדה...
לגבי הדיכאונות אינני מכיר זאת חזק... אבל יכול לומר שהספר "בוחרים להרגיש טוב" ממולץ על ידי הרבה אנשים שיצא לי לדבר איתם על הנושא. 

אני גם חוותי סוג של קריז אחרי מספר ימי נקיות כשבועיים בערך בפעם הראשונה שהפסקתי
כמה זמן יקח לתקן את אשר קלקלתי
דבר ראשון האם זה משנה? רק להיום שאנחנו אומרים הכוונה להסתכל על ההווה לא על העבר שאני לא יכול לשנות אצלי זה עצת היצר הרע איך תתקן את מה שעשית והוא עונה לי אין סיכוי אז בא ניפול שוב פעם
ודבר שני אני דווקא שמתי לב שהגוף שלי מתקן את עצמו די מהר
ואמשול משל למה הדבר דומה לאדם שהלך עם חולצה 10 שנים והיא התלכלך מאוד האם לנקות אותה יקח 10 שנים או אולי מכונת כביסה ותוכנית לבגדים מלוכלכים מאוד הרבה אבקת כביסה אפשר להוסיף גם קצת מרכך והחולצה אחרי שעה כמעט כמו חדשה

83 יום... מתקרב ל90.
אהלן. הרבה זמן לא כתבתי כאן...
אבל אני כל הזמן נכנס לפורום לקרוא מכתבים של אחרים.

האמת שקצת קשה לי לכתוב בפורום בגלל שאני לא לבד ליד אינטרנט.
וגם האמת שאני לא בדיוק יודע מה לכתוב. כבר עברו הקריזים הרציינים. בשבועות האחרונים אני לא הגעתי למצבים שמתקרבים לסף נפילה וכו'..

בכל זאת כדי להיות פעיל החלטתי לכתוב את הסיפור שלי, נראה לי שאני אכתוב אותו קצת בהמשכים..
האמת שעד עכשיו לא כתבתי אותו הוא בגלל התחושה שאני לא באמת יודע מה יהיה בסוף , אבל עכשיו התחושה קצת יותר בטוחה..

מחכים לשמוע

אהלן. שוב חוזר לפורום. 
בשבועיים האחרונים נפלתי כמה פעמים.
אז אני שוב כאן. הפעם עם הרבה תובנות חדשות...

אהלן. שוב חוזר לפורום. 
בשבועיים האחרונים נפלתי כמה פעמים.
אז אני שוב כאן. הפעם עם הרבה תובנות חדשות...

ברוך השב, התגעגענו! 
נווווו? ספר לנו על התובנות החדשות...

חבר יקר, אני פה חמש שנים עם המון תובנות, אבל עד שלא הגעתי לקבוצות, ברגע האמת לא יכולתי להשתמש עם התובנות, לא מזלזל בך, רק כותב לך מתוך אהבה, בוא ותתצטרף אלינו, לקבוצות חיות,זה מפחיד, אבל אין לנו כנראה ברירה אחרת,
עברתי על ההודעות שלך בפורום, ונראה לי שאתה מתאים לנו,
כטתב לך באהבה רבה, אני הקטן.

סיכום המצב עד כאן,
צברתי 4 נפילות קצרות בשבועיים האחרונים. 
מרגיש עדיין מפוקס.

המטרה הקרובה:
להשיג 3 ימי נקיות.
אחרי זה נראה איך מתקדמים. 

הדרך למטרה זו:
כל יום לפחות שעתיים בחומרים כאן באתר. 
לכתוב כל יום.

ואל תביאנו לידי ניסיון...