שלום חברים יקרים, אני חייב לשתף מקרה חשוב מאתמול!
ראשית בחסד אלוקים אני נקי היום 13 יום.
אתמול כשחזרתי בערב לחדר, למרבה הזעזוע ראיתי את המחשב הנייד שלי נמצא בתא בארון של חבר שלי.
המחשב נייד שלי הוא הסיוט שלי למי שקרה את ההיסטוריה שלי כאן בפורום... אני נוהג לתת אותו לחבר שישמור אותו אצלו, ברחובות.
כנראה שהוא פשוט החביא אותו ועשה כאילו הוא לקח אותו לבית או משהו כזה.
בכל מקרה אתם מבינים תהמשך נכון? 'קריז' וכל הדברים האלה... הרגשתי שאני מתחיל לאבד שליטה על עצמי, שאני חייב לעשות משהו.
זה היה גם 12 בלילה, קצת התביישתי להתקשר לאנשים, אז פשוט שלחתי קודם סמסים האם אני יכול לדבר איתם. בסוף הצלחתי לתפוס את אחד החברים ודיברתי איתו.
סיפרתי לו על חוסר אונים שהיה לי פעמיים באותו יום מול 2 בחורות ברחוב, ואיך נכנעתי ואלוקים נתן לי כוח להסיר מבט הצידה.
ואז סיפרתי לו על הסיטואציה שפוקדת אותי כרגע עם המחשב נייד, ובכל רגע אני עלול לנתק לו, ופשוט לרוץ לקחת את המחשב נייד.
מצאתי ביחד איתו את הנכונות לחזור לחדר, ולבקש מחבר להחביא את המחשב כך שאני בחיים לא אמצא אותו.
אח"כ דיברתי איתו עוד קצת והוא נתן לי כמה משימות לעשות שעזרו לו להתמודד, עשיתי אותם, נכנעתי, קראתי בספר הלבן, הלכתי לישון (נקי!!!) אלוקים שחרר אותי ברוב חסדו!
תודה,תודה,תודה! בחיים לא תיארתי לעצמי שאתמודד מול מחשב נייד לבד ואצליח להישאר נקי אח"כ.
אז שוב בחסד אלוקים, אני נקי כבר 13 יום!

צריך למצוא קצת זמן לכתוב עוד דברים שרציתי לשתף עוד בפוסט הקודם... בע"ה בהמשך!)

איזה כיף לקרוא את הנס שלך כאן בהרחבה
מקווה שנתראה ביום רביעי

arielwriter כתב on 23 דצמ' 2013 12:02:

שכחת שהעולם עגול? ישנם חברים מסויימים שאצלם זה חמש אחה"צ!

אשמח להעביר לך את מספרי למקרה חירום בשעות הקטנות של הלילה. (עד בערך שש בבוקר. גם אני צריך לישון! לא?)

בחסד אולקים עברו כבר 2 שבועות שהם 14 יום, אלוקים תודה! פשוט תודה על כל ההחלמה והנקיות הזאת!

אני מפחד שאני נשאב לתוכנית ומתחיל להתגאות ולתפוס מעצמי איזה מבין גדול בתוכנית, חייב להזכיר לעצמי שאני מתחיל זה הכל, יש לי עובד הרבה מה ללמוד, ואני ממש לא יודע כלום!
יש חבר חדש שנקשר אלי כי תקשרתי איתו ראשון מהפורום, ואני מפחד שהוא יהיה תלותי מדי בי, ואני לא יוכל לספק לו את מה שהוא צריך (במיוחד לא תלות, תלות אף פעם לא מוציאה אנשים מההתמכרות... האדם צריך לעשות את הדרך בעצמו. [עוד פעם גאווה... מרגיש שאני מבין משהו]) מה כדאי לי לעשות? אולי להפנות אותו לאנשים אחרים? אבל לא יהיה להם זמן להשקיע כולם ממילא עמוסים...
ראיתי פרק מסדרה אתמול, הכלל שלי לגבי סדרות הוא שאני רואה אותם רק עם כשיש לידי אנשים, ועם אנשים אחרים. לא איכפת לי מבחינה הלכתית, אני ממש לא נמצא במקום הזה, איכפת לי רק מבחינת ההחלמה שלי, ואני ממש מפחד שזה יהיה טריגר בשבילי.
אני משתדל לבחון את עצמי טוב טוב... מחכה כבר להגיע ליום רביעי ולמצוא שם ספונסר.
אני מפחד מאוד משני דברים סותרים, מצד אחד אני מפחד שאני יצליח עכשיו להישאר נקי ובהחלמה, ואז לא יצא לי להתמודד עם מקרה שהתוכנית "לא עבדה" לי שהנס יהיה ככה פשוט... ואני מפחד גם מהנפילה שעלולה להפיל אותי אחורה, לסחוט ממני את כל האנרגיות הקיימות בי כיום. ולהוציא לי את הרוח מהמפרשים ולעזוב את התוכנית כפי שעזבתי את הספונסרים שלי ברגעי חולשה... אני מרגיש שהפעם זה קצת שונה ממה שהייתי פעם, אבל עדיין אני ממש מקווה שגם נפילה לא תוריד אותי אחורה כל כך...
איבדתי שליטה וכעסתי או שהייתי בסערת רגשות היום ואתמול, אבל שמתי לב גם לשינוי שהתחלתי לקבל דברים שאחרים אומרים ולנסות לעצור חשיבה הרסנית ולא רציונלית מצידי.
יש לי חבר שנוהג לצחוק על הפריפריה ואני יודע שיש לו המון סטיגמות על הפריפריה, ועקרונית אני די מסכים איתו בנושא, הוא היה כל הזמן צוחק עלי ואני הייתי נעלב, זה לא יפה מצידו כמובן, אבל אתמול עשיתי את הדבר ההפוך ממה שהוא ציפה.
אמרתי לו פשוט אתה צודק! הפריפריה צריכה תיקון מהותי, בוא תשנה את זה, מה לעשות שהמצב הוא ככה? והוא פשוט החליף איתי תפקיד, הוא פתאם עשה סוויץ' ואמר שדוקא טוב שגדלתי בפריפריה ושזה לימד אותי הרבה דברים שאי אפשר ללמוד ולראות במקומות אחרים וכל מיני כאלה, וזה פשוט היה מצחיק. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, תראה לו שמחה הוא יחזיר לך... (אני לא יודע אם הדוגמא הזאת הייתה טובה כל כך כי בכל זאת זה לא בסדר לצחוק על הפריפריה, אבל בכל זאת, עקרונית הסכמתי איתו ב100% האמת שלפעמים אני מצטער שלא גרתי במקום אחר, במחשבה לאחור אבל לא הייתי מחליף בחיים שלי כלום, חוץ מתכונות אופי מסוימות, שאני מקווה שיום אחד אני יפתח ויתקן גם אותם...)
אני לא יודע אם זה היה בדיוק כעס מה שחוויתי היום, הר"מ שלנו (כיתה יג') העביר לנו מן שיעור כחלק מסדרת שיעורים בנושא עמדת היהדות בנוגע לנשים, ואני ועוד כמה שכבר לא מאמינים ביהדות התחלנו קצת לשאול שאלות ולהתקיף, וחבר שלי שיש לו אמונה תמימה והוא לא חוקר יותר מדי אמר לי שנאי צריך להיות בענווה ולהקשיב, וסערת רגשות התחילה בתוכי, התחלתי להימתח ואני לא יודע אם לקרוא לזה בדיוק כעס אבל עניתי לו בטון גבוה מה שעניתי...
ואחרי זה אמרתי לעצמי זה נכון שאתה חושב שאתה צודק, ונכון שאתה מאמין במה שאתה חושב וכל זה, אבל אולי הוא צודק, תקשיב לרב למרות ששמעת תדברים האלה כבר אלף פעם, תפסיק כל הזמן להסתער, בכלל כדאי להיות יותר רגוע, גם אם אתה כבר לא רואה אותך ואת היהדות עין בעין.

עוד נושא שרציתי לשתף:חזרתי מתחנה מרכזית וירושלים זה ירושלים, אנשים שם לא כל כך מקשיבים לרמזורים ולשאר הדברים האלה, למעשה אנשים מציבים עובדה לאוטובוסים החוצים ומסמנים לעצמם מעברי חציה.
אני לא יודע איך להגיד אבל סטטיסטית איך שאני רואה את זה, זה קורה אצל חרדים יותר, ואמרתי לעצמי בואנה אני עלול לילה אחד לעמוד מול רמזור ב2 בלילה בלי שאף מכונית נראית באופק ולעמוד ולציית לתמרור הזה...
לא לחצות כשאני לא רואה שום מכונית מגיעה... ואז חשבתי לעצמי איזה עוד דברים העולם והתרבות הצליחו להשליט אצלי במוח, איפה אני מציית כמו עיוור גם במקומות מגוחכים? לכו תדעו... כל חיי אני עסוק בחשבון נפש ובחשיבה עצמאית...
הרבה אנשים כבר ניסו להפוך אותי למופע קטן שלהם.

תודה על הבמה שניתנה לי כאן לכתוב ולשתף את מה שעולה על רוחי, שוב בחסד אלוקים אני מקווה שישמור אותי נקי רק להיום, היום ה14 (הלוואי שאגיע ליום ה28, השיא שלי מזה כמה שנים, ואז אני יעשה חגיגה עם שתיה כמו כל אלה שעוברים 'טסט' נוהגים =)

שלום חברים, תודה לאלוקים אני עדיין נקי!
רציתי לשתף משהו:
דיברתי עם חבר שעזב את תוכנית 12 הצעדים, חלק מזה היה בגלל ביקורת באחד עלוני השבת אני מניח שחלקכם שמעתם על זה. (קצת חבל הוא צבר 70+ ימים אבל תודה לאלוקים אני מאמין שכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו)
בכל מקרה לי עד לרגע זה לא יצא עדיין לקרוא בעלוני השבת את מה שנאמר, והוא הפנה אותי לקרוא את זה. ביקשתי מאלוקים בענווה שישחרר ממני את הכעס שניה לפני שאני קורא את זה. כי כמו שאני מכיר את עצמי ידעתי שיש סבירות שאני קצת אתעצבן מהדברים שהוא כתב.
סצנות של מחשבות כמו אלו עלו לי בראש:"מה? מה הוא מבין בכלל ב12 הצעדים?!" "גם כן הרבנים האלה חושבים שהם מבינים משהו... מה הוא מבין בכלל? הוא קולט לכמה אנשים זה הציל את החיים?" אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה מחשבות...
בכל מקרה באתי עם ראש פתוח לגמרי, וקראתי את כל הדיון שהשתרע על פני 2 עלונים. זה היה נחמד מאוד לגלות שלא התעצבנתי. אפילו הסכמתי איתו בחלק מהדברים, ואני חושב שגם השיטה מסכימה.
באחד מהמסרים שביל כתב בספר "איך שביל רואה את זה" הוא אמר שכל ביקורת שמופנית כנגד A.A צריך לקבל בהבנה ובלי עצבנות ובסובלנות, אם זה ביקורת נכונה מה טוב נלמד ונתקן. ואם זו ביקורת לא נכונה, פה אנחנו נוכל רק להתגדל.
יש לענות לדברים בצורה עניינית...
אז אלוקים נתן לי את הכוח לכבוש את הכעס שלי גם עכשיו, לשבור את הדפוסים שהיו קיימים בי, חוסר סובלנות לאחרים. תודה, תודה על המתנה הזאת, הדרך עוד ארוכה!
בעוד אחד מהמסרים של ביל הוא אומר שהתפקיד שלנו הוא רק להציע את הצעדים ולעזור למי שנכנס אליהם, לכן אני לא רואה בכלל את ההתנגשות בין מה שנכתב בעלון לבין השיטה שלנו. איננו שיטה מיסיונרית, אנחנו שיטה שעובדת, ובהחלט משיגה תוצאות אצל המוני אנשים בעולם, אם היא הופכת ל"מטבע עובר לסוחר" היא עוברת כי היא עובדת! זה מה שאני חושב. מי שלא מכור או חושב שהוא יכול אחרת, שינסה אחרת, אנחנו תמיד נחכה כאן למקרה שהוא יגיע לתחתית, למקרה שהוא באמת מכור והוא יזדקק לתוכנית, ככה אני רואה את זה, וזה הרושם שקיבלתי מהספרות... ,
עוד משהו קטן שחשבתי. הסיבה שאנחנו לא מפחדים לומר שהפסדנו אנחנו נכנעים מול התאווה וכו' ולא מפחדים (כמו ששמעתי שסדרת הומור הציגה את השיטה) שאם אני נכנע אני פשוט אמשיך ליפול, כי אני הרי לא מסוגל להתמודד מולה אני הפסדתי.
אז הסיבה שאנחנו לא מפחדים מזה היא בגלל שמדובר במכורים, אנחנו מכורים, אנחנו יודעים את הנזק העצום שעשינו לעצמנו, וכל עוד נמשיך ליפול נמשיך להרגיש רע ולאבד שליטה, הודאה בתבוסה לא תזיק לנו.
[אני שוב מרגיש את האגו שלי מנופח מכל הדברים שאני כאילו מסביר על מה שאני חושב על התוכנית, אני לא מבין מספיק, ואני לא מבין כלום... וזה גם נשמע לי קצת פתאטי שאני מדבר על התוכנית כמו המשיח או כמו איזה גורו כשאני בסה"כ התחלתי אותה והתחלתי לקרוא מהספרות שלה ואני רק אבל כל כך הרבה נקי 14 יום]
שוב אסירות תודה על הבמה הזאת שאני יכול לבוא ולכתוב את הדברים שלי לאנשים נפלאים כמוכם!

יש לי אגו טיפה מנופח מזה שאני נכנס לרשימת חברים ורואה שאנשים נכנסים לפוסט שלי... ומגיבים.
זה נס שאנשים קוראים את הדברים שיש לי להגיד אני אומר את זה שוב זה נס שלאנשים אשכרה איכפת ממה שעובר עלי ביום ביום והתובנות שיש לי להגיד... זה לא מובן בכלל, ממש לא!
אני שוקל לבקש ממכם חברים לא להיכנס לפוסט שלי ולא להגיב כאן כלום לפחות למשך שבוע כדי להוריד את הגאווה שלי.
מפחד מצד שני שאני לא אחזיק מעמד בלעדיכם...

מה עושים? =(

ממש מזדהה בנושא של הדיון לגבי 12 הצעדים, יצא לי לקרוא איזה כתבה, זה הכניס אותי לכל מיני שאלות, רצון להוכיח שהשיטה טובה וכו'
תכלס מה שחשוב לנו שהשיטה עובדת לנו ומי שבא ברוך הבא..

אתה יכול להפנות אותו לאנשים אחרים אל תדאג שכולם עסוקים, בשביל כולנו זה חלק מההחלמה לעזור לחבר חדש ובכללי לחבר
אנחנו עושים את זה כחלק מההחלמה שלנו

אני גם מאוד מזדהה אם הפחדים של מה יקרה אם אני אפול או לא אפול, בשבילי בעניין הזה מה שחשוב זה היום, אני משתדל לא לחשוב הרבה על העתיד, מה יקרה אם? אנחנו לא מנהלים את העתיד, אנחנו כן יכולים לעשות את הפעולות רק להיום

אוהב

אריאל,

כולנו בדיוק כמוך אי אפשר לתקן את כל פגמי האופי והמידות ביום אחד תמשיך לשתף אותנו בהתמודדויות שלך ותמשיך לקרוא את ההתמודדויות שלנו.

רק ביחד נוכל להמשיך להישאר נקיים.

כן כן חברים! 17 יום! אסירות תודה לגמרי!
אני רוצה לכתוב בקרוב הודעה חשובה ולכתוב לעצמי במיוחד מה מפריע לי בעצמי, ומה הבעיות והפגמים שלי בחיים, ואיך שהתאווה השאירה אותי ילד בן 8 עד היום, ועל איך זה שאני מרגיש שהחיים שלי הם אפיזודות, יש תקופות בחיים שלי שנראה לי שממש לא חייתי אותם. כאילו אני לא זוכר בשיט את כיתה ט' שלי

20 יום שאני נקי! אסירות תודה לאלוקים לגמרי!
ציון דרך משמעותי בשבילי הוא ה28 יום, הוא חסם שלי כבר הרבה מאוד זמן... (ב3-4 שנים האחרונות!)
הייתי בקבוצת S.A ראשונה, היה מדהים! לקח לי קצת זמן לסדר את הכל בראש, אבל הבנתי בסוף שאני ממש רוצה להיות שם! חברים אני אוהב אתכם, אחד אחד!
אני כבר מחכה בקוצר רוח שיהיה ל ספונסר, זה ממש מבאס אותי שעדיין לא השגתי. אני חייב קצת הדרכה וליווי בנוסף למה שאני כבר עושה (אלוקים עושה הכל חחח).
בזמן האחרון היצר ממש תוקף חזק, התאווה אוכלת אותי קשה לי... אני משתדל להתקשר לחברים ולשתף אותם, בפגמי אופי שמצאתי במשך היום, וגם בקושי שלי, ולהתחבר פשוט במילה אחת...
יש כאן אנשים שמעוניינים להיות איתי בקשר? תשלחו לי בהודעה פרטית את הפלאפון שלכם, ואני יחזיר לכם את שלי! שיהיה לכולנו בהחלמה!
(אני עוד חייב לכתוב פוסט רציני על משהו חשוב בנוגע אלי)

בהצלחה אריאל.
אני גם זוכר שהייתי לחוץ מזה שלא מצאתי מהר ספונסר,
אבל אל דאגה - זה יגיע... בדיוק ברגע שאלוקים ירצה,
כמו הגעתך לאתר.
ושוב בהצלחה.

20 יום!
איזה שמחה
אוהבים אותך אריאל
יהי רצון שתמצא ספונסר שיעזור להחלמה שלך במהרה

אוהב אתכם חברים! 21 יום בחסד אלוקים!

אוהבים!
איזה כיף לדעת שלושה שבועות היינו נקיים, אהה?
לפני ההחלמה הייתי בלחץ שורד שבוע
אבל שלושה? מי היה מאמין?

היי! היום העברתי סוג של שיעור בעיון לכיתה שלי, היה נחמד, בעצם היה ממש כיף!
אני מרגיש שיש לי כישרון מסוים ללמד אנשים (מתמטיקה,פיזיקה,מחשבים,גמרא), אני מרגיש שיש לי תכריזמה, אבל יש לי גם בעיה חמורה.
אני פוחד מהעולם... זה בעיה מגיל ממש קטן, אני מפחד מעצמאות אני מפחד להתמודד אני מפחד מכל הדברים שקורים בעולם אני מפחד לקחת יוזמה אני מפחד לקחת אחריות אני מפחד לארגן דברים אני מפחד לדבר מול קהל של אנשים אני מתבייש להרים תיד כדי לתפוס טרמפ מסיבה לא ברורה אני מפחד להיות חופשי. יש כל כך הרבה אספקטים לבעיה הזאת שלי, אני צריך למצוא זמן כדי להוציא על הכתב פה בפורום קצת יותר מהבעיה, זה ממש חשוב לי, אולי גם לכם יש כמה תובנות לחלוק איתי בנושא...
בכל מקרה מצאתי איכשהו אומץ והעברתי את השיעור עמדתי מול כל הכיתה, ואפילו העברתי את זה טוב, חברים באו ואמרו לי כל הכבוד ושהעברתי את זה שוטף ומעניין (וזה עוד היה שיעור עיון בעניין שילוח הקן!!!! חחח, עקרונית בחרתי את הנושא הזה כי חשבתי שאדבר על טעם המצווה הזאת, במקום זה גיליתי שאין לה ממש טעם, או איזשהו היגיון, ונכנסתי לפלפולים באופן קיום המצווה!)
בכל מקרה, גם אבא שלי אומר לי תמיד כשאנחנו לומדים גמרא או כשאני מלמד אחרים שאני מלמד בצורה סוחפת, אבל אני מפחד ומתבייש תחליפו את המילה מפחד שכתבתי למעלה ותחליפו אותה למתבייש.
אני לא רואה את עצמי כבן אדם, אני לא רואה את עצמי כיישות שחושבת בעצמה הקשר שלי עם אנשים הוא פשוט לקוי לקוי לקוי, אחחח... אני כאילו בן 8 בפנים. ריבונו של עולם תרחם עלי! 22 יום נקי ממש לא בכוחי!