תודה על הדברים האלה. הרגשתי שהם החזירו אותי למסלול. איפסו אותי. הביאו לי החלמה.

הלאוי.
וויתור על החיים שלי.
אני לא יכול לנהל אותם.
אלוקים תנהל אותם בשבילי עד מחר רק.

ימים של אובססיות עברו עלי...
בעיקר בבית.

אסירות תודה חווה קצת שחרור שם.

היום הייתה אצלנו במשפחה איזו שמחה ולהפתעתי שמחתי והתרגשתי בצורה שאני לא מכיר, בפשטות וברוגע.
ואני עוד חשבתי שאני נורמלי ברגשות שלי ולא הבנתי את אשתי ממה היא מתרגשת כל פעם וחשבתי שהיא מוזרה.

הלוואי בבנק שלי היו מקבלים את הטיעון הזה...

-------
אחיד- יש לך וואחד החלמה!  המשך בהצלחה

אני שם לב שכל חג ומועד שעוברים עלי מאז שהתחלתי להחלים נראים אחרת.

למשל, תשעה באב שהייתי רגיל בו לבכות ולהתאונן על זה שאני מאונן... 
ועל חורבן הבית האישי שלי שהיה מעורבב עם החורבן של בית המקדש.

ומייד אחרי הקינות הייתי מנסה לחשוב איך אני משיג איזה סרט על השואה אבל שיהיה גם מעניין... 

והיום, לא בכיתי ולא התרגשתי כי פשוט לא היה לי על מה, אני רגיל לבכות על נפילות ואם אין לי נפילות (אסירות תודה ענקית - רק להיום עוד יום אחד נקי, פליז.) אז אין לי לבכות, ז'תומרת שאין לי תשעה באב, פשוט אין לי אותו במאגר שלי, צריך לקנות חדש, אולי בהמשך הדרך.

מזדהה,אתמול חשבתי "תשעה באב נקי ראשון שלי"  . 

אם בסרטים עסקינן "להרוס 30 שנה ב30 שניות" של רינו צרור . יש בו נשים למי שמקפיד
...

אז מעגל השנה הגיע לבין הזמנים, והרבה דברים קורים.

נתחיל באסירות תודה, 
אסירות תודה שאני נקי היום וגם עוד כמה ימים (בערך 140 לא יודע בדיוק, עוד לא עדכנתי)
אסירות תודה על זה שאני לא רוצה ליסוע לשום טיול ושום נופש אלא רק להיות בבית ולעזור עם הילדים ולהנות אותם, ואל תחשבו שנהייתי איזה קדוש מעונה, אני עדיין רוצה לצאת פה ושם בערב לאיזה מנגל של שמור או למקום אחר אבל אני לא חש בצורך נואש לברוח מה שאפיין את החופש שלי תמיד.
אסירות תודה על קשר טוב עם אשתי, יש שם שינוי גישה בכוחו ולא בכוחי.

אבל, 
יש גם פחדים,
אני בימים עמוסים והפוכים מותש מרוב עבודות שונות ומשונות ולא מספיק עושה פעולות, ואני מרגיש את התוצאות, אתמול פעלתי על מבטים חופשי חופשי וגם היום בבוקר והייתי מלא בטינות על כל העולם ואני לקראת ימים עוד יותר מלחיצים ומפחידים בעקבות איזה תפקיד שמוטל עלי, מפחד מה יהיה.

מתפלל לאלוקים שיהיה איתי ויתן לי את הכוח ואת הנכונות לעשות מה שביכולתי.

וואי ניסים קורים לך
אוהבים גם בניסים וגם בניסים שנראים כמו קשיים
אני איתך אחי!

ועוד יום עובר
ועוד אחד

ואני לא עושה פעולות ולא מתקדם בתכנית ועוד יש לי תירוצים שעכשיו בין הזמנים והימים הפוכים
אבל תכל'ס היחיד שמפסיד וסובל זה אני הקטן.

מתפלל לאלוקים לנכונות לעשות את המוטל עלי ואת מה שעושה בסוף לי טוב

הייתי בקבוצה ושיתפתי את מה שעובר עלי בימים האחרונים, ופתאום הבנתי שבעצם אני בנסיגה, ולא כמו ההכחשה שלי שמספרת לי שהכל בסדר ואין סיכוי שאני חוזר לאונן ולפורנן, אלא אני בתחילתה של דרך שסופה מי ישורנה, 
וזה עשה לי טוב לדעת שהכנות עובדת, ובעזרתו יתברך אני לא חייב להמשיך כך אלא אפשר לחזור לטרנס של פעולות וצעדים ולדבר עם הספונסר שמתירוצים שונים ומשונים כבר לא דיברתי איתו כמעט שבועיים.

הגיעו לקבוצה שני חברים שנמצאים בנופש בעיר אחרת, והם נסעו יחד במיוחד כדי להגיע לקבוצה, ההחלמה שלהם נראית בהתאם, יציבה ובהתקדמות מתמדת.
איך אמר לי אחד מהם, 'כתוב במפורש בספר הלבן שכמידת המחויבות לקבוצה כך מידת המפוכחות, זו הבטחה מפורשת, היא שווה יותר מההבטחות של קופת העיר.' 

אחי(ד)! חזק ואמץ! אני הייתי בחופש אז לא באתי,מקווה שה' יעזור לי לעשות רצוני כרצונו...
אוהבים.

טוב, 
אז ככה, 
יש לי 150 יום.
משמח קצת ומפחיד קצת, 
חברים מימין ומשמאל מאפסים בחופש המטורף הזה, מתפלל ומיחל לעוד יום אחד נקי.

אסירות תודה על יום שפוי יותר, יום של פעולות והתקדמות בתכנית (קטנה, אבל התקדמות.)

תודה שהקשבתם.