ברוכים הבאים, אורח

צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם
(0 צופה) 

נושא: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם 133117 צפיות

עדכון יומי לפני 7 שנים, 6 חודשים #69252

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
שלום חברים אהובים!

אסיר תודה על 337 ימים נקיים,
בחסד אלוקים הגדול והאוהב, בכוחו ולא בכוחי.
מקווה ומתפלל לסיים את היום הזה באותו האופן.

ואלה הפעולות שזכיתי לעשות היום:
כתיבה יומית, השתתפות בשלוש קבוצות טלפוניות,
טלפונים לשני חברים, טלפון לספונסר, עבודת צעדים.
קריאה לא כל כך הספקתי.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

כמה חוויות חיוביות לפני 7 שנים, 6 חודשים #69254

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
ערב טוב!

אני אסיר תודה לאלוקים על כך שאני מרגיש הרבה יותר טוב. כבר נתנו שם למה שיש לי, וכבר התחלתי לקחת תרופה. מדהים איך דברים משתנים מהר לטובה כשמתחילים לקחת את התרופה המתאימה. כך קרה לי גם עם מחלת ההתמכרות ותרופת תכנית 12 הצעדים (המתאימה להפליא!). ככתוב בספר הגדול (נספח 2): "מה שמתרחש [בתכנית] לעיתים קרובות במשך חודשים, אפשר היה להשיגו רק לעיתים רחוקות במשך שנים על ידי משמעת עצמית". (כפי שניתן להבין, "משמעת עצמית" היא התרופה שאינה מתאימה כל כך למחלה שלי, וכעי"ז איתא בסה"ג במק"א [=וכעין זה מובא בספר הגדול במקום אחר (בעמ' 74)]: "אנחנו המכורים איננו ממושמעים, לכן אנו נותנים לאלוקים לחנך אותנו למשמעת בדרך הפשוטה שפרשנו זה עתה").

ברשותכם כמה חוויות חיוביות שהיו לי היום. ראשית, לאשתי היה איזה פרוייקט היום ועזרתי לה במהלך הבוקר כמיטב יכולתי, למרות המחלות שלי והמחסור בשעות שינה. בעבר (ובהווה?), הייתי מנצל את זה שאני חולה כדי להיפטר מכל עול. ואם מדובר בפרוייקט "שלה", אז מה אני קשור בכלל? זה עניין שלה! שהיא תטפל בו! אני אסיר תודה לאלוקים שהגישה שלי קצת השתנתה. היא גם מאוד העריכה את העזרה שלי (וגם זה לא מובן מאליו).

האמת שבזבזתי את רוב ככל היום, אבל משתדל לא להיכנס להלקאה עצמית בעקבות כך.

היה לי קטע מיוחד מאוד בהשכבת הילדים. בשל העייפות אין לי כוח לפרט (וואו! כמה שאני עייף!). אולי מחר.

אני אסיר תודה שבשלב כלשהו (בסביבות 21:20) ישבתי לכתוב סדר יום של מה אלוקים רוצה ממני בשעות הקרובות, שזה דבר שמאוד עוזר לי. תכננתי להתקשר לחבר ולפתוח מעגל (דבר שממש עוזר לי), אך לא השגתי אף אחד. החלטתי להתחיל פשוט בביצוע. "אבל רק אבדוק רגע מה יש בפורום!" "אבל תמיד אתה מתחמק מהתוצאות של זה" "טוב, אז רק מה יש במייל היומי!..." אני אסיר תודה שויתרתי. באתי לקרוא בספרות כמתוכנן, אבל אז גיליתי שאני לא זוכר היכן הנחתי את הספרים :-\. "טוב, אז תעשה צעדים" "אבל אני צריך עכשיו לקרוא בספרות!" "אבל אין לך עכשיו את הספרות, חבל על הזמן!" "אבל אני מתוסכל מזה שאין לי את הספרים! אני חייב למצוא קודם כל איפה זה". אני אסיר תודה שפשוט ישבתי והתקדמתי בצעד ארבע. בשבילי זה ממש לא מובן מאליו. הטבע שלי הוא לחפש את הספרים, וכשלא אמצא אותם, אשוטט בפורום או משהו בסגנון. אחרי שסיימתי לעבוד על צעד ארבע, פתאום מצאתי את הספרים (אם כי בסוף לא הספקתי לקרוא בהם כ"כ ואכמ"ל).

משם פניתי לתת שירות בבית. החלטתי להוריד תחילה את שקית הזבל העמוסה לעייפה. דבר נדיר במחוזותינו ובייחוד בחדר המדרגות של הבניין שלנו התרחש. בחור צעיר עם שתי בחורות באווירה של שחוק וקלות ראש. חזרתי הבייתה, והקולות הרמים עדיין נשמעים מחדר המדרגות. ניסיתי להתקשר לחברים אבל אף אחד לא ענה לי. תוך כדי זה הרגעתי את עצמי: אתה לא יכול לגרום לזה שאחרים יענו. אתה צריך להתקשר, ואת זה אתה עושה. לבסוף ענה לי מישהו ואמר שיחזור אליי. ביקשתי אם הוא יכול לדבר איתי דקה ונעניתי. הסברתי לי את המצב. אני חסר אונים מול תאווה. זה רעל בשבילי. זה מסוכן בשבילי. אבל אני צריך להיות כרגע בבית, אין לי מקום אחר. תוך כדי השיתוף חוזרת לי קצת השפיות (כעת מתחדש לי ש"שיתוף" אותיות "שפיות"), ואני אומר "בעצם, תוך כדי שאני מדבר איתך, אני חושב שאולי פשוט אלך לאזור אחר בבית" "או אולי תשים אוזניות" הוא הציע לי. זו הייתה הצעה טובה יותר, מאחר וכך יכולתי להמשיך לשרת במטבחנו. וכך שמתי אוזניות, והתקשרתי לקו של "שמור עיניך" הרבה לפני הקבוצה. שמעתי את מוסיקת ה-MIDI המעצבנת שמתנגנת כאשר אין חברים אחרים. אחרי 19 דקות חוזרת שוב המנגינה הראשונה. מניסיון... ;D

"הדרך היחידה שהכרנו כדי להשתחרר מזה, הייתה לעשות את זה" (הספר הלבן, עמ' 203). אני אסיר תודה לאלוקים שכעת אני מכיר דרכים אחרות להשתחרר מזה.

טוב, העייפות גוברת. ובכלל, מטרת הפורום הזה היא לעזור לי להתקרב לאלוקים, והוא כבר מזמן רוצה שאלך לישון (לא בקטע של אבא שוטר קשוח, אלא בקטע של אבא שאכפת לו שלבן שלו יהיו חיים טובים, בריאים ותקינים). אז... לילה טוב! ונקי!!! (גילוי נאות: מסתבר שאציץ כאן בכמה הודעות חדשות, לפני שאניח את ראשי על הכרית).
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 7 שנים, 6 חודשים #69258

וואו חתיכת שיתוף. כל הכבוד על הנכונות לעשות פעולות ובכל מחיר. זה נותן לי המון החלמה.
דרך אגב סליחה שלא יכולתי לענות לך אתמול בערב.

עדכון יומי לפני 7 שנים, 6 חודשים #69276

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
לילה / בוקר טוב חברים יקרים!

אסיר תודה על 338 ימים נקיים.
נס מתמשך שאינו מובן מאליו.
בחסד אלוקים הגדול והאוהב.
תודה על כל יום.
מתפלל לסיים את היום הזה באותו אופן.
מתפלל להמשיך בדרך.

לבושתי, כמעט לא עשיתי פעולות היום.
באתי לכתוב שלא עשיתי כלום,
אך בחסד אלוקים בעצם כן עשיתי קצת:
השתתפתי בשתי קבוצות טלפוניות, וב"קבוצה שאחרי הקבוצה".
הרמתי טלפון לחבר. כתבתי צעד ארבע על מקרה קשה, שבו הייתה לי המון טינה.

לא כתבתי כתיבה יומית. לא התקשרתי לספונסר.
לא התקדמתי בצעד ארבע (מלבד הנקודתי היום).
לא קראתי בספרות.
תכננתי להשלים קצת לפני שאעדכן.
אבל נראה לי שהגעתי לשעה מוגזמת לגמרי.
מבקש מאלוקים לחזור ללו"ז שפוי לקראת החזרה לעבודה.

מקווה ומתפלל לחזור לעשות פעולות.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 7 שנים, 6 חודשים #69311

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4240

והוא האיר לי על הכתיבה בשורות קצרות.
הוא טען שזה מאוד מקשה על הקריאה,
ושכדאי שאכתוב בשורות ארוכות רצופות.


לפי ההודעות אחרונות שלך,
נראה לי שיש לך את הכיוון הנכון, מתי לכתוב בארוך ומתי קצר,
תמשיך לכתוב.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

עדכון יומי - שנייה לפני שבת... לפני 7 שנים, 6 חודשים #69315

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
אסיר תודה על 339 נקיים!

פעולות שעשיתי היום: קריאה בספר הגדול,
שתי קבוצות טלפוניות.
ובעצם, לא כ"כ עשיתי.

מקווה "לחרוש" בשבת את הספר הגדול והלבן.
ולהיות מחובר לאלוקים ונוכח בבית.

שבת שלום, שלווה ונקיות!
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 7 שנים, 6 חודשים #69356

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
תודה אבי גולן ואדם יסודו.



נראה לי שיש לך את הכיוון הנכון, מתי לכתוב בארוך ומתי קצר


נכון. קיבלתי אותו מהחברים פה.
משלומק'ה, ומעוד אחד, שאותו אני לא מגלה. זה סוד. 

***

זה מכבר התחלתי את "התקופה המותרת" עם אשתי.
בתור מכור, יותר קל לי עם שחור-לבן. עם לברוח.
יותר מחלים בשבילי לחיות נכון בתוך המורכבות של החיים.
מבקש מאלוקים כניעה והקשבה כנה להדרכתו בתקופה הזו.

מבקש ומתפלל גם לכתוב בקרוב סדר יום לשעות הקרובות,
של "מה [נראה לי ש]אלוקים רוצה ממני בשעות הקרובות",
להתנהל לפי אותו סדר יום ולהגביר פעולות החלמה, כיאה לתקופה הזו.

תודה חברים. מקווה שנשתמע הערב. בנקיות.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 6 חודשים על ידי .

בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 7 שנים, 6 חודשים #69363

  • יסוד התמימות
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • "והייתם קדושים"זה לא ציווי אלא קביעה.עניין של זמן!
  • הודעות: 52
טהרני, אני קורא את הפוסטים שלך מתחילת הדרך ומתחזק,
אך עכשיו קשה לי מעט לראות אותך אחרי כלכך הרבה זמן נקי,
זקוק לכ"כ הרבה דברים כל יום כדי להישמר...
איך זה?
זה לא אמור להיות יותר קל, לפחות טיפה?

יסוד התמימות ושורש העבודה של הצעדים... לפני 7 שנים, 6 חודשים #69368

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545

קשה לי מעט לראות אותך אחרי כל כך הרבה זמן נקי, זקוק לכ"כ הרבה דברים כל יום כדי להישמר... איך זה? זה לא אמור להיות יותר קל, לפחות טיפה?


שאלה טובה, וכמה תשובות בדבר:
א. קודם כל, אני חולה במחלה קשה, ואם לא אקח את התרופות שלי על בסיס יומיומי, מסתבר שהמצב שלי לא יהיה כל כך טוב, מסתבר שהוא עלול גם להיות גרוע ברמות שקשה לי לדמיין כרגע.
ב. אני חושב שכל עוד אתה עומד מבחוץ לתוכנית, אתה לא באמת מבין על אלו "דברים" מדובר. בסך הכל מדובר בפעולות די פשוטות. היקף הפעולות, במידה מסוימת, גם הותאם לי באופן אישי.
ג. הפעולות בסך הכל עושות לי ממש טוב. מרובן אני די נהנה ומקבל שכר מזומן, חלקן קצת פחות מהנות, אבל באמצעותן אני צובר חסכונות עצומים בחשבון ליום צרה  :D ;D. גם את זה נראה לי שיהיה קשה לך להבין כאשר אתה עומד מחוץ לתוכנית. זה מזכיר לי וורט של הרב אליהו לופיאן על המשנה "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה..." והקשה הרב לופיאן הרי זה לא נראה כזה כיף בעולם הזה לעשות כך? והשיב, שרק "אם אתה עושה כן" אז "אשריך בעולם הזה". התוכנית הזו, היא תוכנית של פעולות. רק כשאני עושה אותן אני אכן מרגיש משוחרר.
ד. ועל כולן (על כל הסיבות) זה הכל חסד אלוקים (מסובב כל הסיבות ), לפעמים אני עצמי לא מבין איך אני מצליח להתמיד (בסך הכל) לאורך פרק זמן שכזה בניגוד לטבעי. זה, כנראה, אחד מכל הניסים שאלוקים עושה בשבילי כשאני משתדל לצעוד בדרך שצעד עבורי.

נ.ב. הפעולות מלוות אותי לאורך כל הדרך, הדיווח עליהן הוא דבר שהתחדש במסע שלי לאחרונה (היה כבר זמן בעבר שניסיתי לעשות זאת) כדי לעודד אותי להתמיד יותר ולהתעצל פחות. "שלא יראני אדם..."  :D ;D



זה לא אמור להיות יותר קל, לפחות טיפה?


זה אכן נהיה הרבה יותר קל, במובן הזה שזה הרבה פחות מעסיק אותי לאורך היום, אבל עדיין קיימים קשיים, בתחום התאווה ובתחומים נוספים, וביום שבו אחשוב שהעבודה שלי הסתיימה, כנראה, גם הנקיות שלי תסתיים...  :-\ :-[

ועוד משהו נחמד, שממחיש את חסד אלוקים בעניין הזה -

הנה מה שכתבתי בתחילת דרכי כאן:

[quote author=טהרני link=topic=5245.msg56430#msg56430 date=1394995894]
בחסדו הגדול של השם יתברך, אני נקי 33 ימים, בכוחו ולא בכוחי!...
ולאלה שיש להם מאות ימי נקיות, יש לי שאלה: האם זה נעשה קצת קל יותר? (הלוואי!  )
[/quote]

והנה מה שאחלו לי:

newbody כתב on 18 מרץ 2014 10:26:

מאחל לך שיום אחד מישהו ישאל אותך את השאלה ששאלת אחרים פה היום


גם אני מאחל לך, שיום אחד מישהו ישאל אותך את השאלה ששאלת אותי פה היום...
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 6 חודשים על ידי .

עדכון יומי לפני 7 שנים, 6 חודשים #69387

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
לילה טוב חברים יקרים!
אוהב אתכם וזקוק לעזרתכם, תמיכתכם ושותפותכם!

אני אסיר תודה על 341 ימים נקיים,
בחסד אלוקים הגדול והאוהב, בכוחו ולא בכוחי.

פעולות שעשיתי היום:
1. השתתפות בשתי קבוצות טלפוניות. 2. טלפונים לארבעה חברים (שניים עם נקיות ארוכה והחלמה שאני מתחבר אליה).
3. קריאה בספר הגדול. 4. עבודת צעד ארבע.

לא הספקתי כתיבה יומית, טלפון לספונסר וקריאה בספר הלבן.
חשבתי להשלים ולהרשים, אבל נראה לי שרצון אלוקים שאלך לישון בקרוב.
חשוב לי גם מאוד לשתף כאן (בהודעה הבאה בע"ה). זה מאוד מחבר אותי.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

הקדמה לשיתוף לפני 7 שנים, 6 חודשים #69390

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
לילה טוב חברים!
עבר עלי יום עמוס. הקטע הרלוונטי יותר היה בצהריים (אם כי, זה מזכיר לי, שאני חייב לנסות "לדחוף" בבוקר קצת פעולות של החלמה, חרף התירוצים שאני עמוס בעבודה ולא יכול. אם אני יכול לקפוץ מדי פעם לביקור בפורום, אז...).
חזרתי הבייתה מהעבודה. מרחתי הרבה מהזמן השקט שהיה לי בבית, ובדקות האחרונות שלו עליתי לנוח. אשתי הגיעה ורצתה לעשות איזה פרוייקט בבית. שיתפתי פעולה איתה (בצורה מינימלית ומינורית), והיה ממש טוב [זה היה יכול להיות ממש אחרת אם הייתי מתעצבן].
בכלל, אני אסיר תודה לאלוקים הגדול והאוהב, על ההתקדמות המיוחדת בענייני הבית, שקשורה גם לכך שפתאום אני יכול להיות שותף. אמיתי. לא מושלם, לא תמיד, אבל שותף. אתמול חשבתי על כך שאת הטענות שהיו לי לאורך השנים על ניהול הבית של אשתי, עלי להפנות אל המחלה שלי, שלא אפשרה לה לפרוח. גם לא בניהול הבית. כשאני מתחיל להחלים, היא מקדמת את הבית בצעדי ענק.
באופן דומה, חשבתי בדיוק יום קודם לכן על ההקשבה של אשתי. כשנפגשתי עם אשתי, הרגשתי שתכונה בולטת שלה היא היכולת להקשיב (ואולי בתור מכור בלבלתי זאת עם יכולת לציית, שכל כך רציתי, בייחוד בהקשר המיני  :-\ :-[). אולם, ההקשבה הזו מאוד נשחקה עם השנים. ברשימת הטינות שלי, בצעד 4, כתבתי על כך, שאין לה סבלנות להקשיב לי, שאני לא מעניין אותה. למרבה הפלא, פתאום שמתי לב, שבעצם זה ממש השתנה. אנחנו מדברים המון. פעמים רבות יש תחושה שקשה להיפרד איש לדרכו, או לעשות דברים בבית [וכמובן, יש את התקפי הטינה התקופתיים הקשים שלי, שמעכירים לגמרי את כל האווירה, אבל אני מדבר על הכלל ועל הטוב].

***

התחלתי לכתוב את ההודעה הזו לפני זמן רב. היה לי עוד המון לשתף.
הייתי בטוח שאני הולך לשפוך כאן את ליבי בפרוטרוט, אבל אלוקים כנראה רצה אחרת...
היו לו תכניות מעניינות בשבילי, ואני אסיר תודה עליהן.
בכלל, אני אסיר תודה על היום הזה, על התכנית ועל הכלים שמאפשרים להגיב כל כך אחרת.

לילה טוב ונקי לכולנו!
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

עדכון יומי לפני 7 שנים, 6 חודשים #69430

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
ערב טוב חבריי היקרים!

אני אסיר תודה על 342 ימים נקיים,
בחסד אלוקים הגדול והאוהב, בכוחו ולא בכוחי.

פעולות שעשיתי היום: שלוש קבוצות טלפוניות,
טלפונים לחברים, קצת קריאה בספר הגדול, טלפון בספונסר.
עשיתי גם הרבה "צעד שתים עשרה וחצי" [=פעולות של נתינה בבית].

לא הספקתי צעד ארבע, כתיבה יומית, קריאה בספר הלבן.

מאוד מתלבט על היחס הנכון בין הנוכחות בבית (שאני מרגיש שממש תורמת לי להחלמה),
לבין הפעולות האחרות של התוכנית, לבין סתם זמן משחרר לעצמי (בפורום או בדברים אחרים).
מבקש מאלוקים הכוונה, נכונות לצעוד בדרך הנכונה והורדה של לחץ מיותר.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

הכפיר המחטט באף - הסיפור שסיפרתי היום לילדיי לפני 7 שנים, 6 חודשים #69434

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3101 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3545
לילה טוב! בתקופה האחרונה אני מרגיש יותר נוכח בבית. אמנם, עכשיו אני יושב וכותב בפורום, כשיש מה לעשות מסביבי, אבל ככלל, אני הרבה יותר שם בשביל כולם. הבוקר, למשל, חלפה בראשי המחשבה "אתה לא עסוק בסנדוויצ'ים שלך!". בדרך כלל, כשאני קם בבוקר, מה שחשוב זה שאני אתארגן לעבודה, ואדאג לדברים שאני צריך בשבילי. הרגשתי שהבוקר זה היה מאוד אחרת. בסופו של דבר גם דאגתי לעצמי, אבל זה לא דחק הצידה את כל העניינים האחרים.

הלילה ישבתי עם ילדיי והם ביקשו סיפור. סיפרתי להם כמה סיפורים שהמצאתי בעצמי, והם הקשיבו מרותקים. הרגשתי שמשהו ממש השתחרר אצלי בנפש. הנה שכתוב של אחד מן הסיפור הללו:

לפני שנים רבות, היה אריה שהתחתן עם לביאה ונולד להם כפיר קטן. אותו כפיר היה מחטט באף ללא הפסקה. הוריו, האריה והלביאה, אמרו לו פעמים רבות שיפסיק ושזה לא יפה, אבל זה לא עזר. לאחר תקופה של חיטוטים בלתי פוסקים, נשרט הכפיר עמוק במחילות האף. "אתה רואה", גער בו אביו האריה, "הציפורניים שלך כבר מתחילות לצמוח! אתה כבר גדול וחייב להפסיק עם זה", אבל זה לא עזר. כאשר צמחו ציפורניו החדות של הכפיר, והוא המשיך לחטט באף, הוא החל לפצוע את עצמו פעם אחר פעם. זה נעשה יותר ויותר כואב, אך הכפיר לא הצליח להפסיק לחטט באף. גדל הכפיר ונעשה אריה, והמשיך לחטט באף. בכל פעם הוא היה פוצע את עצמו עד זוב דם, בצורה הולכת ומחמירה, אך לא היה שום דבר שהיה יכול לעשות כדי להפסיק.

יום אחד, הלך הכפיר-האריה ביער, כשהוא עצוב ובוכה. בדרכו פגש אריה אחר, ששאל אותו מה קרה. סיפר לו הכפיר כיצד הוא מחטט באף במשך שנים רבות, עד זוב דם, מבלי יכולת להפסיק. אמר לו אותו אריה "גם אני הייתי בדיוק כמוך! אבל עכשיו, כבר המון זמן שאני לא מחטט באף". "איך הצלחת להפסיק לחטט באף?" שאל הכפיר בהשתאות. "לא הצלחתי", אמר האריה השני, ומשראה שהאריה-הכפיר אינו מבין את כוונתו, הוסיף והסביר: "בכל פעם שהרגשתי שאני חייב לחטט באף, פניתי אל ה' ואמרתי לו "אני לא יכול להפסיק לחטט באף, אנא עזור לי!" המשכתי לבקש זאת ממנו הרבה פעמים ברצף, עד שעברה לי ההרגשה שאני חייב לחטט באף. אני עצמי חלש, ואני לא יכול להפסיק לחטט באף, אבל ה' הוא הרבה יותר גדול וחזק ממני, וכשאני מבקש ממנו, הוא עוזר לי שלא לחטט". מאז, בכל פעם שרצה האריה-הכפיר לחטט באף, היה מבקש מה' שיעזור לו, לפעמים אפילו פעמים רבות ביום, וכך היה נמנע מהחיטוט באף. לאט לאט הפצעים העמוקים שהיו באפו החלו להירפא, הדחף לחטט באף פחת והלך, והוא הרגיש הרבה יותר טוב, מלא שמחת חיים.

עד כאן תמצית סיפורנו. יש לי חשק לשכתב את הסגנון, אבל לאור הניסיון שלי בימים האחרונים, החיים עוברים מהר מדי מכדי שאוכל כל הזמן לשרטט אותם.

וכמובן, הם חיו באושר ועושר רק להיום הזה...  :D ;D
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 6 חודשים על ידי .

האריה שאהב לחטט לפני 7 שנים, 6 חודשים #69445

  • שלומקה
  • רצף ניקיון נוכחי: 53 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 275
לייק! (אין לי פייסבוק אז לפחות כאן...)

;D :D
אתה גדול, עשית לי את הבוקר עם הסיפור הזה...
רק להיום זה מה שנותר
לא הצלחת תנסה מחר

העולם יתן לך מתנות בשפע 
לא כתוב בשומקום שלנסות זה פשע...

(מבוסס על  השיר "רק לעלות", של "קפה שחור חזק")

בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 7 שנים, 6 חודשים #69452

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
חמוד
תודה
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.
זמן ליצירת דף: 0.93 שניות

Are you sure?

כן