מתנות קטנות.. או גדולות.
היה ממש מדהים ומחבר. אינה דומה שמיעה לראיה.
ובהחלט ״דיינו״. 

צריך, העלתה שאלה חשובה שגם אני אשמח לקבל עליה תשובה, 
ותרשה לי להוסיף ולשאול, 
איך כותבים אסירותדה? (ורק בשבילי תרשו לי לקרוא לזה כתיבת עין טובה) 

בקשר לחוסר אונים איך שאני מבין עכשיו זה אומר למצוא את הנקודות החלשות בהן אני לא מצליח, המצבים, המקומות בהם אני מרגיש חולשה ברמה גבוהה מאוד, חולשה ברמה שלגימה קטנה שם מובילה אותי לנפילה.
אדגים מעצמי. חוסר האונים שלי מתבטא בזמני שיעמום, זמן פנוי, עייפות (לרוב לא פיזית) וחוסר אונים גדול מול יוטיוב (כשאני בבית). חוסר האונים שלי מתבטא גם במצבי בדידות, כשאני לבדי.
אני לא חסר אונים מול מכלול המילה ״תאווה״, הרי יש דברים שב״ה אני מצליח להתמודד איתם בצורה רגילה, גם בלי להרים טלפון או לכתוב או כל פעולה אחרת שעוזרת לי כמו למשל מצבים של הליכה ברחוב בהם כלל אין לי התמודדות, וגם אם כן, ההתמודדות פשוטה מאוד יחסית למצבים שתיארתי קודם.
וכמו שאמר לי אחד החברים - חשוב שנהיה מדוייקים ונפרט לעצמנו (לא חייב לשתף בפירוט, אפילו  לא כדאי) מהם בדיוק אותם המצבים. אנחנו צריכים לכתוב אותם, להפנים אותם טוב טוב וממילא כשנגיע למצבי הסיכון האלו נפעל בצורה נכונה (טלפון, פסק זמן, וכו׳) כי כבר יהיה קשה לנו לעבוד על עצמנו ״רק קצת יוטיוב, לא משהו רציני״ וכדו׳. אחרי שבזמני פכחות זיהיתי את המצבים ושיננתי אותם קל יותר בשעת מעשה!
אשמח לשמוע הארות והערות..

שוב ערב שבת קודש 
האוכל חלקו על הגז חלקו בתנור ניחוחות הטשולנט הקיגל בחלל הבית 
ואני לוקח פסק זמן ממטלות הבית מתנת השרות אם אפשר לקרא לה כך 
ויושב לפרוק את המטענים מלבבי
היום הרגשתי על בשרי את המשפט שהטינות הרגו הכי הרבה אלכוהוליסטים
רבתי קצת עם רעיתי היקרה תוך שניות הטון שלי עלה גבהים ומשם הדרך ברורה היא הולכת לחדר שינה ואני נשאר עם המחשבות, למה הרמתי את הקול?
הרי יכלתי:

• לענות בשקט,
• לא לענות ,
• לצאת החוצה לשאוף אוויר
• לומר את תפילת השלווה וליחל לשלווה שבא תבוא

ובכל זאת בחרתי בדרך הישנה שכחתי שאני בהחלמה, שאני צריך לצאת מהריכוז העצמי, אבל זה כאב לי לכן צעקתי, אחר כך חשבתי על צעד 4 שחבר שיתף אותי ואני מקווה שאף אני אוכל בזמן הקרוב להתחיל לישם צעד 4 
ובכל זאת עליתי ספק להתנצל ספק להמשיך את המריבה כמו סיפר לי חבר או שכתב איני זוכר פעם כשרב עם אשתו וקנה לה פרחים ורצה בכל מאודו לומר לה קניתי לך פרחים למרות שזה לא מגיע לך,
בכל מקרה ישרתי קצת את ההדורים
והנה אני כאן מתקשר אליכם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה

ומאחל לנו שגם השבת תגיד הנשמה 
יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ ושאשמע את התאווה עונה אמן על הברכה של הנשמה.

אמונה, אין לך בעיה/התמודדות ברחוב? 
ממש מקנא בך!

שבוע טוב ופורים שמח
השבת התארחתי אצל חבר בכפר נידח אי שם 
בבוקר הוא מספר לי בדרך לתפילה שלפני שנים אחד ממקימי הכפר היה אלכוהוליסט 
טוב אני חושב לעצמי איך זה קשור אלי הרי הוא לא מכיר את הצד השני שלי הצד האפל, אבל הוא ממשיך בלי לשים לב להרהורי, אותו אלכוהוליסט החלים לבסוף ולקראת סוף ימיו היתה לו בקשה, הוא אמר שעזר לו מאוד בהחלמה שיטה של איזה 12 צעדים משהו כזה, הוא ישמח אם בשביל לזכור אותו אם נוכל לבקש כבר מילדי הגן לעשות משהו קטן הוא קרא לזה אסירויות תודה לומר כל בוקר אסירות תודה אפילו אחת אפילו רק לרבונו של עולם אבל אם אפשר לא לשכוח ולהתמיד כל יום זה בונה קומה בנפש כך הוא אמר זה יעזור לנו לראות את האור, את הטוב בכל אחד, מועצת הכפר התכנסה והחליטה לאשר את הבקשה הזו, טוב אני חושב לעצמי רגע זה המון ימים כל יום לזכור זה בטח קשה, אז אני שואל תגיד לי הוא אמר משהו כמו רק להיום כי הוא מבקש ממכם להגיד משהו  איזה 365*80 שנה בערך זה יוצא בחישוב מהיר 29,200 פעם מה בטוח הם ישכחו אחרי שבוע וחוץ מזה אם לא ישכחו איך ילדים קטנים יכולים לקחת על עצמם עול כזה לזכור 29,200 פעם לומר אסירות תודה? אתה צודק זקני הכפר כתבו נוסח אחיד איתו מתחילים, ומי שרוצה להוסיף עליו נאמר וכל המוסיף מוסיפים לו, והילדים ממשיכים להגיד בוודאי הוא עונה לי בלי שמץ של ספק, טוב זה נשמע לי מוזר אני חושב לעצמי אבל זורם איתו מה הנוסח אם אפשר לשאול בוודאי הוא עונה 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ' די מה אתה מסתלבט עלי אני שואל אותו כל ילד בגן אומר את זה נכון הוא עונה ואף פעם לא שאל ילד מה איך אני אזכור כל חיי להגיד כי זה ברור כל יום אומרים ולא חושבים על העתיד ואם אשכח ואם לא אוכל יהיה בסדר מחשבה של ילדים סולחים מהר  על העבר והעתיד עדין לא מדאיג אותם.
אז שנזכה גם אנחנו מתוך שמחת הפורים להיות מפוקחים רק להיום רק לעכשיו מִדַּי יוֹם

וואוו, נפלא!
תודה, צריך, על המסר.
שיהיה פורים שמח, מחובר ומפוכח לאלוקים.
אוהב - ישורון_

חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע
אני יושב בפינת האוכל לידי מונח בקבוק יין מוסקט בציר 2014 מקווה שלא של שנת השמיטה ואני לא מבוסם,
האמת לא נגעתי היום אפילו בטיפה של יין, מנהג של שנים, מאז שאני זוכר את עצמי אני חושש להשתכר, יש לי חשש שפתאום הצדדים שלי יתהפכו , הצד המואר והמחמיא לכאורה יעבור לאפלה בגלל היין ויצא הסוד של הצד השני האפל, בדרך כלל כך היה שנים . אומנם ברור ה' מאז שהכרתי את שמור עיניך ואני משתדל לעשות פעולות קטנות, הצלחתי לצאת קצת משעבוד לגאולה, אבל עדין החשש בלבי אומנם החשש היום יותר, שאחבק משהו ואצעק לו , כן אפשר להשתחרר מהכבלים שכבלוני זה יותר משלושים שנה, אני אומר לך על עצמי ובשרי חוויתי זאת, בעצם אני רוצה לומר דבר והיפוכו,
בעזרת ה' כשאהיה מפוקח יותר אוכל להשתכר

דיברתי עם חבר לתכנית 2 דקות בקטנה ממש 
אפילו לא שיחת הכרות מקווה שנעשה זאת מחר
אני אחרי יום עם הרבה מעידות ונזכר בחוברת הקטנטנה שסוד שלך לי על מה מדברים
ואני זוכר השאלה הראשונה הייתה משהו בסגנון האם אתה מוכן להיות כנה 
והאמת לא, אולי רק קצת, טוב השאלה כנה במה?
כן אני לא אשקר זה דבר שלקחתי על עצמי בתחילת התכנית אין כאן מקום לשקר זה לא יעזור לי בהחלמה ובמפוקחות אז מה הבעיה תהיה  כנה וזהו אני אומר לעצמי,
וזה לא פשוט הבוקר שכחתי בכוונה לפתוח מעגל 
אומנם את שיחת הבוקר עשיתי ואפילו עליתי על עוד חוסר אונים חדש שלי מול התאווה שעדין לא עשיתי מולו חוסר אונים בכתיבה, מקווה שמחר בעזרת ה' אעשה,
האמת אני מקווה שמחר אני אתחיל את היום לאחר מפגש וידאו אעבור לאסירויות תודה , חוסר אונים ואז קריאה בחוברת צעד קדימה לפעולה,
אומנם אני נשמע כזה מכור מחר אני אעשה את זה ואת זה אז זהו שלא אני עכשיו כותב ביומן ולא דחיתי את זה למחר אז אני קצת פחות מכור מפעם.
ואסיים בתודה לאב רחום וחנון ששמר אותי נקי עם כל המעידות שהיו לי היום
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה גם אם היום לא היה הכי נקי בעולם חייב אדם להודות על יום זה

תודה על הכנות! ממש מחזק ומחייב לקרוא!

אבל כמו שסוד אמר היום: 
אם אתה שם את הראש על הכרית נקי כל השאר בונוס  
אוהבים.

עבר עלי יום משוגע ממש
אפשר להגיד שכמעט מהרגע שפתחתי את עיני, סליחה כבר בסיום שחרית עוד שהאמן האחרון של הקדיש מהדהד באוזני ואני כולי מתאווה, לוגם לגימות (קטנות) ממש לא, לגימות גדולות ואפילו ענקיות 
אני משתדל לפתוח מעגל עם חבר וכך בדרך כלל שומר אותי נקי בשעות העבודה והבוקר כלום.
החבר שולח הודעה יותר מאוחר מה נשמע ?
ואני לא עונה, הרי אני כרגע בדייט עם התאווה והנשמה נעלמה לה, הלו תראי פרצוף כלום השאירה את המגרש לשליטת הבלעדית של התאווה, 
יותר מאוחר אכתוב לו 'כרגיל' מה זה אומר לבורא העולם פתרונים כרגע אני עסוק נא לא להפריע לי אני באמצע ממש לוגם ולוגם עובר מחבית אחת לשניה לוקח כוסית אם טעים מסמן אותה שיהיה לימים קשים שאז לא אצטרך לעבור חבית חבית אלא ארוץ ישר לחביות האיכותיות וכך אני ממש עובר ורושם בפנקס:

• חבית א מעולה
• ב' מגעילה
• ג' דוחה
• ד' רק אם אין משהו אחר
• ה' עסיסית
• ו' רק מהריח אתה בורח
• ז מדהימה

אוכל תוך כדי הלגימות חבל על הזמן אני צריך לעבור את כל החביות במזקקה אל תתבלבלו אני עובר רק על הויסקי המשובח בטעם האהוב עלי אני לא פוזל כרגע לטעמים אחרים אין זמן,
טוב חבר מתקשר אני לא עונה הרי הוא רוצה לדבר על התוכנית ואני לוגם אי אפשר כרגע הלוגם עסוק נא לא להפריע שכחתי להשאיר הודעה במשיבון ולשנות את הסטטוס בוואטס אפ 
אחרי כמה דקות אני מתאפס וחוזר אליו תן לי 5 דקות וכולי אוזן 
מסיים רץ למנחה ועולה לשיחה הטלפונית משתף שעשיתי הכל ממש הכל היום כל מה שידעתי שיכול למנוע ממני את מסע הלגימות לא השתמשתי בו היום פשוט עשיתי כלום בהחלמה רק להיום כמובן ומסיים
ושוב רץ להמשיך את מסע הלגימות שלי אני רץ בעמוק מחבית אחת למשניה הפינקס כבר ספוג באלכוהול שנשפך עלי תוך כדי הלגימות, איזה מסור אני אני חושב כולי חדור מוטבציה מסתער על המשימה בלי להסתכל לצדדים.
בעבודה צריכים משהו דחוף אני עוצר אין לי ברירה הם באים אלי לחדר ולא נעים שיריחו את האלכוהול, הם עוד יבקשו איזה שוט קטן,
מסיים איתם וממשיך לרוץ במזקקה אני כבר רואה שאין סיכוי שאספיק יש לי 500 חביות יין בקושי סיימתי לטעום 80 והשעון רץ לא עושה לי שום הנחה עוד מעט צריך לצאת,

אני לא יכול לאחר לאשה ולילדים, זה לא כמו פעם כשהייתי מכור והייתי נשאר עוד דקה עם התאווה שהיתה נמשכת לעוד חצי שעה במצב הטוב היום אני אדם שונה,טוב כנראה לא אספיק היום את כל המזקק אז ננסה לסיים לפחות את ה-100 חביות האחרונות אני כבר באיחור של 2 דקות ביציאה רץ למכונית מתניעה מפעיל וויז לדעת בערך מתי אגיע ומתקשר לחבר.
לפני הטלפון אני מתכנן את מחר שוב להמשיך בדיקה של החביות בשאיפה לגמור עד יום א אז מחליפים את השומר של המזקקה והוא לא מכיר אותי ולא ייתן לי להיכנס אין לי הרבה זמן יש לי עוד יום וחצי ועם הספק של 100 חביות ביום לא בטוח שאסיים לבדוק חצי מהמזקקה וחבל אני יכול לפספס ויסקי משובח שלא נפל לי בחביות שבדקתי וזה יהיה בכיה לדורות ממש,
טוב הפנקס בכיס עטוף בניילון שלא יירטב ולא אוכל לקרא מה שכתבתי
ואני מתקשר  
אחרי חמש דקות משהו כזה אני מרגיש סוג של שיחרור עוברות עוד כמה שניות ואני עוצר רגע בצד לוקח את המצית לא לא לעשן את הסגריה של סוף היום, אני לא מעשן, מה השתגעתם? מה אני מכור לסגריות?
ומצית את הפנקס אני רואה תוך כמה שניות את הלהבה עולה ומתחזקת מאדי האלכוהול והפנקס נעלם לו באש, שניה אחרי זה נכנס לוויז ומוחק את המיקום של המזקקה, כך לא אדע איך להגיע אליה, והכל אני עושה בלי שהחבר ירגיש, וממשיך לדבר איתו שיחה נפלאה על החלמה ומפוקחות.
מסיים את השיחה היה מדהים ממש קבענו גם למחר.
אני יוצא מהמכונית וחושב לעצמי איפה היתה הנשמה כל היום לעזאזל, מה השאירה אותי לבד עם התאווה מה קורה לה היא הזדקנה? איך היא עשתה לי את זה בלי קרב לוותר לה להפסיד הפסד טכני אני לא מבין
לֶאֱלֹקים פִּתְרוֹנִים
והיא נשמע כאילו עכשיו התעוררה, ואומרת לי איפה הייתי יא חתיכת חוצפן, מרוכז בעצמך, איפה אני הייתי בא תראה:

• בבוקר מפגש וידאו במקום שלושת רבעי השעה היום הייתי רק שעה
• חבר חדש התקשר שיחה של 35 דקות
• הקבוצה הטלפונית כשעה וחמישה
• ושוב חבר חדש שיחה של משהו כמו 45 דקות
• אסירויות תודה 3 פעמים היום

ואיפה אני הייתי ?! החוצפן שואל משכתי אותו לאורך כל היום, והוא שואל איפה אני הייתי?
יש לזה ריח של כפיות תודה ובכל זאת היא מחייכת באהבה ואומרת סלחתי

״

חבר שולח הודעה יותר מאוחר מה נשמע ?
ואני לא עונה, הרי אני כרגע בדייט עם התאווה והנשמה נעלמה לה, הלו תראי פרצוף כלום השאירה את המגרש לשליטת הבלעדית של התאווה, 
יותר מאוחר אכתוב לו 'כרגיל' מה זה אומר לבורא העולם פתרונים כרגע אני עסוק נא לא להפריע לי אני באמצע״
כל כך מזדהה עם זה.. לצערי קרה לי והרגשתי עם זה רע ומשועבד אח״כ. כאילו זה כאן נמצא על מגש של כסף ואני מסרב. למה? אני מודע שאם ארים את הטלפון, אשמע קול מוכר, קול מבין, מהצד השני כל הסיוט הזה יפסיק. אז למה אני לא עונה, (עוד בלי לשאול על למה אני לא יוזם השיחה)? זו הרי מתנה.. אולי כי אחרי שאני לוגם כבר אין עם מי לדבר ואין את מי לשכנע...

שבוע טוב
השבוע לא הספקתי לכתוב בערב שבת יש לכתיבה הזו ניחוח שונה 
בדרך כלל אני כבר לבוש לשבת רוב בני הבית נחים כל אחד בחדרו או בעיסוקו, ולי נשאר לגמור שטיפה של פינת האוכל, מטבח כלים חלבי בשרי וההכנות האחרונות לשבת פלטה מקרר מיחם ושעוני שבת.
השבוע היה קצת יותר עמוס, לקחתי על עצמי את הבישולים יותר נכון בישול של השאריות  מהמקפיא, כמעט נשברתי באיזה שהוא שלב ביקשתי מהבן הכמעט הכי קטן שישמור לכמה דקות על הכי קטן הם יצאו לגינה לידנו ואני מקלף תפוחי אדמה כתוספת לעוף, כך אני מנסה לרוץ ממקום למקום מהתפוחי אדמה לגינה, מהגינה לקציצות שבהמשך הפכו לפשטידת בשר שבשבת כבר הפכה לסוג של בלונז בלי הספגטי, 
ונהיה קצת יותר לחוץ לקראת שבת 
אז סגרתי מעגל עם חבר בווטסאפ.
זה נשמע לכם דבר שבשגרה אז זהו שלא הייתי בגל עכור בשבוע האחרון, ולא עשיתי יותר מדי בשביל להפסיק, והחבר שולח לי הודעה מה קורה?
אני לא משהו, גל מטורף באזורנו,
והוא מה אתה עושה בשביל לעצור אותו הוא כותב.
ואז שולח הודעה קולית אתה רוצה לדבר תפתח מעגל הוא ספק מציע ספק פוקד עלי טוב תשמעו חבר מהתוכנית מכיר אותי ולכן מרשה לעצמו לפקוד וזה היה במקום,
התאווה שומעת את טון הדיבור ודי מתקפלת לה ומניחה לי יומים נקיים
למה אני כותב את זה כי זה עזר לי חבר התערב לי קצת בחיים אולי אפילו נזף בי וזה עזר לפעמים אנחנו צריכים מעבר להושטת היד לטובע לפעמים צריך יותר
שבוע טוב  

שבוע טוב ונקי. 
לפעמים צריך tough love...

האמת לא התכוונתי לכתוב הלילה חשבתי לדחות את זה למחר אבל כנראה לבורא העולם יש תכניות משלו
הגעתי הביתה ומכונת הכביסה עשתה רעשים קצת שונים מהרגיל, ולבסוף גם לא סחטה אז לא נותר לי אלא להתקשר לטכנאי מכונות הכביסה שאמר שיגיע בעשר וצפונה כאילו הוא לא זוכר שבשעות אלו אני ישן.
אז יצאתי לערבית, חזרתי הביתה הראש מתפוצץ ואם לא הייתה מכונת כביסה על הראש היית הולך לישון ,
לפני כמה ימים למדנו על צעד 3 שאני מוסר את חיי לבורא העולם אז זהו שזה היה לי קצת קשה, והחלטתי למסור לו את האחריות על לימוד הדף היומי שלי, תאמינו לי זה מדהים, גם הערב הראש מתפוצץ המיטה קוראת לי לבא אז פניתי אל ריבונו של עולם אמרתי לו אני באמת רוצה ללמוד אבל הראש כואב אני את שלי יעשה וארד ללמוד אני לא יודע כמה אצליח וכמה אהיה מרוכז אבל זה כבר לא בעיה שלי אני אחראי לפעולות את המעשים אני משאיר לך, ולא יודע איך זה קרה, אבל בדף היה יחסית ברור, כאב הראש קצת הלך לו, לא ממש 
אבל בכל זאת את הלימוד היומי עשינו וזה ממש לא מובן מאליו 
אני אמשיך עוד מעט הטכנאי הגיע