אני באמת מקווה שתצליח בנסיון האחרון שלך. אבל אם חס ושלום תגלה שאתה לא מצליח לבד, אשמח להיות איתך בקשר ולעזור.

"הרבה פעמים אומרים ב"אלכוהוליסטים אנונימיים": "יש רק השתכרות אחת טובה בחיים של אלכוהוליסט, וזוהי ההשתכרות שמביאה אותנו ל"אלכוהוליסטים אנונימיים"..." (הספר הגדול, עמ'157)

בכל מצב, תהיה איתנו,
ולאלוקים יכוון אותך לדרך החלמתך,
אוהבים, ותפילה בשבילך.

ב"ה וב"ש
מ ג' אייר אני הולך לישון בלילה יותר טוב מלפני זה - כלומר בלי פנטזיות מיותרות.
מ י' אייר אני לא גולש באינטרנט בשוטטות אחר ... בעצם גם אני לא יודע אחרי מה.
ובעז"ה נמשיך ונתחזק ואולי גם נצעד כדבעי.
שבוע טוב ומבורך.
מולי

ב"ה וב"ש
בינתיים ממשיכים הלאה ללא בעיות מיוחדות.
בימים האחרונים התאווה לא תקפה.
מקוים להמשך מוצלח - ללא נסיונות, ואם כן להתגבר/לוותר עליהם בהצלחה.

לא נאה לי, לא מתאים לי. קשה לי להודות.
אבל... אם אני רוצה להיות כנה - אני רוצה ועדין אני לא - אני חייב לעדכן עם כל אי הנעימות שיש בדבר.
אתמול נפלתי..................
אני מתחיללאסוף את השברים וחושב על המשך הדרך.
אפשרות ראשונה היא כרגע.... להתיאש
אני שוקל אם יש עוד אפשרויות
אולי נשמע לעצתם של החברים ונצטרף למשפחה הגדולה כאן.
אבל קשה לי מאד
מולי

אוהבים.
אני לא מבין גדול בספרות,אבל לא מזמן מישהו ציטט לי משם שיש נפילה אחת טובה,הנפילה שתביא אותנו לפתרון. מקווה בשבילך שזאת היתה הנפילה הזו.

אני גם מאוד פחדתי בהתחלה. האמת שאם זה היה תלוי בי,עד היום הייתי ממשיך רק לכתוב הודעות בפורום,ומן הסתם ממשיך להתבחבש בנפילות. למזלי הרב,יש לי אבא אוהב שבחר להוציא אותי. בכוח. בבת אחת. ומה אגיד לך?זה היה ממש,אבל ממש לא נעים. אתה עוד יכול לבחור לעשות את זה בהדרגה. לשמוע בקבוצות הטלפוניות,וכשיום יבוא והאומץ יגיע לדבר שם. אפילו רק להגיד "שלום,שמי מולי ואני בבעיה". ולאט לאט תראה איך שהאומץ מתגבר,והעולם הזה הופך להיות פחות ופחות חשוך. זה באמת לא כל כך מפחיד כמו שהמחלה גורמת לנו לדמיין. בסך הכל,כל מי שכותב כאן,שמדבר בקבוצות הטלפוניות,שנפגש בקבוצות החיות,הוא בבעיה. בדיוק כמוך.

בהצלחה!

מולי,,,!!!!!

אוהב אותך למרות הכל,,,,
בהצלחה בכל אשר תבחר ושיהיה אלוקים איתך !!

שמח לשמוע ממך מולי, ומצטער על הנפילה.
אשמח להמשיך להיות איתך בקשר...
(זה שלא התקשרתי עד עכשיו,
מפני שמה ש"הלב חושק הזמן עושק",
טוב, חוץ מתאווה...)

היום שני ימים לנקיות

התיאשתי...
מרים ידיים...
חשבתי שאני - עצמי - בשליטתי, התאכזבתי...
הייתי בטוח שאני עומד בהחלטות, התבדיתי...
הייתי משוכנע, שאם יש בעיה, זה רק מול המחשב והאינטרנט, ממש שטויות...

יום שישי אחד שאני לבד בבית בלא מחשב ובלי אינטרנט, ו... קרה
לבינתיים הגב' לא תקפה שוב, במילא אני נקי יום וחצי.

מולי

אוהבים אותך!!!
אתה מוזמן לבוא לקבוצות - הטלפוניות והחיות. יש כאן פתרון אמיתי!

היום .... 00

אוהבים אותך!

מה אתה מוכן לעשות כדי לצאת מהשירותים המסריחים? (00...)
אני מכיר חברת חילוץ שמומחית לדבר, ויש לה אפילו סייעתא דשמייא מיוחדת, אבל יש לה דרישות מסוימות...

בינתיים מיואש.
מסיים את היום בהרגשה כבידה מתמיד.
רק עולה לי בזיכרון שנה וחצי נקיים ואני נכנס ליאוש מחודש.
אולי אחרי שאתבסס בעבודה אפסיק להתבוסס בבוץ.

מולי כתב:


אולי.
לגביי באופן אישי, אני יודע שזה לא נכון (אם כי אני כל פעם מתפתה מחדש למחשבות מסוג זה).

חשבתי שאחרי הבר מצווה אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאעבור לישיבה התיכונית התורנית (אחת הטובות בארץ. מקבלים אחד מכמה עשרות) אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאקפיד על כל מיני הנהגות מיוחדות שיעשו אותי קדוש, כמו תכלת בציצית ותפילין במנחה, אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאגיע לישיבה גבוהה אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שביום כיפור הזה אני מפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאצא לשידוכים אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאתארס אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאתחתן אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאשתי תגלה אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאלך לטיפול אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשיהיו לי ילדים אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאצטרף לחבורת מקובלים שעוסקים בתורת הסוד באישון לילה אפסיק - וזה לא קרה...
חשבתי שכשאצא מהכולל ואתחיל לעבוד אפסיק - וזה לא קרה...

ואני עדיין חושב שזהו. הפסקתי. אני לא כזה צריך את התכנית. אני לא כזה בקטע של תאווה.
ראית איזה חולה אני?...
התלבטתי אם להוסיף, אבל אוסיף מאהבתי אותך (דיברנו פעם, ואני מקווה שנכונה התחושה שלי שלא תכעס עלי או תיפגע ממני): ואתה?...

נ.ב. זה קורה לי גם עם מה שאני חושב שבטוח אמשיך, למשל הפוסטים על ספירת העומר... זאת ההזדמנות שלי לבקש את סליחתך בעניין! דרך אגב, קצת אחרי שהפסקתי לכתוב, הפסקתי לספור בברכה...