בפעם המליון אמרתי אתמול לעצמי אתה מוותר על כתיבת בוקר לא מציב אותה בראש סדר העדיפויות
אומנם את אסירויות התודה הכנסת חזק לסדר יום ולדעתי מזה כ5 חודשים אולי פיספסתי פעם אחת, אבל כתיבת הבוקר לא ממש צלחה את שער הקביעות
ושוב קבלתי על עצמי לא עושה כלום בעבודה ובמיוחד בנושא ההחלמה בלי כתיבה יומית
וכל זה למה דווקא בנושא ההחלמה כי פה יצר הרע גדול יותר
כי ההתנהלות מתחילה כך
אני נכנס לעבודה בדרך כלל תוך שיחה עם חבר מהתוכנית, מדליק את המחשב ומסיים את השיחה
פותח את המייל של שמור עיניך ונסחף
תאווה תקרא את כל המיילים זה חשוב להחלמה
הנשמה בוקר טוב כתיבה יומית מה שלומה?
התאווה נו באמת הוא בחיזוק היומי אל תפריעי לו
והנשמה אבל הרי הוא כבר עבר על המיילים לפני כשעה ולא היה משהו מיוחד,
כן את שוכחת אולי סוד הכניעה שלך לו מייל
לא שכחתי תאווה יקרה סוד הכניעה ישן כרגע אל תשכחי הוא מעבר לים עונה תשובות מקסימום עד חמש לפנות בוקר
מה באמת אף פעם לא ידעתי שאת שמה לב לדקויות אלו
אני סוגר את המייל ובא לכתוב את הכתיבה היומית
חבר מתקשר לשיחת וידאו
הנשמה ממתינה בשקט והתאווה כולה קורנת שוב כנראה נפספס את הכתיבה היומית
שיחת הוידאו חשובה לי מאוד כי זו פגישה עם חבר פנים מול פנים פלאי הטכנולוגיה
השיחה מסתימת לה עם תובנה שכנראה רגש הכאב אצלי מאובק או יותר נכון תחת יציקת בטון
טוב חמודי נסתימה השיחה אל תשכח כתיבת בוקר מזכירה לי שוב הנשמה
את מציקה לו נדחפת לה התאווה הוא יעשה את זה עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וגם אם יפספס פעם זה לא כזה נורא, יותר חשוב שיכתוב בפורום יציל עוד נשמות תוהות (אין טעות בכתיבה מלשון תהיה, מחשבה)
רגע רגע מגביה הנשמה את קולה אין פורום בלי כתיבה יומית נקודה....
אם הפוסט מופיע אז כמובן שזה אחרי הכתיבה היומית
