ברוכים הבאים, אורח

מסע, באהבה!
(0 צופה) 

נושא: מסע, באהבה! 344611 צפיות

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85777

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
חשבתי שנפגעת מהחברה הכחולה ...
העיקר שחייכת!

תגובה: טוב לי לפני 8 שנים, 1 חודש #85831

דברים טובים קורים לי.
הייתי השבוע בשלוש קבוצות
ורק מגיע הניקיון, ואיתו פתאום אני חוזר להשקיע בעצמי.
סדר יום, מכין לי בבוקר, צחצוח שיניים, לעיתים. ומקווה שיצא לי לנקות היום בבית.

תודה ה'!
תן לי עוד יום אחד

תגובה: טוב לי לפני 8 שנים, 1 חודש #85834

  • יוסיפונוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 160 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 360
כל הכבוד!, תמשיך,
אוהבים,
מסביבי יש דיבור כזה נגוע/שאני צבוע/ ומה פתאום חזרנו לדבר

רק אתה רואה ת'לב שלי ויודע/כשאני דומע/ אותך לא יכולתי לשקר

איך הסתכלתי רק על מה שאין/ הולך ומתרוקן/ איבדתי את הדרך

מה שקלקלתי תן לי לתקן/ מתחנן/ כמו בן/ רק תפתח לי דלת.(חנן בן ארי, אדון הסליחות)

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85838

  • 2דניאל
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 47
אוהבים אותך אחי!

שמחתי לפגוש אותך השבוע. שמח לדבר איתך, מאחל לך הצלחה בדרך, ו.. תמשיך לבוא ודברים טובים יקרו...

שיהיה לך ולכולנו יום נקי ושפוי!

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85846

תודה רבה חברים יקרים, שמחתי לפגוש!

אני רוצה להיות אסיר תודה על דברים טובים שקורים לי. על קשר טוב עם אמא שלי.
על זה שאני מצליח לחבר בין הדאגה לעצמי כשאני נקי לבין כשאני משומש, אבל למרות הכל, אני מאוד מאוד רוצה להשתמש עכשיו. אין לי ספונסר כרגע, אני גם פוחד לקחת, ואני מתפלל שהשם יעזור לי למצוא אחד שישמח בי ואשמח בו.
חסר אונים ברחוב. מפחד מפורים, אני צריך להחליט אם אני יוצא עם הישיבה בפורים וקשה לי להתחייב, שנים שעברות פשוט ברחתי עד שכבר פספסתי. חושש מה זה יעשה לסדר יום שלי.
אני רוצה לחשוף שיש לי עזרי-תאווה שקשה לי לוותר  עליהם. נראה לי שאם אוותר יהיה לי קשר יותר
("פת בסלו?")

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85849

א"ת שהתחלתי לעשות איזו משימה שדחיתי כבר זמן מה, ועוד דברים יומיומיים שאני דוחה לסוף בדרך כלל.
שרק להרגע אני נקי, אבל אני במצב מאוד מאוד מסוכן בשבילי, ברוך ה' שאני עוזב פה עוד כמה דקות
מתכוון אי"ה להגיע היום למסיבת פורים

תגובה: מ'היי' ל'ביי' לפני 8 שנים, 1 חודש #85879

נתקיים בי מאמר הכתוב מ'היי' ל'ביי'.
אני לא יודע אם זה קשור דווקא ל'היי' או שזה הגיע בלי קשר
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי בעצתך תנחני.

תגובה: מ'היי' ל'ביי' לפני 8 שנים, 1 חודש #85880

  • יוסיפונוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 160 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 360
משתתף בצער
מסביבי יש דיבור כזה נגוע/שאני צבוע/ ומה פתאום חזרנו לדבר

רק אתה רואה ת'לב שלי ויודע/כשאני דומע/ אותך לא יכולתי לשקר

איך הסתכלתי רק על מה שאין/ הולך ומתרוקן/ איבדתי את הדרך

מה שקלקלתי תן לי לתקן/ מתחנן/ כמו בן/ רק תפתח לי דלת.(חנן בן ארי, אדון הסליחות)

תגובה: מ'היי' ל'ביי' לפני 8 שנים, 1 חודש #85886

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
היצר הרע הוא לא יהודי. ולכן גם אם "החילותה ליפול לפניו" יכול תוכל לו!

תגובה: מ'היי' ל'ביי' לפני 8 שנים, 1 חודש #85888

לא השתמשתי (עדיין) אבל הייתי, ובמידה מסוימת עודני, במצב רוחני/נפשי לא קל.
עכשיו אני עם טינות על אחי, אולי גם אחותי, גיסי והאחיין שלי ששבר לנו משהו בבית... (אני לא בטוח שזו טינה עליו, אולי זה על אמא שלו).

הרגשתי שאני צריך קבוצה היום. הלכתי, ומסתבר שהיא לא מתקיימת, ככל הנראה בגלל פורים.
מקווה לקבל את רצון אלוקים בשבילי ולזכור ש-אני, את שלי עשיתי. הגעתי. אם הייתה קבוצה או לא? לא בידיים שלי.

הרצף ניקיון הנוכחי שלי (6 ימים אם אני זוכר נכון) לא מאוד ארוך, אבל משום מה אני תולה בו הרבה.
התחלתי ללכת להרבה קבוצות וזה מתדלק אותי.
העניין הוא שכל הציפיות האלה (והפנטזיות על ה10 שנות ניקיון...) הן מתכון לטינה אם אפול.
אני צריך להתרכז בפעולה הנכונה הבאה, בשעה הקרובה.
העבר והעתיד לא בידיים שלי לחלוטין. מי אמר שאקום מחר בבוקר?
 
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי בעצתך תנחני.

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85898

רגשות מאוד קשים. לא יודע מה לעשות. קשה לי להכניס את אלוקים למקום הזה
ואיך אני לא משומש עדיין?

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85899

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
יאללה למיטה. מחר יהיה יותר טוב...

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85900

תודה אריסטו... אני לא יודע אם אצליח. מקווה שאוכל להרדם.
-
אני לא מצליח להבין את ההרגשה הזו. מה זו המועקה המטורפת הזאת?
איך אפשר להתמודד עם זה בכלל?

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85904

  • הצל ואני
  • רצף ניקיון נוכחי: 108 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 64
ושוב מוצא את עצמי במצבך אחי. 
מועקה מטורפת. איך מתמודדים עם ההרגשה הזו? 
מלא טינות על אשתי. לא מצליח להירדם בגלל זה...

אני כותב בעיקר בשבילי ולעצמי... מקווה שיהיה לעזר... זו הדרך שלי להתמודד.

איך אפשר להתמודד? שאלה טובה...

טוב, התשובה לשאלה די ברורה לי. לברוח. אני רציני. זוהי מציאות חיי. יש לי כפתור מילוט ואני יכול תמיד ללחוץ עליו. הוא הופך מרירו למתיקו כאב לעונג... מנתק אותנו מעצמנו עד שהרגשות הקשים לא מורגשים... פורס מסך על כל המתרחש בך פנימה... 

הספונסר סיפר לי על ניסוי שנעשה באופן הבא:
הכניסו עכבר לקופסא. בקופסא אין שום דבר חוץ מדוושה קטנה שברגע שהיא נלחצת, אלקטרודה שמחוברת ל'חלק של העונג' במח של העכבר מופעלת. העכבר בחן את סביבתו ובשלב מסוים לחץ על הדוושה. קיבל שטף של הנאה והמשיך בחייו. אחרי זמן מה שוב לחץ וקיבל זרם לאותו אזור במח.
אחרי זמן לא רב העכבר נמצא לוחץ בטירוף מוחלט ובמהירות עצומה על הדוושה... 
יש לנו כפתור מילוט. כפתור עוקף מציאות. הוא לא פותר בעיות מבחינה פרקטית, הבית עדיין מבולגן הסכסוך המשפחתי עדיין שם המצב הכלכלי בעינו,  אך הוא נותן לך אפשרות להיות מסטול מספיק כדי שלא תצטרך להתמודד עם הקושי הנפשי שהן יוצרות אצלך. במילים אחרות, הוא נותן לך את האפשרות לא להתמודד עם עצמך ועם הקושי שנוצר בנפשך. מנגנון הישרדות. כך תוכל להמשיך עם חייך - 'לפתור' בעיות פרקטיות בלי שאתה לגמרי מנוהל מהם נפשית. מושלם... לא צריך להתמודד עם החיים באמת  (כן, החיים באמת זו המציאות הפנימית שלנו...) וכך בזמן שאנשים בועטים צורחים דופקים את הראש בקיר ובסוף לומדים לתת מקום לרגשותיהם להתחבר לאחרים כי א"א לבד ולצמוח מהקושי אנחנו לא מבינים מה הצורך באחר ומה כל הסיפור עם הרגשות האלו בכלל (הם מאחורי הקלעים. מידי פעם עולים ואז מכסים אותם שוב עם עם שימוש)...

אז מה עושים אחרי שהכרזנו שסבלנו מספיק מהכפתור הזה ואנחנו לא בורחים מהמציאות הפנימית שלנו יותר? 
אני אומר לך את מה שהספונסר אומר לי:
זה לא פתיר (ביאסת ת'חיים). רגשות הם לא בשליטתנו. הם "הדברים שאין ביכולתי לשנותם". גם דינוזאור נקיות מרגיש זוועה מידי פעם. נקיות אין פירושה הרגשה טובה ולא מבטיחה הרגשה טובה, ממש לא. זה לא אצלנו, לא בידינו. ככה זה בני-אדם...

זה השיעור הגדול מבחינתי למכור כמוני. 
הדבר היחיד שיש לי זה היכולת לקבל את המציאות הרגשית שלי וזה נעשה ע"י כל דבר שיסיט אותנו מהאובססיה לשקוע בבעיה הרגשית ולנסות לפתור אותה. האובססיה לפתור היא זו שמביאה אותנו בסוף למחוזות התאווה כי זה באמת לא עוזר ורק סוחט את הנפש ומבודד אותנו עוד יותר.

אז מה כן? שיתוף, חשיפה כתיבה של הדברים. תפילה. פעולות... לתת מקום לרגשות שלי ולא להדחיק כמו שאני רגיל. לדבר על זה לחשוף את זה. לא כדי לפתור את הקושי (זה כבר שליטה ורגשות הם לא בידינו לפתור) אלא כדי לקבל את היכולת לחיות עם הקושי הזה. עם הקושי ולא בתוכו. זה הכל.

מבין את הקושי מאוד אחי מזדהה ומאחל לך ממכור למכור שיעבור כבר הקושי ועד אז אנחנו בספינה עם יתר האנושות "הכאב גדול ואין לאן לברוח" (מה ז"א אין לאן לברוח? בטח שיש... יש אפשרות ל... ול... לא. אין. רק להיום.)

לילה טוב נשמה. אוהב אותך מאוד
 
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי הצל ואני.

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 1 חודש #85905

תודה רבה על התגובה. לא מובן מאליו.
חסר אונים שנמחקה לי תגובה שכתבתי לך... קשה לי להתמודד עם האכזבה הזאת
שימוש יעשה לי עוד יותר רע, אז אין לי מה לעשות. לשבת ולסבול עד שזה יעבור... עד הפעם הבאה. ואז שוב...
והקטע שזה כל כך כואב, כי יש לי דברים טובים בחיים. אבל כשאמא שלי באה ובתוך כל הבלגן הזה שצעקתי עליה ומביאה לי מתנה, זה כואב. כי כל כך הרבה יש לי, אז איך אני מסוגל להיות ככה?
 
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי בעצתך תנחני.
זמן ליצירת דף: 0.51 שניות

Are you sure?

כן