כן , הייתי בטוח שזהו שנגמלת מצפייה בתכנים לא ראויים ואני לא צריך גדרות אפילו שעברו יותר מחודשיים ללא גלישה באתרים ידועים לשמצה. היצר חזק מאיתנו לפחות יותר חזק ממני , קצת שכחתי שככל שאדם עולה ברוחניות היצר הרע גודל איתו , הגדול מחברו יצרו גדול ממנו... הפעם הזאת ניצלתי , רק להיום , ורק בזכות האתר הנפלא הזה שישר קפץ לי לראש וישר קיבלתי למייל "כיבוי חירום" , אם גם אתם חשבתם כמוני תעשו טובה לנשמתכם ושימו גדרות , העוד שנייה הזאת יכולה לחולל פלאים ולמנוע את החטא הבא . רק לפעם הזאת , רק להיום
שבוע טוב ומבורך

כואב לקרוא מצד אחד, אבל מעורר תקווה מצד שני.
יותר מהכל מתפלל שתישאר כאן, כי אני למדתי, לפחות על עצמי, שקל יותר לשים גדרות על המחשב, מלשים גדרות בתוך הראש שלי, וכשהראש שלי מתכנן 'פיגוע התאבדות' איך שהוא אף גדר לא עוצרת אותו. לכן, הגדרות הם אכן מחסום יעיל אבל רק כחלק ממערכה כוללת יותר.

מתפלל שתישאר כאן ותמצא את מה שאתה צריך כדי לעזור לך במערכה הזאת, ושזה יעזור לך לפחות כמו שזה עזר לי.
אתך (ואשמח אם תקרא את סיפורי האישי בסיום ההודעה).

נתן במתנה

נתן במתנה קראתי את כל הסיפור שלך אני מזדהה עם המון חלקים מהתוכן שלו , עם ההרגשות עם הצעקה הפנימית , אמנם המשיכה שלי היא לגברים , ובכל זאת לא הייתי רחוק מלהגיע למשכב זכר ,ובאמת בחסדי השם ניצלתי מהעוון הזה אני לא יודע עד כמה אני יחזיק מעמד עם מחסומים שבניתי סביבי , אני לא יודע לאיזה עוד חלקים של מערכות אני צריך להיכנס כדי להצליח במלחמה הזאת , איך אני אצליח לשנות נטייה מינית או להוסיף משיכה לנשים ? איך אני אקים משפחה עם אישה שבעצם אני לא נמשך אליה ? אלה הדברים שאני מחפש להם תשובות

התכנית עובדת בכל מצב, גם לאלו שיש להם משיכה לגברים, אני בטוח שעם היום הנקי שתביא ועשיית צעדים תמצא דרך להתגבר על בעייתך ולהקים בית חהודי נקי וטהור, מתוך נסיון מהרבה חברים,

חייל22, אני מודה שהדברים שלך נוגעים בליבי. כל מי שקורה את הכאב שלי ומתאר שהוא מכיר אותו מוסיף אצלי קבלה עצמית - מה, לא נגעלת מזה שכתבתי פורנו? מזה שרימיתי את אשתי? טוב, אולי זה באמת מחלה, אולי באמת אני לא אשם...

לגופם של דברים - יש משהו הפוך על הפוך בהתנהלות מול התאווה עם 12 הצעדים - חלק בסיסי במערכה, זה להפסיק לנסות לנהל אותה ולתת לדברים לקרות. יש כאן מעין סוד כמוס כזה, שמתבסס על החוויה שהניסיון שלי לשלוט ולומר לעצמי להפסיק במובנים רבים רק גרם לי ליפול יותר, ואילו אם אני מסתמך על אחרים (אנשים שמצויים כבר בתהליך ומכירים אותו מקרוב) ועל אלוקים (במובן הממשי, לא רק האמוני-עקרוני), פתאום אני מוצא בתוכי כוחות שלא היו שם בעבר ואני מצליח לעשות דברים שכל הזמן 'אחרי' הנפילה אמרתי לעצמי 'למה לא חשבתי עליהם לפני הנפילה'.
בתחילה אמנם קשה, מכיוון שאני מרגיש בכף הקלע בין מחלה להחלמה, אך עם הזמן התקווה חודרת ויוצרת אמון בתהליך כולו, דבר שמקל על המכלול.

בברכת 'כדי להפסיק לסבול צריך לסבול' (מרגלא בפומייהו דאלכוהוליסטים אנונימיים).
נתן במתנה