תודה 'ברוח' וגדעון היקרים!
הגפרור והנר.
(את עיקרי הרעיון קיבלתי באיזו סדנה)
ראובן ושמעון קיבלו קוד סודי שהם חייבים לזכור.
ראובן, מאוד התלהב מהרעיון. מיד אחרי שקיבל את הקוד, הוא שינן ושינן מאות ועשרות פעמיים וישב עד תוך הלילה.
בלילה למחרת, ראובן היה קצת מותש, בכל זאת, הוא היה ער כל הלילה משנן. אז הפעם הוא שינן רק שעתיים והלך לישון.
למחרת, כבר פחות היה לו חשק. הוא שינן 20 דקות והלך לישון.
וכן הלאה, עד שאחרי שבוע וחצי - ראובן כבר לא שינן ושכח את המספר.
לעומתו, חברו שמעון, שינן שלוש פעמים בלבד ביום את המשפט.
פעם בבוקר, בצהריים ובערב. וכך הוא שינן ושינן, כל יום שלוש פעמים, למשך חודשיים עד שהוא ידע את המספר מתוך שינה.
במשל הזה, ראובן הוא גפרור. הוא נדלק מהר ובעוצמה - אך כבה מיד.
שמעון, הוא נר. הוא לא כל כך עוצמתי כמו הבעירה של הגפרור, אבל הוא דולק ודולק ודולק...
ולעניינו,
(מקווה שכבר)אחרי כאב מאוד גדול.
הוא הדגיש לי את הרעילות. וגרם לי להיות יותר מוכן לוותר.
אבל (חבל ש)זה לא ממשיך לנצח, וכבר עכשיו התאווה מתחילה לדגדג לי באחורי המוח.
ושוב מתקיים בי "אדם החי בחושך מדמה בנפשו שכך נראה האור". והתאווה קורצת ומזמינה כרגיל.
אבל בכל זאת, למרות שלפעמים אני בחושך, אני מודה לאלוקים על הגפרור שהוא הדליק לי. ואני מקווה, שהגפרור הזה הוא בעצם נר.
ואם הטבלה מדויקת, אני נקי בחסד עליון כבר יומיים.
