דיי!, אני כמאט תולש לעצמי את השערות כשאני בלי... גם אם אני לא מגורה...
(זה מספיק כדי להגיד שאני מכור?)

מה בן אדם יכול לעשות שישמח אותו מאט ביום שרע לו מאוד?

דאגה בלב איש ישחינה לאחרים 
לשים מוסיקה קצבית משובחת -ולרקוד לצלילי המוסיקה 
לעשות מעשה חסד 
לשמוע הרצאה של הרב לסרי /פנגר -קווס 
ללכת לאולם שמחות להצטרף למעגלי הרוקדים 
לעשות הליכה קצבית בפארק 
להיות ליד אנשים שמחים 

כדי לנסות לשמח אותך אכתוב בדיחה קטנה 

בעיר התורה והחסידות התגורר בחור רווק מופלג בגילו 
יום אחד שומעים אותו משוחח בפלאפון וזועק זעקות מרות 
לאחר שנרגע מעט שאלו אותו החברים   מה לך כי נזעקת וזעקת? 
השיב להם השדכן הזה לגמרי מטורף 
 הוא הציע לי איזה הצעה 
והוא מנסה לשכנע אותי שאסכים לפגוש אותה 

צעקתי ואמרתי לו אתה משוגע? " את אמא שלה לא רציתי  אותה אני אקח ? 

מאחל לך לצאת מהשביזות 

תודה, היום לא עובר פשוט.
אני פשוט מריגש שיש איזה רוח רעה שמתוללת בתוך הגוף שלי.


הנה ציטוט יפה משיר של שולי רנד ששמעתי


יום מבוזבז, אני אלך להתקלח אוטוטו ואני מקווה שיעבור או שאשן כבר ככה, לא ידעתי שככה יעבור לי היום.
בימים עם תאווה עברו לי יותר טוב... מה קורה לי?

בשמים מחשיבים לכם מהיום הראשון שאתם באתר הזה  עשיתם את ההשתדלות להלחם בתאווה.
כשאומרים תאווה זה נשע כמו לטעה עם 8 רגליים ))

*אסיר תודה, אם תרצה למזג גם את זה, תן לזה איזה יום... רציתי קצת לשמח אחרים

חברה, תודה רבה לכם על היום, אני מאוד מודה על היום, אם לא אתם אז לא הייתי עובר אותו.
העייפות מפילה אותי ואולי אני לא אכתוב הרבה.
יום מבוזבז לא יודע למה.

העמדתי את עצמי 3 פעמים היום סתם לפני נפילה, פעם בגלל תמונות ופעמיים סתם כי נגעתי.

יש לי בעיה במגורים כמו שאמרתי פעם, חלק מהחלונות פונים לבתים גם מאוכלסים באנשים וזה גורם לי לראות לעיתיפ דמות נשית מחלוני ולצערי פעם אפילו ריגלתי עד לאותו הרגע בו היא התפשטה ואוננתי כשאני פותח רק חריץ קטן בווילון ואצלי האור כבוי (הדבר בצורה קטלנית החמיר לי את ההתמכרות)
עכשיו אני כבר לא מחכה לאותו הרגע.
אבל החלטתי שהחלונות שלי יהיו פתוחים ולא מוסטים עם הווילון הכהה והחשוך שהורסים לי את המצב רוח ומחמירים לי את הבדידות.
אני מסיט את הווילונות רק כאשר אני הולך או חוזר למקלחת ומתלבש ו/או כאשר אני רואה משהו לא צנוע מהחלון, בחורה וכו'
רק כדי שגם הן יבינו שאני בן אדם, אני לא זז משם, ואני לא מכבה את האור או מסתתר מאחורי הווילון, אבל שיבינונה שאני שאני בורח מהתאווה וזה מפריע לי, שבת ישראל שיש מולה ביניינים לא מכסה את חלון החדר או לחילופין מתפשטת בו בלי (או מחליפה בגדים בלי) לחסות את החלון.
זה לא ראוי.
נראה לי שנפלתי בהרבה מבחנים בסמטר בגלל זהץ
ובגלל זה אני רוצה להלחם בזה עד הסוף כי אני מבין שאני יגור ממש קרוב לזה, אני תמיד אהיה צד ליד זה.
אבל אני תמיד אצטרך לברוח ולהמנע מזנע מזה.
מי יתן ויגיע יום נקי 5.

מה טוב שאני נורא רחוק מהבית וזה אומר שיש פחות עצלות... אבל כרגיל אין בכלל נוחות וכואב לי... כי החיים הייתי טיפוס של בית וכואב לי להיותת רחוק ממנו ועכשיו גם קשה לי ללמוד (כנראה בגלל זה, או בגלל התאווה או סיבות נוספות)

אני פשוט לא מצליח לכנס עיצה עם עצמי ולהיות נחושב בדעתי ש"זהו! אני לא מתפטע יותר"

לילה טוב.
אלוהים בבקשה תעזור לי... אני כולה גוויה בעולם הזה שבראת ואתה הענקת לי נשמה, שכנראה אני לא שואב ממנה את הכוח הקיומי הדרוש המינימלי בגלל שפגמתי, אני מבקש ממך שתפתח לי חזרה את צינורות השפע... אני צריך אותן, יש לך בריאה ניפלאה, תרום לי קצת כוחות ואני אנצל כמה שיתאפשר לי גם לקידום שלי בלימודים ובהקמת משפחה גם במצוות ובתהרה יתרה.
אני מרגיש כאילו אני חי על 1% אחוז של כוח... אם תתן לי 200% אז 100% אני אתן לדת 50% לימודים 50% משפחה.
בבקשה.

הלכתי לקרןא "שמע" שעל המיטה. להרוג את המזיקים שיצרתי...כלומר שאלנים יהרוג, אני רק אבקש... אלי אתפלל 18 את התפילה של חבו

"יהי רצון מלפניך יי או"א שכל טפה וטפה של זרע היוצא ממני בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין ער ובין ישן בין במתכוין בין שלא במתכוין שלא במקום מצוה עשה למען שמך הגדול היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו שתחזירם למקום קדושה והטוב בעיניך עשה:"
ואז ברוך אתה יי... מקבץ נדחי עמו ישראל.

אין לי את זה בסידור ו18 של צהריים וערב אני לא מתפלל, ויש לי סידור של האריזל האשכנזי וזה רק בספרדיים יש.
קיצור, עייף, תפילה ולישון.
אה כן, את הציצית שכחתי ללבוש היום

אני מרגיש שאני עושה משהו לא נכון, אני כבר לא יודע מה.
אני מרגיש שאני בלי לחשוב פעמיים עומד על פי פחת של שפת תהום.
 

אנחנו איתך תחזיק חזק.
תעשה משהו שיתן לך שמחה מצד אחר..
תאזן את עצמך..
תאכל משהו טעים
צא לטיול קצר..
תנשום עמוק ..
אוהבים אותך מאוד !!

שלום חבר יקר!
האמת, שאני מבולבל איך להגיב לך.

הדברים שאתה מעלה יוצרים אצלי מיד התנגדות. אולי סלידה. אני לא כותב את זה חלילה כדי לומר שאתה דפוק או משהו כזה, אבל מילים כמו "פגימה" או סתם, בכלל, כשאתה, או אחרים, מדברים על חטאים, קשה לי.

כי אני (מנסה) להבין, שאצלי לפחות, זה לא שם. זה לא עניין של 'פגימה' או 'שמירת הברית'.
או ללכת למקווה או לשים חסימה או...

יכול להיות שאצלך זה ממש כך, עניין של חטא. זה בסדר! מעולה! אני ממליץ על ההרצאה של הרב יהושע שפירא שנקראת "אשיב ממצולות" (יש גם ספר עם שם זהה, שלא קראתי) - עושים תשובה, לפעמים גם נופלים, אבל זה בסדר. ה' אוהב אותך! מאוד מאוד. ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

אבל אם אתה מכור, אז נראה לי שזה עניין מורכב יותר.
יש פה באתר כל מיני פוסטים שמדברים על עניין ה"חוטא-חולה" (אתה יכול להקליד את המילים בתיבת החיפוש ולמצוא כל מיני פוסטים בנושא. אם לא תמצא, אתה מוזמן לבקש ואנסה למצוא לך בלי נדר)

בין כך ובין כך, אני מאחל לך שה' ינחה אותך למקום המתאים עבורך לקדושה ושלוות נפש אמיתית
עם שמחה ונחת רוח

לילה טוב

 

עשיתי את הטעות של החיים.
ניסיתי להחסף לזה שעה היום, אני לא יודע מה בגוף אמר לי את זה.
ומה שמבעס עוד יותר מבחינתכם שאני לא משנה את הסטטוס שלי ומשאיר את עצמי כנקי.
נגעתי במקביל באיבר, הבאתי לכישוי והרגשתי עם היד שאני מאבד זרע, אבל לא מגיע לפליטה עדיין כי לא נוגע כמאט.
ובאיזשהו שלב החלטתי שאני צריך לשלות על החיים שלי ועזבתי את זה.

קמתי עם כאב ראש עדיר ואחרי החספות לזה אני מרגיש כמו שם כזה שזורם בכל הגוף שמשכך את הכאב והתשתוש של הראש.

אם אני רוצה להגמל מזה סופית אני צריך להיות החלטתי עד הסוף ולא להחסף לזה ולו פעם אחת.




אני בן אדם רווק וקשה לי, אני כל כך רוצה שתהיה לי בחורה/אישה... אני כבר מתחיל לפנטז על אחת, אני שומע את הקול של, אני קורה לה כל פעם בשם של בחורה שדיברתי איתה בעבר.
היא דואגת לי, היא רוצה לרצות אותי, אני יודע שאם הייתה לי בחורה היא הייתה מסיטה את הלב שלי אליה בכך שהייתה אומרת "למה אתה מסתכל על אחרות?" ואני שומע את הקול הזה בראש
אני הוא זה שיוצר אותו/ אותה, אני יודע.
אבל הרצון לפגום ולהתנחם כל כך גדול.
ואני כל כך לבד ואין לי.
אז הדמיון נכנס לתמונה.

אני גם בתאווה
גם בתסכול
גם בשקרים (דמיון)

אני אבוד...
אני יודע שאם אני חוצה לפחות פעם אחת "אל חזור אחד" ופולט... אני אצטרך להתחיל הכל מחדש ויכול להיות ממש קשה
אבל אני יודע עוד יותר שאחרי שנחספתי ולא מנעתי מעצמי אז אני נמצא באותו מקום כמו נגמל בן יום.

השאלה היא איך אני מונע את זה מעצמי.

"הסם" כלומר מה שנחספתי אליו מתפוגג, ואני חש את הכאב ראש... שוב
קמתי ב1 בלילה ולמה לא יודע... כנראה לא שכבתי טוב, כנראה שזה בגלל שנחספתי רק ל5 דקות לזה לפני השינה.

החלטתי בזאת שאלך לישון ב21:00 גג!!! לא משנה מה!, פעילות גופנית וכל דבר אחר... אנסה לעשות מוקדם מוקדם בבוקר ועל חשבון הבוקר לימודים
עדיף שאקום ב4:00 בלילה אבל אדע שאני קם לתוך סביבה נקייה וראויה ובטוחה, גם מבחינת להשקיף מהחלון וגם מבחינת לקבול את עצמי מלחטוא

טעיתי ואני מצטער מאלוהים, נראה לי שהמעמצים שלי היו לשווא
ועדיין אשר תקוע עם התחושה של השיברון והעייפות לנצח



תודה למגיבים.
לא לכתוב יותר על מעידות?

או יופיע, בטעות עשיתי  העתק/הדבר של אחד מפרסומות התועבה ושלחתי לחבר שהתכתבתי איתו
הוא בתגובה אמר... "אני רואה שיש אנשים שחיים טוב" ... חח, התגעגעתי לבחור

חשבתי על לחזור להשתמש בחומרים הכימיים שהרופא המליץ לי שלא להשתמש:
כדורי שינה
הרבה קפה על הבוקר
שיח אברהם
וויטמין B C D E ברזל, שמן דגים, וויטמינים כלליים.

הכל זה זבל, אבל שום דבר לא מאושש אותי

מי שמשחק עם אש בסוף נכווה.
אני מתחיל היום מהיום הראשון.
הפעם אשתדל להכפיל את כמות הימים, מקווה ל10.
נפלתי כי חזרתי על סורי, כי התרגלתי לדפוסי התנהגות כשהייתי מכור (עדיין מכור)
אבל אם היו לי נפילות כ5 פעמים ביום
ועכשיו אחרי ייסורים זה היה אחד ב 5 ימים, גם אם אני יעשה 50/50 וזה בסוף התמכרות+השתדלות יהפכו לחטא של פעם ביום, או פעם ביומיים זה כבר היישג.
לפחות אני יודע כמה השגתי ולמה נפלתי.
ואני מקווה שאני אצליח להבין מה אצטרך להקריב בשביל להתקדם הלאה.
אני מתחיל את המעגל מחדש, הפעם אני יודע ש:
התאווה נחלשה! אני צמצמצתי בזאת את התדירות שלה
אם זה היה פגם של 5 פעמים ליום ועכשיו פעם אחת ב5 ימים, אז סה"כ יוצא פגם אחד ליום
אם אני אמשוך עוד 5 ימים נקיים זה יהיה: חצי פגם ליום
ואם 10 ימים נקיים אז זה יהיה 1/3 פגם ליום

ואם אני אפגום עוד פעם היום אז יהיה לי עוד יותר קשה להגיע ליעד והיחס יהיה 1 ו1/5 ליום

בוקר טוב! מנסיוני האישי(בתאווה פחות בגמילה) זה לא טוטו, עם הזמן איכות הנפילות ועוצמתן גדולה יותר. אל תסיק מנקיות של 5 ימים לגבי החיים...

לקחתי ב 5:00 כדור שינה
וישנתי עד 15:00
תכננתי שהשעון המעורר יעיר אותי ב 10:00.
ישנתי כנראה חזק מדי.
מרגיש ממש טוב אחרי שינה שכזו.
עוד שעתים הרצאה עד מאוחר

נרדמה לי היד מהשינה, ב5 הימים הנקיים זה לא קרה ולו פעם אחת.

אני חושב שאחזור לקחת את כדור השינה.

הבטן חזרה לכאוב לי.
ואני מרגיש עייף מאט אל אף שאני צריך להיות רענן

חברה, הבדידות צועקת אצלי.
אני לא יכול יותר, אני כל כך בודד!!!
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי.
אני לא יכול להתמקד על מה שחשוב באמת.
כי אני בודד.