שלום דורון אחי הגדול,
המתמתיקה שלך נראית נכונה. אבל ברשותך אציע נוסחה נוספת.

מה אני רוצה מהחיים שלי לטווח ארוך? האם אני בוחר את השלווה שיש ל x מהתכנית שנקי כבר x שנים?
או שאני בוחר בלונה פארק של חודש כן חודש לא חודש כן חודש לא. כשאין לי ערבויות על החודש כן הבא.
אני מתכוין שאם במשך שנתיים יהיה לך הלוך חזור ותמצא את עצמך באותה הנקודה מה הסיכויים שתמשיך להילחם?

לכן השאלה היא רחבה יותר.  לא רק מה יותר תענוג הלפני או האחרי. אלא מה האסטרטגיה לחיים..
מנסיון, הדרך לעלות קומות זה על ידי שבירת תקרת הזכוכית. זה מה שמגדיר שעלינו קומה.
אם אתה שואף להגיע לקומה 500 או אפילו מספיק לך קומה 5 תהיה חייב לשבור כמה זכוכיות. .

איך אני יודע מהי תקרת הזכוכית שלי? או שאני שואל את הספונסר שלי. או מתייעץ עם x ומנסה לזהות את הדבר שהכי לא בא לי לעשות כעת. בדרך כלל זו תקרת זכוכית. זו כניעה שהורגת את האובססיה. זו האסטרטגיה של התכנית.
טוב לך תשמח. קשה לך תצמח.

והאמת, בעיני אין תוכן עצמאי מבחינת ההחלמה למספר הימים. אלא רק לרמת השפיות. ואיכות החיים. והחיבור לעצמי ולעולם.. ולמעבר....
אמנם כשאני משומש ומלא ברעל אין לי סיכוי להתקרב לשפיות, אך הנקיות היא האמצעי.
מה המטרה?
אהבה, חיבור, ערך, שלווה, אומץ, תבונה, כנות, ענווה, קבלה, השלמה, נחת, הרמוניה, אור...

אז הספק הוא האם ללכת 1 צעד קדימה ולהשאר יום 1 נוסף נקי?
או ללכת 26-27 צעדים אחורה, כדי להגיע בעוד חודש לצומת הT בה אתה עומד היום?

אוהב
אחיך הקטן
הושיעה

חזק

הושיעה היקר
אהבתי את
"טוב לך תשמח קשה לך תצמח"
למרות שאם אני אצמח עוד יותר
אני כבר לא אעבור בדלת
המתמתיקה שלך עדיפה אין פה שאלה
בנק המטרות שלך-מתאים לי
בגלל זה אני פה
אוהב בחזרה
אחיך הגדול
דורון

30 עברו
"עוד 60 למניאק"
מסע כומתה של צנחנים
הרבה יותר קל

בהצלחה.
יש אפשרויות להקל על הקושי. מנסיון.

חוץ מכריתה
אני לא מכיר

כריתה של הראש אולי
(יש האומרים שצעדים 4-9 מקלים ממש את הקושי).

(פעם שמעתי מסר מחבר ותיק שאמר שאנחנו צריכים להבין שהמחלה שלנו לא נמצאת באברי ה... אלא בראש, וכנראה לכן הפתרון היחיד לאובססיות הוא לחתוך את הראש. כן, גם בבית אבות יש מכורים לתאווה )

בזה אתה צודק אח שלי
"יש האומרים"

"יש שניסו"

ואפילו הצליחו
אני יודע
אבל מה לעשות
שאני רחוק מ4-9
כמו יום ולילה

למה?

כנראה זה ענין של אופי
או אולי פגמי אופי
אני באמת לא יודע
אבל אני לא מצליח לעמוד במסגרות
זו האמת לאמיתה
גם אם היא כואבת
וזה חתיכת מסגרת

דורון הצחקתני. אתה מדבר אלי.
אצלי מסגרת זה רק בתמונה, וגם אותן לפעמים הייתי שובר במכת מחץ.
אבל ברגע שקלטתי שאני רוצה לאחוז בחיים בכל הכח התחלתי פשוט לאחוז.
פתאום גיליתי שזו תוכנית פשוטה לאנשים מסובכים ושההר הוליד עכבר. זו תוכנית של פעולות, לאט לאט לומדים פעולות חדשות. זה כמו שתינוק יגיד "אני לא מוכן לנסות להתחיל ללכת צעד אחד כי אני רואה אנשים מבוגרים שרצים, ואיך אני יעבור ממצב זחילה למצב ריצה?"
פרה-פרה ידידי. בלי לחץ.
כנות, פתיחות ונכונות.
זה הכל.
אוהב.

לא מדויק אחי
אתה בחור דתי
גדלת וחונכת כל חייך
עם מסגרת קשה מאד
תפילין כל בוקר
ברכות תפילות
שבת
גם אם לא עמדת בזה ב100%
משהו חילחל
אני לעומת זאת
גדלתי עם כפית כסף בפה
לא הכריחו אותי מעולם לעשות משהו שלא רציתי
וכל מה שרציתי קיבלתי או עשיתי
ואפילו בדברים שאהבתי לעשות לא התמדתי
מאסתי מהר וחיפשתי הלאה
והצלחתי לחיות ככה 44 שנה 
אני לא יודע אם זה טוב או רע
אבל נקודות הפתיחה שלנו קצת שונות

בגרויות? ונימוסים של דודה שושנה? וכו'. כל אחד יש לו את המסגרות שלו, מהן מוסגר מהן בעט. התוכנית הזאת לא מחייבת מסגרת, היא מחייבת רצון נואש לחיים.
גדול עליך לחיות?