אוהב אותך אח יקר, שמח לשמוע שהפעם זה לא נגמר רע... אבל לפי דעתי אסור לך לגשת למחשב בבית, במיוחד לא בשעות מאוחרות, לי זה גורם ליפול!
ממה שאני מכיר אותך זה היה מעשה ממש מסוכן, ולא הייתי ממליץ לך ליפול בכלל...
לא תמיד נזכור שאנחנו לא רוצים ליפול, לפעמים זה פשוט קורה אם לא מעמידים קווים ברורים!
אוהבים!!!

בס"ד
שלום לך יאיר221 יקר!
קראתי את היומן מסע המרתק שלך רק עכשיו...
מרגש מאוד
אין ספק שלגדולות נועדת!
תמשיך להיות חזק
ובעיקר להקפיד על הפעולות וה' יהיה איתך
בהחלמה רבה מכל הלב

וואו, איזה כיף לקבל חיזוקים מהחברים היקרים! תודה לכם! תודה לאבא אוהב שהפגיש אותי אתכם : )

שלום לכולם! אסירותודה ממשיכים להתקדם. האמת שלאחרונה פחות בצעדים בצורה ישירה- אבל בצורה עקיפה התוכנית ממשיכה ובגדול.
שהרי מדובר בעקרונות של חיים וברגע שאני חי כך אני חי את הצעדים. כמובן שזה לא פותר מעבודת הצעדים ואני צריך להקדיש לכך זמן בכל יום. אבל אסירותודה שהעקרונות לאט לאט מחלחלים לתוכי ואפילו משתלבים לי כבר בדיבור.

מתפלל בנוכחותכם להתחיל לעבוד בצורה יותר רצינית את צעד 4 שנראה לי יעזור לי ממש לגלות את פגמי האופי שלי ויעזור לי להשתחרר מכל הרעלים שצברתי בפנים.
אני גם רוצה לשתף בחשש שיש לי- ביקשו ממני להעביר פעולה לחבריה ב' (בני נוער) בסניף אצלי בשכונה- וממש שמחתי. יצא לי להעביר בעבר כמה פעולות והם היו טובות לפחות בעיני. אבל דווקא עכשיו- אני מרגיש שיש מצב גדול שאני אדבר בצורה גבוהה מידי לבני הנוער, שדווקא בגלל ההחלמה אני יכול לדבר ממקום שלא יהיה מובן. בדיוק כמו שאני לא הבנתי את התוכנית כשהגעתי אליה. ופתאום המסרים ה'רגילים' האחרים קשה לי לדבר עליהם. לא שהם לא קיימים אבל בשבילי הם מתחילים רק אחרי שאני מתחיל לשחרר ולתת לאבא אוהב לנהל את המשחק.

אני מאוד רוצה לשחרר- ולבקש מאבא אוהב שישים את המסר הנכון ואת המילים הנכונות בפה שלי. שבאמת אזכה לחזק ולקרב אותם אליו יתברך כל אחד לפי הרמה שלו. שזה באמת משהו שאני לא יכול לעשות. זהו- וגם מתפלל לקבל (למרות שאני לא רוצה) שאם הפעולה לא תהיה מוצלחת אני אקבל את זה בשלווה ושבאמת גם ההצלחות וגם הכישלונות יהיה ברור לי שהם מאבא אוהב. ועליי מוטלת חובת ההשתדלות וההכנה.
דבר אחרון- ביום שני כתבתי תגובה על שיחה שהייתה לי עם מורה בשביל הלימודים שלי- וכששלחתי אותה לאתר, התברר שזה נמחק כי לא רעננתי את הדף... קיצר באסה רצינית- וממש רציתי לוותר על זה ולא היה לי כוח לכתוב את זה מחדש אחרי שהשקעתי. אסירותודה שהבנתי שזה מלמעלה, שבודקים פה עד כמה אני מוכן לוותר על הכבוד שלי בשביל להחלים. אסירותודה שלא ויתרתי וישבתי לכתוב את זה מחדש ושלחתי. תודה אבא על התזכורת! 

תודה חברים שאתם איתי בדרך! אוהב וצריך : ) 

בס"ד
ל - יאיר221 יקירנו
נראה לי שאפשר להחליף כותרת כבר , לא כך?  ???

בהחלמה רבה מכל הלב!

תודה רבה ל'מי אני' על הרעיון להחליף את הכותרת. באמת החלפתי את הכותרת. למרות שעכשיו כשאני חושב על זה- יש משהו טוב בלהשאיר את הכותרת. כי היא מראה לי מאיפה התחלתי ולאן התקדמתי היום.

שלום לכל החברים!
היה לי בוקר וצהריים קשים- בגלל שברחתי שוב לסרט ולמשחק מחשב. לא שאני נגד הדברים הללו- אבל אני פשוט מגיע אליהם בשביל לברוח ולא בשביל לנוח כמו שאנשים נורמליים עושים. וברגע שאני בורח לשם- כל פעם אני יחפש בריחה יותר מגניבה ויותר מרגשת עד שבסוף אני אגיע משם לתאווה. וגם אם אני לא יגיע בסוף לתאווה- אסירותודה!- עדיין התחושה היא של שימוש ושל אומללות. כי יש לי סדר יום- יש לי תוכניות, ובאמת שיש לי דברים חשובים לעשות ואת כולם אני מזיז בשביל משחק מחשב או בשביל סרט.
מה באמת אני צריך לשחק עכשיו 3 שעות במחשב? אם כן אז למה אני מרגיש כ"כ גרוע אח"כ? כאילו זה רק שאב לי את הכוח ולא מילא לי את המצברים.

מתפלל שאצליח לראות שאני חסר אונים גם שם. נכון- פה אין לי את הכוח המניע מול התאווה- שזה חטא נורא ואיום וזה אסור- פה זה רק אני והסבל שלי. מתפלל שאצליח לתדלק עם הסבל שלי ולהתחיל לצעוד גם בתחום הזה ביחד איתכם! תודה חברים!

מי יודע, אולי אתה מרגיש ריק בגלל שהתוכנית לימדה אותך שהיום כשאתה פונה לדברים האלו אתה בעצם בורח.
פעם כשהלכת לדברים האלו באמת חשבת שאתה הולך להינות ונהנת....
מה שכן לדעתי זה שפעם גם אחרי שנהנת שם הלכת למקום אחר.... לתאווה.
אוהב אותך אח יקר, שמור על עצמך מאוד, נשמע מסוכן השפה שאתה עומד עליה...
חזק ונתחזק!
אוהבים!

שלום לכל החברים!
תודה אח על המחשבה והדאגה!
כן גם לי השפה שאני נמצא עליה מסוכנת ולכן אסירותודה גדולה שאני כבר לא בבית, מתפלל שפעם הבאה שאני אגיע, אני באמת אגיע עם חוסר אונים. מתישהו זה חייב לקרות, אחרת...

שמתי לב שבגדול אני מכור ל'חיים קלים'. או בשפה של התוכנית הלכנו על הכימיה ולא על האהבה. כי אהבה מצריכה מאמץ והשקעה ואילו כימיה לא!
וזה קורה לי בהרבה מקומות- אם זה לקרוא מאמרים קטנים ולהתחזק מהמייל במקום לשבת וללמוד ספר כמו שצריך מההתחלה לסוף, הליכה לימי עיון מיוחדים במקום להישאר ליום רגיל בישיבה (למרות שכל מקרה לגופו, יש ימי עיון שהנושא שלהם באמת חשוב לי ויש ימים שזה יותר בריחה מהשגרה.), אני יכול לאכול שבוע קורנפלקס עם חלב במקום לשבת ולהכין לי ארוחה בריאה, סלט, חביתה וכדו' או אפילו להוציא אוכל ולחמם.
בקיצור אני אוהב מאוד קיצורי דרך. וריגושים- ולכן אני נמשך מאוד לצפייה ולאוננות כי בעצם אני צופה או עושה עם עצמי פעולה שאמורה להיות במהות בין איש לאישה לאחר שיש בהם קשר וברית נשואין חזקה ובריאה, ולקשר כזה ההנאה הזו שמורה, ואילו אני לוקח את ההנאה הזו בשביל עצמי, בלי כל מה שצריך להיות כרוך בזה.

מתפלל לוותר על קיצורי הדרך, על הריגושים, רוצה לשמוח בשגרה, ובקצת שיעמום. בתקווה לעשות איתכם את התוכנית!

שוב עליי להגיד כמה דבריך זהים לשלי.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

יאיר, תודה על ניסוח הדברים.

באמת תודה חברים על התגובות, הקצרות והארוכות. זה מוסיף לי כוח לכתוב וגם משמח אותי שאני לא לבד בתחושות ובמחשבות שלי. ואפילו זה עוזר לאחרים. זה ממש בונוס מאבא אוהב!

האמת ששכחתי לשתף על בריחה\מעידה שהייתה לי בלילה האחרון, אחרי שראיתי סרט והיה כבר מאוחר, עברה לי בראש מחשבה לחפש תאווה, אסירותודה שבמקום זה פשוט ישבתי וכתבתי את הכתיבה היומית שלי שלא עשיתי כל היום.
אח"כ ירדתי למחשב למטה בשביל לעשות שירות קטן לאמא שלי. אבל זה היה מסוכן מידי כי אחרי השירות- התחלתי לחפש תאווה, אני לא זוכר אם זה קרה מיד, או שקודם כל שיחקתי במחשב או שמעתי מוזיקה אבל זה הגיע.
מצד אחד לא באמת היה לי כוח לחפש מצד שני כן עשיתי מאמץ לעקוף את החסימות- לשמחתי באמת שלא הצלחתי, חוץ מתמונה אחת שאסירותודה לא עוררה אצלי את האובססיה, בגלל שהייתי עייף, ולא היה לי כוח, ולא באמת בערתי לתאווה, פשוט עזבתי את המחשב, וגם לא רציתי ליפול, והייתי בקשר עם מישהי אז המצפון הציק גם בתחום הזה שאני חייב אבל חייב לתפוס את עצמי בידיים. אז אסירותודה נשארתי נקי.
אני מבין מאוד שמה שעשיתי היה מסוכן, אבל במקום מסויים אני קצת אדיש לזה. כי אני זקוק לריגוש וכל עוד לא אמצא אותו בהחלמה אני אחפש אותו במחלה.
אני משתדל מתוך זה להגביר את פעולת הצעדים- שהם מביאים לי "שינוי" לחיים, שהוא מעין ריגוש בריא בשבילי. מתפלל למצוא שם את אבא אוהב ביחד איתכם. תודה חברים!

שלום לכל החברים!

אסירותודה אני אמור למסור היום צעד 1. אני מאוד חושש ומתרגש.
אני מלא חששות ומחשבות מכל כיוון אפשרי-

א. פתאום תגמר התדמית של ה'יאיר הנחמד' ופתאום אנשים ישמעו על השימוש שלי וזה יכול לצייר אותי בצורה יותר רעה. הרי עד עכשיו פגשו אותי המחייך וכו' ופתאום אני אספר על כל הדברים שאני מתבייש בהם.
ב. הפוך- עד עכשיו חשבו שאני מכור כבד ורציני ולכן היה לי קשה לעלות על החלמה ופתאום כשישמעו על השימוש שלי יגידו "מה, אתה בכלל לא מכור, אני לא מבין למה לקח לך דרך לעלות על החלמה...".
ג. אני אהיה מאוד טכני, אדווח על השימוש שלי ולא באמת אחיה את צעד 1. בקיצור אני אפספס את כל הרעיון.
ד. עצם החשיפה- משהו בנפש שלי יכול להיפגע, כשאדם חושף ככה את הדברים שהוא מתבייש בהם, זה יכול לפגוע במקום של בושה טבעית, ויכול לגרום לחספוס הנפש, שמעכשיו אני אהיה יותר גס ואאבד את הרגישות לאחרים ולדברים עדינים.

בקיצור- בכלל לא היה לי קל להחליט שאני הולך לעשות את זה, ואני שמח שפשוט ברגע של אומץ אמרתי לאחראי שאני עושה את זה.

אני עכשיו בכנס לימוד חסידות- ובדיוק עכשיו כשכתבתי את הדברים עברה מישהי מאוד מעניינת. והמנגנון שמחפש לעצמי אישה=שידוך התעורר. מתפלל לשחרר אותה, ולחפש בתוכנית בחברים ובאבא אוהב מה שאני מחפש בה.

אוהב אותכם מאוד! 

אוהבים. בהצלחה!

וואי! מקווה שהיה בהצלחה!
איזה קטע שדווקא כשאתה מוסר צעד ראשון לא יכולתי להגיע.  :-\ > :'(

יוווו גם אני רוצה להיות בכנס חסידות!!! תמיד רציתי חסידה!
למה לא הזמנת אותי?! זה לא בסדר!
גם אני רוצה לראות מישהייים....
אוהבים!
שיהיה הרבה הצלחה!
איך היה ספר לחבריך!!!

יאיר היקר.

אוהבים אותך ואת הצעד הראשון שלך.

היה לי טוב לשמוע את הצעד הראשון שלך ועזר לי המון.

בעייני עכשיו אתה יאיר הרבה יותר נחמד ו"שפיץ" יותר מחודד.

אוהב אותך.