המון תודות לכם חברים יקרים!
כל אחד ואחד מכם שימח את ליבי וחיזק את רוחי.
אני עדיין ממש בצעדיי הראשונים, ועדיין זקוק לחיזוקיכם.

אודה ואתוודה: כבר כמה פעמים שרציתי להיכנס לכתוב שיתוף קצר, ראיתי את הודעותיכם וחשבתי לעצמי: "איך אני יכול לכתוב שיתוף בלי להתייחס קודם להודעות האלה?" אני עדיין חושב כך במידה מסוימת (מקווה בהזדמנות לכתוב הודעה שתתייחס לדבריכם), אך כיוון שאני רואה שכבר כמעט עשרה ימים חלפו וטרם עשיתי זאת, אני מרשה לעצמי לשתף...

בסך הכל, יש לי הרבה על מה להיות אסיר תודה לאלוקים. קודם כל על נקיות של 709 ימים, דבר שלגמרי לגמרי לגמרי לא מובן מאליו. קשה לי לתאר עד כמה לא הייתי מאמין שזה יכול לקרות ברגעי הייאוש שלפני הגעתי הנה, אשר הציתה בי תקווה מחודשת ומפקפקת.

גם בתחומים רבים אחרים בחיי אני רואה שיפור גדול מאוד. הצרה היא שאני נוטה להסתכל על אחוז הכוס הריק... אחד המשלים המייאשים שהייתי משתמש בהם בסוף תקופת השימוש הייתה דוגמא של מבחן. נניח שאני תלמיד כושל שמקבל 10-20 במבחן, ועכשיו למשך תקופה של כמה שנים פתאום אני מתחיל לקבל 40. וואו! התקדמות! נכון?

אז זהו, שזה לא מה שאני רוצה. אני רוצה 90 ומעלה. אני לא מוכן לקבל ציון כזה נמוך, ולא מוכן להתלהב מהתקדמות כזו איטית. לאמיתו של דבר, מדובר בציון כפול ויותר ממה שהיה לי, אבל אני לא מוכן להתקרקע ו"להתמצא" (להתחבר אל המציאות כפי שהיא). או לממש את הפנטזיה שלי - או כלום (כמובן, שהדבר עשוי לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, גם בתחושות שלי בחיי האישות ואכמ"ל בענייני דשייכי לפורום נשואים...).

בעצם זהו חוסר בצעד שלוש, חוסר בנכונות לקבל את התסריט האלוקי, ובעיקר את הקצב של התסריט הזה, רצון עצמי "מלא וגדוש לאין שיעור", והתעקשות להיות הבמאי.

בתקופה האחרונה אני הולך ונוכח לדעת שהצעד הקטן הזה, שיש חברים שמתייחסים אליו כתוצאה טבעית של שני הצעדים הראשונים (3=1+2 ), הוא יסוד חשוב ביותר להמשך הבניין הרוחני שלי. זו הסיבה לכך שלמרות שרשמית הגעתי לצעדים 8-9, אני מוצא בעצמי צורך לחזור לצעד 3.

ממש היום קרה לי משהו שכל כך מאפיין. חזרתי הבייתה וגיליתי משהו שעצבן אותי. לשמחתי, הבנתי שאני צריך דחוף לעשות צעד 3. לצערי, לא עשיתי אותו והסתפקתי בהחלטה פנימית שפשוט לא אגיד כלום ולא אמתח שום ביקורת. הפיצוץ כמובן הגיע.

זה ממש כמו עם התאווה. "הפעם לא אעשה את זה בשום פנים ואופן!" ואחרי דקה אני כבר בתוך זה...

מבקש מאלוקים להפנים, שכשם שכאשר תאווה תוקפת ברור לי שאני צריך לפנות אליו ולהצהיר "אני חסר אונים" ולבקש "אנא עזור לי", כך גם כשעניינים לא מסתדרים כפי שהייתי רוצה עליי לפנות אליו ולבקש לקבל ולהבין שרצונו הוא שצריך להיעשות ולא רצוני.

מבקש ממנו, שכמו שברור לי שאני צריך להרים טלפון בעת התקף תאווה (ולצערי, זה בכלל לא מספיק ברור לי כבר חודשים רבים), כך יהיה ברור לי שאני חייב לשבת ולכתוב צעד 3. זו לא המלצה שאפשר בלעדיה. זה משהו שאני חייב אותו.

רצונו ייעשה. גם בזה שאני מתמהמה בקבלת רצונו...

שבוע טוב חברים יקרים ואהובים!

אסיר תודה לאלוקים הגדול והאוהב, ששומר אותי נקי במשך 711 יום (אסיר תודה על שטבלת 90 יום היא גם בעברית).
אסיר תודה על המון שיפור במערכות היחסים עם אשתי ועם הילדים לאורך היום.
אסיר תודה על שהתאפשר לי לקרוא בספרות ולכתוב רשימת אסירות תודה מיד בצאת השבת.

***

בשבת חלמתי חלום שבו אני מקיים יחסים עם אשתי בהתלהבות רבה, כאשר אחד הילדים נמצא לידינו אך הדבר מתבצע בצורה שהוא לא שם לב, ולמרות זאת הוא רטן על כך שזה זמן שבו אנחנו אמורים להיות איתו (כנראה הקדשנו זמן לכל ילד או משהו כזה, קשה לזכור את ההיגיון של החלום).

כשהתעוררתי, בדקתי אם אני רטוב, והתשובה הייתה חיובית... חשבתי על כך שאני אסיר תודה על כך שחלמתי שזה היה עם אשתי, ולא איזו סיטואציה הזויה (טוב, בעצם, גם הסיטואציה הזו הזויה למדי, אבל קצת פחות).

עוד חשבתי (ולכן אני מעלה זאת כאן), שהחלום בעצם ממש משקף את הבעיה הרוחנית שלי, אני מרוכז בעצמי ובמימוש הרצונות וההנאות שלי, וזה גורם לי להתנתק מהסביבה, ולסביבה להרגיש שאני לא שם בשבילה.

"אובססיה בקשר לעצמי היא גישה וכוח רוחניים שליליים. אף שאנשים מבחוץ אולי לא יראו זאת כך, בני הזוג שלנו, הילדים, עמיתנו לעבודה, חתולים וכלבים יודעים אחרת. אובססיה עצמית מדיפה ריח רע לכולם, חוץ מאשר לאדם האובססיבי עצמו" (הספר הלבן, עמ' 52).

ולבסוף חשבתי, שהזוי שאני מסוגל להעלות עובדה כזו על עצמי לפורום, כאשר בשנים הראשונות להתמכרות, לא הייתי מסוגל לספר לאף אחד בעולם שאני מאונן. רק אחרי כמה שנים של התמכרות העזתי לפנות למישהו. אני אסיר תודה על כך שאני הרבה יותר נינוח עם הבעיה של ועל כך שמצאתי לה פתרון.

***

במוצאי שבת איבדתי סכום כסף, והיה לי מאוד קשה לקבל את זה, ואת הנסיבות שבהן זה קרה. אני מאוד מתקשה להאמין שזהו מהלך אלוקי, ושהוא מצמיח אותי. ובכל אופן, העבודה על צעד 3 (עליה יסופר להלן) קצת קירבה אותי לכך.

אני אסיר תודה על כך שכבר בחזרה הביתה היה ברור לי שעליי לעשות צעד 3. ועל כך שכאשר הגעתי אכן התיישבתי לעשות זאת, למרות שהיו לי דברים אחרים להספיק. אני אסיר תודה שאשתי יודעת שאני בתכנית ומאוד מעריכה, וכאשר אמרתי לה שעליי לעשות צעד 3 היא כיבדה זאת ואפשרה לי את המרחב.

חסר אונים מול השעה המאוחרת, ומבקש מאלוקים להתנהל נכון בסדר היום שלי, בהתאם לרצונו ממני.

אני אסיר תודה על כך שכבר בחזרה הביתה היה ברור לי שעליי לעשות צעד 3. ועל כך שכאשר הגעתי אכן התיישבתי לעשות זאת, למרות שהיו לי דברים אחרים להספיק. אני אסיר תודה שאשתי יודעת שאני בתכנית ומאוד מעריכה, וכאשר אמרתי לה שעליי לעשות צעד 3 היא כיבדה זאת ואפשרה לי את המרחב.

מה הכוונה לעשות צעד 3?

כתיבה תפילה או מה?

שבוע טוב חוסידל!
שמח לשמוע ממך.

שאלה טובה שאלת. כשעשיתי צעד 3 עם הספונסר (המשמעותי) הקודם שלי (היו עוד שניים לתקופות קצרות...) צעד שלוש היה סיפור רק של כמה דקות...

אבל לאחרונה אני מרגיש, לפחות לגביי עצמי, שזה צעד חשוב מאוד, שצריך להיות חרוט עמוק בתוכי כדי שאוכל להישאר נקי לאורך זמן, ובכלל, כדי שיהיו לי חיים טובים בכל התחומים. מכיוון שכך, אני מנסה לעסוק יותר בצעד 3: להעמיק בלימוד הצעד (בספרות שלנו ובספרות של תכניות אחרות), ומנסה לראות איך אפשר יותר לתרגל אותו.

אחד התרגולים המשמעותיים בשבילי הוא בכתיבה, וזה גם מה שעשיתי הערב. כתבתי ושלחתי במייל לספונסר (עכשיו אני נזכר איך בעבר, כשמישהו פעם סיפר לי שהוא כתב צעד 3 זה היה נשמע לי מוזר ).

אני עושה זאת במתכונת הבאה (לא קיבלתי אותה במסורת מאף ספונסר , אבל היא די עוזרת לי):

א. אני כותב בקצרה את המקרה.
ב. אני כותב את הרגשות שלי לגבי המקרה (ועושה שימוש גם בשבע קטגוריות כלליות מצעד ארבע, שאני בודק אם נפגעו: הערכה עצמית, גאווה, בטחון רגשי, רכוש, שאיפות, יחסים אישיים, יחסים מיניים).
ג. אני כותב משפטים של קבלה, בהם אני מנסה להתחבר לכך שלא אני הבמאי הקובע את התסריט, ולכך שהתסריט שלו טוב משלי, וגם מבקש ממנו עזרה בכך.
ד. אני כותב בנקודות איך זה מצמיח אותי = דברים טובים שאני מצליח לראות בסיטואציה הזו כשאני מפסיק להתנגד לתכנית האלוקית.
ה. לא כל כך עושה את זה, אבל מניסיון כללי בדברים אחרים אני בטוח שלהתקשר לשתף מישהו במה שכתבתי, ולהתפלל על כך בנוכחותו בהחלט יכול להוסיף הרבה.

לילה טוב חברים יקרים אהובים,

אסיר תודה על מתנת הנקיות ועל השתתפות בסדנת "שמור עיניך".

אסיר תודה על שיפור בהתנהלות הכלכלית (היה איזה ספר היום שרציתי לקנות, אך הוא היה מעבר לתקציב שלי, אז וויתרתי ולא חרגתי, ואחר כך מצאתי אותו בסכום נמוך בכשליש, כך שיכולתי לקנותו).

אסיר תודה על כך שכתבתי SMS מפורט של ביקורת (מוצדקת לדעתי) על משהו שעשתה אשתי, ובשנייה האחרונה, במקום לשלוח, פשוט מחקתי.

מבקש מאלוקים לעלות על יצועי בקרוב. לילה טוב ונקי לכולנו!

טוב, אז שרפתי פה שעה, או שעה וקצת, בכתיבת איזה פוסט מלומד עם הפסקות קצרות באמצע להשקיט את הנודניקיות (המוצדקת!) של הילדים. כבר לפני כן חשבתי על כך שכדאי מאוד לכתוב לו"ז של רצון אלוקים בשבילי. להתקשר לחבר לפני לבקש כוח לכתוב זאת, למרות הרצון העצמי החזק שלי פשוט לזרום במה שבא לי, ולא להיצמד לאיזו תכנית. להתקשר לחבר אחרי, לשתף אותו בלו"ז ולבקש כוח להיצמד ללו"ז. אבל לא עשיתי זאת (חשבתי לעשות זאת כאן, ביומן המסע שלי בפורום, אך ברגע שנכנסתי לכאן ובדקתי את הפוסטים האחרונים, הדבר פרח מזכרוני).

טוב, לפחות אני כאן ולא בתאווה, לפחות אני בפורום ולא בודק בסטטיסטיקות הפורום כמה לייקים יש לי ובאיזה מקום השרשור שלי ברשימת השרשור המובילים ובאיזה מקום אני במספר שליחת ההודעות ובדיקת הפרופיל האישי שלי (שכחתי עוד משהו?). לפחות אני מרגיש נוח יחסית לשתף בכנות את החולשה הזו...

בכל אופן, מבקש מאלוקים לצאת מהניתוק והבידוד, ולהיות שם בשביל הילדים שלי. מקווה לעדכן בהמשך.

עוד 6 ימים אתה חוגג שנתיים

זה לא מובן מאליו:)

תודה חבר יקר! זה באמת לגמרי לגמרי לא מובן מאליו. אין בעל הנס מכיר בגודל ניסו. גם כשהוא רואה אותו יומיום מול העיניים.
מתפלל להינצל מפגמי הגאווה, ההכחשה והשכחה (וגם כל האחרים...). אה, וגם מפגם המחשבונים והחשבויינעס (בעד X ימים אהיה נקי X ימים / שעות / דקות / שניות... ).

 

יש מסר מתוכנן?

שוחחתי על כך עם הספונסר שלי. נראה לי שאוותר על זה. חושש שהפסטיבל הזה עשוי להזיק לי (ניפוח האני ופיצוץ ההחלמה).
מצד שני, גם הפוזה הזו של "זה שלא נותן ציון דרך"  מזיקה (המסר שנותנים בסוף שנת נקיות נקרא "ציון דרך"), אבל אני נוטה לחשוב שזה הרע במיעוטו בשבילי.

מבקש מאלוקים הכוונה וחיבור אמיתי אליו. כרגע אני רחוק מזה. במסגרת התהליך שעברתי כאן קולפו כנראה כמה קליפות. אבל עדיין נותרו במידה לא מבוטלת בכלל. מדובר כנראה בבצל שמן ביותר... מנסה לזכור גם ש"רגשות אינם עובדות" - גם אם אני מרגיש רחוק, לא בטוח שזה המצב, וכשאני מרגיש קרוב זה נהיה עוד יותר מסוכן...
 

גם אני...
יש בזה גם משהו חולה אצלי, שעוד לא מספיק הפנמתי את חשיבות "רק להיום".
אני צריך לשמוע את המסר של היום, את רצון אלוקים בשבילי להיום, את בת הקול המיועדת לאזניי היוצאת מהר חורב.

לאחרונה אני שם לב, שחברים שנקיים למעלה מחמש שנים, מאוד מדגישים בעבודה הרוחנית שהם מתארים, את הערכת היום האחד הנקי. לא משנה מה קרה. אתה נקי? תשמח. אל תאבד את זה. כמובן, שעל גבי הבסיס הזה הם בונים בניינים יפים בכל תחומי החיים. מבקש מאלוקים גם להעריך את זה, ולא לבנות בניין עם יסוד רעוע, אבל לא על ידי ייסורים (מעידות) וחליים רעים (נפילות).
לילה טוב, מבורך ונקי! מבקש בנוכחותכם מאלוקים עם שליחת הפוסט לכבות את המחשב. מבקש ממנו גם כוח לוותר אחר כך על שאר האובססיות
הרבות שלי, ופשוט ללכת לישון. כמה לא פשוט בשבילי.

קשה עלי פרידתכם. לילה טוב.
 

שבוע טוב חברים! אסיר תודה על שבת עם כמה טעויות שלי, אבל בסך הכל שבת טובה (היכולת להכיר בטעויות הללו הייתה התקדמות גדולה). מקווה ומבקש לישון מוקדם היום, ולעדכן באריכות גדולה יותר מחר... שבוע טוב ונקי לכולנו!

אח יקר,

אני קורא את היומן מסע שלך ומתמלא בתקווה.

מאושר בשבילך ומאחל לך להתמיד כך.

אם תתן לנו טיפים למתחילים במסע אהיה שמח.



תודה !

מתוסכל עד מוות מזה שלא מצליח להעלות לפה פוסטים (לא יודע אם גם זה יעלה).

מקווה לענות לך חבר יקר, כשנפשי תהיה שקטה יותר...