ברוכים הבאים, אורח

נושא: חיים פנימיים 16163 צפיות

חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91378

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שלום לכולם
החלטתי באיחור אופנתי של כמה שנים... לפתוח יומן מסע.
קצת חושש שהנה אני בונה לעצמי התמכרות חדשה, ולא פיתרון,
אתפלל לאבי היקר שיהיה לי רק לתועלת. אמן.

אקדים כמה נק' כתזכורת עתידית לעצמי:
1 - אני כותב בשביל עצמי, החלמתי, ושפיותי, שעדיין מוטלים בספק, וכנראה תמיד יהיו..
אנסה 'רק להיום' להתחבר אליו יתברך ולבקש מממנו ברוב חסדו שיעזרני.
2 - אני לא חייב לכתוב כל יום.
3 - אני לא חייב לכתוב על כל אפצ'י שהילדה שלי עשתה.
4 - היומן חשוף לעין כל, יש דברים שהשיתוף בצנעה יפה להם.
5 - אני לא מעוניין להרשים אף אחד (כלומר אני כן, מאד, אבל מבין שזה בא ממקום לא בריא..) מותר לי לכתוב ביומן שלי איך שבא לי (בגבולות המובנים מאליהם) ואם זה לא נאה למישהוא הוא לא חייב לקרוא.. ולכן מותר לי לכתוב לא מסודר, ולא מנוסח בצורה מהוקצעת ומושלמת, ואולי אפי' להשאיר שגיאות כתיב קלות..
6 - מותר לאנשים להגיב לי ביומן בצורה שלא תתאים לי כ"כ, ועלי לכבד מראש כל דעה שנכתבת בצורה ראויה.
7- אם אחרוג מנהלי הפורום ואקבל על הראש, אזכור שאינני בעל הבית פה ואשתדל לבחון מחדש את כתיבתי.
8 - ייתכן שהפוסט הנוכחי הוא האחרון שאכתוב ביומן מסע שלי, אבחון את תועלתו לי כל יום בנפרד.
9 - אשתדל לשתף גם דברים כואבים וגם דברים שמחים, ההחלמה שלי צריכה להכיל את שניהם בשביל להצליח.
10 - אנסה "לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותי".. משהוא שנראה לי אישית בלתי אפשרי אבל שאיפות זה תמיד דבר טוב.
11 - מותר וכנראה גם רצוי להחלמתי לשתף דברים משעממים, דברים שעצבנו אותי ואולי ייראו לאחרים מוזר, דברים שאני לא רוצה שיידעו עלי, דברים שאני לא רוצה לדעת על עצמי...
12 - בהשראת הצעד ה - 12 - מותר לי לחשוב גם על אחרים, ולכתוב דברים שיכולים אולי להועיל להם, בתנאי שאני משקיע קודם כל ברצינות בהחלמתי האישית, והעזרה להם לא באה כתחליף או על חשבון החלמתי.

"ריבון עולמי תן בי השלווה והאומץ לנהל יומן מסע כנה מחלים ואולי אפילו מהנה, רצונך ייעשה. אמן".
אוהב את כולכם, כמעט, רוב הזמן (בכל זאת, כנות היא שם המשחק שלי פה..)
'פנימה'.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 4 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91379

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
טוב
החלטתי לא להתבחבש עם עצמי יותר מדאי..
ולשבור את נק' 8 שלי אז הנה הפוסט השני ווווהוווו..

********************************************************************************
הלכתי לקנות נעליים, קניות אצלי בדר"כ מלוות במחקר מקיף לפני ובאינספור התלבטויות תוך כדי, זוכר שפעם הייתי בחנות חליפות הרבה זמן ומדדתי כ"כ הרבה חליפות והמוכר אמר לי "נראה לי שיהיה לך מאד קשה להתחתן עם כל ההתלבטויות שלך".. חוש הומור של מוכרים.. לך תבין.. בחסד בוראי יתברך הוא טעה פחות או יותר..
אז נכנסתי לחנות נעלי ספורט, עוצם לרגע את העייניים ומתפלל בליבי לה' שיעזור לי לקנות נעליים טובות ונוחות ועמידות, מרפרף על המבחר, רואה משהוא שנראה לי בכיוון, ממשיך להסתכל כי הרי אולי יש משהוא יותר טוב בשורה הבאה... וקצת מיואש אומר למוכר "יש לכם נעלי ספורט שחורות נוחות לריצה והליכה"? (אני תמיד מבטיח לעצמי  שאתחיל ממחר ריצות כמו שצריך כל ערב, 'רק ממחר'..) הוא מוציא לי את מה שחשבתי מקודם לנסות, אני מסתכל ומודד, ממש ממש נח לי, הוא מסביר לי כמה הם טובות וכו' ואני נשאר איתם בלי לבדוק את המס' ומידת הרוחב שלהם, משלם ויוצא מהחנות.
מסתכל בדרך עליהם, מגלה שהם חצי מס' גדולות ממה שאני רגיל לקחת באורך, ומס' ברוחב.
מסתכל על השם שלהם - ומבין שהכל בסדר אפשר להירגע:
ה' זימן לי לקנות נעליים של חברת brooks האמריקנית, מדגם "Addiction" (התמכרות בלע"ז) מודל 12. בשביל הצעדים היום יומיים שלי...   - למי שרוצה לחזות בפלא..
תודה אבאל'ה. יש לך חוש הומור מיוחד. אין כמוך.
אוהב, ורוצה לאהוב אותך מכל הלב.
***********************************************************************************
השראה יומית (בעיקר בשבילי, אבל מסכים לכל המעוניין לקבל השראה גם..) - 
"אינדיאני זקן ישב עם נכדו וסיפר לו שבתוך כל אדם שוכנים שני זאבים וביניהם מתנהלת מלחמה מתמשכת, שאינה נפסקת לעולם.
הזאב האחד הוא זאב הרוע, הכעס, הכאב, התסכול, הקנאה וצרות העין, העצב, העלבון, חוסר ההערכה העצמית…
הזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, החיוך, האושר, התקווה, התמיכה, הצחוק, החיבה….
שאל הנכד: ואיזה זאב מנצח במלחמה, סבא?
ענה הסב: זה שאתה מאכיל אותו".

בדיחה - "צרפתי נכנס לבר כשעל כתפו יושב תוכי לבוש טוקסידו.
הברמן אומר, "אוי, איזה חמוד, איפה השגת אותו?"
התוכי עונה, "בצרפת. יש להם שם מליונים כמוהו."  
==============================================
מזכיר לעצמי לנסות 'רק להיום' להאכיל יותר את הזאב הטוב,
ולחוש שיש לי התמכרות ולא שלהתמכרות יש אותי..
***************************************************************************
טוב,
לא נראה לי שהצלחתי לא לנסות להרשים, מתנצל, בעיקר בפני עצמי,
מתפלל להשתפר בפוסטים הבאים. אם ירצה ה' והם יגיעו..
יום מחלים ושמח לכולנו.
'פנימה'.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 4 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91383

איזה כיף!

סופסוף גם זה קרה, חיכינו לך פה ולא התייאשנו, עד שבסוף אבאבא 

צ'מע, זה לא הוגן להתחיל יומן מסע בכזו החלמה, לאיפה אפשר להגיע מכזה מקום גבוה? מה, תעלה לרקיע? 
אוהבים אותנו.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91388

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
תודה אחיד היקר!
כיף גם לי כרגע, מתפלל שימשיך כך גם בהמשך.
אל תשכח שהיה לי איזה חמש שנים לתכנן את זה..

תודה על המילים החמות, והתגובה הראשונה ביומן שלי!
אתפלל שאת מה שאתה מביע כלפיי, יתקיים באמת ואחוש כך גם בעצמי בפנים,
אוהבים אותנו בחזרה.

 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91389

איזה כיף שהתחלת גם מסע, תצליח, מחכה לפוסטים הבאים.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91403

איזה יומן כיפי יש לך  תודה! 

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91467

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שבוע טוב ומבורך אחים יקרים

תודה 'האברך הלמדן', תודה 'למה אבא'.
מזכיר לעצמי שאני כותב פה, בשביל להחלים את עצמי לפני הכל,
מקווה שה' יעזור לי להמשיך עם הכיף בהחלמה, זה אתגר בשבילי, לא קל או מובן מאליו בכלל,
הייתי יותר מדאי הרבה שנים בתחושות בדידות בבור חשוך, וכל יום שאני חש בו שמחה הוא בשבילי נס גלוי והוכחה שיש ניסים בהחלמה, מרגיש קצת יותר אור בחיי ועניין הבדידות קצת מתאזן הודות למקום הקדוש הזה ולחבריו המיוחדים. תודה לכולכם. הכותבים והקוראים, בסתר ובגלוי. אוהב אתכם. בדר"כ..
*************************************************************************************************
שבת שמחה עברה על כוחותינו, יש ביטוי באנגלית שהפך למוטו בחיי "Happy Wife, Happy Life".
הצלחתי בחסדי שמים ליישם אותו 'רק להשבת'..לפחות עד שגיליתי שהמזגן הרים ידיים באמצע המלחמה החמה והמעלות שבחדר קצת טיפסו מעבר למה שהחוק מתיר.. זה גרם לי גם קצת להתרתח על ילדי לכמה דקות, בחסד ה' נזכרתי שאני יכול לנסות להירגע, והמעלות במוחי לא חייבות לעלות ביחס ישיר למה שקורה בחוץ, עבד לי, תודה לך אבא, בלעדיך אני לא יכול.
*************************************************************************************************
רציתי לכתוב ביומן ביום שישי, לא הצליח, הרגשתי שצריכים אותי עם ההכנות לשבת, כתבתי פה תגובה אחת וסגרתי את המחשב, הויתור הקטן הזה היה שווה הרבה שמחה משפחתית בשבת כפי שכתבתי. תודה שוב אבא.
*************************************************************************************************
הרבה התקשיתי עם עצמי בבחרותי לנסות להבין את בלעם, איך בן אדם יכול לדבר עם ה' וזה לא יזיז לו כלום, ולהפך, הוא ינסה ל"עבוד" עליו ולמצוא את נק' התורפה כביכול שבו על מנת לסובב את העניינים לתועלתו האישית והאנוכית??
ראיתי בספר של ר' ירוחם ממיר "דעת חכמה ומוסר" שבלעם הוא ההוכחה לעד כמה המידות שלי מכתיבות לי את מעשיי, אני יכול לדעת הכל בבירור מוחלט, ועדיין לפעול הפוך, משהוא בסגנון האמרה מהספר הגדול "ידע מעולם לא היה כח בשבילנו". בתור מכור שפועל לפעמים בחוסר שפיות בסיסית אני מבין את בלעם היום הרבה הרבה יותר.. ידע לפעמים הוא כח הפוך בשבילי. שמעתי מרן ובר שאמר בשם ר' נחמן שחכמה וידע מסוכנים לאמונה, אדם צריך להתפלל לזכות לענווה.

מתפלל לקבל כוח 'רק להיום' לתקן במשהוא את הגאווה והאנוכיות שבי.
לפחות לפני שהמאזדה שכרגע אין לי תתחיל לדבר לפני כולם..  אמן.
==================================================================
תודה ל"רן ובר" היקר על הדברים שלהלן ששלח במייל - קישור לאתר:

שמעתי מחבר וורט נחמד על פרשת בלק: 
חסידים באו לרב שלהם וביקשו שיגיד להם משהו על בלק אז הוא אמר להם שבלק זה ראשי תיבות - ואהבת לרעך כמוך! 
הם הביטו בו בתמיהה ואז הלכו לדרכם וניסו לחשוב על דבריו. 
כשלא הצליחו להבין על מה דיבר חזרו אליו ושוב הוא חזר על אותו הדבר - בלק זה ראשי תיבות ואהבת לרעך כמוך. 
הם שוב פעם הביטו בו בתמיהה ואז הוא חייך. 
זאת בדיוק הבעיה שלכם!
אם הייתם פחות מדקדקים ומקפידים אחד על השני אז גם לא הייתם מקפידים על ראשי התיבות של בלק, 
והיה מסתדר לכם שב׳ זה בעצם ו׳ (ואהבת) ול׳ זה ל׳ כמובן וגם ק׳ אם לא מקפידים יותר מידי זה יכול להיות כ׳ (כמוך).

שנזכה לא להקפיד על חברינו ועל כל הסובבים אותנו ונסכים שאפילו בלק יהפוך לואהבת לחברך כמוך. 
לצאת מההקפדות והקטנוניות ולהבין שבסופו של דבר - 
כולנו בדרך אל הטוב האינסופי, כל אחד והנסיונות שלו, כל אחד והצמצומים שלו אבל עמוק עמוק בפנים, 
כולם רוצים טוב וכולם רוצים לאהוב...


שאזכה גם.
אמן.
שבוע טוב שמח ומחלים לכולנו.
'פנימה'.
 

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91517

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שלום לכולם
יום לא קל עבר עלי אתמול כירושלמי, הייתי בדרך לעבודה בבוקר להתחיל שבוע חדש עם כל הרצון והמרץ ואולי להתחיל להשלים פערים שהולכים ומצטברים, דחיינות, עוד פגם אופי לאוסף, הרכבת הקלה לא הגיע, החלטתי לעשות צעידה, ובדרכי הבנתי שבחסד ה' נמנע פיגוע גדול בשעה ובמקום שאני עובר בו מדי יום ביומו בדרך לעבודה, כל הפחדים והזכרונות הלא קלים מילדות בירושלים מוכת הפיגועים צפו וגרמו לי לחוש פחד ודאגה. ומה יהיה הסוף עם המצב הבלתי נסבל הזה. ולמה ה' עושה וכו' וכו', משום מה הנס הגדול לא נכנס כ"כ למחשבות שלי, אני נמשך אוטו' לצד השלילי שבסיטואציה.
הבוקר בחסדו יתברך אני מרגיש קצת יותר רגוע, מתפלל לכח ולסיעתא דשמיא בהשלמת הפערים בעבודה. לגאולה פרטית. וכללית. בקרוב. אמן.
*************************************************************************************************
השראה יומית מהרב "יצחק פנגר" - 
"כשאני שמח - אני רואה את השמחה אצל אחרים.
כשאני במצב רוח של רחמים - אני רואה את הרחמים באחרים.
כשאני מלא אנרגיה ותקווה - אני מוצא הזדמנויות סביבי.
אבל, כשאני עצבני - אני רואה את כל הסובב אותי כמיותר ומעצבן.
כשאני עצוב - אני רואה בעיניים של אחרים את העצבות גם כן.
כשאני עייף - כל העולם נראה לי משעמם ולא מעניין.
מי שאני זה מה שאני רואה.
אם אני נכנס לתל אביב, לדוגמא, ומתחיל להתלונן: "איזה מקום דחוס ולא נעים המקום הזה, מה זה הדוחס הצפוף הזה?", אני בעצם מגדיר את עצמי, באותו רגע אני דחוס ולא נעים.
אם הייתי מלא אנרגיה והתלהבות, יכול להיות שהייתי אומר: "כזה מקום מלא חיים ופוטנציאל המקום זה".

בדיחה - "שופט קורא לעורכי הדין של שני הצדדים להיכנס ללשכתו ואומר, "הסיבה שאנחנו כאן היא ששניכם נתתם לי שוחד". שני עורכי הדין מתפתלים בכיסאותיהם.
"אתה,אלן, נתת לי 15,000 דולר ואתה, פיל, נתת 10,000".
השופט נותן לאלן המחאה על סך 5,000 דולר ואומר,
"עכשיו אנחנו תיקו, ואני מתכוון להחליט במשפט הזה ללא כל משוא פנים".  
======================================================
מזכיר לעצמי - לנסות 'רק להיום' להיות יותר אופטימי ושמח,
ולזכור שאני רוצה לוותר על התאווה לגמרי, ולא לנסות לעבוד על עצמי ולחשוב - מה כבר יקרה מקצת הסתכלות ומחשבות, לא נורא נעשה אח"כ פעולות כניעה והחלמה.. אוהבים אותי..
***********************************************************************************************
שיהיה לנו בעזרתו יתברך יום שמח ומחלים. ובטוח בדרכים. אמן.
'פנימה'.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91520

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
אהבתי את הבדיחה.
את הרב פנגר.
את הנס.
ואותך.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91526

איזה יומן מושקע,
אתה עולה על עץ גבוה... 
כך לכתוב כל יום?
אני הייתי נופל רק מהלחץ. 
כל הכבוד.
פשוט מרתק.
אוהב.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91551

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שלום וברכה אחים צדיקים

תודה aristo ו אחיד היקרים,
כפי שכתבתי בפוסט הראשון של המסע, אני כותב 'רק להיום', ככה שאני משתדל לא להלחיץ את עצמי, ולנסות לשחרר ולזרום עם מה שהולך אצלי בראש, זה עוזר לי להבין את עצמי קצת יותר, וכל החיזוקים והבדיחות שאני מביא מוסיפים לי בהחלמה, ואם אתם נהנים מהם גם אני שמח מאד. ואם לא, לא נורא. אני משתדל להתמקד פה בעצמי..
תודה על התזכורת והאהבה, אוהב אתכם בחזרה.
**************************************************************************************************************
בשבוע האחרון קיבלתי כמה תזכורות להתמכרות נוספת שצברתי לאוסף.. התמכרות להימורים. זה היה בעוצמה יחסית לא גבוהה מבחינת הסכומים, 'שיחקתי עם כסף קטן',  ועדיין היה שם הרבה אי שפיות וכאב. וגם כסף קטן בסופו של דבר הופך לסכום משמעותי, בחסד ה' 'רק להיום' אני נקי גם שם. ועדיין יש לי הרבה חרטות ונקיפות מצפון מול אשתי וילדי על ההפסד הכספי שגרמתי להם. מתפלל לאומץ לתקן גם שם בצעדים בהמשך. היה לי תקופת ניסיון קצרה עם משחק הקלפים 'פוקר', אבל חשתי שזה ממש כמו בקזינו, ולא מתאים ל"ארלכע ייד" כמוני.. אז עזבתי את זה לאחר קצת הפסד, וניסיתי את כוחי בהשקעות בשוק ההון, בעיקר במט"ח, הייתי קורא ושומע הרבה מאד חומר על הנושא, וחורש את האינטרנט לאורך ולרוחב בחיפוש אחרי עצות ומידע איך להרוויח, ולהתאושש מההפסדים שצברתי ללא הפסקה. הייתי מנסה שעות על גבי שעות לבהות בגרפים שעולים ויורדים וללמוד את "הקצב של השוק", וכך לחוש שאני יודע מה יקרה בדקה הבאה, וכך להרויח משינוי המחירים הרציף בשערי המטבעות. לקחתי קורסים של כמה שרלטנים בנושא, גם בארץ גם בחו"ל, לא התפתיתי לכל זב חוטם שטען שהוא יודע להרוויח והציע את ניסיונו הייתי עושה מחקר מקיף וקורא הרבה חוו"ד עד שהחלטתי אצל מי ללמוד, ועדיין למרות הכל היום אני יודע שחכמתי לא עזרה לי ונפלתי בפח עם ידע חלקי ולא מספק שהללו לימדו אותי. ולמרות ההפסדים שהצטברו לא אמרתי נואש, ידעתי והאמנתי בכל ליבי שההצלחה תגיע, והיא תמיד נמצאת מטר אחרי המקום שבו אוותר על החלום... אז לא וויתרתי בכל הכוח. על חשבון הסתרה מאשתי ומהבוס ומהורי וקצת גם מעצמי. חשבתי שכשאצליח וכולם יראו איזה מוצלח אני, הכל ישכח.
לא האמנתי לאשתי כשצעקה עלי שהיא לא מעוניינת בכסף כזה, שהיא תהיה מאושרת איתי גם אם נמשיך לדשדש כלכלית, ומבחינתה ההסתרה והבגידה הכלכלית שלי יותר חמורים וכואבים לה מהכל. חשבתי שהיא עובדת על עצמה כי היא פגועה מזה שהיא גלתה שבעלה היקר מסתיר ממנה דברים, ובטוח היא כמוני תשכח הכל כשאוכיח לכל העולם שאני כן מצליח במקום שבו הסטטיסטיקה של הכישלון בתחום למשקיעים רגילים כמוני מתקרבת למאה אחוז.
קרה לי שם מקרה של השגחה פרטית שהכניס אותי קצת להלם, והביא אותי לקבוצות הצעדים בהבנה שמשהוא בי השתבש. רציתי למשוך כסף שצברתי מקופת הפנסיה שלי בשביל ללמוד קורס שהייתי בטוח שהוא יביא לי את הישועה.. ובדיוק באותו יום שבו התקשרו לבשר לי שאישרו את בקשתי למשוך את כספי הפנסיה, אשתי לקחה בטעות את הפלאפון שלי איתה לעבודה. והיא ענתה בהלם לטלפון של המוקדנית ולא הבינה על איזה כספים היא מדברת. זה גרם לה להגיב בצדק בצורה מאד חריפה מולי, אחרי כל ההבטחות ושלי שאני לא חוזר לשם ושהכסף שנעלם מהעו"ש לא קשור אלי הנה אני כנראה לא שולט בזה, אז היא נתנה לי להבין בצורה מאד חדה וברורה שהיא והילדים לא ממשיכים איתי בכיוון הזה, בלי שאני מטפל בעצמי ובהכחשה שלי.
הייתי בהלם, ולמרות שהיו בי מחשבות שהיא מגיבה בצורה חסר פרופורציה, ובעצם אולי גם אני לא רוצה להמשיך איתה והילדים, העיקר שאוכל להמשיך ללא הפרעות עם התכנית שלי להתעשר או להתמכר מה זה משנה כבר.. לעזאזל עם כל העולם ה#$@@ הזה.. אני מודה לה' שבסוף התעשתתי והבנתי שעצם דרך הפעולה שבה אני נוקט מוכיחה לי שאני במקום לא שפוי, ושאני יודע בתוך תוכי שמעשיי לא ראויים. בטח לא בצורה של הסתרה וגניבה.
זה הביא אותי להרבה כעס על ריבונו של עולם שמכניס לי מקלות בגלגלים.. ולא נותן לי כ"כ בקלות להפוך למהמר כבד.. חוסר שפיות..ראיתי לאחרונה פרק מתכנית שעשו בחדשות על מכורים להימורים, ואיך אנשים "טובים" נותנים למכורים אשראי וכך הם שוקעים עוד יותר עמוק בבוץ, ולמרות כל הטלפונים והאיומים מצד הנושים, והבכיות של האשה והילדים שאין לחם וחלב בבית, המכור ברוב תושייתו מצליח להמשיך ולקבל הלוואות ולהמר בתקווה נואשת לעשות את המכה שתביא לו הרווחה, מה שכמובן לא יקרה, כי גם כשהוא ירוויח הוא יכפיל את ההימור כדי להרוויח כפול.. ואני מכיר את זה מקרוב.. המכור לא נמצא כבר בשביל הכסף שם, הוא נמצא בשביל הריגוש והבריחה, כך שרווחים רק יעמיקו לו את הבור שהוא חופר לעצמו. אני בעסקה הראשונה שעשיתי עם כסף אמיתי בשוק ההון הרווחתי קרוב ל 25% על הקרן. תוך 2 דקות.. משם הדרך הייתה יחסית סלולה בשבילי לרצון ולאובססיה של כמה שנים טובות אחרי שיחזור ההרגשה הזאת. ללא הצלחה.
והמעציב בשבילי בתכנית היה שראיינו בטשטוש פנים שני אנשים שסיפרו על מחלתם ההרסנית שעדיין מכה בהם בעצמה, ולשניהם היו 4 כנפות מתנפנפות ממכנסיהם ללא טשטוש.. למרות שהתכנית הייתה על התופעה של ההימורים בישראל באופן כללי ולאוו דווקא בקרב אנ"ש.
בנוסף שמרתי לי עיתון מלפני שנה בערך, שאשתי קראה בו השבת ובעקבות זאת גם אני, עם ראיון עם מנהלי כפר הגמילה 'רטורנו' על נושא בעיית ההימורים אצל אנ"ש, וגם שם נזכרתי בכאב ובהזדהות עם פגמי האופי והכאב הכרוך בכל התמכרות שיוצאת משליטה, ועד כמה דפוסי החשיבה והפעולה של מכורים בכל סוגי ההתמכרויות זהות.

יצא לי קצת ארוך הפעם, נראה לי סוג של צעד ראשון בשבילי על הנושא הזה. הייתי בפגישה אחת של GA "מהמרים אנונימיים", היו שם כמה דברים עוצמתיים ששמעתי אבל לא התחברתי לאווירה הכללית ולאנשים שם כ"כ, והחלטתי לנסות להתמקד בהחלמה מהתאווה, חשבתי שזה יספיק לי בשביל לא לחזור להימורים, היום אחרי כמה כמעט מעידות שקרו לי, אני כבר לא בטוח. מצד שני אני עדיין בצעד הראשון שלי במסע לעבר השפיות האמיתית מול התאווה אז אין לי כרגע נקודת מבט מספיק רצינית, מתפלל לאומץ להתקדם עם הצעד הראשון שלי גם שם ולא לחשוב יותר ולהתלבט יותר מדאי. לזרום, כמו שעשיתי עכשיו עם הפוסט הזה. אמן.
************************************************************************************************************
השראה יומית - 
"ויפתח ה' את פי האתון".
נתן בה כח לדבר כענין "ה' שפתי תפתח". (ספורנו)
בספר 'יונת אלם' בו נקבצו מעט מאוצרות תורתו של העילוי המפורסם רבי יונה מינסקער
(קרפילוב) זצ"ל הי"ד, מגדולי ובחירי הישיבה במיר,
נדפסה שיחה מאת מרן המשגיח הגה"צ רבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל מרשימות שמועותיו של הק' הי"ד.
בדבריו תמה מרן המשגיח על דברי הספורנו הללו, לכאורה זה היקש של פלא, 
מה מקום יש להשוות בין בקשתו של דוד המלך ע"ה שביקש "ה' שפתי תפתח", 
והכוונה שיהיה לו סייעתא דשמיא לעמוד כראוי לפניו בתפילה ולומר תהילות ה', 
לנס העצום של פתיחת פי האתון, 
שנמנה במשנה באבות בין עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות?
ברם באמת כך הוא, אכן יש כח עלייה בתפילה בדרגה כזו, שנעשה האדם כבריה חדשה, 
פתיחת פיו של דוד המלך לומר שבחי ה' הרי היא בריאה חדשה ממש כפתיחת פיה של האתון. 
יכול האדם לחולל בקרבו בכל יום נס מעין פתיחת פי האתון, 
כאשר הוא עומד ומתפלל באופן הנכון,
גם אם איננו ראוי ובלתי מוכן, 
מקבל הוא כוחות מיוחדים ממרומים.


בדיחה (קצת מרירה בשבילי, ועדיין, אומרים שהומור עצמי זה דבר בריא..) - גברת פרקר מוזמנת להשתתף בחבר מושבעים, אבל מבקשת להשתחרר משום שאינה מאמינה בעונש מוות. הסנגור הציבורי אומר, "אבל גבירתי, זה לא משפט רצח. זו תביעה אזרחית. אישה תובעת את בעלה לשעבר מכיוון שהפסיד בהימורים 25,000 דולר, שאותם הבטיח להוציא על שיפוץ חדר השירותים לכבוד יום ההולדת שלה".
"בסדר, אני אשתתף" אומרת גברת פרקר. "יכול להיות שטעיתי בעניין עונש המוות." .
=====================================================================
מזכיר לעצמי - לא חייבים להגיע להרס מוחלט של החיים בשביל לבקש עזרה, כל רגע הוא מספיק טוב בשביל לפנות לעזרה חיצונית, וגם בזמנים שאני חש כמו אתון ביכולתי להתפלל ולבקש עזרה מאבי הכל יכול, שיכול לתת לי את כל הטוב שבעולם בדרכים הוגנות ובריאות. ומה שהוא לא שולח לי כנראה לא יעשה לי טוב עכשיו.
***********************************************************************************************************
סליחה אבא
אני יודע שאתה אוהב אותי אבל עדיין יש בי רצונות סותרים שגורמים לי לתסכול ולכעסים לא שפויים עליך,
אנא עזור לי לשחרר ולחוש את טובך, ועשה שרצוני יתיישר ויחלים. בקרוב. אמן.
אוהב
'פנימה'.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 4 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91553

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
בדיחה קשוחה מידי... 

אוהב אותך! פעם נסעתי לתל אביב עם חבר, הלכנו ברגל עד הטיילת וחזרנו ברגל כי לא היה כסף , הגענו לתחנה המרכזית הישנה, ראינו שם איזה קלפן , הינו בטוחים שנצליח, הוצאנו מאה שקל , הפסדנו. לא מתקרב... מידי פעם לוטו...

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91587

  • adam1
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 262
עושה לי טוב לקרוא את מה שאתה כותב. תודה

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91596

  • יוסיפונוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 160 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 360
''זה היומן קיווינו לו''
ברכות לרגל השקת היומן החדש.
נהניתי מאוד מהאופן בו הדברים מוגשים. לדעתי צריך לקרוא לזה 'עלון מסע'
 
מסביבי יש דיבור כזה נגוע/שאני צבוע/ ומה פתאום חזרנו לדבר

רק אתה רואה ת'לב שלי ויודע/כשאני דומע/ אותך לא יכולתי לשקר

איך הסתכלתי רק על מה שאין/ הולך ומתרוקן/ איבדתי את הדרך

מה שקלקלתי תן לי לתקן/ מתחנן/ כמו בן/ רק תפתח לי דלת.(חנן בן ארי, אדון הסליחות)

תגובה: חיים פנימיים לפני 4 שנים, 4 חודשים #91600

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שלום אחים יקרים

תודה aristo כן האמת שהבדיחה הזאת גובלת בהלקאה עצמית לא בריאה. זה אני עדיין.. מומחה להלקאות עצמיות. מתפלל לשחרור וקבלה עצמית בקרוב.
תודה adam1 זה נשמע מוזר אבל האמת שגם עושה לי טוב לקרוא את מה שאני כותב.. כשזה יוצא מהכח לפועל זה משפיע עלי באופן שונה.
תודה יוסיפונוס היקר על הברכות, משתדל לכתוב 'רק להיום' בלי לחץ ובלי ציפיות... לא לגמרי מצליח אבל מנסה לא להרגיש שאני חייב את זה לעצמי או למישהוא אחר. היום יש לי בחסד בוראי המיטיב כוח ומוח אז בסבבה.. מה שיצא אני מרוצה..
******************************************************************************************************************
עכשיו סיימתי פגישה אישית בעבודה עם המנהל שלי, חששתי מאד שהוא יכנס איתי לפרטי עבודתי, אמרתי את תפלת השלווה אחרי שהתיישבתי בכיסא מולו, עבר מצוין בחסד ה' הרבה יותר טוב מציפיותיי. תודה אבאל'ה אין כמוך.
יש לי הרבה חרדה זמן האחרון מכל הדחיינות שלי פה בעבודה, אני חש שאני גונב את הבוסים כשאני לא עובד כמו שצריך, שלא אעמוד בדד-ליינים אף פעם וזה בסוף יפיל אותי, וחלול ה', וסתפ פדיחות, ובכלל מתוסכל מעצמי ומזה שאני לפעמים קופא במקום ולא עושה את המינימום שאני יודע לעשות ושאני אני גם מאמין שהוא יהיה מספיק, ועדיין יש לי חבר שעושה עבדה יותר טובה ממני.. אז לא בא לי לעשות משהוא פחות טוב ממנו.. ובטח אכשל וארגיש דפוק עם עצמי.. אז שב ואל תעשה עדיף... ואולי לא ואולי כן.. אלוף העולם במשא ומתן עצמי שלא מוביל בסוף לשום מקום.. עד שהבעיטה באחוריים תגיע במוקדם או במאוחר ותחייב אותי להתקדם ויהי מה.. מתפלל לה' באמת מעומק הלב לתיקון אמיתי עם הדחיינות שלי 'רק להיום' ולכל יום. מרגיש לא שפוי עוד פעם.. אולי אני מכור לתחושה של להיות מכור.. לא יודע..
בכל מקרה, אני ראיתי כמה פעמים שאבא אוהב שלי שומר עלי גם מפני עצמי וכמה פעמים שהייתי אמור להעביר חומר שכתבתי, ומישהוא אחר לא עמד בזמנים שלו וכך ניצלתי ברגע האחרון..שוב.. וגם הדחיינות שלי הביאה אותי להתחיל לכתוב פה בפורום לפני כמעט 8 חודשים, בהרגשה שאם אכתוב משהוא זה יעזור לי להתגבר על מחסום הכתיבה הכללי שלי, זה עזר קצת אבל כנראה שאני לא סבלתי ממחסום כתיבה אלא מדחיינות שיושבת על שילוב של גאווה פרפציוניזם ופחדים ואולי עוד כמה פגמי אופי.. אז כנראה שיש לה גם צדדים חיוביים.
אני יודע ומרגיש שזה מסוכן להחלמה ולשפיות שלי, ובימים שאני ממש חש מיואש מעצמי אני גם מתנהג בחוסר סבלנות כלפי החברים ומשפחתי היקרה, חלק מההחלמה שלי זה להתמודד עם הדחינות שלי. מקווה שהשיתוף שלי פה ביומן שלי יסייע בעדי בעזרת הנותן לשכוי בינה ולאין אונים עצמה ירבה, בקרוב בימיי בתוך שאר דחייני עמו ישראל. ואמרו אמן.
***************************************************************************************************************
השראה יומית -
בהקשר הדחינות שלי - "החיים ביד הדדליין" - רן שריד - מתוך העלון "קרוב אליך" האחרון:
השבוע נהפוך קצת לרופאים. 
נדבר על המחלה הגדולה של העידן המודרני, מבחינה התנהגותית, וגם על "קו המוות" (המוכר בשם "דדליין") שמהווה תרופה פרדוקסלית לתופעה זו. 
מהי ההתנהגות האנושית המצויה כיום בתרבות שלנו שהכי מקשה על חיינו בכל התנהלות יום־יומית? ד ח י י נ ו ת.
דחיינות היא העדפת עשיית דברים זניחים במקום לסיים את הדברים החשובים באמת. 
סיבות רבות יש לדחיינות: העדפת החוויה הרגעית והמושכת על פני תועלת לטווח רחוק, 
פרפקציוניזם קיצוני שמחכה ל"עיתוי המושלם", 
משימה לא ברורה, 
חוסר ראיית תועלת מידית ועוד. 
מחקרים מוכיחים שככל שעידן המדיה והרשת משתלט על חיינו תופעת הדחיינות הולכת וצוברת ממדי ענק.
האדם הפוסט־מודרני מוצב במגוון עצום של גירויים מסוגים שונים והוא מתקשה להתמקד בדבר אחד חשוב שעליו לעשותו. 
לעיתים הוא יעשה הכול – רק לא את הדבר החשוב שצריך לסיים. 
אצל ילדים דחיינות תתבטא בשקיעה מוחלטת במשחקים או בהתכתבויות אינסופיות, 
ושכחה מודעת של מבחן המתקיים למחרת. 
אצל סטודנטים תהיה זו דחיית עבודה סמינריונית משמימה ואפרורית לטובת פעילות חברתית סוערת בקמפוס, שבינה ובין סיום התואר אין כל קשר. 
אצל אדם עובד הדחיינות תופסת אותו בהעדפה שלו להתעניין בזמן העבודה בחדשות און ליין ובכל המיילים הקופצניים על פני המסך, במקום להתרכז בפרויקט ארוך ומייגע שעליו הוא מקבל את משכורתו.

במאמר זה לא נפתור את המחלה הזו על נקלה,
אך ננסה לקחת מחלה מערבית אחרת ובעזרתה נרפא קצת את הדחיינות שלנו. 
שמה של המחלה הקשה והמרפאת: דדליין, שפירושו בעברית "הקו המת".
"דדליין" הוא לכאורה בדיוק ההיפך מרוחניות גבוהה. 
אם ברוחני אומרים "העיקר הכוונה" אז בעסקים מתנים הכול בשורה התחתונה:
האם בזמן הנתון אתה מצליח לספק את הסחורה או לא. 
אם הגעת לקו הסיום, ל"דדליין" ולא סיפקת לבוס תוצאות – פוטרת. 
יש כאן תנועה שהיא הכי מנותקת מהתחשבות בנפש האדם.
האין כאן מוות ממש?
אז זהו, שיש כאן כלי חיצוני שאם משתמשים בו בנחת באופן אישי – הוא מרפא את המחלה הראשית, מחלת הדחיינות. 
אך זה מותנה בדדליין המותאם ליכולת האדם להצליח. 
אם נציב לעצמנו באופן מתמיד רשימת דדליין למשימות יומיות שאפשר לעשות עליהן "וי" ברור – 
זה יכול לדרבן אותנו לדחות את נטיית הדחיינות בצורה לא מבוטלת. 

צריך רק שיתקיימו מספר תנאים: 
שהמשימות היומיות אינן גדולות מדי. 
שאנו מתגמלים את עצמנו בפרס קטן (או בפרגון) בכל פעם שאנו עומדים במשימה. 
מראש אנו קובעים שזה משחק, לא הצלחנו – לא נורא.

סוד הדדליין נעוץ בסוד "עולם העשייה". 
מדוע נצטווינו לא רק ללמוד תורה אלא גם לקיים מצוות? 
כי התיקון השלם אינו נגמר בכוונה אלא צריך להתבצע גם כלפי חוץ, במבחן התוצאה. 
וכלשון חב"ד: "המעשה הוא העיקר".

אז מה עושים תכל'ס?
תרגיל ה"פרס היומי": התחל כל יום בכתיבת משימות היום. 
הקפד שהן יהיו קטנות וניתנות להספק. 
לצד המשימה החשובה – כתוב פרס אפשרי. 
דוגמה: "סיימתי – אצא לקפה עם חבר". 
סיימת? צא לקפה. 
לא סיימת? הגדר את המטלה מחר באופן קטן והגדל את הפרס - ע"כ. 
(אישית אהבתי במיוחד את השורה האחרונה... דחיין בנשמה ללא ספק)

בדיחה -
צייר: מה מצב המכירות שלי?
בעל גלריה: ובכן, יש חדשות טובות ויש חדשות רעות. מישהוא נכנס ושאל אותי אם אתה צייר שערך עבודותיו יעלה אחרי מותו. כשאמרתי לו שאני חושב שכן, הוא קנה כל מה שהצגת בגלריה.
צייר: איזה יופי! ומה החדשות הרעות?
בעל הגלריה: זה היה הרופא שלך. 
===========================================================================
מזכיר לעצמי - להתרחק מקו המוות, בכל האזורים וההתמכרויות שבהם הוא מקיף אותי בחיי, ואני מתחכך בו קרוב מדאי לעיתים תכופות מדאי. 
****************************************************************************************************************
אבי האוהב
עזור לי בבקשה להשיל את מטען רגשות האשמה שמסמר אותי לעוד דחינות, עזור לי לשחרר, לקבל את עצמי עם כל פגמי, מחלותיי, ומעשיי, אני מאמין שאתה אוהב אותי למרות ובגלל ועם כל הדפקטים שלי, עזור לי לאהוב את עצמי גם.

שיהיה יום שמח ומחלים ומלא בעשייה חיובית לכולנו.
'פנימה'.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

זמן ליצירת דף: 1.03 שניות

Are you sure?

כן