מה שלומך חבר ?
איך עוברים עליך הימים ?

אני מרגיש שאני אוהב את השם שלך שמסמל המון, אבל מחכה לשינוי שיחול ויתבטא גם בו...

אוהב

שלום לך אריאל

ברוך השם ששומר אותי נקי כבר שבוע מאז הנפילה.
זה די קשה, אני לא מצליח לקחת את זה בקלילות.
אני חייב לתת לזה הכל, אחרת ניכנס לי לראש מחשבות, וראיות אסורות בטעות.
קשה לי להכניע את עצמי לאלוקים שיעזור לי, אני מרגיש שאני לוחם לבד.
אני מנסה לילמוד איך עושים את זה, אני מתפלל הרבה במהלך היום, והלואי וידעתי איך ליסמוך על אלוקים.
כניראה שאני צריך להפסיק להאשים את עצמי, ופשוט ליסלוח לעצמי.
שזה נורא קשה לאדם ריאלי כמוני, שבסה"כ רואה את עצמו נופל, ולא אף אחד אחר מפיל אותו.
אני לוחם שלא מצליח להפסיק לילחום.
אם יש למישהו רעיון בשבילי איך להרשות לאלוקים להיכנס לחיים שלי, אני נורא אשמח !!

התכוונת גם לקטנים כמוני? שלא מגיעים לקבוצות חיות?

בכל אופן, לגבי ה'ריאליות' שאתה מדבר עליה אני לא חושב שזה העניין... כלומר, גם אני מאוד ריאלי אני פשוט לפעמים בוחר להסתכל על הדברים הטובים בי והדברים הטובים שקורים לי ולא להתמקד בנפילות שלי מדי פעם. ואני באמת חושב שבמכלול שלי (ושלך מן הסתם) הדברים הרעים לא תופסים הרבה מקום, אולי חמש אחוז. בפרט כשמגיעים להבנה שהרבה מהם פשוט לא תלוי בנו.
ועוד משפט יפה ששמעתי: "גאווה זה להיות בטוח שאתה תמיד צודק, ביטחון עצמי זה לדעת שגם אחרים טועים"

"להרשות לאלוקים להיכנס לחיים שלי".
בשבילי זה פשוט אהבת ה'. אני מאמין בלב שלם שה' אוהב אותי וכל אחד מברואיו. פשוט רוצה לעשות לי רק טוב (ע"פ ה"חזון איש" זה נקרא ביטחו בה', לדעת שמה שיקרה יהיה הכי טוב בשבילי)
יחד עם זה אני גם מאמין שיש דברים שאינם בשליטתי (כמו להלחם בתאווה למשל...) ואותם אני כאילו מוסר לקב"ה, כאילו אומר "זה כבר עניין שלך, זה לא התחום שלי" וכמו שאני מאמין שנפילות בבורסה למשל הם ביד ה' והוא גורם לזה כך ןלזה אחרת, כך גם בתאווה שאני לא מסוגל להלחם בה אני מאמין אותו דבר. אני יודע שדברים שאני לא יכול עליהם פשוט לא מצופה ממני להלחם בהם.
בד בבד אני גם מאמין שה' יעשה את הכי טוב בשבילי. פשוט "הכל לטובה".

זה הכל ממני. מקווה שעזרתי. ולכל מי שחושב אחרת - 'צ'כנע אותי'

דווב לשעבר

זה לוקח המון זמן כדי להתחיל להכניס אלוקים לחיים, דבר ראשון תבדוק את עצמך האם עשית לו מקום אצלך בלב, אלוקים רוצה להיכנס אנחנו לא מרשים לו, ואייך אני יודע אם עשיתי לו מקום, זה עבודה עצמית ועם ספונסר
תמשיך לבוא ולהתחבר אלינו ולאט לאט תצליח להתחבר לאלוקים גם, הדרך לצעד 3 עובר דרך צעד 2, רק על ידי חברים אנו יכולים להתחבר לאבא אוהב.
אוהבים.

תודה רבה לכם על התגובות
אם הבנתי נכון כשאני מצליח עם ההיתמודדות מגיע לי קרדיט.
וכשחס ושלום אני נכשל זה לא לגמרי אשמתי, בגלל שאלוקים כביכול רצה בזה.
ולמרות שיש לי כ"כ הרבה מידות טובות, ומצוות. וגם אם ננינח שהתאווה מתגמדת לידם.
אני עדיין לא מסוגל ליתפוס את זה לגמרי, בעיקר בגלל שאני הוא הפועל את החטא בסופו של דבר.
וזה נישמע כאן שיש לכולם סוג של פיצול אישיות שהתאוה הוא דבר ניפרד מהם.
ומשום מה כשהם מאשימים את אלוקים (סליחה על הגסות) בתאוה, הם לא נופלים (הלואי עלי).
תמיד חשבתי שאלוקים נתן לי את כל הטוב, ואין בו רע, ואני בחטאי מביא לעצמי רע.
אני לא מבין איך נותנים לאלוקים סוג של אחרית על המעשים שלנו ?
ואני לא יודע איך עושים מקום בשבילו ?
אני מת שינהל לי את החיים, אבל אם אני לא יקום בבוקר ויתחיל את היום שלי בעצמי, זה לא יקרה.
אני מקווה שמה שאני כותב לא גובל בכפירה.
ואני מקווה של פגעתי באף אחד.
תודה

אני אנסה קצת להסביר את עצמי במחילה מכבודם של אחרים.

לא התכוונתי שאני מפיל את האחריות על הקב"ה, כביכול כל העבירות שלי הם אשמתו ח"ו. הם אך ורק אשמתי המלאה ואני יודע שעלי לעשות תשובה וכל הנצרך כדי לתקן את הפגום בי
אלא שיחד עם זה אני יודע שעל אף כל נפילה שלי הקדוש-ברוך-הוא איתי, ואוהב אותי באמת כמו שאהב אותי לפני כן. רק רוצה שאני אחזור על המסלול בחזרה.

יחד עם זה יש לי ביטחון גמור בה' שיוביל אותי בדרך הנכונה. הוא זה ששולט על מעשי, רצונותיי, ומחשבותיי. הוא יכול להוציא אותי מאיפה שאני נמצא.
כך אני מפסיק להלחם בעצמי, וגם להאשים את עצמי בכישלון במלחמה הזו.
לא יודע למה אבל כשאני מפסיק להילחם בזה - זה מפסיק להלחם בי. וזה עובד

מאוד רוצה שתצליח ותשתף אותי/אותנו בדרך שלך. בהצלחה!
שבת שלום

אגב,
לוחם אמיץ כתב:


אמרת שראית "פורטיפיי" לא? זה מה שהם אומרים שם פחות או יותר... שהתאווה היא לא אני ומה שמגדיר אותי אלא חלק נפרד ממני, משהו במוח שלי שצריך להתאחות מחדש

מדהים
אהבתי וקניתי
אלוקים עדיין אוהב אותי אחרי נפילה !!
אני מפסיק להילחם בעצמי, ומכיר שזה לא אני אלא התאווה, ואז האני האמיתי שלי עושה מה שטוב לו !!!
אלוקים הוא לא הלוחם (זה אנחנו), הוא מנתב אותנו, ושהוביל אותי לכאן !!!
מקוה שהבנתי נכון

רק אוסיף, מישהו פה פעם כתב ששמע מהספונסר שלו, שה' הוא כמו GPS. אם אתה טועה בדרך הוא לא צועק עליך "למה לא עשית מה שאמרתי לך??? אמרתי לך לפנות ימינה!!!" אלא אומר לו "אוקיי... בפניה הבאה קח שמאלה, תעשה פרסה שם ושם" ואתה בחזרה בדרך הנכונה...

חזק וברוך על החידוש,מאוד אהבתי את ההקבלה ,מדויקת ,אשרינו שאנחנו העם הנבחר שלו ,ומכל העמים בנו דוווקא הוא בחר ,אתמול ב12 בלילה עמדתי ליד המזוזה ואמרתי ברוך שלא עשני גויי ,והרגשתי שזה לא מספיק ,אז פשוט אמרתי עלינו לשבח ,והדגשתי על "שלא עשנו כגויי הארצות" ,אותם גויים פרוצים שהמציאו את הפורנו המתועב הזה ששורף נשמות של יהודים והורסת אותם,דווקא אנחנו ,המכורים מבינים כמה נזק אותם גויים עשו ועושים לנו ."להעביר גילולים מן הארץ" כיוונתי על הפורנו!!!

שלום לכולם
המון זמן לא שיתפתי קשיים, אבל עכשיו אני הולך להיות לבד בבית יומיים, מסיבות שונות.
אני יודע שיהיה קשה, אני לא יעלה על המחשב כשאני לבד !! ואני אנסה לצאת מהבית כמה שאוכל !!
אם למישהו יש עוד עצות אשמח לישמוע !!

אח יקר תזכור את הצער שמגיע אחרי שאנחנו מוצאים זרע לבטלה את התיסכול שמגיע אח"כ....ובעיקר אל תשכח יש לך כבקר11ימים של ניקיות לא חבל להרוס את זה אח יקר ,חשוב שתדע שהתקופה הזאת נקראת שובבים ,תקופה שמועילה מאד לכפרה על פגם הברית , לך תדע אולי אם תתגבר על עצמך ביומיים האלו ,תקבל עזרה מיוחדת משמיים ,בהצלחה ואם אתה צריך מישהו לחיזוק בשעת צרה אני מעל לאשמח לעזור באהבה

היותר ותיקים רגילים לומר שהכי טוב זה לדבר עם משהו, (עם חבר או ספונסר וכו') - 'רק ביחד זה עובד' - וזה נכון ודאי, אבל אני מניח שאתה עדיין לא שם אז אני אנסה לתת לך כמה טיפים מהצד. "עזרה ראשונה"..

אצלי המחשבות על הרצף וכו' רק הורסות. לא יודע למה אבל כזה אני.
מה שעוזר לי זה סדר יום מפורט, מתוכנן עוד מהזמן שאני 'פיקח' - נטול תאווה (אח"כ רק התאווה מדריכה אותי). אם אני לא זז כהוא זה מהסדר יום שלי - אני מצליח. שזה אומר בלי הרבה זמן לבד בבית או משועמם וכו'. אני חייב שתמיד יהיה לי מה לעשות.
חוץ מזה, פעילות ספורטיבית גם מאוד עוזרת להוריד את ההורמונים...

זה מה שקורה אצלי.

מקווה שעזרתי

זה כ"כ קשה, ואין לי כוח להילחם, לשתף, לדבר.
מזל שאין לי כוח ליצפות או לאונן.
אני מקוה שאני יעבור את הדיכאון, ושלא אפול.

לוחם אמיץ כתב:


איך אני מכיר את ההרגשה הזו!
הקטע הזה שאתה אומר לעצמך "אני יכתוב בפורום וזה יעזור לי כמו פעם" ואין לך כוח להיכנס לזה, להלחם בזה כמו פעם. זה נראה כ"כ רחוק מפעם שאתה מתייאש מלכתחילה...

אני רק רוצה לעזור קצת, משהו שעובד לי לאחרונה (והאמת שקראתי אותו כאן איפושהו), אני תמיד זוכר את היסוד העיקרי שהתאווה בשבילי היא דרך התמודדות ופתרון לכל הבעיות שאני לא מסוגל להתמודד אתם, והדרך שלי לנצח היא בעצם לחפש פתרונות אחרים. חוץ מזה אני זוכר שההתמודדות היא עצמה הדרך לצאת מהתאווה ורק כך אני יוצר לעצמי דרך חדשה. בלי זה לא הייתי יוצא מזה. אם זה בא בקלות - זה לא זה.

עד כאן חפירות ועצות "מלומדות" ממני. אני בעיקר מקווה לראות אותך מצליח כמו פעם. אני זוכר איך היית שמח במקום שהיית בו וזה גורם לי לרצות באמת לראות אותך שוב באותו מקום

בהצלחה