יום קצת מוזר. די מבלבל. נחמד סך הכל. הרבה דברים לא הסתדרו כפי שחשבתי שהם צריכים לקרות. יחסית די קיבלתי את זה. היה אפילו קטע שבו משהו שמאוד רציתי לא הסתדר כמו שתכננתי, ומצאתי את עצמי מתפלל המון ועושה פעולות לקבל בשלווה גדולה את האיחורים והעיכובים. דווקא הרגשתי חוויה רוחנית מיוחדת, גם אם לא מאה אחוז כנה. אמרתי לו גם את זה - שאני אולי לא אומר ומבקש זאת בכנות, אבל הוא יודע מה אני צריך ואני מבקש ממנו להדריך אותי בכיוון הנכון.

מקווה לדבר עם הספונסר ולישון...

''ולטהרנו ולקדשנו'' (בהגייה חסידית)....
נזכר בך כל ערב...

חחח
אצלי זה לטהרַייני
זה לא מתחבר לי

יוסיפונוס- לקח לי די הרבה זמן להבין למה בכלל אתה מתכוון... כבר כמה שנים שאני מתפלל בהילוך די נמוך מתוך הסידור... (אך כשנתיים בהילוך די גבוה במילים האישיות שלי, בזכות התכנית ). בכל אופן, ברוך ה' אני עדיין יכול לספור בברכה . לפני התכנית הייתה שנה אחת שהייתי בערבית ביום הראשון ובכל זאת פספסתי את הספירה...

אחיד- אבל גם את "טהרני" שבספר תהילים לכאורה אתה קורא באותו האופן, אז למה זה לא מתחבר?...

בכל אופן, דבריכם נתנו לי א ביסל יידישע גישמאק...

***

אהבת חסד ואריסטו- נעלבתי שלא נעניתם להצעה.  (לא הגבתם, ואפילו בדקתי ליתר ביטחון, ונוכחתי לדעת שלא הגשתם תודה להודעה המזמינה הנ"ל...). כבר נינוח הבשר הצלוי דגדג בנחיריי...

איך אומר כאן אחד החברים? "אני מכור לבשר"... ואחד החברים ב-SA מדקדק ואומר: "אני מכור לבשר לא ארוז"... 

באמת אשתי לאחרונה בחג אמרה לי שהיא שמה לב שאני מאוד אוהב לאכול בשר. אולי החלפתי בשר תאווה בבשר תאווה?... 
 

מרגיש טמבל. הייתי אמור לעלות לישון לפני שעתיים ולא עשיתי את זה.
כאילו מה? אני דפוק? אני לא יכול פשוט לעזוב את המחשב? אבל זה כנראה המצב...

אסיר תודה על שיחה טובה עם הספונסר, שמרגיע בשיחות שלנו לאחרונה את הרדיפה העצמית שלי. אסיר תודה על שיחות עם ספונסיים. מלא הלקאה עצמית על ספונסי שהתקשר היום פעמיים, ואני יודע שמאוד קשה לו מול התאווה והוא מאוד רוצה להתקדם, ולא יצא לי לענות לו. שכחתי מזה וכעת אין לי שמץ כוח לחזור אליו.

אסיר תודה על עשייה בבית ועל נוכחות עם הילדים. אסיר תודה על קריאה בספרות ועל כתיבה יומית. אסיר תודה על אומץ להתקשר לחברים ותיקים, אפילו יום אחרי יום, בלי לחשבן מה הם חושבים. אני צריך לעשות את מה שאני צריך לעשות ולהתחבר למה שאני צריך להתחבר (אסיר תודה על חבר ותיק שעכשיו חזר אליי והזכיר לי את העניין. אסיר תודה שיש אנשים עם רמות אכפתיות כאלה).

אסיר תודה על הנס הגדול שקרה לי בפסח. ממש לא מובן מאליו. הייתי על פי תהום. ההכחשה שלי לא נותנת לי להבין את זה במלוא מובן המילה, ואפילו לא קרוב לכך. אבל "לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי". המילים הללו מבטאות את האמת הפשוטה של המצב שלי (בא לי להלחין את הפסוק הזה עכשיו... . זה מאיזה שיר של יום, יוסיפונוס? אני זוכר נכון?...  (עכשיו בדקתי, שלא אצא טמבל. כן, זה באמת בשיר של יום חמישי...)).

טהרני כתב on 02 מאי 2016 20:26:


עשיתי לייק! (כנראה שכשקראתי את ההודעה זה היה מתוך רצון לאפס את הפוסטים שלא נקראו,מחילה) 
אשמח מאוד! אף על פי ששעות הבוקר והצהריים הן השעות שיותר קל לי להיפגש בהם. 

ולגבי ההתמכרות לבשר , אחד מהממנגלים הראשים אמר שהחזה זה החלק הכי טוב... אחחח  אלי, תן לי לשמוע את המילה "לגמור" ושהאסוציאציה  הראשונית שלי תהיה במובן של לסיים פעולה...

לגבי הלייק - כנראה לא עשית אותו מספיק מהר ומתוקתק בעיני האובססיה שלי... (כשכתבתי את ההודעה הנ"ל טרם ראיתיו)

לגבי האסוציאציה - אולי זה יכול לקרות.
במעידה האחרונה גיליתי שהיו הרבה דברים ששכחתי והיה קשה לי להיזכר.
אמנם לא דברים אלמנטריים שכאלה...

לגבי צהריים - יש מצב. ואהבת חסד, מה אומר?

לטהרייני,

הזכרתם לי שאתמול לא ספרתי,

פספסתי את הברכה,

בשנה שעברה הייתי בתחילת התוכנית ולראשונה לא פיספסתי שום יום עד שבעות
השנה
אולי אני חש פחות אובססיה לריצוי לה' כמו אחרי השימושים

טהרני,
 אתה הכי מתחבר לי בעולם
זה רק לא מתחבר לי ללטהרני שבסידור

באמת מרגיש דפוק שלא עניתי. אנא קבל את התנצלותי וסליחתי (אפילו שאני עדיין לא בצעד 4-5-6-7-8-9).
בזמנו קראתי את ההודעה, וכיוון שלא ידעתי אם זה מסתדר לי בדיוק,  דחיתי את התשובה. היום אני עדיין לא יודע אם יסתדר לי.. מה עושים עם אדם כמוני? קובעים שעה ויום ואז אני חושב שלא אוכל לפקשש הכל ולהבריז...
הכדור אצלך טהרני...

טהרני, אפשר להרגיזך כדי לקבל כרטיס לסולחה?

אני חושב שפה המקום להוקיר תודה על השירות שבהוצאת הספר כניעה, אתמול סיימתי את זה מכריכה לכריכה, זה נתן לי המון חיבור וכוח, ושוב תודה על השירות.

מצטרף לאבי. היום קראתי אותו באוטובוס בדרך לפסיכולוג (אז לפחות דבר אחד טוב יצא ממנו )

מצטרף לאבי ובעצתך.
אף על פי שעדין לא קראתי בו שורה...

שלום חברים יקרים, מקווה בתגובה הבאה להגיב לדבריכם (עדיין עייף, ראו להלן).

אין לי כוח לעשות כלום (ויש הרבה מה לעשות היום). כל כך הרבה היה לי שרציתי לשתף כאן בתקופה האחרונה. מים סוערים וגועשים טלטלו אותי קשות (בחסד אלוקים לא מעידות, אבל קושי גדול בקשר עם אשתי, ובכלל - בקבלה של החיים שלי כפי שהם). הרגשתי עייף ומותש, פיזית ונפשית, ושאין לי כוח לזה, למרות שהייתי ממש צריך את זה. כמובן, שגם כל הפוסטים המתוכננים נדחקו עמוק הצידה.

עכשיו קצת יותר טוב. מקווה לקחת יותר אחריות.